ביאור:דברי הימים ב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A25b15)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב טו)


א וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. ב וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, יְהוָה עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ וְאִם תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם וְאִם תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם. {ס}
ג וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל יגיעו ימים רבים בימי אחז ומנשה שישראל יהיו, לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה בזמנם אנשים יעשו מה שהם רוצים ולא ישמעו לכהן המלמדם וּלְלֹא תוֹרָה. ד וַיָּשָׁב בַּצַּר לוֹ וכשיהיה להם צרות ויחזרו עַל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וַיְבַקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם ולכן ה' נמצא להם, היה מצוי אתם, . ה וּבָעִתִּים הָהֵם כל זמן שהם לא יחזרו בהם אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא, כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת שכולל גם יהודה וישראל. ו וְכֻתְּתוּ גוֹי בְּגוֹי אומה באומה שכולל גם יהודה וישראל וְעִיר בְּעִיר, כִּי אֱלֹהִים הֲמָמָם שבר אותם, בלבל אותם בְּכָל צָרָה. ז וְאַתֶּם שהתחלתם לעבוד את ה' חִזְקוּ וְאַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם. {ס}
ח וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא הִתְחַזַּק יותר ממה שהתחזק קודם וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים שעוד לא העביר מִכָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם, וַיְחַדֵּשׁ אֶת מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם יְהוָה. ט וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן, כִּי נָפְלוּ עָלָיו התקבצו אליו מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ. {פ}
י וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, לִשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא. יא וַיִּזְבְּחוּ לַיהוָה בַּיּוֹם הַהוּא מִן הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ, בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים. יב וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. יג וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוּמָת, לְמִן קָטֹן וְעַד גָּדוֹל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה. יד וַיִּשָּׁבְעוּ לַיהוָה בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה, וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת. טו וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם ולכן ה' נמצא להם, היה מצוי אתם, וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם מִסָּבִיב. טז וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה מלהיות מלכה, כיון שהיא השפיעה על העם לעבוד עבודה זרה, ע"י אֲשֶׁר עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת, וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ דמות לעבודה זרה וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן. יז וְהַבָּמוֹת במות יחיד שהיו רגיל להקריב עליהם לה' בשעת היתר במות, משחרב שילה עד שלא נבנה בית במקדש לֹא סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל, רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָּל יָמָיו. יח וַיָּבֵא אֶת קָדְשֵׁי אָבִיו וְקָדָשָׁיו בֵּית הָאֱלֹהִים, כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים. יט וּמִלְחָמָה לֹא הָיָתָה, עַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא. {ס}