תשובות ריב"ש/רנט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עוד שאלת בענין מקומות הישיבה הרי שבאו לעשותן לצד מערב אם ברצון אם בכח הדין וקמו היושבים במערב לומר כיון שאתם עושין מקומות כנגדנו ומסתמים את עינינו נגביה מקומותינו כפלים ממה שהיו כדי לזון את עינינו והחולקים עליהם משיבין שאינו דין להגביהם ולהעלותם ממה שהיו שהבא להתפלל אינו בא להסתכל באויר אבל צריך לישב דעתו ולכוין את לבו וגם שאין ראוי שתהא הישיבה בעזרה לשעורין אחד גבוה ואחד נמוך ואין להיות היהודים עולים ויורדים ואע"פ שזכה ראובן במקום שלו מתהום ארעא ועד רום רקיעא אין הדעת סובלת שיוכל לחפור באר תחתיו וישב לו על הבאר או לבנות עליו עמוד ולהגביהו למעלה מחבריו:

תשובה כבר כתבתי למעלה שאין לשנות ולהשתמש בבית הכנסת אלא בדברים הנהוגים ואם יבא יחיד או יחידים להגביה מקומותיה' ויראו בזה שהם יושבים במעלה על האחרים או על שכנגדן יכולין הם האחרים לעכב על ידן אבל להגביה מעט כדי לזון את עיניהם בענין שלא יראה שהם גבוהים במעלה על האחרים בזה נראה שאין יכולין לעכב דזה נהנה וזה אינו חסר וכגון זה כופין על מדת סדום *( ד"מ ח"מ סי' קס"ג סוף אות ד':) ומענין כונת התפלה הוא ג"כ הרחבת הלב ולא לעמוד במקום צר ואפל כי יש בני אדם שרוחם קצרה וכבר אמרו ז"ל (עירובין ס"ה.) מי שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל ועוד שלא על השעה שהוא עומד להתפלל היא הקפידא כי אז פניו מוסבות אל הקיר אבל על השעות שאינו מתפלל והוא יושב במקומו: