ביאור:איוב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2709)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2709

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: פרק זה מעומד ומפורש לפי פשוטו


איוב: האדם לא יכול להתווכח עם ה', נשאר לי רק להתחנן, כי את טענותי אפחד להציג בפני ה'

א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר: ב אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי כֵן נכונים דבריך (כגון "הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט, וְאִם שַׁדַּי יְעַוֵּת צֶדֶק?" - לעיל ח, ג), וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל. ג אִם יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹ, לֹא יַעֲנֶנּוּ אַחַת לא יוכל האדם לענות לה' אפילו על טענה אחת מִנִּי אָלֶף. ד חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ, מִי הִקְשָׁה העז להקשות קושיות אֵלָיו וַיִּשְׁלָם ויצא בשלום. ה הַמַּעְתִּיק המסלק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ במהירות כזאת גבוהה שבני האדם לא שמים לב, אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ. ו הַמַּרְגִּיז מרעיד ומזיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ, וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן יזדעזעו. ז הָאֹמֵר לַחֶרֶס לשמש וְלֹא יִזְרָח, וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם ישים מחסום. ח נֹטֶה פורס כאוהל שָׁמַיִם לְבַדּוֹ, וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם על השכבה העליונה של האוקינוסים. ט עֹשֶׂה עָשׁ כנראה קבוצת הכוכבים המכונה כיום הדובה הגדולה כְּסִיל  אוריון וְכִימָה הפליאדות וְחַדְרֵי תֵמָן קבוצת כוכבים כלשהי (כנראה בדרום, ולעיתים נחבאת כביכול בתוך חדר). י עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. יא הֵן יַעֲבֹר עָלַי לפני וְלֹא אֶרְאֶה, וְיַחֲלֹף וְלֹא אָבִין לוֹ לא אשים לב אליו (כי ה' יכול להפוך לבלתי נראה). יב הֵן יַחְתֹּף יחטוף דבר כלשהו לאדם - מִי יְשִׁיבֶנּוּ? מִי יֹאמַר אֵלָיו "מַה תַּעֲשֶׂה"? יג אֱלוֹהַּ לֹא יָשִׁיב אַפּוֹ לא מבטל את כעסו, (תחתו) תַּחְתָּיו שָׁחֲחוּ נכנעו עֹזְרֵי רָהַב שר הים או השר של מצרים. יד אַף כִּי אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ אצליח לענות לו דברים שיגרמו לו לרחם עלי, אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּוֹ שאגיד אותם לפניו. טו אֲשֶׁר אִם אף על פי ש- צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה לא אוכל להגיד שאני צדיק, לִמְשֹׁפְטִי לשופטי אֶתְחַנָּן בגלל שאני לא יכול לטעון כלפי ה' שאני צדיק תמים אלא רק להתחנן אליו. טז אִם קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי, לֹא אַאֲמִין כִּי יַאֲזִין קוֹלִי אך אני לא מאמין שהוא ישמע לתחנוני (אלא יכה אותי - ר' בפסוק הבא). יז אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה ברוח סערה יְשׁוּפֵנִי יכני, וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם ללא סיבה. יח לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי להחזיר את רוחי, לנשום, כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים דברים מרים (על משקל מַמְתקים, דברים מתוקים). יט אִם לְכֹחַ אַמִּיץ אם נרצה להכריע אם אני צודק או ה' על ידי שנבדוק מי יותר חזק - הִנֵּה ראו אותי והווכחו שאני יותר חלש, וְאִם לְמִשְׁפָּט - מִי יוֹעִידֵנִי מי יקבע לי מועד למשפט (בו אוכל לטעון את טענותי). כ אִם אֶצְדָּק - פִּי יַרְשִׁיעֵנִי מרוב פחד אגיד דברים שיפלילו אותי, תָּם אָנִי גם אם אני תם וַיַּעְקְשֵׁנִי יציגני כרשע. כא תָּם אָנִי! לֹא אֵדַע נַפְשִׁי אינני חס על נפשי! אֶמְאַס חַיָּי!

באסונות טבע ה' הורג רשעים וצדיקים כאחד. ימי קצרים. אינני יכול להתעלם מכאבי, ואינני יכול להתווכח עם ה'
Tomb of Usheret 01.jpg
"חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה" (כו) - סירת גומא

כב אַחַת הִיא ידיעה ברורה לי, עַל כֵּן אָמַרְתִּי: תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה. כג אִם שׁוֹט שטפון יָמִית פִּתְאֹם יהרוג לפתע הרבה אנשים, לְמַסַּת נְקִיִּם לחיסולם של הצדיקים יִלְעָג יזלזל מי ששלח את השטפון (ה'). כד אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע לשילטונו של אדם רשע - פְּנֵי שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה הרשע יסתיר את עיניהם של השופטים כך שלא יראו את מעשיו, אִם לֹא אֵפוֹא אם לא כפי שאמרתי שה' הורג במכות טבע (כגון שטפון) צדיקים ורשעים כאחד מִי הוּא? כה וְיָמַי קַלּוּ היו קלים לרוץ (ולהגמר במותי) מִנִּי רָץ יותר מאשר שליח, בָּרְחוּ ימי ברחו ממני, לֹא רָאוּ טוֹבָה. כו חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה אוניות העשויות מגומא (המפליגות מהר), כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ יטוס עֲלֵי אֹכֶל. כז אִם אָמְרִי אם אומר, ארצה אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי לנסות לשכוח את צערי, אֶעֶזְבָה פָנַי את כעסי וְאַבְלִיגָה ואתגבר. כח יָגֹרְתִּי ...אינני מצליח לשכוח את צערי וכעסי, כי נופל עלי פחד כָל עַצְּבֹתָי מכל מכותי, יָדַעְתִּי כִּי לֹא תְנַקֵּנִי תפטור אותי בלי עונש. כט אָנֹכִי אֶרְשָׁע הרי בכל מקרה ה' מחשיב אותי כרשע - לָמָּה זֶּה הֶבֶל אִיגָע לשוא אתאמץ להצטדק. ל אִם הִתְרָחַצְתִּי (במו) בְמֵי שָׁלֶג, וַהֲזִכּוֹתִי והייתי זך, טהור בְּבֹר כַּפָּי בכפות ידי הנקיות. לא אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי לא יעזור לי נקיוני כי אז ה' יטביל אותי בבור המות (במקום במקוה טהרה), וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי בגדי יגעלו מגופי המלוכלך. לב כִּי לֹא אִישׁ ה' איננו איש כָּמֹנִי אֶעֱנֶנּוּ עם איש רגיל הייתי יכול להתווכח, אך עם ה' - לא אוכל לענות לטענותיו, נָבוֹא יַחְדָּו לא נוכל לבוא כשוים בַּמִּשְׁפָּט. לג לֹא יֵשׁ אין בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ מישהו שיראה לה' ולי את חובותינו וזכויותינו, יָשֵׁת יָדוֹ מוכיח שישים את ידו, ישווה עַל שְׁנֵינוּ. לד יָסֵר ואין מוכיח שיסיר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ ממני את המקל שבו ה' מיסר אותי, וְאֵמָתוֹ אַל תְּבַעֲתַנִּי. לה אַדַבְּרָה ולמרות שאין "מוכיח" כזה, אני מעז לדבר ללא מורא וְלֹא אִירָאֶנּוּ, כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי שהרי אני לא כזה (פחדן) עִמָּדִי עם עצמי, בטבעי (וכפי שממשיך להסביר בפרק הבא, איוב איננו מפחד ממוות שהרי ממילא מאסה נפשו בחייו).


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות