תשובות ריב"ש/קמו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קוסטנטינה לרבי מיימון נגאר י"א

שלום לך הצח והאדמון הותיק ר' מיימון הנאה לדרוש בהמון בתורת השם אצלך אמון הגיעני כתבך המלאה דברי חמודות כרמון אמנם עדיין אני במקומי ולא אכוף ראשי כאגמון:

ומה שאמרת שהבריית' לא פסלה משום חסרון כתיבה תמה אלא אותם שתתחלף צורתן בצורת אות אחרת בנון ההי"ן חית"ן אבל מחבור רגל הקו"ף בגג של מעלה כיון שלא תתחלף בזה לאות אחרת לא תפסל אלא שלכתחלה צריך להפרידו שאם חבור רגל הקוף היה בו משום כתיבה תמה לא הוה שתיק מיניה למימר שלא יחבר רגל הקו"ף:

אשיב לך לו עיינת בתשובתי מראש ועד סוף בדקדוק היית רואה בה סתירת דבריך שהרי מ"ם וסמ"ך לדברי הכל צריך שיהיה הקו השמאלי מחובר עם הגג שאם לא כן לא היו עומדין בנס בלוחות ואם לא עשה כן פסל אע"פ שלא הזכירה זה הברייתא כי סתומים פתוחים שהזכירה דבר אחר הוא שהוא ר"ל שכותב מ"ם פתוחה במקום מ"ם סתומה או בהפך ורב חסדא מכשיר בזה אבל לכתוב מ"ם סתומה ולא יחברנה לגג אפילו רב חסדא מודה דפסול לפי שאינה עשויה כתקנה אף אם לא תתחלף באחרת ואיהו גופיה אמר מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין ואם הברייתא לא הזכירה זה לאו כי רוכלא לחשיב וליזיל שהרי לא הזכירה חבור הצדי פשוטה עם הראש. של אחריה שאם הפרידה פסול אפילו לפי דבריך שהרי תתחלף ביו"ד ונו"ן פשוטה ולא הזכיר זה תנא דברייתא וכן כמה פסולים אחרים כגון אות שאינה מוקפת גויל וקוצו של יו"ד ורבים ועוד שפסול חבור הקוף לא היה צריך להזכיר כלל כיון שכבר הזכיר פסול חבור הה"א וצורת שתיהן מטעם אחד ובגיטין פרק המביא תנין (כ:) תניא הרי זה גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת ובעי רב פפא בין שיטה לשיטה מאי ופרכינן ותיפוק ליה דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ומתרצינן לא צריכא דמערי ויש סבורין שדבוקה פוסלת בגט כמו בס"ת ולזה פירשו דמערי ר"ל בלא דבוק אלא כגון שנכנס ראש הלמ"ד של שיטה שלמטה בתוך אוירה של ה"א או חי"ת של שיטה של מעלה. והרמב"ן ז"ל השיב עליהם שאם דבוקה היתה פוסלת בגט כמו בס"ת זה היה קרוב ליפסל אלא ודאי אין דבוק' פוסלת בגט דלא בעינן מוקף גויל אלא בס"ת ופירוש דמערי ר"ל כפשוטו אפי' בנגיעה ומכלל דבריו אתה רואה דבס"ת שדבוקה פוסלת בו גם אם נכנס ראש הלמ"ד באויר הה"א או החי"ת אפי' בלא נגיעה פסול *( או"ח סי' ל"ב סעי' כ"ח:) אע"פ שלא תתחלף בזה אות אחרת אלא שמפסיד צורת האות ומצאתי בח"א מספר ארחוא חיים (בהלכות תפלין) וז"ל כתב הרשב"א ז"ל בתשובה המ"ם והסמ"ך שבס"ת תפלין ומזוזוא צריכות להיות מדובקות וסמוכות לגמרי מפני שאמרו ז"ל מ"ם וסמ"ך שבלוחו' בנס היו עומדין ואלו לא היו סמוכו' לגמרי לא עמדו בנס אלא עמד' אמורשא דקרנתא שאינו חקוק וכן האלף והשי"ן שאם אינו כן אינם אות אחת אלא אות אחת עם היו"ד וכן הקו"ף צריך שלא יהיה דבוק מפני שאמרו בפ' הבונה (שבת קד.) מ"ט כרעיה דקו"ף תליא דאי הדר ביה ליעול ורוב צורת האותיות בפ' הבונה עכ"ל. הנה השוה פרוד הקו"ף לדבוק האלף והשי"ן ולדבוק המם והסמך וכשם שבאלו אם שנה פסל כך בפרוד הקו"ף אם שנה פסל עוד כאוב שם וז"ל ובשם הרב ר' יונה מצאתי שאם השמיט הסופר אות א' [או] אם לא עשה צורת האות כתקנה שלא יוכל לגרוד אותה ולתקנה אם לא יגרוד כל מה שכתוב מן הטעות ולמטה אבל אם גרד כל מה שכתב מן הטעו' ולמטה שפיר דמי ובלבד שלא יהא כמנשה שיגרוד אחד מן השמות שאינן נמחקים עכ"ל הנה שהשוה כשלא עשה צורת האות כתקנה להשמיט הסופ' אות אחת וצריך לגרוד ולתקן. ומ"ש שצריך לתקן מן הטעות ולמטה זהו בתפלין דבעי שלא יהו נכתבי' למפרע לא בס"ת. וכבר הבאתי ראיה לדברי בתשובתי מספר יורה דעה מלבד הראיות שהבאתי מן הסוגיא ומן הסברא. והנה זכיתי להסכים לדעת הרשב"א ז"ל בתשובתו הכתובה למעלה ומי לנו גדול ממנו בכל האחרונים ומוסכם כמוהו אשחר פניך תקרא תשובתי מלה מלה באזון וחקור וכן שאר התשובה הלא המה אצל הבחור רבי יצחק בן קאגי"ג י"א ותמצא כי כלם נכוחים למבין וישרים אין בהם נפתל ועקש כי אין מדרכי לעקש הישרה ולטהר השרץ מן התורה. ואשר אמרת שזה זר בעיני הקהל מפני שנהגו בזה מכמה שנים דרוב הספרים כתובין כן אני מה אעשה להם אם סופריה' לא היו מומחין הלמענם תעזב ההלכה וישתנה הדין הלא שנינו בפרק הישן (סוכה כח.) שכשהלכו זקני בית שמאי ובית הלל לבקר את ר"י בן החורוני' ומצאוהו שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ואמרו לו א"כ היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך. ואם היה שמצאתם מחלוקת לראשונים ז"ל בדבר זה הללו פוסלין והללו מכשירין אף אם היו דברי הפוסלין יותר נכוני' היה אפשר לומר כדאי הם המכשירין לסמוך עליהם בשעת הדחק אבל מאחר שלא נמצא אחד מן הראשונים ז"ל שיכתוב בזה להכשיר ובחבורי גדולי האחרוני' ז"ל ותשובותיהם נמצא בבאור לפסול וגם הענין בעצמו מוכיח כן. הלא אין לנו על מי נסמוך להכשיר ומה בדבר שאפשר לתקן גם להחליף הפרשיות שבתפלין ומזוזות פסולות בכשרות למה יכבד העבודה הזאת להם וכל אחד ואחד בזוז אחד או בשנים יהיה לו די לכל ימי חייו ולהוריש לזרעו אחריו ואולי בשכר זאת ינצלו מאותן עונשי אלפי זהב המטילים עליהם השרים תמיד בלחישת הולכי רכיל לפי הנשמע וימס לבבנו כמו שדרשו רבותינו ז"ל (שבת מט.) על פסוק כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהם. ובנתים טוב שלא להניחם מלהניחם בפסול ולברך עליהם ואם לא תרצו לקבל דעתי אתם רשאין ולא אני. הטיבו הקהל ישמרם צורם אשר עשו לרצות ברצי כסף ולפייס בדברים את החכם ה"ר בונשתרוק נר"ו יען הוא בחדרי התורה בקי ומנכסיו נקי והוא קפדן כשמאי ואם כה לא עשו בכל מקום יתרעם וירעם בקולו נפלאות ימצא עליהם תנואות ולזה מה טוב בלי ספק ובריא אולם הסכן נא עמו ושלם יפרוס עליך סוכת שלומו וינחך במעגלי צדק למען שמו ותזכה לבקר בהיכלו ולחזות בנועמו כנפשך ונפש בכתבך הנמלץ לבבו עלץ נאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה: שע"ל הכת"ב שער בינה לפניו לא נסגר מעבור נחל נובע מקור חכמה לא פגר חומת אש דת סביב לו ולא שור איגר הנעלה הותיק רבי מיימון נג"ר י"א: