ביאור:איוב ה

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

אליפז ממשיך: איוב זועק לשווא; כל הכועס רק פוגע בעצמו, וסופו לאבד את כל רכושו

א קְרָא נָא - הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ האם יש מי שיענה לך? ה' לא יענה לך כי אתה לא באמת קורא אליו? וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים מהמלאכים תִּפְנֶה? ב כִּי לֶאֱוִיל את הטיפש יַהֲרָג כָּעַשׂ כעס, וּפֹתֶה את הפתי תָּמִית קִנְאָה. ג אֲ‍נִי רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ יציב, עם שורשים נטועים באדמה, וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ אך קיללתי את הבית שלו, שיגיע עליו אסון פִתְאֹם. ד יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע מלהנצל, וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר בשער העיר, במקום הומה וְאֵין מַצִּיל. ה אֲשֶׁר קְצִירוֹ את תבואתו של האויל רָעֵב יֹאכֵל כל אדם רעב יכול לבא ולקחת, וְאֶל מִצִּנִּים הסלים שלהם יִקָּחֵהוּ, וְשָׁאַף צַמִּים וילגמו הצמאים חֵילָם את מיץ פירותיו.

מקורו של הסבל בעולם הוא האדם

רעי איוב מנחמים אותו - ויליאם בלייק

ו כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן רשע מהאדמה (כל הסבל בעולם מקורו באדם), וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל. ז כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד הוא האחראי לרשע שנולד בעולם, וּבְנֵי רֶשֶׁף והאדם הוא הגורם לחצים ש- יַגְבִּיהוּ עוּף שאמנם חצים נופלים על האויב כביכול מהשמים, אבל האמת היא שקשתים ירו אותם אל על.

עליך להתפלל אל ה', שהרי כוחו עצום, וביכולתו לסכל תוכניות של רשעים

ח אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אם הייתי במקומך הייתי מתפלל אֶל אֵל, וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי. ט עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר שאין להם מידה, נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. י הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת האדמה. יא לָשׂוּם וכן הוא שם שְׁפָלִים לְמָרוֹם, וְקֹדְרִים וכפופים שָׂגְבוּ יֶשַׁע הוא מושיע ומגביה אותם. יב מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים של חכמים רשעים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה את תוכניתם. יג לֹכֵד חֲכָמִים חכמים להרע בְּעָרְמָם במזימתם, וַעֲצַת נִפְתָּלִים רמאים נִמְהָרָה שהם תיכננו במהירות (גם אותה ה' מפר). יד יוֹמָם יְפַגְּשׁוּ לאן שיפנו יראו רק חֹשֶׁךְ, וְכַלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ בַצָּהֳרָיִם. טו וַיֹּשַׁע מֵחֶרֶב את העניים ממכת חרב מִפִּיהֶם וכן מלהיות למאכל לרשעים, וּמִיַּד חָזָק - אֶבְיוֹן מושיע את האביון. טז וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה, וְעֹלָתָה עוולה, רישעה קָפְצָה פִּיהָ תסגור את פיה מלהזיק.

ה' הביא עליך את הייסורים לטובתך, ולבסוף ירפא אותך

יז הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ טוב לו לאדם ש- יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ, וּמוּסַר שַׁדַּי אַל תִּמְאָס. יח כִּי הוּא יַכְאִיב - וְיֶחְבָּשׁ אך לאחר מכן ירפא, יִמְחַץ - (וידו) וְיָדָיו תִּרְפֶּינָה ירפאו. יט בְּשֵׁשׁ משש צָרוֹת יַצִּילֶךָּ, וּבְשֶׁבַע ובנגע השביעי שעלול היה ליפול עליך לֹא יִגַּע בְּךָ רָע. כ בְּרָעָב בתקופת רעב פָּדְךָ הציל אותך מִמָּוֶת, וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָרֶב. כא בְּשׁוֹט לָשׁוֹן כאשר רשעים משוטטים בארץ לחפש אנשים להלשין עליהם תֵּחָבֵא תהיה מוסתר במחבוא, וְלֹא תִירָא מִשֹּׁד משודדים כִּי יָבוֹא. כב לְשֹׁד למחלה, אסון (השווה ל"מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם" - תהלים צא ו) וּלְכָפָן רעב תִּשְׂחָק, וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל תִּירָא. כג כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ כביכול יש לך הסכם עם האבנים שלא תכשל בהם, וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ תשלים איתך, תגיע להסכם שלום איתך. כד וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם יהיה שרוי בשלום אָהֳלֶךָ, וּפָקַדְתָּ נָוְךָ כשחזור לביתך וְלֹא תֶחֱטָא ולא תפספס, לא תחסר דבר בביתך. כה וְיָדַעְתָּ כִּי רַב זַרְעֶךָ, וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. כו תָּבוֹא בְכֶלַח בזמן הראוי (בשיבה טובה) אֱלֵי קָבֶר, כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ כפי שהגדיש (ערמת התבואה שנקצרה) הולכת ועולה במהלך הקציר בְּעִתּוֹ כאשר השיבולים בשלות. כז הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ - כֶּן הִיא, שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַע לָךְ. {פ}

<< · ביאור:איוב · ה · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

"וְכַלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ בַצָּהֳרָיִם" (פסוק יד) - ביטוי דומה לזה בדברים כח כט: "וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה"