לדלג לתוכן

ביאור:תהלים עז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2677)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים עז)


א לַמְנַצֵּחַ עַל (ידיתון) יְדוּתוּן ראו במזמור לט, לְאָסָף מִזְמוֹר:

ב קוֹלִי אשא קולי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה, קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין ואני מקוה שיאזין אֵלָי.
ג בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי, יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה בלילה הגירה זיעה וְלֹא תָפוּג, מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי.
ד אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה ואדבר בקול עצוב, אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי ותתעלף רוחי, מרוב צער, סֶלָה.
ה אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי עפעפי עיני, שלא ארדם (כאשר אני חושב עליך אינני נרדם), נִפְעַמְתִּי נדהמתי וְלֹא אֲדַבֵּר.
ו חִשַּׁבְתִּי כי חשבתי על יָמִים מִקֶּדֶם, שְׁנוֹת עוֹלָמִים.
ז אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי שניגנתי לה' בַּלָּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי וחיפשתי את הסיבה ליסורי.
ח הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי, וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת לרצות את קירבתי עוֹד?
ט הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ, גָּמַר אֹמֶר השלים דברו, החליט (להתרחק ממני) לְדֹר וָדֹר לנצח?
י הֲשָׁכַח חַנּוֹת את החנינה אֵל, אִם קָפַץ סגר בְּאַף רַחֲמָיו? סֶלָה.
יא וָאֹמַר: "חַלּוֹתִי תפילתי הִיא, שְׁנוֹת שתפעל שנית יְמִין עֶלְיוֹן יד ימינו של ה'".
יב (אזכיר) אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ, כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ.
יג וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
יד אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ, מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים.
טו אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא, הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ.
טז גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ בכוחך הגדול את עַמֶּךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, סֶלָה.
יז רָאוּךָ מַּיִם כאשר ראו אותך מי ים סוף אֱ‍לֹהִים, רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ ומיד רעדו, אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת.
יח זֹרְמוּ הורידו מַיִם עָבוֹת העננים, קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים השמים (רעם), אַף חֲצָצֶיךָ חיצך, הברקים יִתְהַלָּכוּ.
יט קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל נשמע בסופה (הנמשלת לגלגל של מרכבה המסתובב מהר), הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ.
כ בַּיָּם דַּרְכֶּךָ (ושביליך) וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים, וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ נעלמו (כשהים חזר למקומו).
כא נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

לקריאה נוספת