תשובות ריב"ש/רו
עוד לו על הענין הנזכר
ראיתי דבריך ומה שעשית בענין הגט ההוא לשם שמים למנוע ולכלא עון ערוה החמורה ולהסיר מכשול אמנם דע לך כי אחרי אשר נשאת אין להוציאה מתחת בעלה שהרי אפי' לדעת האומר חתם סופר ועד פסול אם נשאת לא תצא אלא שהוא פסול אף אם נתגרשה בו ולא תנשא לכתחלה שכן הוא בכל הפסולין מדרבנן משום תקנתא או משום גזרה דידהו כמו שכתב רב האי גאון ז"ל בתשובה והרמב"ן ז"ל שכתב שנראה לו מן הסוגיא שבפרק המגרש (גיטין פ"ו.) גבי מתניתין דשלשה גיטין פסולין דכל פסולי דרבנן אם נשאת תצא כשאין לה בנים כבר כתב הוא ז"ל בסוף דבריו שבטלה דעתו לדעת הגאון (הגדול) *( ב"י שם סי' ק"ל בסד"ה תתם:) וכן דעת הרמב"ם ז"ל (פ"י מהלכות גרושין) ולזה הסכים הרא"ש ז"ל. וכל שכן שיש לומר כן בחתם סופר ועד שאף לדברי הפוסל הוא מחמת חשש רחוק דזמנין דנפיק מינה חורבה וכ"ש שכיון שהגאונים ז"ל מכשירין אותו אפי' להנשא לכתחלה שאפשר לסמוך עליהם בשנשאת שלא להוציאה מתחת השני ושלא להצריכה גט מן הראשון:
ואין צריך לומר לחשש האחר שזרקו קרוב לה ולא הגיע לידה שאין זה בנשאת אלא דוקא להשיאה לכתחלה שאין זה אלא חומרא בעלמא וכדקאמר ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטא לידה כל שכן שבשטר כתוב שנפל על בגדיה וזו הרי הוא כמטא גיטא לידה ואע"פ שהעד לא חתם ברצונו אם לא היה כן לא היה חותם על שקר ובאמת שאם נשאת שלא ברצון דייני העיר היה מן הראוי להוכיח הנושא והנשאת וליסרן בעקרבים ובסלוא דלא מבע דמא לפי שעברו והקלו בספק ערוה החמורה אבל אם עשו זה ברצון הדיינים הרי הם נקיים ותהי עונותם על עצמות הדיינים אלא שאפשר להם להתנצל בכתב ששלח להם החכם הה"ר דוד בן שועיב נר"ו שנראה שהיקל להתירה לינשא שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים שהיו נעשים כלם בדרך זה לפי הנראה ואם הדיינים סמכו עליו ולא פנו אל דברי הדין עמהם בזה ומי יאמר להם מה תעשו נאם יצחק ב"ר ששת זלה"ה: