ביאור:12 אבנים בירדן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



לפני שנסעו בני-ישראל מאהליהם לעבור את הירדן, ציוה עליהם יהושע ( ג11-13): "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן. וְעַתָּה, קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל - אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד לַשָּׁבֶט . וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן, הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה; וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד."

לאחר שעברו בני ישראל את הירדן, ציוה ה' על יהושע (ד1-3): " "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-תַּמּוּ כָל-הַגּוֹי לַעֲבוֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: ' קְחוּ לָכֶם מִן-הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים - אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד מִשָּׁבֶט . וְצַוּוּ אוֹתָם, לֵאמֹר: 'שְׂאוּ-לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, הָכִין שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים; וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם, וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר-תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה'" ."

האם יהושע "קרא את מחשבותיו" של ה', וידע על הציווי עוד לפני שה' ציווה אותו?

בהחלט ייתכן – יהושע הרי היה תלמידו של משה, שגילה כשרונות דומים ( ע"ע ) .

אבל, במקרה זה, הכוונה של ה' לא הייתה זהה לכוונה של יהושע.

  • המטרה של ה' בלקיחת האנשים היתה, שייקחו 12 אבנים מהירדן, ויניחו אותם במקום שבו ילינו בלילה הבא (כלומר, בגלגל, על חוף הירדן).
  • המטרה של יהושע היתה, שייקחו 12 אבנים מהחוף, ויקימו אותן בתוך הירדן, במקום שבו עמדו הכהנים.

יהושע קיים את שתי הכוונות, אבל קודם-כל את הכוונה של ה' ורק אחר-כך את הכוונה שלו, כפי שניתן לראות בפסוקים הבאים:

  • קודם-כל, השתמש יהושע באנשים, שהכין מראש, כדי לקיים את מצוות ה' (ד4-8): " "וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל - אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד מִשָּׁבֶט.<a>
וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ 'עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶל-תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן; וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל-שִׁכְמוֹ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל. לְמַעַן, תִּהְיֶה זֹאת אוֹת - בְּקִרְבְּכֶם: כִּי-יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר 'מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?' וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם 'אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית-ה' - בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן'; וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַד-עוֹלָם'. וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל-הַמָּלוֹן, וַיַּנִּחוּם שָׁם ] " ."
  • ואחר-כך: (ד9): " "וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן - תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית; וַיִּהְיוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה" ."

לשתי הכוונות יש משמעות משלימה:

  • הכוונה של ה' היא, להקים 12 אבנים שיציינו את המקום שבו לנו 12 שבטי ישראל לאחר שחצו את הירדן. יש בכך שבח לבני ישראל, שלא היססו להיכנס לירדן אחרי ארון ה', מעין השבח שמשבח אותם שהנביא (ירמיהו ב ב): "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה".
  • הכוונה של יהושע היא, להקים 12 אבנים שיציינו את המקום שבו עמדו הכהנים נושאי ארון ה' כאשר נבקע הירדן. יש בכך שבח לה', על הנס שעשה לבני-ישראל באמצעות הכהנים.

כלומר, ה' דאג לשבחם של ישראל, ומנהיג ישראל דאג לשבחו של ה'; זה סימן לאהבה – "אני לדודי ודודי לי"! גם בנושא זה, דומה יהושע למשה רבו .

ראו:


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-16.

קיצור דרך: tnk1/nvir/yhojua/12avnim_byrdn