ביאור:הושע ח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קיצור דרך: a1308
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של הושע ח, פרק זה במהדורה המעומדת)
א
אֶל חִכְּךָ חך שֹׁפָר ועליך לתקוע בו כדי להזהיר את העם (ראו הושע ה ח) כַּנֶּשֶׁר מפני האויב אשר יבוא כנשר עַל בֵּית יְהוָה כדי להחריבו, יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ.
ב
לִי יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ יִשְׂרָאֵל כלומר היה להם לזעוק אלי שאציל אותם, אך הם לא עשו זאת..
ג
זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב את ה' ותורתו מקור הטוב, לכן, אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ.
ד
הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ מינו שרים וְלֹא יָדָעְתִּי, כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים כינוי לאלילים ראו הושע ב י לְמַעַן יִכָּרֵת כספם וזהבם יכלו.
ה
זָנַח ה' עֶגְלֵךְ בגלל העגלים שעשית שֹׁמְרוֹן, חָרָה אַפִּי בָּם, עַד מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן להתנקות מעוונות.
ו
כִּי העגל מִיִּשְׂרָאֵל ישראל בנו אותו ואין בו ממש, וְהוּא חָרָשׁ עָשָׂהוּ וְלֹא אֱלֹהִים הוּא, כִּי שְׁבָבִים יִהְיֶה יפורק לחלקים קטנים עֵגֶל שֹׁמְרוֹן.
ז
כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ כלומר הם עוסקים וטורחים בדברים חסרי משמעות אשר אין בהם ממש, הם זורעים רוח וקוצרים סופה, קָמָה תבואה בשלה לפני שנקצרה קרויה קמה אֵין לוֹ צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶּמַח אוּלַי יַעֲשֶׂה גם אם יצליחו לעשות קמח זָרִים יִבְלָעֻהוּ והם לא יוכלו להנות מהקמח.
ח
נִבְלַע יִשְׂרָאֵל, עַתָּה הָיוּ בַגּוֹיִם כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ רצון או צורך להשתמש בו.
ט
כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ כמו פרא בודד, אשר אין לו מנהיג, אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים נתנו אתנן, כלומר שוחד לאשור כדי שיעזור להם.
י
גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם למרות שנתנו אתנן והתערבו בגוים עַתָּה אֲקַבְּצֵם, וַיָּחֵלּוּ יכנעו מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים מעול האומות.
יא
כִּי אתן עליהם "משא מלך שרים" בגלל ש הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחֹת לַחֲטֹא, הָיוּ לוֹ מִזְבְּחוֹת לַחֲטֹא.
יב
(אכתוב) אֶכְתָּב לוֹ (רבו) רֻבֵּי תּוֹרָתִי את דברי תורתי הרבים, כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ הם מתייחסים לדברי כאל דברים זרים.
יג
זִבְחֵי הַבְהָבַי שהם מהבהבים לפני באש יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ הם יכולים לאכול את הקורבנות בעצמם כי יְהוָה לֹא רָצָם, עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ.
יד
וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת עֹשֵׂהוּ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת לעבודה זרה וִיהוּדָה הִרְבָּה עָרִים בְּצֻרוֹת ובטח במבצריו ולא בה', לכן, וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ.
{ס}