ביאור:ישעיהו יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1013)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a1013

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו יג)


א מַשָּׂא בָּבֶל נבואה על בבל, אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ:

ב עַל הַר נִשְׁפֶּה גבוה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם ללוחמים הבאים להילחם בבל, הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים לבתי המושלים. ג אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי לחיילים שייעדתי למלחמה, גַּם קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי לנקום את כעסי עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי בשמחים בגאוותם (שמקורה ממני). ד קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם רָב, קוֹל שְׁאוֹן מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים, יְהוָה צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה. ה בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם, יְהוָה וּכְלֵי זַעְמוֹ לְחַבֵּל מגיעים להשחית את כָּל הָאָרֶץ.

ו הֵילִילוּ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה, כְּשֹׁד כאסון מִשַּׁדַּי יָבוֹא. ז עַל כֵּן כָּל יָדַיִם תִּרְפֶּינָה, וְכָל לְבַב אֱנוֹשׁ יִמָּס. ח וְנִבְהָלוּ, צִירִים צירי לידה וַחֲבָלִים כאבים יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן ירעדו, אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ, פְּנֵי לְהָבִים אדומים (כלהבת אש) פְּנֵיהֶם. ט הִנֵּה יוֹם יְהוָה בָּא, אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף, לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה. י כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם ומזלותיהם לֹא יָהֵלּוּ יזרחו אוֹרָם, חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ יאיר אוֹרוֹ. יא וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲו‍ֹנָם, וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל. יב אוֹקִיר אֱנוֹשׁ אייקר, יהיה יותר קשה למצא אנשים מִפָּז, וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר מזהב הבא מארץ אופיר. יג עַל כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ, בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ. יד וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ. טו כָּל הַנִּמְצָא הנתפס יִדָּקֵר, וְכָל הַנִּסְפֶּה הנופל בשבי יִפּוֹל בֶּחָרֶב. טז וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם, יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם וּנְשֵׁיהֶם (תשגלנה) תִּשָּׁכַבְנָה. יז הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם אֶת מָדָי, אֲשֶׁר כֶּסֶף לֹא יַחְשֹׁבוּ לא מעניין אותם (לקחת ככופר תמורת השארתכם בחיים) וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ. יח וּקְשָׁתוֹת נְעָרִים את הילדים הקטנים תְּרַטַּשְׁנָה, וּפְרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ, עַל בָּנִים לֹא תָחוּס עֵינָם. יט וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי שהיתה היפה ב- מַמְלָכוֹת תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים והיתה הגאווה של ממלכת כשדים, כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה. כ לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר, וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי לא יקים בה אוהל אפילו ערבי (כינוי לנודדים בערבה), וְרֹעִים לֹא יַרְבִּצוּ שָׁם. כא וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים חיות מדבר וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים, וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה, וּשְׂעִירִים תיישים יְרַקְּדוּ שָׁם. כב וְעָנָה אִיִּים חתול בר בְּאַלְמנוֹתָיו בארמונות של בבל וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג, וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • בפרק זה מתחילות משאות רבות: משא מואב (פרק טו), משא דמשק (פרק יז), וכן בהמשך עד משא צור בפרק כג.