תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים)

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים) מתוך

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים), התשס״א–2001

---

ק״ת תשס״א, 958; תשס״ו, 1144; תש״ע, 706; תשע״ב, 1561.

---

בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 54 ו־59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

---

החל משנת 2013, מוטלת על בעל רישיון חובת תשלום תמלוגים בשיעור של 0%.

---

1.

הגדרות [תיקון: תש״ע]

בתקנות אלה –

”בעל רישיון“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק בין־לאומיים, למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים, לרבות מפ״א ייחודי, או למתן שירותי רט״ן;

”הכנסות חייבות“ – מחזור הכנסות, מכל סוג שהוא, של בעל רישיון הנובעות ממתן שירותי בזק בהתאם לרישיון הכללי שניתן לו, כמפורט –

(1)

לענין בעל רישיון למתן שירותי בזק בין־לאומיים – בתוספת הראשונה;

(2)

לענין בעל רישיון למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים – בתוספת השניה;

(3)

לענין בעל רישיון למתן שירותי רט״ן – בתוספת השלישית;

והכל לרבות הכנסות ממתן שירותי בזק כאמור למנויים באזור יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט שטחי המועצה הפלסטינית כמשמעותם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל״ח–1977 (להלן – שטח המועצה הפלסטינית), ולכוחות הביטחון לפי סעיף 13 לחוק;

”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום התמלוגים לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום כאמור בתקנה 3, עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד תשלום התמלוגים בפועל;

”חברת בזק“ – ”בזק“ החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;

”חובות רעים“ – כמשמעותם בסעיף 17(4) לפקודת מס הכנסה;

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מפ״א ייחודי“ – מי שקיבל רישיון כללי ייחודי, כהגדרתו בחוק;

”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים שתחילתם ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר, לפי הענין;

”ריבית פיגורים“ – כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”תקנות מפ״א“ – תקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000;

”תקנות קישור־גומלין“ – תקנות הבזק (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000;

”תשלומים בעד קישור־גומלין“ – כמשמעותם בתקנות קישור־גומלין.

2.

חובת תשלום תמלוגים [תיקון: תשס״ו, תש״ע, תשע״ב]

(א)

בעל רישיון ישלם למדינה תמלוגים מהכנסותיו החייבות, למעט מס ערך מוסף (להלן – התמלוגים), בשיעורים כמפורט להלן:

(1)

בעל רישיון למתן שירותי בזק בין־לאומיים –

(א)

בשנת 2001 – 4.5%;

(ב)

בשנים 2002 ו־2003 – 4%;

(ג)

בשנים 2004 ו־2005 – 3.5%.

(2)

בעל רישיון למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים, לרבות חברת בזק –

(א)

בשנים 2001 עד 2003 – 4%;

(ב)

בשנים 2004 ו־2005 – 3.5%.

(3)

בעל רישיון למתן שירותי רט״ן –

(א)

בשנת 2001 – 5%;

(ב)

בשנת 2002 – 4.5%;

(ג)

בשנת 2003 – 4%;

(ד)

בשנים 2004 ו־2005 – 3.5%.

(ב)

החל ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006), בעל רישיון ישלם למדינה את התמלוגים בשיעורים כמפורט להלן:

(1)

בשנת 2006 – 3%;

(2)

בשנת 2007 – 2.5%;

(3)

בשנת 2008 – 2%;

(4)

בשנת 2009 – 1.5%;

(5)

בשנים 2010 עד 2012 – 1%;

(6)

החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) – 0%.

2א.

אופן חישוב תמלוגים [תיקון: תש״ע]

הכנסות אשר לא משולמים תמלוגים בגינן, וכן תשלומים וחובות רעים אשר אינם מיוחסים להכנסות ממתן שירותים אשר בעדם משולמים תמלוגים, לא יותרו לניכוי לפי התוספת הראשונה, השניה או השלישית, לפי העניין.

3.

מועד תשלום התמלוגים

בעל רישיון ישלם את התמלוגים בתוך 45 ימים מתום כל רבעון (להלן – מועד התשלום), בעד ההכנסות החייבות שלו במשך הרבעון.

4.

אופן תשלום התמלוגים

תמלוגים לפי תקנות אלה ישולמו לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון.

5.

פיגור בתשלום [תיקון: תש״ע]

(א)

על סכום תמלוגים שלא שולם במועד התשלום, ייווספו –

(1)

ריבית פיגורים לפי מספר הימים שחלפו ממועד התשלום עד התשלום בפועל;

(2)

הוצאות גביה בשיעור של 5% מסכום התמלוגים שלא שולם במועד התשלום, ובלבד שחלפו שבעה ימים לפחות ממועד התשלום; על אף האמור, לא יעלו הוצאות הגביה על סכום של חמישים אלף שקלים חדשים.

(ב)

הסכום האמור בתקנת משנה (א)(2) ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –

”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2000.

6.

ביטול

תקנות הבזק (תמלוגים), התשנ״ו–1996 – בטלות.

7.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

הכנסות חייבות של בעל רישיון למתן שירותי בזק בין־לאומיים

1.

[תיקון: תש״ע]

(א)

כל ההכנסות הנובעות ממתן שירותי מסר בזק בין־לאומי בידי בעל רישיון למתן שירותי בזק בין־לאומיים, ובניכוי אלה:

(1)

תשלומים המשולמים לבעל רישיון כללי אחר בעד השלמת שיחות או העברתן ברשת הבזק הציבורית של בעל הרישיון האחר, לרבות תשלומים בעד קישור־גומלין;

(2)

תשלומים המשולמים לספק זר של שירותי מסר בזק בין־לאומי בגין דמי התחשבנות, בעבור שיחות יוצאות;

(3)

חובות רעים, המיוחסים להכנסות ממתן השירותים אשר בעדם משולמים תמלוגים.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), ההכנסות שגובה בעל הרישיון בעבור בעל רישיון אחר, כללי או מיוחד ואשר הועברו לבעל רישיון אחר כאמור, לא ייכללו בחישוב ההכנסות החייבות של בעל רישיון למתן שירותי בזק בין־לאומיים.

2.

[תיקון: תש״ע]

בתוספת זו –

”דמי התחשבנות“ – תשלומים הדדיים בין ספקים של שירותי מסר בזק בין־לאומי משתי מדינות שונות, בהתאם להסדר שנקבע ביניהם, בעד דקות תנועה הנרשמות במתגים בין־לאומיים;

”דמי נגישות“ – תשלומים לחברת בזק בעד העמדת רשת החברה לרשותו של בעל רישיון למתן שירותי בזק בין־לאומיים לשם מתן שירותי בזק בין־לאומיים, והכל בהתאם לרישיון שניתן לו;

”מערכת בזק בין־לאומית“ ו”מקבל שירות“ – כהגדרתם בתקנות קישור־גומלין;

”שירות מסר בזק בין־לאומי“ – העברה דו־כיוונית בו־זמנית של דיבור והעברת מסרי פקסימילה במערכת בזק בין־לאומית בכל דרך שהיא, בין בחיוג ישיר ובין בחיוג שאינו ישיר, לרבות באמצעות כרטיס חיוג;

”שירות קו נל״ן (נקודה לנקודה)“ – (נמחקה).

תוספת שניה

(תקנה 1)

הכנסות חייבות של בעל רישיון למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים

1.

[תיקון: תש״ע]

(א)

כל ההכנסות הנובעות ממתן שירותי בזק בידי בעל רישיון למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים, לרבות מפ״א ייחודי, ובניכוי אלה:

(1)

תשלומים המשולמים לבעל רישיון כללי אחר בעד השלמת שיחות או העברתן ברשת הבזק הציבורית של בעל הרישיון האחר, לרבות תשלומים בעד קישור־גומלין;

(2)

חובות רעים, המיוחסים להכנסות ממתן השירותים אשר בעדם משולמים תמלוגים.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), ההכנסות המפורטות להלן לא ייכללו בחישוב ההכנסות החייבות של בעל הרישיון האמור:

(1)

הכנסות שגובה בעל הרישיון בעבור בעל רישיון אחר, כללי או מיוחד, אשר הועברו לבעל רישיון אחר כאמור;

(2)

הכנסותיו של בעל הרישיון ממתן שירות תמסורת;

(3)

הכנסותיו של בעל הרישיון ממקטע שירות תמסורת באמצעות לוויין;

(4)

הכנסותיו של בעל הרישיון ממתן שירותי תקשורת נתונים, שירותי ניהול רשת נתונים ושירותי קווי נל״ן, כאשר השירות –

(א)

ניתן בקצבים גבוהים, אשר לא יפחתו מ־2,000,000 סיביות לשניה;

(ב)

נועד לביצוע אחד או יותר מקישורים אלה:

(1)

קישור בין סניפיו השונים של אותו תאגיד;

(2)

קישור בין תאגידים שונים;

(3)

קישור בין תאגיד ובין בעל רישיון למתן שירות גישה לאינטרנט, ובלבד שהקישור האמור נעשה באמצעות קו נתונים סימטרי;

(ג)

אינו כולל העברת דיבור, לרבות באמצעות פרוטוקול אינטרנט (IP) או העברת חוזי (VIDEO).

2.

[תיקון: תש״ע]

בתוספת זו –

”מנוי“ – מי שקשור בהסכם עם בעל הרישיון לשם קבלת שירותיו, למעט בעל רישיון אחר, כללי או מיוחד;

”מקבל שירות“ – מי שקיבל שירות בזק מאת בעל הרישיון, על פי הרישיון, בין אם הוא מנוי של בעל הרישיון, לקוח מזדמן, בעל זיכיון או בעל רישיון אחר, כללי או מיוחד;

”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – כהגדרתה בתקנות המפ״א;

”ציוד קצה“ – ציוד בזק המתחבר או המיועד להתחבר אל רשת בזק ציבורית באמצעות נס״ר או באמצעות רשת פרטית, לרבות מכשיר טלפון, מודם או פקסימיליה, מרכזיה פרטית או ציוד אלחוטי;

”שירות תמסורת“ – ביצוע תמסורת, למען הזולת;

”שירות תקשורת נתונים“ – העברת מידע ותוכנה בין יחידות ציוד קצה, לרבות מחשבים; לעניין הגדרה זו, ”מידע“, ”מחשב“ ו”תוכנה“ – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

”שירות קו נל״ן (נקודה לנקודה)“ – העברת מסרי בזק בין שתי נקודות, המחוברות באופן פיזי או לוגי, בקישור קבוע, לרבות באמצעות רשת ממותגת או מנותבת;

”תמסורת“ – העברת אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים או רצף סיביות, בין מיתקני בזק של בעלי רישיון, למעט ציוד קצה; לענין זה, ”בעל רישיון“ – אחד מאלה: בעל רישיון כללי, לרבות בעל רישיון כללי ייחודי, בעל רישיון לשידורים, תאגיד ישראלי המשדר שידורי טלוויזיה או רדיו לפי חוק לציבור בישראל, בעל רישיון מיוחד למתן שירותי תמסורת של חוזי ושמע באמצעות לוויין לחו״ל (UP-LINK), בעל רישיון מיוחד למתן שירותי תמסורת באמצעות לווין, בעל רישיון מיוחד למתן שירותי תמסורת פנים־ארצית ובעל רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט.

תוספת שלישית

(תקנה 1)

הכנסות חייבות של בעל רישיון למתן שירותי רט״ן

1.

[תיקון: תש״ע]

(א)

כל ההכנסות הנובעות ממתן שירותי בזק בידי בעל רישיון למתן שירותי רט״ן, לרבות הכנסות ממתן שירותי נדידה, ובניכוי אלה:

(1)

תשלומים המשולמים לבעל רישיון כללי אחר בעד השלמת שיחות או העברתן ברשת הבזק של בעל הרישיון האחר, לרבות תשלומים בעד קישור גומלין;

(2)

תשלומים המשולמים לבעל רישיון אחר למתן שירותי רט״ן או למפעיל רט״ן זר (להלן – מפעיל אחר), בעד שירות נדידה;

(3)

חובות רעים, המיוחסים להכנסות ממתן השירותים אשר בעדם משולמים תמלוגים.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הכנסות שגובה בעל הרישיון בעבור בעל רישיון אחר, כללי או מיוחד, אשר הועברו לבעל רישיון אחר כאמור לא ייכללו בחישוב ההכנסות החייבות של בעל רישיון למתן שירותי רט״ן.

2.

בתוספת זו –

”מנוי“ – מי שקשור בהסכם עם בעל הרישיון לשם קבלת שירותיו, למעט בעל רישיון אחר, כללי או מיוחד;

”מערכת רט״ן“ – כהגדרתה בתקנות המפ״א;

”מקבל שירות“ – מי שקיבל שירות בזק מאת בעל הרישיון, על פי הרישיון, בין אם הוא מנוי של בעל הרישיון, לקוח מזדמן, בעל זיכיון או בעל רישיון אחר, כללי או מיוחד;

”ציוד קצה רט״ן“ – ציוד קצה נישא, מיטלטל או מיועד להתקנת קבע בכלי רכב, בכלי שיט או במיתקן נייח, המיועד לחיבור אל מערכת רט״ן בתקשורת אלחוטית באמצעות מוקד רדיו תאי;

”שירות נדידה“ – מתן אפשרות למנוי של בעל הרישיון לקבל שירותי רט״ן, בחוץ לארץ, או בשטחי המועצה הפלסטינית, באמצעות מערכת רט״ן של מפעיל אחר, תמורת תשלום המשולם בידי המנוי לבעל הרישיון, וכן מתן אפשרות למנוי של מפעיל אחר לקבל שירותי רט״ן, באמצעות מערכת הרט״ן של בעל הרישיון, תמורת תשלום המשולם בידי מנוי של המפעיל האחר לאותו מפעיל;

”שירותי רט״ן (רדיו טלפון נייד)“ – שירותי בזק הניתנים באמצעות ציוד קצה רט״ן ובאמצעות מערכת רט״ן.

---

כ׳ בתמוז התשס״א (11 ביולי 2001)

• סילבן שלום
  שר האוצר
• ראובן ריבלין
  שר התקשורת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.