ביאור:ישעיהו כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1027)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו כז)


א בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ בצורת נחש מאורך, וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין כל אלו ממפלצות שהיו מפורסמות בימי קדם - ר' תהלים עד, יג-יד אֲשֶׁר בַּיָּם. {ס}

ב בַּיּוֹם הַהוּא "כֶּרֶם חֶמֶד יין עַנּוּ לָהּ שירו לאדמה". ג אֲנִי יְהוָה נֹצְרָהּ שומר את אדמת הכרם, לִרְגָעִים בכל רגע ורגע, בקביעות אַשְׁקֶנָּה, פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ כדי שלא יחסר ממנה לַיְלָה בלילה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה. ד חֵמָה כעס אֵין לִי אין בי על הכרם (שלא כמו בפרק ה), "מִי יִתְּנֵנִי הכרם: מי יעז לבא נגדי ולהפוך אותי ל- שָׁמִיר שַׁיִת סוגי קוצים?", "בַּמִּלְחָמָה אֶפְשְׂעָה שומר הכרם מעודד את הכרם: אם יבואו נגדך אני אצעד במלחמה בָהּ, אֲצִיתֶנָּה יָּחַד אצית אש בכל המלחמה". ה "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי הכרם: אבל אם מישהו יבוא להסתר במקלטי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי". ו הַבָּאִים בימים הבאים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב ינטע יעקב באדמתו, יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל, וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה יבול. {ס}

ז הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ האם כמכה שה' הכה את אויבינו היכה אותנו? (שאלה רטורית; התשובה ברורה: האויבים הוכו יותר מישראל)? אִם כְּהֶרֶג הֲרֻגָיו הֹרָג? ח בְּסַאסְּאָה במידת הסאה, במידה מדוייקת ולא יותר בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה בגירושנו מהארץ תעניש אותנו (אך לא יותר מהמידה הנדרשת), הָגָה דיבר ה' בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים כאשר ה' כעס כמו ביום סערה. ט לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲו‍ֹן יַעֲקֹב, וְזֶה ובזה כָּל פְּרִי יזכה בפירות הָסִר חַטָּאתוֹ: בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ מזבחות של עבודה זרה כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת, לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים סוגי עבודה זרה (ר' לעיל יז, ח). י כִּי עִיר עיר האויב שהיתה בְּצוּרָה בָּדָד עכשיו יושבת בדד, נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר, שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ, וְכִלָּה סְעִפֶיהָ ענפיה. יא בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ כאשר יתייבשו הענפים הגדלים בה תִּשָּׁבַרְנָה ישברו הענפים, נָשִׁים בָּאוֹת יבואו ללקט זרדים למדורה מְאִירוֹת שורפות אוֹתָהּ, כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא נבון הוא (להבין שעל פי גזירת ה' הוא יכל לנצח את ישראל), עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ. {ס}

יב וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט כפי שחובטים את העץ להוציא את הפירות (כך גם ישראל ילוקטו מכל הגלויות) יְהוָה מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר מזרם נחל פרת עַד נַחַל מִצְרָיִם, וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד כל אחד ואחד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}
יג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ͏ִם.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • את פסוק א ניתן לפרש כך: "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה...עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ (=אשור) וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן (=בבל) וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם" (=מצרים). התנין הוא קוד למצרים עוד מספר שמות ועד יחזקאל: "פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו", ואילו שני הנחשים הן המעצמות ששכנו על החידקל הישר והקצר יותר (נינוֵה בירת אשור), ועל הנהר הגָדֹל נהר פרת (בראשית טו יח), הארוך והמפותל (=בבל). לפי פירוש זה הפסוק הראשון מתכתב עם סוף הפרק: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט יְהוָה מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר (=מזרימת נהר פרת) עַד נַחַל מִצְרָיִם". מקור: הרב יואל בן נון [1]