לדלג לתוכן

ביאור:תהלים יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2614)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים יד)


א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד:

אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ: "אֵין אֱלֹהִים", הִשְׁחִיתוּ ולכן הנבלים עושים מעשים רעים הִתְעִיבוּ עֲלִילָה עשו מעשי תועבה, אֵין מקרב הנבלים אין עֹשֵׂה טוֹב.
ב יְהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל האם יש מישהו אחד ההולך בדרך השכל, בדרכי החוכמה, דֹּרֵשׁ אֶת מישהו הפונה אל אֱלֹהִים.
ג הַכֹּל ה' השקיף וראה שכל האדם סָר נטה מהדרך הטובה, יַחְדָּו כולם נֶאֱלָחוּ מושחתים, אֵין עֹשֵׂה טוֹב, אֵין גַּם אֶחָד אפילו אחד טוב.
ד הֲלֹא יָדְעוּ הרי הם חייבים לדעת על כך שה' משגיח כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן עושי הרישעה אֹכְלֵי עַמִּי המענים ומכלים את עם ישראל אָכְלוּ לֶחֶם כאילו אוכלים לחם, בקלות וללא רחמים, יְהוָה לה' לֹא קָרָאוּ.
ה שָׁם במקום בו מרדו בה' פָּחֲדוּ פָחַד בא עליהם אסון כבד, כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק שוכן בקרב קהל הצדיקים ושומר עליהם.
ו עֲצַת עָנִי העצה שאתם, הרשעים, מתכננים לעשות לעני תָבִישׁוּ תיכשלו בו, כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ.
ז מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן הלואי ותבוא ממקום משכנה של השכינה יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ ישיב את עמו למצבו המקורי, לתקופה שלפני הגלות, יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.


הערות

השווה לתהילים פרק נ"ג. וראה רש"י כאן (תהילים י"ד,א שאכן אלו שני מזמורים זהים ומתייחסים לחורבן שני בתי המקדש).