ביאור:תהלים נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2651)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a2651

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים נא)


א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד, ב בְּבוֹא ראה שמואל ב פרק יב אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר בָּא לאחר שבא דוד אֶל בַּת שָׁבַע:

ג חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי.
ד (הרבה) הֶרֶב הרבה ל- כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.
ה כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.
ו לְךָ לְבַדְּךָ רק אתה יודע על חטאי חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ אני מתוודא כדי שיהיה ברור שאתה צודק בעונשים שגזרת עלי, תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ.
ז הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי מאז שנולדתי אני שרוי בחטא, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי התעברה אִמִּי.
ח הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת שתהיה שרויה בכליות, המקום ממנו נובע המצפון, וּבְסָתֻם ובאיבר הסתום, המכוסה, הכליות (או הקרביים, או הלב) חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.
ט תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב אל ידי הזאת מים מטהרים שאזוב נטבל בהם (כמו למשל בבמדבר יט, יח) וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.
י תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ שבעבר שברת.
יא הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי, וְכָל עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה.
יב לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
יג אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי.
יד הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ שמחה בהצלתך, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי תתמוך בי.
טו אֲלַמְּדָה אם תסלח לעווני, אני אלמד פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, וְחַטָּאִים וכן אלמד את החוטאים כך ש- אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ.
טז הַצִּילֵנִי מִדָּמִים מנקמת גואלי הדם, אֱ‍לֹהִים, אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ.
יז אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.
יח כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה שאתן לך זבח, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה אתה מעדיף שנשפר את מעשינו על פני קורבנות.
יט זִבְחֵי אֱלֹהִים שקולה לזבחים המוגשים כקורבן - - רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה - אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה.
כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ תשפר מתוך אהבתך אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם.
כא אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל וקורבן הנשרף כולו על המזבח, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים.