תרגום (דוד פרישמן)/משירי א. פּושקין/למשורר

לַמְשׁוֹרֵר

אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין

הַמְשׁוּרֵר, אַל-יִגְבַּהּ לִבְּךָ אִם-אוֹתְךָ הַבְּרִיּוֹת הִלֵּלוּ!
קוֹל תְּרוּעַת הַמְהַלְלִים רֶגַע יִתְעוֹפֵף כַּמּוֹץ הַבּוֹרֵחַ,
אָז תִּשְׁמַע מִשְׁפַּט הַסָּכָל וְלַעֲגֵי הָעָם הַשּׁוֹכֵחַ;
אַךְ אַתָּה הֱיֵה-נָא שַׁלְאֲנָן וְאַל-תַּאֲזִין אִם-אוֹתְךָ חִלֵּלוּ.
 
הֵן מֶלֶךְ אַתָּה – הִבָּדֵל! חָפְשִׁי בַּדֶּרֶךְ אִוִּיתָ,
אֶל-אֲשֶׁר-יִשָּׂאֲךָ הָרוּחַ, שָׁם תֵּלֵךְ וּבְאֵין מְשַׁלֵּחַ,
עַד-בָּשְׁלוּ הֶגְיוֹנוֹת לְבָבְךָ הַטְּהוֹרִים וַיִּתְּנוּ לְךָ רֵיחַ,
וְשָׂכָר אַל-תִּשְׁאַל לִפְעֻלוֹתֶיךָ וְלַגְּדוֹלוֹת עָשִׂיתָ.
 
בְּךָ הוּא. – בֵּית דִּינְךָ הָעֶלְיוֹן רַק אַתָּה לְךָ לְבַדֶּךָ;
אֵין שׁוֹפֵט קָשֶׁה כָמוֹךָ עֵת תַּעֲרִיךְ בִּמְחִיר מַעְבָּדֶיךָ.
הֲטוֹבוּ בְעֵינֶיךָ? – אַתָּה הַשּׁוֹפֵט הַבּוֹחֵן וּבְטָעַם.
 
הֲטוֹבוּ? כִּי-עַתָּה יְשַׁלַּח הֶהָמוֹן בָּהֶם כָּל-מִגְעֶרֶת,
וְעַל-קָדְשְׁךָ יַשְׁלִיכוּ דֹמֶן בִּמְקוֹם שָׁם הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת,
וּבְזָדוֹן יְהָרְסוּ כִנְעָרִים אֶת-מִזְבַּח מִקְדָּשְׁךָ וּבְזָעַם.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.