ביאור:תהלים טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2616)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2616

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים טז)


א מִכְתָּם סוג של מזמור לְדָוִד,

שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ כי אני בוטח בך.
ב אָמַרְתְּ נפשי, את אמרת לַיהוָה: אֲדֹנָי אָתָּה אתה האדון שלי, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ את טובתי אינני מבקש מאף אחד חוץ ממך.
ג לִקְדוֹשִׁים אינני מבקש את טובתי מאלילים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי ואינני פונה גם למי שבני האדם מחשיבים כאדירים כָּל חֶפְצִי בָם ומכנים אותם "כל חפצי בם" - כל מה שנבקש יבוא מהם.
ד יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם יהיו רבים האלילים אַחֵר מָהָרוּ של אותם אשר מיהרו ללכת אחרי אל אחר (הוא כביכול מברך אותם שיהיו להם הרבה אלילים, אך זה נאמר בלעג, שהרי האלילים לא מועילים בכלום), בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם נסך רגיל הוא יין ששופכים על המזבח, ועובדי האלילים היו נוהגים גם להסיך דם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי.
ה יְהוָה מְנָת חֶלְקִי הוא החלק שלי (כביכול, המנה האישית המונחת לפני הסועד) וְכוֹסִי ומנת היין שנמזגה לי בכוס, אַתָּה תּוֹמִיךְ תאחוז גּוֹרָלִי בגורלי, כלומר: גורלי ניתן לי מידך.
ו חֲבָלִים אחוזות, נחלות נָפְלוּ לִי נפלו בחלקי, קיבלתי מה' בַּנְּעִמִים אחוזות נעימות, משובחות, אַף נַחֲלָת וגם הנחלה שאני גר בה שָׁפְרָה טובה, חביבה עָלָי.
ז אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי נתן לי עצות טובות, אַף לֵילוֹת בלילות, בשוכבי על מיטתי יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי כליותי, המצפון שלי, לימדו אותי ללכת בדרך המוסר.
ח שִׁוִּיתִי שמתי, הנחתי, אני מדמיין את - יְהוָה לְנֶגְדִּי כאילו הוא עומד מולי תָמִיד, כִּי מִימִינִי אכן הוא נמצא לצידי בַּל אֶמּוֹט ולכן לא אפול.
ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי ושמחה נפשי, אַף בְּשָׂרִי הגוף שלי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
י כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לתת למוות לקחת אותה, לֹא תִתֵּן (חסידיך) חֲסִידְךָ את בן בריתך לִרְאוֹת שָׁחַת את השאול.
יא תּוֹדִיעֵנִי תלמד אותי אֹרַח חַיִּים את דרך החיים (כדי שאתרחק מהדרך המובילה למוות), שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ תן לי שמחה רבה מלראות את פניך, עד כדי שאהיה שבע מרוב שמחה, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ ותן לי דברים נעימים ביד ימינך נֶצַח לעולם.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • מזמור זה מיוחס לדוד המלךונוהגים לאמרו בבית האבל, בבית העלמין, ובתפילות אזכרה לנפטרים. (מתוך הערך 'מכתם לדוד')
  • "שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד" (פסוק ח) - ע"ע שיוויתי