ביאור:תהלים לא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קיצור דרך: a2631
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ (מהדורות נוספות של תהלים לא)
א לַמְנַצֵּחַ. מִזְמוֹר לְדָוִד:
- ב בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי, אַל אֵבוֹשָׁה אני מבקש שלא אתאכזב מבטחוני בך לְעוֹלָם, בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי מתוך נאמנותך תציל אותי.
- ג הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ, מְהֵרָה הַצִּילֵנִי. הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לסלע שיגן עלי כמבצר לְבֵית מְצוּדוֹת היה לי כמו בית מבוצר לְהוֹשִׁיעֵנִי.
- ד כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה, וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי.
- ה תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי, כִּי אַתָּה מָעוּזִּי.
- ו בְּיָדְךָ לשמירתך אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת.
- ז שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים את המצפים ל- הַבְלֵי שָׁוְא אלילים, וַאֲנִי אֶל יְהוָה בָּטָחְתִּי.
- ח אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ בנאמנותך, אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת שלא התעלמת מ- עָנְיִי, יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי.
- ט וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב, הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב במקום פתוח רַגְלָי.
- י חָנֵּנִי יְהוָה כִּי צַר לִי. עָשְׁשָׁה חשכה (או נרקבה) בְכַעַס עֵינִי, נַפְשִׁי וּבִטְנִי וכן סבלו גרוני וביטני.
- יא כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה, כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי מרוב כובד עוונותי כוחי נחלש, וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ חשכו, נרקבו.
- יב מִכָּל צֹרְרַי הָיִיתִי נשמעו כלפי דברי חֶרְפָּה, וְלִשֲׁכֵנַי מְאֹד בעיני שכני הייתי לחרפה גדולה מאוד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי מכרי פחדו ממני (או מפני צוררי), רֹאַי בַּחוּץ מי שרואים אותי מחוץ לביתי נָדְדוּ מִמֶּנִּי.
- יג נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב כמו ששוכחים את מי שמת ומסירים את זכרונו מהלב, הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד כמו כלי שלא צריך ומפקירים אותו.
- יד כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים רכילות שאמרו עלי הרבה אנשים, מָגוֹר מִסָּבִיב שאני מביא אסון לכל הסובב אותי. בְּהִוָּסְדָם כאשר התאספו יַחַד עָלַי, לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ.
- טו וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהוָה, אָמַרְתִּי: "אֱלֹהַי אָתָּה".
- טז בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הדברים הקורים לי בעיתים השונות, הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי.
- יז הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ.
- יח יְהוָה, אַל אֵבוֹשָׁה בבקשה שלא אתאכזב כִּי קְרָאתִיךָ מקריאתי אליך. יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים, יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל יהיו דוממים (מתים) וירדו למוות.
- יט תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז בגאוה ובבוז הן מדברות דברי חוצפה.
- כ מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ שמרת (לעולם הבא) לִּירֵאֶיךָ! פָּעַלְתָּ וכמה גדולות הטבות שעשית לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד אל מול עיני בְּנֵי אָדָם.
- כא תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ אצלך, במקום בו אתה נחבה, מֵרֻכְסֵי אִישׁ מקנוניות האנשים הרשעים (רכסים הם הרים הגורמים להולך בהם להתפתל). תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה במקום מסתור מֵרִיב לְשֹׁנוֹת מהריב שחדי הלשון עושים איתם.