חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020


ק״ת תש״ף, 840, 858, 1106, 1152.


בתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק־יסוד: הממשלה, מתקינה הממשלה תקנות שעת חירום אלה:


הגדרות [תיקון: תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־4]
בתקנות שעת חירום אלה:
”הסכם“ – אחד מאלה:
(1)
הסכם קיבוצי;
(2)
צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים;
(3)
הסדר, קיבוצי או אישי, לרבות הסדר חד־צדדי;
(4)
נוהג;
(5)
הוראת מינהל;
(6)
חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק המינויים;
”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או הסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים;
”הסכם יציאה לחופשה“ – הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, שנחתם ביום כ״ב באדר התש״ף (18 במרס 2020), בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנוסחו מובא בתוספת הראשונה, וכפי שהוארך תוקפו בהסכם הקיבוצי שנחתם ביום י״ט בניסן התש״ף (13 באפריל 2020), כנוסחו בתוספת השנייה;
”הסכם המשך יציאה לחופשה“ – הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים שנחתם ביום כ״ג בניסן התש״ף (17 באפריל 2020), בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנוסחו מובא בתוספת השלישית, וכפי שהוארך תוקפו בהסכם הקיבוצי שנחתם ביום ו׳ באייר התש״ף (30 באפריל 2020), כנוסחו בתוספת הרביעית;
”חוק הסכמים קיבוציים“ – חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”חוק חופשה שנתית“ – חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”כוחות הביטחון“ – משטרה, שירות בתי הסוהר, צבא ההגנה לישראל והמטה לביטחון לאומי;
”מוסד חינוך“ – אחד מאלה:
(1)
מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;
(2)
בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, ומספק חינוך על־תיכוני שבמסגרתו הוא מכשיר את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי;
”מעסיק ציבורי“ – כל אחד מאלה:
(1)
המדינה;
(2)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב (להלן – גוף מתוקצב);
(3)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב (להלן – תאגיד בריאות);
(4)
גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב (להלן – גוף נתמך);
(5)
מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;
(6)
מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, ושסכום הממשלה בתקציבו בשנת 2019, עמד על 25% לפחות;
(7)
בעלים של פנימייה המפוקחת על ידי משרד החינוך;
"מערכת בתי המשפט – בתי המשפט, בתי הדין לעבודה והנהלת בתי המשפט;
”מנהל“ – כל אחד מאלה:
(1)
לגבי המדינה –
(א)
המנהל הכללי של המשרד הממשלתי או יחידת הסמך, באישור נציב שירות המדינה;
(ב)
לגבי כוחות הביטחון – ראש הארגון;
(2)
ברשויות המקומיות – ראש הרשות המקומית או המנהל הכללי של הרשות המקומית או מזכיר הרשות המקומית, כפי שהסמיך לכך ראש הרשות המקומית, באישור המנהל הכללי של משרד הפנים;
(3)
במוסדות להשכלה גבוהה – המנהל הכללי של המוסד להשכלה גבוהה באישור יושב ראש הוועדה לתכנון ותקצוב;
(4)
במועצות הדתיות – יושב ראש המועצה הדתית באישור המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת;
(5)
במוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי באישור שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
(6)
בשירות התעסוקה – המנהל הכללי של שירות התעסוקה באישור שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
(7)
בחברה ממשלתית – המנהל הכללי של החברה באישור מנהל רשות החברות הממשלתיות; לעניין זה, ”חברה ממשלתית“ – חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
(8)
בתאגיד שהוקם בחוק או על פיו, למעט שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי או, אם אין מנהל כללי – נושא המשרה הבכירה ביותר בתאגיד, באישור הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (להלן – הממונה על השכר);
(9)
במעסיק ציבורי אחר – המנהל הכללי או בעל תפקיד מקביל אצל אותו מעסיק אם אין מנהל כללי אצל אותו מעסיק, ואם אין מנהל כללי או בעל תפקיד מקביל אצל אותו מעסיק – בעל התפקיד הבכיר ביותר בהנהלת אותו מעסיק, באישור הגורם המאסדר הנוגע לעניין אותו גוף או השר האחראי על המשרד הנוגע לעניין;
”עובד“ – מי שמתקיימים יחסי עבודה בינו לבין מעסיק ציבורי;
”עובד חיוני“ – עובד שהמנהל קבע לפי שיקול דעתו, ולעניין עובד המדינה – באישור נציב שירות המדינה ובכפוף להוראות הדין כי הוא נדרש לעבודה, או עובד שמחויב לעבוד מכוח הוראה שבדין;
”עובד רגיל“ – עובד שאינו עובד חיוני;
”התקופה הקובעת הראשונה“ – התקופה שמיום כ״ו באדר התש״ף (22 במרס 2020) עד יום כ״ד בניסן התש״ף (18 באפריל 2020);
”התקופה הקובעת השנייה“ – התקופה שמיום כ״ה בניסן התש״ף (19 באפריל 2020) עד יום ח׳ באייר התש״ף (2 במאי 2020).
יציאה לחופשה [תיקון: תש״ף, תש״ף־3]
(א)
בתקופה הקובעת הראשונה יחול על עובד רגיל ועל מעסיקו הציבורי הסכם יציאה לחופשה, ובתקופה הקובעת השנייה יחול על עובד רגיל ועל מעסיקו הציבורי הסכם המשך יציאה לחופשה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי להחליף עובד חיוני נעדר בעובד אחר, הכשיר להחליפו, למשך התקופה שבה נעדר העובד החיוני, ויראו את העובד האחר כעובד חיוני לתקופת ההיעדרות; לענייין זה, ”עובד חיוני נעדר“ – עובד חיוני שמתקיים בו או לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא אדם המצוי בבידוד, והוא אינו יכול לבצע את תפקידו בשל כך;
(2)
הוא נעדר מעבודתו עקב מחלה, כהגדרתה בחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976;
(3)
הוא נעדר מעבודתו מכוח זכותו להיעדרות בשל ימי אבל, לפי כל דין או לפי הסכם החל לגביו;
(4)
(5)
עובד שיצא לתקופת לידה והורות לפי חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), הסכם יציאה לחופשה לא יחול על עובד רגיל ועל מעסיק ציבורי שהוא גוף מתוקצב או גוף נתמך, אם אישר זאת הממונה על השכר, ובלבד שמתקיים בגוף אחד התנאים האלה:
(1)
לגוף יש קושי כלכלי ממשי לעמוד בהוראות ההסכם;
(2)
חלק ניכר מן העובדים בגוף זכאים לחופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית בלבד.
(ג1)
על אף האמור בתקנת משנה (א), הסכם המשך יציאה לחופשה לא יחול על אלה:
(1)
עובד רגיל ומעסיקו הציבורי שהוא גוף מתוקצב, גוף נתמך או תאגיד בריאות – אם אישר זאת הממונה על השכר;
(2)
עובד רגיל ומעסיקו הציבורי המנוי בפסקאות (5), (6) או (7) להגדרת ”מעסיק ציבורי“ – אם אישר זאת המנהל הכללי של משרד החינוך;
ובלבד שמתקיים בגוף אחד התנאים האלה:
(1)
לגוף יש קושי כלכלי ממשי לעמוד בהוראות ההסכם;
(2)
חלק ניכר מן העובדים בגוף זכאים לחופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית בלבד.
(ג2)
אישור שניתן לפי תקנת משנה (ג) יהווה אישור לעניין תקנת משנה (ג1), אלא אם כן הגוף ביקש מפורשות אחרת והממונה על השכר אישר זאת.
(ד)
על הגופים המפורטים להלן יחולו תקנות שעת חירום אלה בהתאמות הנדרשות לעניין התקופה הקובעת הראשונה או התקופה הקובעת השנייה, ובלבד שהגורם המוסמך בכל גוף, לפי העניין, החליט להחיל את תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020 (להלן – תקנות הגבלת עובדים) לעניין התקופה הקובעת הראשונה או התקופה הקובעת השנייה, לפי העניין, בשינויים שהוא קבע:
(1)
הכנסת – יושב ראש הכנסת;
(2)
לשכת נשיא המדינה – מנהל הלשכה;
(3)
משרד מבקר המדינה – מבקר המדינה;
(4)
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת – יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת;
(5)
מערכת בתי המשפט – מנהל בתי המשפט;
(6)
בתי הדין הדתיים – מנהל בית הדין הדתי, הנוגע לעניין.
(ה)
אין בקביעת התאמות של גורם הקבוע בתקנת משנה (ד) לפי העניין, כדי להעניק סמכות להתגבר על הוראות דין שתקנות שעת חירום אלה אינן מתגברות עליהן או להעניק סמכות להתגבר על הוראות דין שתקנות אלה מתגברות עליהן במידה העולה על הקבוע בתקנות אלה.
(ו)
תקנת משנה (א) לא תחול בתקופה הקובעת הראשונה לגבי עובד רגיל ומעסיקו הציבורי שחל עליהם הסכם קיבוצי אחר לתקופה הקובעת הראשונה, שנחתם מיום כ״ב באדר התש״ף (18 במרס 2020) עד יום כ״ה באדר התש״ף (21 במרס 2020) או במהלך תקופת תוקפן של תקנות שעת חירום אלה ושאושר בידי הממונה על השכר, ובלבד שהסכם זה לא יגרע מזכויות עובד הקבועות בחוק, מעבר לנובע מהסכם היציאה לחופשה (להלן – הסכם אחר).
(ז)
תקנת משנה (א) לא תחול בתקופה הקובעת השנייה לגבי עובד רגיל ומעסיקו הציבורי, המפורט להלן, ובלבד שחל עליהם הסכם קיבוצי אחר לגבי התקופה הקובעת השנייה, שנחתם מיום כ״ב באדר התש״ף (18 במרס 2020) עד יום כ״ה באדר התש״ף (21 במרס 2020), או במהלך תקופת תוקפן של תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס׳ 2), התש״ף–2020, ושאושר בידי הגורם המפורט להלן לצדו של המעסיק הציבורי, ובלבד שהסכם זה לא יגרע מזכויות עובד הקבועות בחוק, מעבר לנובע מהסכם המשך יציאה לחופשה (להלן – הסכם אחר לתקופה הקובעת השנייה):
(1)
מעסיק ציבורי שהוא גוף מתוקצב, גוף נתמך או תאגיד בריאות – הממונה על השכר;
(2)
מעסיק ציבורי המנוי בפסקאות (5), (6) או (7) להגדרת ”מעסיק ציבורי“ – המנהל הכללי של משרד החינוך.
שמירת דינים
אין בהוראות תקנות שעת חירום אלה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 29 עד 29ב לחוק יסודות התקציב.
עליונות [תיקון: תש״ף־3]
(א)
הסכם יציאה לחופשה או הסכם אחר לתקופה הקובעת הראשונה יחול, בתקופה הקובעת הראשונה, על אף האמור בכל דין או הסכם, למעט במקרים המפורטים בתקנה 2(ג) ולגבי גוף המפורט בתקנה 2(ד) שלא להחיל את תקנות הגבלת עובדים.
(ב)
הסכם המשך יציאה לחופשה או הסכם אחר לתקופה הקובעת השנייה יחול, בתקופה הקובעת השנייה, על אף האמור בכל דין או הסכם, למעט במקרים המפורטים בתקנה 2(ג1), ולגבי גוף המפורט בתקנה 2(ד) שהגורם המוסמך בו החליט שלא להחיל את תקנות הגבלת עובדים.
[תיקון: תש״ף־2]

תוספת ראשונה

(תקנה 1 – ”הגדרת הסכם יציאה לחופשה“)

הסכם קיבוצי
שנחתם ביום 18 במרס 2020

בין

ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, המיוצגת על־ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מר קובי בר־נתן, ו/או נציב שירות המדינה פרופ׳ דניאל הרשקוביץ; ולגבי עובדים במפעלים המשרתים את מערכת הביטחון (להלן: ”מפעלים ביטחוניים“) אשר חל עליהם האמור בסעיף 2(6) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1969, על ידי הגורמים המוסמכים לייצג את המפעלים הביטחוניים בחתימה על הסכמים קיבוציים;
מרכז השלטון המקומי בישראל, בשם כל הרשויות המקומיות, למעט שלוש הערים הגדולות, המיוצג על־ידי מר חיים ביבס, יו״ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, על־ידי מר שלמה דולברג, מנכ״ל מרכז השלטון המקומי ועל־ידי גב׳ חגית מגן, הממונה על הסכמי עבודה ושכר במרכז השלטון המקומי;
שלוש הערים הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה), המיוצגות על ידי מר אברהם פרץ, סמנכ״ל משאבי אנוש ומינהל בעיריית תל אביב;
מרכז המועצות האזוריות בשם המועצות האזוריות החברות בו, המיוצג על־ידי מר שי חג׳ג׳ – ראש מועצה אזורית מרחבים, יו״ר מרכז המועצות האזוריות ומר יצחק אשכנזי, מנכ״ל מרכז המועצות האזוריות;
חבר המועצות הדתיות בישראל המיוצג על־ידי מר שלמה תנעמי, יו״ר חבר המועצות הדתיות;
המוסד לביטוח לאומי, המיוצג על־ידי מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי, מר מאיר שפיגלר;
שירות התעסוקה, המיוצג על־ידי מנכ״ל שירות התעסוקה, מר רמי גראור;
האוניברסיטה העברית בירושלים, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בר־אילן, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת חיפה, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת תל־אביב, המיוצגת על ידי ________________________________;
הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, המיוצג על ידי ________________________________;
מכון ויצמן למדע, המיוצג על ידי ______________________________;
(להלן – ”המעסיקים“)
מצד אחד

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, המיוצגת על־ידי יו״ר ההסתדרות ויו״ר האגף לאיגוד מקצועי, מר ארנון בר־דוד;
(להלן – ”ההסתדרות“)
מצד אחד
[צ״ל: מצד שני]
והואיל: וההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה במדינת ישראל הצריכה מתן הוראות מיוחדות אשר הן בעלות השפעה על כלל המשק ובכלל זה על עובדי המגזר הציבורי;
והואיל: ובמסגרת הוראות מיוחדות אלו הוטלו הגבלות משמעותיות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף, והגבלות אלה שחלות, בין השאר, על המדינה ועל מעסיקים ציבוריים אחרים, לא מאפשרות לקיים שגרת עבודה רגילה;
והואיל: ולנוכח הנסיבות החריגות שנוצרו ביקשו הצדדים למצוא פתרונות לעובדים שנאסר עליהם להגיע לעבודה ואינם יכולים להמשיך לעבוד במתכונת עבודתם הרגילה לאור המגבלות האמורות שהוטלו עליהם ועל מעסיקיהם;
והואיל: והצדדים מכירים בחשיבות הצורך לשמור על בריאות הציבור ובכלל זה על בריאות העובדים;
והואיל: ולנוכח הנסיבות החריגות האמורות, חלף השעיה של החוזים האמורים נדרשו הצדדים לגבש בדחיפות הסדר זמני שייתן מענה לצרכי השעה, ישמור על רציפות העסקתם של העובדים ויגביר את הוודאות של העובדים והמעסיקים;
והואיל: והצדדים מעוניינים לעגן את ההסכמות אליהן הגיעו במשא ומתן כאמור בהסכם קיבוצי זה;

לפיכך הוצהר הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

מבוא
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
תחולת ההסכם
(א)
הסכם זה יחול על כל עובד המועסק בשירות המעסיקים החתומים על הסכם זה, אשר מיוצג על ידי ההסתדרות.
(ב)
הסכם זה יחול גם על עובד, אשר מועסק בשירות מעסיק ציבורי אחר (שאינו חתום על הסכם זה) אשר יחתום על כתב ההצטרפות להסכם זה בנוסח שבנספח א׳ להסכם זה.
(ג)
ברשויות המקומיות, הסכם זה לא יחול על עובדים שעתיים, עובדים פרויקטאליים שטרם השלימו שלוש שנות עבודה באותה רשות מקומית ואשר תקציב הפרויקט בו הם מועסקים ממומן ב־50% ומעלה על־ידי מקור חיצוני, מדריכים שעתיים ומלווים בהסעות שעתיים.
[תיקון: 13.04.2020]
תקופת ההסכם
הסכם זה הוא לתקופה שמיום 19 במרץ 2020 ועד ליום 18 באפריל 2020 ובכפוף לקבלת חקיקה כאמור בסעיף 8 להלן (להלן: ”תקופת ההסכם“).
הגדרות
לעניין הסכם זה:
”עובד חיוני“ – אחד מאלה:
(1)
עובד אשר המנהל קבע לפי שיקול דעתו ובכפוף להוראות הדין כי הוא נדרש לעבודה;
(2)
עובד שמחויב לעבוד מכוח הוראה שבדין.
”מנהל“ –
(1)
בשירות המדינה – מנכ״ל המשרד הממשלתי או יחידת הסמך, באישור נציב שירות המדינה;
(2)
ברשויות המקומיות – ראש הרשות המקומית או מנכ״ל הרשות המקומית או מזכיר הרשות המקומית, בהתאם להסמכה לכך על־ידי ראש הרשות המקומית, באישור משרד הפנים;
(3)
במוסדות להשכלה גבוהה – מנכ״ל המוסד להשכלה גבוהה באישור יו״ר ות״ת;
(4)
במועצות הדתיות – יו״ר המועצה הדתית באישור המשרד לשירותי דת;
(5)
במוסד לביטוח לאומי – מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי באישור שר העבודה והרווחה;
(6)
בשירות התעסוקה – מנכ״ל שירות התעסוקה באישור שר העבודה והרווחה;
(7)
במעסיק ציבורי אחר – מנכ״ל או בעל תפקיד מקביל אצל אותו מעסיק אם אין מנכ״ל אצל אותו מעסיק ואם אין מנכ״ל או בעל תפקיד מקביל אצל אותו מעסיק, בעל התפקיד הבכיר ביותר בהנהלת אותו מעסיק. זאת באישור הגורם המאסדר הרלוונטי לגוף/השר האחראי על המשרד הרלוונטי.
”מעסיק ציבורי“ – כל אחד מאלה:
(1)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב);
(2)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(3)
גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב;
(4)
מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;
(5)
מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, ושסכום הממשלה בתקציבו בשנת 2019, עמד על 25% לפחות;
”עובד רגיל“ – עובד שאינו עובד חיוני.
[תיקון: 13.04.2020]
יציאה לחופשה
בתקופת ההסכם, כאמור, החל מיום 19 במרץ 2020 ועד יום 18 באפריל 2020, ישהה כל עובד רגיל בחופשה בהתאם לאמור להלן:
(א)
כל עוד קיימת לעובד רגיל יתרה חיובית של ימי חופשת מנוחה – ולעניין זה יובא בחשבון כל סוג של חופשה שנתית יהא שמה אשר יהא כגון: חופשה מיוחדת, חופשה ארעית, למעט ימי בחירה ולמעט חופשה פנימית – תהיה החופשה האמורה על חשבון ימי חופשת המנוחה של העובד.
(ב)
ככל שלא עומדת לזכות עובד רגיל יתרה חיובית של ימי חופשת מנוחה, ישהה גם הוא בחופשה כאמור כמקדמה על חשבון ימי חופשת המנוחה (שניתנים לצבירה בלבד), להם הוא עתיד להיות זכאי לאחר תום תקופת ההסכם.
(ג)
לגבי עובדים בדירוג הסטודנטים מובהר כי ניצול ימי החופשה יהיה בכפוף לאמור בסעיף 6.2 להסכם הקיבוצי בעניין הסטודנטים מיום 18.4.2016.
(ד)
אין באמור בהסכם זה כדי לשנות את הכללים הקיימים בדבר חיוב מאזן החופשה של העובד.
(ה)
הצדדים מסכימים שהתחשבנות בגין שהייה בחופשה כאמור בסעיף קטן (ב) לעיל, תוכל להיעשות באמצעות קרן חופשה כהגדרתה בסעיף 6 להלן ולפי הכללים שייקבעו.
(ו)
כן מובהר, כי לגבי מקומות עבודה או קבוצות עובדים שלגביהם נהוגה חופשה מרוכזת שתחילתה בערב חג הפסח התש״ף (להלן: ”החופשה המרוכזת“) לא יחול שינוי מכוח הסכם זה בנוגע לחופשה המרוכזת, לרבות בנוגע לחיוב מאזן ימי חופשת המנוחה לפי הסדר החופשה המרוכזת.
(ז)
לגבי עובד שבעניינו חל הסדר לפיו הוא עתיד להיעדר ממקום העבודה בתשלום במהלך החודשים יולי–אוגוסט 2020, המעסיק יהא רשאי לקרוא לעובד לעבודה בחודשים יולי אוגוסט 2020 (וככל שמקום העבודה של העובד יהיה סגור בחודשים יולי–אוגוסט 2020 בשל הנסיבות המתוארות במבוא להסכם זה, אזי – במועד אחר שיוסכם בין הצדדים) גם בתקופה בה היה אמור להיעדר בתשלום כאמור או בחלקה, לרבות בשל הארכת שנת הלימודים התש״ף במערכת החינוך, ובלבד שמספר הימים בהם ייקרא העובד לעבודה כאמור לא יעלה על מספר הימים שבהם שהה העובד בחופשה בתקופת ההסכם.
הימים בהם ייקרא עובד לעבודה כאמור, יבואו חלף הפחתת ימי חופשה באותו מספר לפי סעיף 5 זה ובלבד שהדבר לא ייצור כפל תשלום שכר לעובד.
(ח)
האמור בסעיף זה לא יחול לגבי עובד רגיל לגבי תקופה בה הוא שוהה בחופשה ללא תשלום שהחלה טרם תחילת תקופת ההסכם, או בשירות מילואים או בתקופת לידה והורות כמשמעותה בחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954.
ההסתדרות תוכל לפנות למעסיקים, לגבי עובדים שהוצאו לחל״ת בשבוע שלפני מועד תחילת הסכם זה, ולבקש שיחול הסכם זה על העובדים כולם או חלקם.
(ט)
נוכח הנסיבות החריגות כמתואר במבוא להסכם זה, מוסכם כי עובד רגיל לא יהיה זכאי לדמי מחלה בגין תקופת ההסכם. על אף האמור, יוכרו תעודות מחלה שהונפקו לפני יום 15.3.2020 (לא כולל) ואשר חלות לגבי ימים שחלים בתקופת ההסכם, כמזכות בדמי מחלה, והן בלבד. על אף האמור, תעודות מחלה בגין אשפוז בבית חולים או מחלה קשה יידונו בוועדת מעקב כאמור בסעיף 7 להלן.
קרן ימי חופשה
מתוך עיקרון של ערבות הדדית ובנוסף לפי הסכמות מול כל אחד מהמעסיקים מוקמת בזאת קרן ימי חופשה אצל כל אחד מהמעסיקים, אשר תפעל כדי לסייע לעובדים שאין ברשותם יתרת ימי חופשה מספקת לצורך ניצול ימי חופשה בתקופת ההסכם בהתאם לאמור בהסכם זה, והכל בהתאם לכללים שיעוגנו בהסכם קיבוצי.
ועדת מעקב
ועדת מעקב בהשתתפות הממונה על השכר ויו״ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות תמשיך לעקוב ולסייע בביצוע של הסכם זה ולהכריע בחילוקי דעות הנוגעים לו. החלטותיה של ועדת המעקב תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים.
יישום ההסכם
הממשלה מודיעה על כוונתה לפעול לקידום הליכי חקיקה, לרבות חקיקת משנה, לשם יישום הסכם זה ועיגונו, לשם מניעת התנגשות בין הוראות הסכם זה לבין הוראות החוק, וזאת במסגרת האפשרויות העומדות לרשותה, נוכח המצב בו מצויה המדינה ובשל התפשטות נגיף הקורונה.

ולראיה באו הצדדים על החתום:

(דף החתימות – הושמט)

נספח א׳

{{{2}}}

לכבוד
הממונה הראשי על יחסי עבודה
משרד העבודה והרווחה

הנדון: הצטרפות להסכם הקיבוצי מיום ______________

הריני מודיע על רצון _______________ [שם המעסיק] להצטרף להסכם הקיבוצי מיום ____________ (להלן: ”ההסכם הקיבוצי“).
_________________________תאריך _________________________חתימה [בשם המעסיק]
[תיקון: תש״ף־2]

תוספת שנייה

(תקנה 1- הגדרת ”הסכם יציאה לחופשה“)

הסכם קיבוצי
שנחתם ביום 13 באפריל 2020

בין

ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, המיוצגת על־ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מר קובי בר־נתן, ו/או נציב שירות המדינה פרופ׳ דניאל הרשקוביץ; ולגבי עובדים במפעלים המשרתים את מערכת הביטחון (להלן: ”מפעלים ביטחוניים“) אשר חל עליהם האמור בסעיף 2(6) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1969, על ידי הגורמים המוסמכים לייצג את המפעלים הביטחוניים בחתימה על הסכמים קיבוציים;
מרכז השלטון המקומי בישראל, בשם כל הרשויות המקומיות, למעט שלוש הערים הגדולות, המיוצג על ידי מר חיים ביבס, יו״ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, על ידי מר שלמה דולברג, מנכ״ל מרכז השלטון המקומי ועל ידי גב׳ חגית מגן, הממונה על הסכמי עבודה ושכר במרכז השלטון המקומי;
שלוש הערים הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה), המיוצגות על־ידי מר אברהם פרץ, סמנכ״ל משאבי אנוש ומינהל בעיריית תל אביב;
מרכז המועצות האזוריות בשם המועצות האזוריות החברות בו, המיוצג על־ידי מר שי חג׳ג׳ – ראש מועצה אזורית מרחבים, יו״ר מרכז המועצות האזוריות ומר יצחק אשכנזי, מנכ״ל מרכז המועצות האזוריות;
חבר המועצות הדתיות בישראל המיוצג על ידי מר שלמה תנעמי, יו״ר חבר המועצות הדתיות;
המוסד לביטוח לאומי, המיוצג על ידי מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי, מר מאיר שפיגלר;
שירות התעסוקה, המיוצג על־ידי מנכ״ל שירות התעסוקה, מר רמי גראור;
האוניברסיטה העברית בירושלים, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בר־אילן, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת חיפה, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת תל־אביב, המיוצגת על ידי ________________________________;
הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, המיוצג על ידי ________________________________;
מכון ויצמן למדע, המיוצג על ידי ______________________________;
(להלן – ”המעסיקים“)
מצד אחד

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, המיוצגת על ידי יו״ר ההסתדרות ויו״ר האגף לאיגוד מקצועי, מר ארנון בר־דוד;
(להלן – ”ההסתדרות“)
מצד שני
הואיל: וההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה במדינת ישראל הצריכה מתן הוראות מיוחדות אשר הן בעלות השפעה על כלל המשק ובכלל זה על עובדי המגזר הציבורי;
והואיל: ובמסגרת הוראות מיוחדות אלו הוטלו הגבלות משמעותיות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף, והגבלות אלה שחלות, בין השאר, על המדינה ועל מעסיקים ציבוריים אחרים, לא מאפשרות לקיים שגרת עבודה רגילה;
והואיל: ולנוכח הנסיבות החריגות נחתם ביום 18.3.2020 הסכם קיבוצי בין המדינה ומעסיקים נוספים במגזר הציבורי ובין ההסתדרות שייתן מענה לצרכי השעה, ישמור על רציפות העסקתם של העובדים ויגביר את הוודאות של העובדים והמעסיקים, כמפורט שם (להלן: ”הסכם יציאה לחופשה“);
והואיל: וביום 22.3.2020 תוקנו תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), תש״ף–2020 אשר החילו את הוראות הסכם יציאה לחופשה על מעסיקים ציבוריים נוספים;
והואיל: והסכם יציאה לחופשה נקבע לתקופה שעד ליום 16 באפריל 2020;
והואיל: וההגבלות המשמעותיות האמורות צפויות להיות מוארכות לפחות עד ליום 18.4.2020 (כולל);
והואיל: ולאור האמור, הוסכם בין הצדדים להאריך את הסכם יציאה לחופשה עד ליום 18.4.2020 (כולל), כפי שיפורט להלן;

לפיכך הוצהר הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

מבוא
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
הארכת הסכם יציאה לחופשה
בסעיף 3 להסכם יציאה לחופשה ובסעיף 5 להסכם יציאה לחופשה, במקום ”16 באפריל 2020“ יבוא ”18 באפריל 2020“.
תוקף
הסכם זה יכנס לתוקף בכפוף לקבלת חקיקה כאמור בסעיף 4 להלן.
יישום ההסכם
הממשלה מודיעה על כוונתה לפעול לקידום הליכי חקיקה, לרבות חקיקת משנה, לשם יישום הסכם זה ועיגונו, לשם מניעת התנגשות בין הוראות הסכם זה לבין הוראות החוק, וזאת במסגרת האפשרויות העומדות לרשותה, נוכח המצב בו מצויה המדינה ובשל התפשטות נגיף הקורונה.

ולראיה באו הצדדים על החתום:

(דף החתימות – הושמט)
[תיקון: תש״ף־3]

תוספת שלישית

(תקנה 1 – הגדרת ”הסכם המשך יציאה לחופשה“)

הסכם קיבוצי
שנחתם ביום 17 באפריל 2020

בין

ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, המיוצגת על ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מר קובי בר־נתן, ו/או נציב שירות המדינה פרופ׳ דניאל הרשקוביץ; ולגבי עובדים במפעלים המשרתים את מערכת הביטחון (להלן: ”מפעלים ביטחוניים“) אשר חל עליהם האמור בסעיף 2(6) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1969, על ידי הגורמים המוסמכים לייצג את המפעלים הביטחוניים בחתימה על הסכמים קיבוציים;
מרכז השלטון המקומי בישראל, בשם הרשויות המקומיות החברות בו, למעט שלוש הערים הגדולות, המיוצג על ידי מר חיים ביבס, יו״ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, על ידי מר שלמה דולברג, מנכ״ל מרכז השלטון המקומי ועל ידי גב׳ חגית מגן, הממונה על הסכמי עבודה ושכר במרכז השלטון המקומי;
שלוש הערים הגדולות (ירושלים, תל־אביב וחיפה), המיוצגות על ידי מר אברהם פרץ, סמנכ״ל משאבי אנוש ומינהל בעיריית תל אביב;
מרכז המועצות האזוריות בשם המועצות האזוריות החברות בו, המיוצג על ידי מר שי חג׳ג׳ – ראש מועצה אזורית מרחבים, יו״ר מרכז המועצות האזוריות ומר יצחק אשכנזי, מנכ״ל מרכז המועצות האזוריות;
חבר המועצות הדתיות בישראל המיוצג על ידי מר שלמה תנעמי, יו״ר חבר המועצות הדתיות;
המוסד לביטוח לאומי, המיוצג על ידי מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי, מר מאיר שפיגלר;
שירות התעסוקה, המיוצג על ידי מנכ״ל שירות התעסוקה, מר רמי גראור;
האוניברסיטה העברית בירושלים, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בר־אילן, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת חיפה, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת תל־אביב, המיוצגת על ידי ________________________________;
הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, המיוצג על ידי ________________________________;
מכון ויצמן למדע, המיוצג על ידי ______________________________;
(להלן – ”המעסיקים“)
מצד אחד

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, המיוצגת על־ידי יו״ר ההסתדרות ויו״ר האגף לאיגוד מקצועי, מר ארנון בר־דוד;
(להלן – ”ההסתדרות“)
מצד שני
הואיל: וההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה במדינת ישראל הצריכה מתן הוראות מיוחדות אשר הן בעלות השפעה על כלל המשק ובכלל זה על עובדי המגזר הציבורי;
והואיל: ובמסגרת הוראות מיוחדות אלו הוטלו הגבלות משמעותיות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף, והגבלות אלה שחלות, בין השאר, על המדינה ועל מעסיקים ציבוריים אחרים, לא מאפשרות לקיים שגרת עבודה רגילה;
והואיל: ולנוכח הנסיבות החריגות נחתם ביום 18.3.2020 הסכם קיבוצי בין המדינה ומעסיקים נוספים במגזר הציבורי ובין ההסתדרות שייתן מענה לצרכי השעה, ישמור על רציפות העסקתם של העובדים ויגביר את הוודאות של העובדים והמעסיקים, כמפורט שם (להלן: ”הסכם יציאה לחופשה“);
והואיל: וביום 20.3.2020 התקבלה החלטת ממשלה שמספרה 4910 שעניינה היערכות המגזר הציבורי לעבודה במתכונת חירום בתקופת משבר נגיף הקורונה (אשר תוקנה בהחלטה מספר 4927 מיום 25.03.2020 ובהחלטה מספר 4947 מיום 31.03.2020);
והואיל: וביום 22.3.2020 תוקנו תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש),התש״ף–2020 אשר החילו את הוראות הסכם יציאה לחופשה על המעסיקים הציבוריים, כהגדרתם שם (להלן: ”תקנות יציאה לחופשה“);
והואיל: וביום 13.4.2020 נחתם הסכם קיבוצי המאריך את תקופת הסכם יציאה לחופשה עד ליום 18.4.2020 (כולל), כמפורט שם (להלן: ”הסכם הארכה“);
והואיל: וביום 14.4.2020 תוקנו תקנות יציאה לחופשה, והוראות הסכם הארכה הוחלו על המעסיקים הציבוריים, כהגדרתם שם;
והואיל: וההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה במדינת ישראל אשר הצריכה מתן הוראות מיוחדות אשר הן בעלות השפעה על כלל המשק ובכלל זה על עובדי המגזר הציבורי, עדיין נמשכת;
[תיקון: 30.04.2020]
והואיל: ולנוכח הנסיבות החריגות שנוצרו ביקשו הצדדים למצוא פתרונות לעובדים שנאסר עליהם להגיע לעבודה ולעובדים שאינם יכולים להמשיך לעבוד במתכונת עבודתם הרגילה לאור המגבלות האמורות שהוטלו עליהם ועל מעסיקיהם ולאור המצב במשק;
והואיל: והצדדים מכירים בחשיבות הצורך לשמור על בריאות הציבור ובכלל זה על בריאות העובדים;
ולנוכח הנסיבות החריגות האמורות, חלף השעיה של החוזים האמורים נדרשו הצדדים לגבש בדחיפות הסדר זמני שייתן מענה לצרכי השעה, ישמור על רציפות העסקתם של העובדים ויגביר את הוודאות של העובדים והמעסיקים;
והואיל: והצדדים מעוניינים לעגן את ההסכמות אליהן הגיעו במשא ומתן כאמור בהסכם קיבוצי זה;

לפיכך הוצהר הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

מבוא
(א)
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
(ב)
אין באיזכור הוראות התקשי״ר (או בהפניה למקורות מקבילים לו) כדי לשנות ממעמדם הנורמטיבי ו/או כדי להוות החלה של אותם הוראות על מעסיק שהוראות התקשי״ר (או המקורות המקבילים לו) אינם חלים עליו.
תחולת ההסכם
(א)
הסכם זה יחול על כל עובד המועסק בשירות המעסיקים החתומים על הסכם זה, אשר מיוצג על ידי ההסתדרות.
(ב)
הסכם זה יחול גם על עובד, אשר מועסק בשירות מעסיק ציבורי אחר (שאינו חתום על הסכם זה) אשר יחתום על כתב ההצטרפות להסכם זה בנוסח שבנספח א׳ להסכם זה.
(ג)
על אף האמור הסכם זה לא יחול על:
(1)
עובד אשר מתקיימים לגביו שני אלה במצטבר:
(א)
שוהה בחופשה ללא תשלום שהחלה טרם תקופת הסכם זה;
(ב)
(2)
עובד השוהה בחופשה ללא תשלום שהחלה טרם תקופת הסכם יציאה לחופשה וזאת מבלי לגרוע מטענות ההסתדרות כאמור בסיפא לסעיף 5(ח) להסכם יציאה לחופשה;
(3)
עובד המועסק כעמ״י תעופה כהגדרתו להלן:
לעניין זה, ”עמ״י תעופה“ – עובד השוהה באורח זמני בחוץ לארץ ואשר נציגות ישראל בחוץ לארץ קיבלה אותו לעבודה במעמד של עובד מקומי ישראלי ומעסיקה אותו באבטחת תעופה לצורך אבטחת מערך התעופה הישראלית בחו״ל, בתנאים מיוחדים ועל פי חוזה מיוחד, לרבות עובד כאמור אשר שוהה בישראל בתקופת הסכם יציאה לחופשה או בתקופת הסכם זה;
(4)
עובד המועסק במשרת סטודנט בשירות המדינה, בחברות ממשלתיות, באוניברסיטאות או ברשויות המקומיות. ואולם, מוסכם כי ככל שהעובד יקרא לעבודה לפני תום 30 ימי החל״ת יחול עליו הסכם זה רטרואקטיבית כאילו לא הוצא לחל״ת;
(5)
מדריכים שעתיים שמדריכים במוזיאונים, במוסדות תרבות, באתרי מורשת וחינוך ובאתרי טבע וגנים. ואולם, מוסכם כי ככל שהעובד יקרא לעבודה לפני תום 30 ימי החל״ת יחול עליו הסכם זה רטרואקטיבית כאילו לא הוצא לחל״ת;
(6)
ברשויות המקומיות, הסכם זה לא יחול גם על:
(א)
עובדים שעתיים;
(ב)
עובדים פרויקטאליים שטרם השלימו שלוש שנות עבודה באותה רשות מקומית ואשר תקציב הפרויקט בו הם מועסקים ממומן ב־50% ומעלה על ידי מקור חיצוני;
(ג)
מדריכים שעתיים;
(ד)
מלווים בהסעות שעתיים;
(ה)
סייעות בצהרונים שהיקף משרתן הוא עד 50% (כולל); מוסכם כי ככל שסייעת בצהרונים תקרא לעבודה לפני תום 30 ימי החל״ת יחול עליה הסכם זה רטרואקטיבית כאילו לא הוצאה לחל״ת;
(ו)
עובדים במעונות יום לגלאי 0–3 ברשויות שהוסכם לגביהן.
[תיקון: 30.04.2020]
תקופת ההסכם
הסכם זה הוא לתקופה שמיום 19 באפריל 2020 ועד ליום 2 במאי 2020 ובכפוף לקבלת חקיקה כאמור בסעיף 13 להלן (להלן: ”תקופת ההסכם“).
הגדרות
לעניין הסכם זה:
”עובד חיוני“, ”מנהל“, ”מעסיק ציבורי“ ו”עובד רגיל“ – כהגדרתם בהסכם יציאה לחופשה;
”יום עבודה“ – כל יום עבודה שחל בתקופת ההסכם (בהתאם לשבוע העבודה של העובד) למעט יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
[תיקון: 30.04.2020]
יציאה לחופשה
בתקופת ההסכם, כאמור, החל מיום 19 באפריל 2020 ועד יום 2 במאי 2020, ישהה כל עובד רגיל בחופשה, וחיוב מאזן ימי החופשה שלו יהיה בהתאם לאמור להלן:
(א)
כל יום עבודה שחל בתקופת ההסכם שבו ישהה עובד רגיל בחופשה, ייחשב כחצי יום חופשה על חשבון המעסיק וחצי יום חופשה על חשבון העובד למעט ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (להלן: ”יום הזיכרון“) (28.4.2020) שבגינו יחויב העובד רק ברבע יום חופשה ויתרת היום על חשבון המעסיק, והכל בהתאם למפורט להלן:
(1)
כל עוד קיימת לעובד יתרה חיובית של ימי חופשת מנוחה שנתית (של ימי חופשה הניתנים לצבירה ולפדיון) – יחויב העובד בימי חופשת המנוחה השנתית. כאשר לא עומדת לעובד יתרה חיובית של חופשת מנוחה שנתית כאמור, אך עומדת לרשותו חופשה שנתית אחרת, כגון חופשה מיוחדת, חופשה ארעית, ולמעט ימי בחירה – חיוב העובד יהיה על חשבון היתרה החיובית של ימי החופשה השנתית האחרת כאמור.
(2)
ככל שלא קיימת לעובד רגיל יתרה חיובית של ימי חופשת מנוחה, ישהה גם הוא בחופשה כאמור, ויופחתו מספר הימים לחיוב כמקדמה על חשבון ימי החופשה השנתית, להם הוא עתיד להיות זכאי לאחר תום תקופת ההסכם.
לגבי עובד אשר יסיים את העסקתו אצל המעסיק בטרם יהיה זכאי למכסת חופשה כאמור, תבוצע התחשבנות בגין ניצול החופשה כאמור במסגרת גמר חשבון.
(3)
האמור בסעיף 5(א) רישא לעניין חיוב עובד רגיל ברבע יום חופשה ביום הזיכרון לא יחול על היעדרות מהעבודה ביום הזיכרון של קרוב משפחה כהגדרתו בסעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963, או של קרוב משפחה כהגדרתו בסעיף 7ה לחוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, התש״ל–1970. מובהר כי היעדרות כאמור לא תחשב כשהייה בחופשה לצורך הסכם זה ולא יחולו לגביה הוראות סעיף 6 להלן.
(4)
למען הסר ספק יום 29.4.2020 (יום העצמאות) הוא יום שבתון.
(ב)
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה (21.4.2020) ישהה עובד רגיל אשר זכאי ליום בחירה, ביום בחירה אשר יופחת ממספר ימי הבחירה שעומדים לרשותו. לא היה זכאי ליום בחירה כאמור, ישהה ביום חופשה אשר יופחת ממכסת ימי החופשה השנתית שלו, בהתאם בהתאם לפסקאות (1) או (2) בסעיף 5(א) לעיל.
לעניין זה – ”יום בחירה“ כמשמעותו בפרק משנה 32.4 לתקשי״ר או כמשמעותו בהסדר מקביל להסדר האמור אשר קיים אצל המעסיק או כמשמעותו בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן – חוקת העבודה) לגבי הרשויות המקומיות שחוקת העבודה חלה עליהן.
מובהר כי עובד רגיל אשר זכאי לחופשה ארעית כאמור בפסקה 33.126 לתקשי״ר ואינו זכאי ליום בחירה, יוכל לנצל יום חופשה ארעית מתוך ימי החופשה הארעית העומדים לרשותו. לא עמד לרשותו יום כאמור, ישהה ביום חופשה אשר יופחת ממכסת ימי החופשה השנתית שלו, בהתאם לפסקאות (1) או (2) בסעיף 5(א) לעיל.
(ג)
לגבי עובד שבעניינו חל הסדר לפיו הוא עתיד להיעדר ממקום העבודה בתשלום במהלך החודשים יולי–אוגוסט 2020, המעסיק יהא רשאי לקרוא לעובד לעבודה בחודשים יולי אוגוסט 2020 (וככל שמקום העבודה של העובד יהיה סגור בחודשים יולי–אוגוסט 2020 בשל הנסיבות המתוארות במבוא להסכם זה, אזי – במועד אחר שיוסכם בין הצדדים) גם בתקופה בה היה אמור להיעדר בתשלום כאמור או בחלקה, לרבות בשל הארכת שנת הלימודים התש״ף במערכת החינוך, ובלבד שמספר הימים בהם ייקרא העובד לעבודה כאמור לא יעלה על מספר הימים שבהם שהה העובד בחופשה בתקופת ההסכם (לפי סעיף 5 זה) (ללא יום העצמאות), ולעניין זה יום הזיכרון ייחשב כחצי יום.
הימים בהם ייקרא עובד לעבודה כאמור לפי סעיף זה, יבואו חלף חיוב ימי החופשה לפי סעיף 5 זה, ובלבד שהדבר לא ייצור כפל תשלום שכר לעובד.
מובהר למען הסר ספק, כי היום האמור בסעיף קטן זה, הוא בנוסף לימים בהם רשאי המעסיק לקרוא לעובד לעבודה בחודשים יולי אוגוסט 2020 לפי הוראות הסכם יציאה לחופשה (או במועד אחר שיסוכם בין הצדדים כאמור בסעיף 5(ז) להסכם יציאה לחופשה), ככל שיתעורר צורך שהעובד שעליו חל סעיף קטן זה, יעבוד לפי הנחיית המעסיק, ביום עבודה שחל בתקופת ההסכם, או בחלק ממנו, כי אז האמור לעיל לא יחול לגבי השעות שבהן עבד ביום עבודה כאמור.
האמור בסעיף 5 להסכם זה לא יחול לגבי עובד רגיל לגבי תקופה בה הוא שוהה באחד מאלה:
(1)
שירות מילואים;
(2)
תקופת לידה והורות כמשמעותה בחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954;
(3)
מובהר כי האמור בסעיפים 5 להסכם זה לא יחול לגבי עובד רגיל לגבי התקופה בה הוא שוהה בחופשה ללא תשלום מכוח חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954 (הבהרה זו רלוונטית גם לסעיף 5(ח) להסכם יציאה לחופשה).
[תיקון: 30.04.2020]
נוכח הנסיבות החריגות כמתואר במבוא להסכם זה, מוסכם כי עובד רגיל, וכל עוד הוא עובד רגיל, לא יהיה זכאי לדמי מחלה בגין תקופת ההסכם. על אף האמור, יוכרו תעודות מחלה שהונפקו לפני יום 15.3.2020 (לא כולל) ואשר חלות לגבי ימים שחלים בתקופת ההסכם, כמזכות בדמי מחלה, והן בלבד. על אף האמור, תעודות מחלה בגין אשפוז בבית חולים או מחלה קשה יידונו בוועדת מעקב כאמור בסעיף 11 להלן.
קרן ימי חופשה לגבי תקופת הסכם יציאה לחופשה
בהמשך לאמור בסעיף 6 להסכם יציאה לחופשה, מתוך עיקרון של ערבות הדדית, הצדדים ימשיכו לנהל משא ומתן לגבי סיוע לעובדים שאין ברשותם יתרת ימי חופשה מספקת לצורך ניצול ימי חופשה בתקופת הסכם יציאה לחופשה.
מובהר כי האמור בסעיף זה יחול גם לגבי עובדים שהסכם יציאה לחופשה חל עליהם אך הוחרגו מהסכם זה.
סיוע לעובדים לגבי תקופת הסכם זה
ינוהל משא ומתן לגיבוש הסדר, מול כל אחד מהמעסיקים, שיעוגן בהסכם קיבוצי, שמטרתו לסייע לעובדים שאין ברשותם יתרת ימי חופשה מספקת לצורך ניצול בתקופת הסכם זה, ובלבד שההסדר האמור ייעשה במימון צד העובדים בלבד.
אפשרות לנצל 14 ימי חופשה עד סוף שנת 2020
עובד רגיל ששהה בחופשה בתקופת הסכם זה או בתקופת הסכם יציאה לחופשה, יהיה רשאי לנצל לפחות 14 ימי חופשת מנוחה שנתית (שניתנת לצבירה ופדיון) עד סוף שנת 2020 (כולל החופשה המרוכזת בחג סוכות, ימי חג וערבי חג שבהם מקום העבודה של העובד סגור), וזאת אף אם לא עומדת לרשותו יתרה מספקת של ימי חופשת מנוחה שנתית, ולשם כך יהיה זכאי להיכנס, במידת הצורך, ליתרה שלילית של ימי חופשה בשנת 2020 בכמות שתאפשר לו לנצל עד 14 ימים כאמור, ולגרור יתרה שלילית זו עד ליום 1 בינואר 2022.
לגבי עובד אשר במועד סיום העסקתו אצל המעסיק יהיה עדיין ביתרה שלילית של ימי חופשה, תבוצע התחשבנות בגין ניצול החופשה כאמור במסגרת גמר חשבון.
ועדת מעקב
ועדת מעקב בהשתתפות הממונה על השכר ויו״ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות תמשיך לעקוב ולסייע בביצוע של הסכם זה ולהכריע בחילוקי דעות הנוגעים לו.
החלטותיה של ועדת המעקב תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים.
הבהרה
מובהר כי הסכם זה נחתם לאור הנסיבות החריגות והמיוחדות במפורט במבוא, והוא לא יהווה תקדים.
יישום ההסכם
הממשלה מודיעה על כוונתה לפעול לקידום הליכי חקיקה, לרבות חקיקת משנה, לשם יישום הסכם זה ועיגונו, לשם מניעת התנגשות בין הוראות הסכם זה לבין הוראות החוק, וזאת במסגרת האפשרויות העומדות לרשותה, נוכח המצב בו מצויה המדינה ובשל התפשטות נגיף הקורונה.

ולראיה באו הצדדים על החתום:

(דף החתימות – הושמט)

נספח א׳

{{{2}}}

לכבוד
הממונה הראשי על יחסי עבודה
משרד העבודה והרווחה

הנדון: הצטרפות להסכם הקיבוצי מיום ______________

הריני מודיע על רצון _______________ [שם המעסיק] להצטרף להסכם הקיבוצי מיום ____________ (להלן: ”ההסכם הקיבוצי“).
_____________________________תאריך ______________________________________ חתימה [בשם המעסיק]
[תיקון: תש״ף־4]

תוספת רביעית

(תקנה 1 – הגדרת ”הסכם המשך יציאה לחופשה“)

הסכם קיבוצי
שנחתם ביום 30 באפריל 2020

בין

ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, המיוצגת על ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מר קובי בר־נתן, ו/או נציב שירות המדינה פרופ׳ דניאל הרשקוביץ; ולגבי עובדים במפעלים המשרתים את מערכת הביטחון (להלן: ”מפעלים ביטחוניים“) אשר חל עליהם האמור בסעיף 2(6) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1969, על ידי הגורמים המוסמכים לייצג את המפעלים הביטחוניים בחתימה על הסכמים קיבוציים;
מרכז השלטון המקומי בישראל, בשם כל הרשויות המקומיות, למעט שלוש הערים הגדולות, המיוצג על ידי מר חיים ביבס, יו״ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, על־ידי מר שלמה דולברג, מנכ״ל מרכז השלטון המקומי ועל ידי גב׳ חגית מגן, הממונה על הסכמי עבודה ושכר במרכז השלטון המקומי;
שלוש הערים הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה), המיוצגות על ידי מר אברהם פרץ, סמנכ״ל משאבי אנוש ומינהל בעיריית תל אביב;
מרכז המועצות האזוריות בשם המועצות האזוריות החברות בו, המיוצג על ידי מר שי חג׳ג׳ – ראש מועצה אזורית מרחבים, יו״ר מרכז המועצות האזוריות ומר יצחק אשכנזי, מנכ״ל מרכז המועצות האזוריות;
חבר המועצות הדתיות בישראל המיוצג על ידי מר שלמה תנעמי, יו״ר חבר המועצות הדתיות;
המוסד לביטוח לאומי, המיוצג על ידי מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי, מר מאיר שפיגלר;
שירות התעסוקה, המיוצג על ידי מנכ״ל שירות התעסוקה, מר רמי גראור;
האוניברסיטה העברית בירושלים, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בר־אילן, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת חיפה, המיוצגת על ידי ________________________________;
אוניברסיטת תל־אביב, המיוצגת על ידי ________________________________;
הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, המיוצג על ידי ________________________________;
מכון ויצמן למדע, המיוצג על ידי ______________________________;
(להלן – ”המעסיקים“)
מצד אחד

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, המיוצגת על ידי יו״ר ההסתדרות ויו״ר האגף לאיגוד מקצועי, מר ארנון בר־דוד;
(להלן – ”ההסתדרות“)
מצד שני
הואיל: וההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה במדינת ישראל הצריכה מתן הוראות מיוחדות אשר הן בעלות השפעה על כלל המשק ובכלל זה על עובדי המגזר הציבורי;
והואיל: ובמסגרת הוראות מיוחדות אלו הוטלו הגבלות משמעותיות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף, והגבלות אלה שחלות, בין השאר, על המדינה ועל מעסיקים ציבוריים אחרים, לא מאפשרות לקיים שגרת עבודה רגילה;
והואיל: ולנוכח הנסיבות החריגות נחתם ביום 18.3.2020 הסכם קיבוצי בין המדינה ומעסיקים נוספים במגזר הציבורי ובין ההסתדרות שייתן מענה לצרכי השעה, ישמור על רציפות העסקתם של העובדים ויגביר את הוודאות של העובדים והמעסיקים, כמפורט שם (להלן: ”הסכם יציאה לחופשה“);
והואיל: וביום 20.3.2020 התקבלה החלטת ממשלה שמספרה 4910 שעניינה היערכות המגזר הציבורי לעבודה במתכונת חירום בתקופת משבר נגיף הקורונה (אשר תוקנה בהחלטה מספר 4927 מיום 25.03.2020, בהחלטה מספר 4947 מיום 31.03.2020, בהחלטה 4996 מיום 19.4.2020 ובהחלטה 5021 מיום 26.4.2020);
והואיל: וביום 22.3.2020 תוקנו תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), תש״ף–2020 אשר החילו את הוראות הסכם יציאה לחופשה על מעסיקים ציבוריים נוספים (להלן: ”תקנות שעת חירום“);
והואיל: וביום 13.4.2020 נחתם הסכם קיבוצי המאריך את תקופת הסכם יציאה לחופשה עד ליום 18.4.2020 (כולל), כמפורט שם (להלן: ”הסכם הארכה“), וביום 14.4.2020 תוקנו תקנות שעת החירום אשר החילו את הוראות הסכם ההארכה על מעסיקים ציבוריים נוספים;
והואיל: וביום 17.4.2020 נחתם הסכם קיבוצי בין המדינה ומעסיקים נוספים במגזר הציבורי ובין ההסתדרות שייתן מענה לצרכי השעה, ישמור על רציפות העסקתם של העובדים ויגביר את הוודאות של העובדים והמעסיקים, כמפורט שם (להלן: ”הסכם המשך יציאה לחופשה“), וביום 19.4.2020 תוקנו תקנות שעת החירום אשר החילו את הוראות הסכם המשך יציאה לחופשה על מעסיקים ציבוריים נוספים;
והואיל: והסכם המשך יציאה לחופשה נקבע לתקופה שעד ליום 30 באפריל 2020;
והואיל: וההגבלות המשמעותיות האמורות צפויות להיות מוארכות לפחות עד ליום 2.5.2020 (כולל);
והואיל: והוסכם בין הצדדים להאריך את הסכם המשך יציאה לחופשה עד ליום 2.5.2020 (כולל);
והואיל: ולאור טעויות סופר שנפלו בהסכם המשך יציאה לחופשה, הצדדים מבקשים לתקנן במסגרת הסכם זה כפי שיפורט להלן;

לפיכך הוצהר הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

מבוא
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
הארכת הסכם המשך יציאה לחופשה
תוקף
הסכם זה יכנס לתוקף בכפוף לקבלת חקיקה כאמור בסעיף 5 להלן.
תיקון טעויות סופר בהסכם המשך יציאה לחופשה
נוכח טעויות סופר שנפלו בהסכם יציאה לחופשה מוסכם כדלקמן:
יישום ההסכם
הממשלה מודיעה על כוונתה לפעול לקידום הליכי חקיקה, לרבות חקיקת משנה, לשם יישום הסכם זה ועיגונו, לשם מניעת התנגשות בין הוראות הסכם זה לבין הוראות החוק, וזאת במסגרת האפשרויות העומדות לרשותה, נוכח המצב בו מצויה המדינה ובשל התפשטות נגיף הקורונה.

ולראיה באו הצדדים על החתום:

(דף החתימות – הושמט)


כ״ה באדר התש״ף (21 במרס 2020)
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.