ביאור:איוב כב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי וַיֹּאמַר:
ב הַלְאֵל יִסְכָּן יסייע גָּבֶר? כִּי יִסְכֹּן עָלֵימוֹ הוא רק יועיל לעצמו מַשְׂכִּיל הגבר המשכיל (כלומר: אדם טוב, במעשיו לא מועיל לה', וה' לא צריך את מעשיו). ג הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק? וְאִם בֶּצַע האם יש תועלת לה' כִּי תַתֵּם תיישר דְּרָכֶיךָ? ד הֲמִיִּרְאָתְךָ האם בגלל יראה ממך יֹכִיחֶךָ יטרח ה' להתווכח איתך (כפי שבקשת, למשל לעיל י, ב: "הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי"), יָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּט?
ה הֲלֹא ובוודאי שה' לא חייב לך הסברים, כי כנראה אכן חטאת רָעָתְךָ רַבָּה, וְאֵין קֵץ לַעֲוֺנֹתֶיךָ. ו כִּי תַחְבֹּל תיקח משכון אַחֶיךָ חִנָּם שלא כדין (כגון שאסור לקחת מהם משכון, או שמדובר במי שכלל לא הלוות להם), וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים את הבגדים האחרונים של העניים שלקחו ממך הלוואה תַּפְשִׁיט. ז לֹא מַיִם עָיֵף את הצמא תַּשְׁקֶה, וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם. ח וְאִישׁ זְרוֹעַ חזק - לוֹ הָאָרֶץ דוקא לו נתת את הארץ (במתנה, או כשופט הפוסק בדין אזרחי לטובת בריון הגוזל אדמות אחרים), וּנְשׂוּא פָנִים מי שנשאת את פניו, כיבדת אותו יֵשֶׁב בָּהּ. ט אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם, וּזְרֹעוֹת ואת כוחם (המועט) של יְתֹמִים יְדֻכָּא גרמת לכך שישברו. י עַל כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים יהיו מלכודות, מכשולים, וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹם. יא אוֹ חֹשֶׁךְ תושם בחושך בו לֹא תִרְאֶה, וְשִׁפְעַת מַיִם שפע של מים, שיטפון תְּכַסֶּךָּ.
יב הֲלֹא אֱלוֹהַּ ואז לכן אתה תטעה לחשוב שה' גֹּבַהּ שָׁמָיִם נמצא גבוה מדי בשמים, וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים וכשתסתכל במקום הגבוה ביותר בו נמצאים כוכבים כִּי רָמּוּ תחשוב שהם (וכך גם ה') גבוהים מכדי שישפיעו עלינו. יג וְאָמַרְתָּ: "מַה יָּדַע אֵל? הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט? יד עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה, וְחוּג שָׁמַיִם במעגל כיפת השמים, רחוק ממני, במקום בו נמצאים הכוכבים יִתְהַלָּךְ".
טו הַאֹרַח עוֹלָם האם את הדרך הישנה תִּשְׁמֹר תזכור? אֲשֶׁר דָּרְכוּ הדרך שהלכו בה מְתֵי אָוֶן אנשי רשע? טז אֲשֶׁר קֻמְּטוּ נכרתו, מתו וְלֹא עֵת לפני שהגיע זמנם למות, נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם זרם מים נשפך על בסיסם. יז הָאֹמְרִים לָאֵל: "סוּר מִמֶּנּוּ!", וּמַה ותוהים במה יִּפְעַל שַׁדַּי לָמוֹ למענם?
- יח וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב.
- וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי היא רחוקה ממני (הערה של אליפז: דברים כגון אלו שנאמרו בפסוק הקודם הם דברי רשעים שאני סולד מהם).
יט יִרְאוּ באובדן הרשעים ("אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת") צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ, וְנָקִי יִלְעַג לָמוֹ. כ אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ הצדיקים אומרים: מי שקם נגדנו נכחד ("אִם לֹא" - לשון שבועה), וְיִתְרָם ואת הנותרים מהרשעים אָכְלָה אֵשׁ.
כא הַסְכֶּן סייע, עשה כדבריו נָא עִמּוֹ עם ה' וּשְׁלָם וכך תהיה שלם, ללא פגע; בָּהֶם בזכות מעשים טובים אלו תְּבוֹאַתְךָ תבוא לך טוֹבָה. כב קַח נָא מִפִּיו מדברי ה' תּוֹרָה, וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶךָ. כג אִם תָּשׁוּב עַד שַׁדַּי - תִּבָּנֶה תתיצב, תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאָהֳלֶךָ. כד וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר תשים על האדמה כהפקר את כל הרכוש שגזלת ("בָּצֶר" על פי התקבולת הוא כנראה זהב), וּבְצוּר נְחָלִים בין סלעי נחל אוֹפִיר תניח את הזהב שלך. כה וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ ריבוי של "בָּצֶר" - ה' יהיה איתך במקום זהבך, וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ ובמקום הכסף העצום שיש לך.
כו
כִּי אָז עַל שַׁדַּי תִּתְעַנָּג, וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ.
כז
תַּעְתִּיר תתחנן אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ, וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּם לאחר שיתגשמו משאלותיך, שנדרת להביא קורבן אם אכן כך יהיה.
כח
וְתִגְזַר אוֹמֶר תחליט דבר - וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.
כט
כִּי הִשְׁפִּילוּ אם תראה אנשים שהדרדרו ומצבם שפל וַתֹּאמֶר: גֵּוָה גאון! - תגזור שהם יתרוממו משיפלותם! וְשַׁח עֵינַיִם את מי שעיניו מופנות כלפי מטה בבושה יוֹשִׁעַ ה' יושיע לאחר שתיגזור "גֵּוָה".
ל
יְמַלֵּט בזכותך ה' יציל אִי נָקִי את מי שלא נקי, את החוטא, וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ בזכות נקיון כפיך, בזכות צדיקותך (כעין הביטוי "זכות הצדיק תגן בעדנו").
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- פסוקים ב-ד מסודרים באופן הדרגתי, מהקל לחמור. ה' לא חייב לך דין וחשבון, כי הוא: 1. לא חייב לך טובה 2. לא צריך ממך דבר 3. לא ירא ממך. (ע"פ דעת מקרא)
- "כִּי תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם, וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט" (פסוק ו) - בניגוד לציווי מפורש בתורה: "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ, עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ - בַּמֶּה יִשְׁכָּב?!" (שמות כב, כה-כו), וכן "וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה" (דברים כד יז)
