חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020


ק״ת תש״ף, 840, 858.


בתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק־יסוד: הממשלה, מתקינה הממשלה תקנות שעת חירום אלה:


הגדרות
בתקנות שעת חירום אלה:
”הסכם“ – אחד מאלה:
(1)
הסכם קיבוצי;
(2)
צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים;
(3)
הסדר, קיבוצי או אישי, לרבות הסדר חד־צדדי;
(4)
נוהג;
(5)
הוראת מינהל;
(6)
חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק המינויים;
”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או הסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים;
”הסכם יציאה לחופשה“ – הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, שנחתם ביום כ״ב באדר התש״ף (18 במרס 2020), בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנוסחו מובא בתוספת;
”חוק הסכמים קיבוציים“ – חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”חוק חופשה שנתית“ – חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”כוחות הביטחון“ – משטרה, שירות בתי הסוהר, צבא ההגנה לישראל והמטה לביטחון לאומי;
”מוסד חינוך“ – אחד מאלה:
(1)
מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;
(2)
בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, ומספק חינוך על־תיכוני שבמסגרתו הוא מכשיר את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי;
”מעסיק ציבורי“ – כל אחד מאלה:
(1)
המדינה;
(2)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב (להלן – גוף מתוקצב);
(3)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(4)
גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב (להלן – גוף נתמך);
(5)
מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;
(6)
מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, ושסכום הממשלה בתקציבו בשנת 2019, עמד על 25% לפחות;
(7)
בעלים של פנימייה המפוקחת על ידי משרד החינוך;
"מערכת בתי המשפט – בתי המשפט, בתי הדין לעבודה והנהלת בתי המשפט;
”מנהל“ – כל אחד מאלה:
(1)
לגבי המדינה –
(א)
המנהל הכללי של המשרד הממשלתי או יחידת הסמך, באישור נציב שירות המדינה;
(ב)
לגבי כוחות הביטחון – ראש הארגון;
(2)
ברשויות המקומיות – ראש הרשות המקומית או המנהל הכללי של הרשות המקומית או מזכיר הרשות המקומית, כפי שהסמיך לכך ראש הרשות המקומית, באישור המנהל הכללי של משרד הפנים;
(3)
במוסדות להשכלה גבוהה – המנהל הכללי של המוסד להשכלה גבוהה באישור יושב ראש הוועדה לתכנון ותקצוב;
(4)
במועצות הדתיות – יושב ראש המועצה הדתית באישור המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת;
(5)
במוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי באישור שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
(6)
בשירות התעסוקה – המנהל הכללי של שירות התעסוקה באישור שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
(7)
בחברה ממשלתית – המנהל הכללי של החברה באישור מנהל רשות החברות הממשלתיות; לעניין זה, ”חברה ממשלתית“ – חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
(8)
בתאגיד שהוקם בחוק או על פיו, למעט שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי או, אם אין מנהל כללי – נושא המשרה הבכירה ביותר בתאגיד, באישור הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (להלן – הממונה על השכר);
(9)
במעסיק ציבורי אחר – המנהל הכללי או בעל תפקיד מקביל אצל אותו מעסיק אם אין מנהל כללי אצל אותו מעסיק, ואם אין מנהל כללי או בעל תפקיד מקביל אצל אותו מעסיק – בעל התפקיד הבכיר ביותר בהנהלת אותו מעסיק, באישור הגורם המאסדר הנוגע לעניין אותו גוף או השר האחראי על המשרד הנוגע לעניין;
”עובד“ – מי שמתקיימים יחסי עבודה בינו לבין מעסיק ציבורי;
”עובד חיוני“ – עובד שהמנהל קבע לפי שיקול דעתו, ולעניין עובד המדינה – באישור נציב שירות המדינה ובכפוף להוראות הדין כי הוא נדרש לעבודה, או עובד שמחויב לעבוד מכוח הוראה שבדין;
”עובד רגיל“ – עובד שאינו עובד חיוני;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ו באדר התש״ף (22 במרס 2020) עד יום כ״ב בניסן התש״ף (16 באפריל 2020).
יציאה לחופשה [תיקון: תש״ף]
(א)
בתקופה הקובעת יחול על עובד רגיל ועל מעסיקו הציבורי הסכם יציאה לחופשה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי להחליף עובד חיוני נעדר בעובד אחר, הכשיר להחליפו, למשך התקופה שבה נעדר העובד החיוני, ויראו את העובד האחר כעובד חיוני לתקופת ההיעדרות; לענייין זה, ”עובד חיוני נעדר“ – עובד חיוני שמתקיים בו או לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא אדם המצוי בבידוד, והוא אינו יכול לבצע את תפקידו בשל כך;
(2)
הוא נעדר מעבודתו עקב מחלה, כהגדרתה בחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976;
(3)
הוא נעדר מעבודתו מכוח זכותו להיעדרות בשל ימי אבל, לפי כל דין או לפי הסכם החל לגביו;
(4)
(5)
עובד שיצא לתקופת לידה והורות לפי חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), הסכם יציאה לחופשה לא יחול על עובד רגיל ועל מעסיק ציבורי שהוא גוף מתוקצב או גוף נתמך, אם אישר זאת הממונה על השכר, ובלבד שמתקיים בגוף אחד התנאים האלה:
(1)
לגוף יש קושי כלכלי ממשי לעמוד בהוראות ההסכם;
(2)
חלק ניכר מן העובדים בגוף זכאים לחופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית בלבד.
(ד)
על הגופים המפורטים להלן יחולו תקנות שעת חירום אלה בהתאמות הנדרשות, ובלבד שהגורם המוסמך בכל גוף, לפי העניין, החליט להחיל את תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020 (להלן – תקנות הגבלת עובדים), בשינויים שהוא קבע:
(1)
הכנסת – יושב ראש הכנסת;
(2)
לשכת נשיא המדינה – מנהל הלשכה;
(3)
משרד מבקר המדינה – מבקר המדינה;
(4)
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת – יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת;
(5)
מערכת בתי המשפט – מנהל בתי המשפט;
(6)
בתי הדין הדתיים – מנהל בית הדין הדתי, הנוגע לעניין.
(ה)
אין בקביעת התאמות של גורם הקבוע בתקנת משנה (ד) לפי העניין, כדי להעניק סמכות להתגבר על הוראות דין שתקנות שעת חירום אלה אינן מתגברות עליהן או להעניק סמכות להתגבר על הוראות דין שתקנות אלה מתגברות עליהן במידה העולה על הקבוע בתקנות אלה.
(ו)
תקנת משנה (א) לא תחול בתקופה הקובעת לגבי עובד רגיל ומעסיקו הציבורי שחל עליהם הסכם קיבוצי אחר, שנחתם מיום כ״ב באדר התש״ף (18 במרס 2020) עד יום כ״ה באדר התש״ף (21 במרס 2020) או במהלך תקופת תוקפן של תקנות שעת חירום אלה ושאושר בידי הממונה על השכר, ובלבד שהסכם זה לא יגרע מזכויות עובד הקבועות בחוק, מעבר לנובע מהסכם היציאה לחופשה (להלן – הסכם אחר).
שמירת דינים
אין בהוראות תקנות שעת חירום אלה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 29 עד 29ב לחוק יסודות התקציב.
עליונות
הסכם יציאה לחופשה או הסכם אחר יחול, בתקופה הקובעת, על אף האמור בכל דין או הסכם, למעט במקרים המפורטים בתקנה 2(ג) ולגבי גוף המפורט בתקנה 2(ד) שלא להחיל את תקנות הגבלת עובדים.

תוספת

(תקנה 1 – ”הגדרת הסכם יציאה לחופשה“)

הסכם קיבוצי
שנחתם ביום 18 במרס 2020

בין

ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, המיוצגת על־ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מר קובי בר־נתן, ו/או נציב שירות המדינה פרופ׳ דניאל הרשקוביץ; ולגבי עובדים במפעלים המשרתים את מערכת הביטחון (להלן: ”מפעלים ביטחוניים“) אשר חל עליהם האמור בסעיף 2(6) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1969, על ידי הגורמים המוסמכים לייצג את המפעלים הביטחוניים בחתימה על הסכמים קיבוציים;
מרכז השלטון המקומי בישראל, בשם כל הרשויות המקומיות, למעט שלוש הערים הגדולות, המיוצג על־ידי מר חיים ביבס, יו״ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, על־ידי מר שלמה דולברג, מנכ״ל מרכז השלטון המקומי ועל־ידי גב׳ חגית מגן, הממונה על הסכמי עבודה ושכר במרכז השלטון המקומי;
שלוש הערים הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה), המיוצגות על ידי מר אברהם פרץ, סמנכ״ל משאבי אנוש ומינהל בעיריית תל אביב;
מרכז המועצות האזוריות בשם המועצות האזוריות החברות בו, המיוצג על־ידי מר שי חג׳ג׳ – ראש מועצה אזורית מרחבים, יו״ר מרכז המועצות האזוריות ומר יצחק אשכנזי, מנכ״ל מרכז המועצות האזוריות;
חבר המועצות הדתיות בישראל המיוצג על־ידי מר שלמה תנעמי, יו״ר חבר המועצות הדתיות;
המוסד לביטוח לאומי, המיוצג על־ידי מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי, מר מאיר שפיגלר;
שירות התעסוקה, המיוצג על־ידי מנכ״ל שירות התעסוקה, מר רמי גראור;
האוניברסיטה העברית בירושלים, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בר־אילן, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת חיפה, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת תל־אביב, המיוצגת על ידי ________________________________;
הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, המיוצג על ידי ________________________________;
מכון ויצמן למדע, המיוצג על ידי ______________________________;
(להלן – ”המעסיקים“) מצד אחד

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, המיוצגת על־ידי יו״ר ההסתדרות ויו״ר האגף לאיגוד מקצועי, מר ארנון בר־דוד;
(להלן – ”ההסתדרות“) מצד אחד [צ״ל: מצד שני]
והואיל: וההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה במדינת ישראל הצריכה מתן הוראות מיוחדות אשר הן בעלות השפעה על כלל המשק ובכלל זה על עובדי המגזר הציבורי;
והואיל: ובמסגרת הוראות מיוחדות אלו הוטלו הגבלות משמעותיות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף, והגבלות אלה שחלות, בין השאר, על המדינה ועל מעסיקים ציבוריים אחרים, לא מאפשרות לקיים שגרת עבודה רגילה;
והואיל: ולנוכח הנסיבות החריגות שנוצרו ביקשו הצדדים למצוא פתרונות לעובדים שנאסר עליהם להגיע לעבודה ואינם יכולים להמשיך לעבוד במתכונת עבודתם הרגילה לאור המגבלות האמורות שהוטלו עליהם ועל מעסיקיהם;
והואיל: והצדדים מכירים בחשיבות הצורך לשמור על בריאות הציבור ובכלל זה על בריאות העובדים;
והואיל: ולנוכח הנסיבות החריגות האמורות, חלף השעיה של החוזים האמורים נדרשו הצדדים לגבש בדחיפות הסדר זמני שייתן מענה לצרכי השעה, ישמור על רציפות העסקתם של העובדים ויגביר את הוודאות של העובדים והמעסיקים;
והואיל: והצדדים מעוניינים לעגן את ההסכמות אליהן הגיעו במשא ומתן כאמור בהסכם קיבוצי זה;
לפיכך הוצהר הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן:
מבוא
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
תחולת ההסכם
(א)
הסכם זה יחול על כל עובד המועסק בשירות המעסיקים החתומים על הסכם זה, אשר מיוצג על ידי ההסתדרות.
(ב)
הסכם זה יחול גם על עובד, אשר מועסק בשירות מעסיק ציבורי אחר (שאינו חתום על הסכם זה) אשר יחתום על כתב ההצטרפות להסכם זה בנוסח שבנספח א׳ להסכם זה.
(ג)
ברשויות המקומיות, הסכם זה לא יחול על עובדים שעתיים, עובדים פרויקטאליים שטרם השלימו שלוש שנות עבודה באותה רשות מקומית ואשר תקציב הפרויקט בו הם מועסקים ממומן ב־50% ומעלה על־ידי מקור חיצוני, מדריכים שעתיים ומלווים בהסעות שעתיים.
תקופת ההסכם
הסכם זה הוא לתקופה שמיום 19 במרץ 2020 ועד ליום 16 באפריל 2020 ובכפוף לקבלת חקיקה כאמור בסעיף 8 להלן (להלן: ”תקופת ההסכם“).
הגדרות
לעניין הסכם זה:
”עובד חיוני“ – אחד מאלה:
(1)
עובד אשר המנהל קבע לפי שיקול דעתו ובכפוף להוראות הדין כי הוא נדרש לעבודה;
(2)
עובד שמחויב לעבוד מכוח הוראה שבדין.
”מנהל“ –
(1)
בשירות המדינה – מנכ״ל המשרד הממשלתי או יחידת הסמך, באישור נציב שירות המדינה;
(2)
ברשויות המקומיות – ראש הרשות המקומית או מנכ״ל הרשות המקומית או מזכיר הרשות המקומית, בהתאם להסמכה לכך על־ידי ראש הרשות המקומית, באישור משרד הפנים;
(3)
במוסדות להשכלה גבוהה – מנכ״ל המוסד להשכלה גבוהה באישור יו״ר ות״ת;
(4)
במועצות הדתיות – יו״ר המועצה הדתית באישור המשרד לשירותי דת;
(5)
במוסד לביטוח לאומי – מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי באישור שר העבודה והרווחה;
(6)
בשירות התעסוקה – מנכ״ל שירות התעסוקה באישור שר העבודה והרווחה;
(7)
במעסיק ציבורי אחר – מנכ״ל או בעל תפקיד מקביל אצל אותו מעסיק אם אין מנכ״ל אצל אותו מעסיק ואם אין מנכ״ל או בעל תפקיד מקביל אצל אותו מעסיק, בעל התפקיד הבכיר ביותר בהנהלת אותו מעסיק. זאת באישור הגורם המאסדר הרלוונטי לגוף/השר האחראי על המשרד הרלוונטי.
”מעסיק ציבורי“ – כל אחד מאלה:
(1)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב);
(2)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(3)
גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב;
(4)
מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;
(5)
מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, ושסכום הממשלה בתקציבו בשנת 2019, עמד על 25% לפחות;
”עובד רגיל“ – עובד שאינו עובד חיוני.
יציאה לחופשה
בתקופת ההסכם, כאמור, החל מיום 19 במרץ 2020 ועד יום 16 באפריל 2020, ישהה כל עובד רגיל בחופשה בהתאם לאמור להלן:
(א)
כל עוד קיימת לעובד רגיל יתרה חיובית של ימי חופשת מנוחה – ולעניין זה יובא בחשבון כל סוג של חופשה שנתית יהא שמה אשר יהא כגון: חופשה מיוחדת, חופשה ארעית, למעט ימי בחירה ולמעט חופשה פנימית – תהיה החופשה האמורה על חשבון ימי חופשת המנוחה של העובד.
(ב)
ככל שלא עומדת לזכות עובד רגיל יתרה חיובית של ימי חופשת מנוחה, ישהה גם הוא בחופשה כאמור כמקדמה על חשבון ימי חופשת המנוחה (שניתנים לצבירה בלבד), להם הוא עתיד להיות זכאי לאחר תום תקופת ההסכם.
(ג)
לגבי עובדים בדירוג הסטודנטים מובהר כי ניצול ימי החופשה יהיה בכפוף לאמור בסעיף 6.2 להסכם הקיבוצי בעניין הסטודנטים מיום 18.4.2016.
(ד)
אין באמור בהסכם זה כדי לשנות את הכללים הקיימים בדבר חיוב מאזן החופשה של העובד.
(ה)
הצדדים מסכימים שהתחשבנות בגין שהייה בחופשה כאמור בסעיף קטן (ב) לעיל, תוכל להיעשות באמצעות קרן חופשה כהגדרתה בסעיף 6 להלן ולפי הכללים שייקבעו.
(ו)
כן מובהר, כי לגבי מקומות עבודה או קבוצות עובדים שלגביהם נהוגה חופשה מרוכזת שתחילתה בערב חג הפסח התש״ף (להלן: ”החופשה המרוכזת“) לא יחול שינוי מכוח הסכם זה בנוגע לחופשה המרוכזת, לרבות בנוגע לחיוב מאזן ימי חופשת המנוחה לפי הסדר החופשה המרוכזת.
(ז)
לגבי עובד שבעניינו חל הסדר לפיו הוא עתיד להיעדר ממקום העבודה בתשלום במהלך החודשים יולי–אוגוסט 2020, המעסיק יהא רשאי לקרוא לעובד לעבודה בחודשים יולי אוגוסט 2020 (וככל שמקום העבודה של העובד יהיה סגור בחודשים יולי–אוגוסט 2020 בשל הנסיבות המתוארות במבוא להסכם זה, אזי – במועד אחר שיוסכם בין הצדדים) גם בתקופה בה היה אמור להיעדר בתשלום כאמור או בחלקה, לרבות בשל הארכת שנת הלימודים התש״ף במערכת החינוך, ובלבד שמספר הימים בהם ייקרא העובד לעבודה כאמור לא יעלה על מספר הימים שבהם שהה העובד בחופשה בתקופת ההסכם.
הימים בהם ייקרא עובד לעבודה כאמור, יבואו חלף הפחתת ימי חופשה באותו מספר לפי סעיף 5 זה ובלבד שהדבר לא ייצור כפל תשלום שכר לעובד.
(ח)
האמור בסעיף זה לא יחול לגבי עובד רגיל לגבי תקופה בה הוא שוהה בחופשה ללא תשלום שהחלה טרם תחילת תקופת ההסכם, או בשירות מילואים או בתקופת לידה והורות כמשמעותה בחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954.
ההסתדרות תוכל לפנות למעסיקים, לגבי עובדים שהוצאו לחל״ת בשבוע שלפני מועד תחילת הסכם זה, ולבקש שיחול הסכם זה על העובדים כולם או חלקם.
(ט)
נוכח הנסיבות החריגות כמתואר במבוא להסכם זה, מוסכם כי עובד רגיל לא יהיה זכאי לדמי מחלה בגין תקופת ההסכם. על אף האמור, יוכרו תעודות מחלה שהונפקו לפני יום 15.3.2020 (לא כולל) ואשר חלות לגבי ימים שחלים בתקופת ההסכם, כמזכות בדמי מחלה, והן בלבד. על אף האמור, תעודות מחלה בגין אשפוז בבית חולים או מחלה קשה יידונו בוועדת מעקב כאמור בסעיף 7 להלן.
קרן ימי חופשה
מתוך עיקרון של ערבות הדדית ובנוסף לפי הסכמות מול כל אחד מהמעסיקים מוקמת בזאת קרן ימי חופשה אצל כל אחד מהמעסיקים, אשר תפעל כדי לסייע לעובדים שאין ברשותם יתרת ימי חופשה מספקת לצורך ניצול ימי חופשה בתקופת ההסכם בהתאם לאמור בהסכם זה, והכל בהתאם לכללים שיעוגנו בהסכם קיבוצי.
ועדת מעקב
ועדת מעקב בהשתתפות הממונה על השכר ויו״ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות תמשיך לעקוב ולסייע בביצוע של הסכם זה ולהכריע בחילוקי דעות הנוגעים לו. החלטותיה של ועדת המעקב תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים.
יישום ההסכם
הממשלה מודיעה על כוונתה לפעול לקידום הליכי חקיקה, לרבות חקיקת משנה, לשם יישום הסכם זה ועיגונו, לשם מניעת התנגשות בין הוראות הסכם זה לבין הוראות החוק, וזאת במסגרת האפשרויות העומדות לרשותה, נוכח המצב בו מצויה המדינה ובשל התפשטות נגיף הקורונה.

ולראיה באו הצדדים על החתום:

(דף החתימות – הושמט)

נספח א׳

כתב הצטרפות להסכם קיבוצי מיום ___________

לכבוד
הממונה הראשי על יחסי עבודה
משרד העבודה והרווחה

הנדון: הצטרפות להסכם הקיבוצי מיום ______________

הריני מודיע על רצון _______________ [שם המעסיק] להצטרף להסכם הקיבוצי מיום ____________ (להלן: ”ההסכם הקיבוצי“).
_________________________תאריך _________________________חתימה [בשם המעסיק]


כ״ה באדר התש״ף (21 במרס 2020)
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.