ביאור:ישעיהו כז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו כז)
א
בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ בצורת נחש מאורך, וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין כל אלו מפלצות שהיו מפורסמות בימי קדם - ר' תהלים עד, יג-יד אֲשֶׁר בַּיָּם.
{ס}
ב
בַּיּוֹם הַהוּא "כֶּרֶם חֶמֶר יין" עַנּוּ לָהּ ישירו לאדמה (הנמשלת לישראל).
ג
אֲנִי יְהוָה נֹצְרָהּ שומר את אדמת הכרם, לִרְגָעִים בכל רגע ורגע, בקביעות אַשְׁקֶנָּה, פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ כדי שלא יחסר ממנה, לַיְלָה בלילה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה.
ד
חֵמָה כעס אֵין לִי אין בי על הכרם (שלא כמו בפרק ה), "מִי יִתְּנֵנִי הכרם: מי יעז לבא נגדי ולהפוך אותי ל- שָׁמִיר שַׁיִת סוגי קוצים?", "בַּמִּלְחָמָה אֶפְשְׂעָה שומר הכרם מעודד את הכרם: אם יבואו נגדך אני אפסע (אצעד) במלחמה בָהּ, אֲצִיתֶנָּה יָּחַד אצית אש בכל המלחמה".
ה
"אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי הכרם: אבל אם מישהו יבוא להסתר במקלטי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי".
ו
הַבָּאִים בימים הבאים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב ינטע יעקב באדמתו, יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל, וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה יבול.
{ס}
| "בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת" (פסוק ט) - מזבח ע"ז ששוחזר בתל באר שבע על בסיס חלקים שלו שהיו פזורים בקירות, וכפי הנראה נופץ בימי רפורמת יאשיהו |
ז
הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ האם כמכה שה' הכה את אויבינו היכה אותנו? (שאלה רטורית; התשובה ברורה: האויבים הוכו יותר מישראל)? אִם כְּהֶרֶג הֲרֻגָיו הֹרָג?
ח
בְּסַאסְּאָה במידת הסאה, במידה מדוייקת ולא יותר בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה בגירוש מהארץ תעניש אותנו (אך לא יותר מהמידה הנדרשת), הָגָה דיבר ה' בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים כאשר ה' כעס כמו ביום סערה.
ט
לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֺן יַעֲקֹב, וְזֶה ובזאת, על ידי המתואר בסוף הפסוק כָּל פְּרִי הָסִר חַטָּאתוֹ תהיה התוצאה הסרת החטאים: בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ מזבחות של עבודה זרה כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת, לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים סוגי עבודה זרה (ר' לעיל יז, ח).
י
כִּי עִיר עיר האויב שהיתה בְּצוּרָה - בָּדָד עכשיו יושבת בדד, נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר. שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל, וְשָׁם יִרְבָּץ, וְכִלָּה סְעִפֶיהָ ענפיה.
יא
בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ כאשר יתייבשו הענפים הגדלים בה תִּשָּׁבַרְנָה ישברו הענפים, נָשִׁים בָּאוֹת יבואו ללקט זרדים למדורה מְאִירוֹת שורפות אוֹתָהּ, כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא נבון הוא (להבין שעל פי גזירת ה' הוא יכל לנצח את ישראל) - עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ.
{ס}
יב
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט כפי שחובטים את העץ להוציא את הפירות (כך גם ישראל ילוקטו מכל הגלויות) יְהוָה מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר מזרם נחל פרת (הם הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר המוזכרים בפסוק הבא) עַד נַחַל מִצְרָיִם, וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד כל אחד ואחד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
{ס}
יג
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
<< · ביאור:ישעיהו · כז · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- את פסוק א ניתן לפרש כך: "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה...עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ (=אשור) וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן (=בבל) וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם (=מצרים)". התנין הוא קוד למצרים עוד מספר שמות ועד יחזקאל: "פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו", ואילו שני הנחשים הן המעצמות ששכנו על החידקל הישר והקצר יותר (נינוֵה בירת אשור), ועל הנהר הגָדֹל נהר פרת (בראשית טו יח), הארוך והמפותל (=בבל). לפי פירוש זה הפסוק הראשון מתכתב עם סוף הפרק: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט יְהוָה מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר (=מזרימת נהר פרת) עַד נַחַל מִצְרָיִם". (על פי הרב ד"ר יואל בן נון)