חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970

ק״ת תש״ל, 1841; תשל״א, 102, 526, 609, 838, 1039, 1498, 1498; תשל״ב, 127, 1160, 1177; תשל״ג, 155; תשל״ד, 1268; תשל״ז, 59, 415, 534, 1110, 1371; תשל״ח, 970, 1666, 2002, 2091, 2122; תשל״ט, 745, 1038, 1848; תש״ם, 691, 1354, 2306; תשמ״א, 877; תשמ״ב, 929; תשמ״ג, 103, 834, 916; תשמ״ד, 978, 1324, 1402, 1486; תשמ״ה, 490, 1891; תשמ״ו, 267, 951; תשמ״ז, 1275; תשמ״ט, 914, 1193, 1290, 1391; תשנ״א, 139, 408, 877; תשנ״ב, 788, 996; תשנ״ג, 336; תשנ״ד, 497; תשנ״ה, 1675, 1675; תשנ״ו, 12, 34, 168, 169, 1499; תשנ״ז, 216; תשנ״ח, 6, 208, 600, 1080; תשנ״ט, 127, 380, 966, 1083; תש״ס, 330; תשס״א, 525; תשס״ב, 430, 829, 833, 834, 838; תשס״ג, 365, 800, 951; תשס״ד, 293, 300; תשס״ה, 30, 582, 584; תשס״ו, 577, 771, 981, 1120, 1120, 1127; תשס״ז, 132, 620, 626, 1043; תשס״ח, 440, 1204, 1426; תשס״ט, 12, 74, 390, 595, 598, 646, 886, 926; תש״ע, 266, 900, 1230, 1279, 1280; תשע״א, 720, 1205; תשע״ב, 71, 188, 1417; תשע״ג, 295, 306, 1469; תשע״ה, 1317; תשע״ו, 802, 1543.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים
1.
הגדרות [תיקון: תשל״ב, תשל״ז־3, תש״ם־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשנ״ב, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ח־4, תשנ״ט־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשס״ג־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־4, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תש״ע־3, תשע״ג־2]
בתקנות אלה –
”אולם ספורט“ – בנין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או בחלקו, למופעי ספורט, לרבות מתקנים לשימושם של הצופים;
”אור עליון“ – מקור אור הנמצא במישור התקרה, לרבות צוהר, חלון, לבני זכוכית או חומר אחר המעביר אור והמותקן בתקרה;
”אזור מחסה“ – חדר או חלל הנמצא ב׳דרך מוצא׳ או בסמוך אליה והמאפשר התעכבות או השהיה בתהליך המילוט;
”אחראי לביקורת“ – האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי סעיף 16.02 בתוספת השניה;
”אלמנט עמיד אש“ – חלק בניין בעל עמידות אש כמוגדר בתקן ישראלי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות, למשך 90 דקות או כל זמן אחר שנקבע בתוספת השניה;
”אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה“ – מקום המשמש לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה והמורשה על פי כל דין;
”בית אחיזה“ – פס נמשך, המורכב לאורך האזן העליון של המעקה או לאורך המסעד והנועד לשמש לאחיזה ביד, או באין פס נמשך כאמור – האזן העליון של המעקה עצמו;
”אתר בריכת שחיה“ – בריכת שחיה לרבות החצרים והמבנים המשרתים אותה כגון מלתחות ושירותים;
”בנין גבוה“ – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים;
”בניין מגורים“ – בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;
”בניין מגורים חדש“ – כהגדרתו בסעיף 158ו2(א) לחוק;
”בנין רב־קומות“ – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
”בעל היתר“ – מי שעל שמו הוצא היתר;
”בריכה למי שתיה“ – בריכה כמשמעותה בתקנות הבריכות למי שתיה שנפחה הוא 100 מטרים מעוקבים או יותר;
”גישה למוצא בטוח“ (Exit Access) – חלק מדרך מוצא, לרבות פרוזדורים ומעברים, שתחילתו בכל נקודה שהיא בבניין וסופו בכניסה למוצא בטוח או מחוץ לבניין או בדלת יציאה חיצונית;
”דירת מגורים“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד;
”דלת חד־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקן אגף אחד;
”דלת דו־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שני אגפים;
”דלת רב־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שלושה אגפים או יותר;
”בריכת שחיה“ – מבנה מלאכותי המכיל מים, ובכלל זה אמצעי פינוי מים עיליים למטרת שחיה, שכשוך, נופש ושעשועי מים, לימוד, טיפול במים (Hydrotherapy) וריפוי;
”דרך יציאה“ – (נמחקה);
”דרך מוצא“ (Means of Egress) – נתיב יציאה מבניין, הפנוי ממכשולים והכולל אחד או יותר ממרכיבים אלה:
(1)
גישה למוצא בטוח;
(2)
מוצא בטוח;
(3)
יציאה;
”דרך מוצא בטוח“ – (נמחקה);
”היתר“ – היתר לפי פרק ה׳ לחוק;
”הל״ת“ – הוראות למיתקני תברואה, התש״ל–1970, שאושרו על ידי שר הפנים לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועותק מהן מופקד במשרדי כל ועדה מקומית;
”ועדה מחוזית“ – ועדה מחוזית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 7 לחוק;
”ועדה מיוחדת“ – ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 34 לחוק לרבות רשות רישוי מיוחדת לפי סעיף 36(ב) לחוק;
”ועדה מקומית“ – ועדה מקומית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 17 לחוק, לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי סעיף 12 לחוק, ועדת משנה שלהלן וועדה מיוחדת וכן, כשאין כוונה אחרת משתמעת, רשות רישוי מקומית לפי סעיף 30 לחוק;
”חדר טכני“ – חדר המכיל מערכות לשירות הבניין כגון: חשמל, גנרטור, דוודים וכיוצא באלה;
”חדר מגורים“ – חדר המיועד למגורים, למעט מטבח, חדר שירות, מסדרון ומרפסת;
”חדר מדרגות מוגן“ – חדר מדרגות המופרד מן הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש;
”חדר שירות“ – חדר אמבטיה, בית־שימוש, מזווה או חדר ארונות;
”חצר אנגלית“ – שטח בחצר הבניין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים וחללים במרתף הבניין;
”טריבונה Bleachers“ – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים בלא משענת גב, כמתואר בתרשים 3.9.41.1 א׳;
”טריבונה זמנית“ – טריבונה המוקמת למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
”חוכר“ – חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר־משנה רשום לתקופה כאמור;
”חישובים סטטיים“ – חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו;
”יציאה“ (Exit Discharge) – חלק מדרך מוצר שתחילתו בסופה של גישה למוצא בטוח או בסופו של מוצא בטוח וסיומו ברחוב, בין במישרין ובין דרך שטח פתוח;
”יציע הקהל Grandstand“, ”יציע“ – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים עם משענת גב כמתואר בתרשים 3.9.41.1 ב׳;
”יציע זמני“ – יציע הקהל המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
”כבש“ – מישור משופע קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו גדול מ־5%;
”כניסה קובעת לבניין“ – הכניסה הראשית לבניין או לגזרת הבניין שבה היא נמצאת, אשר פני מפלס רצפתה אינם גבוהים מ־1.20 מטרים מעל פני הקרקע המתוכננים או מפני הרחוב או המדרכה הסמוכים לה, ושהגישה אליה היא באמצעות שביל, מדרגות או גשר כניסה, ישירות ממפלס הרחוב; אם קיימת יותר מכניסה אחת, הכניסה הקובעת היא הכניסה שנקבעה כזו בהיתר הבניה;
”מ״א“ – מטר אורך;
”מגרש ספורט“ – משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
”מדרגות חוץ“ – מדרגות הנמצאות מחוץ לבניין, המובילות אליו, והמשמשות חלק מדרך מוצא של הבניין;
”המהנדס“ – מהנדס הועדה המקומית שנתמנה לפי סעיף 20 לחוק;
”מוצא בטוח“ (Exit) – חלק מדרך מוצא, המופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש והמוביל אל היציאה או אל מחוץ לבניין;
”מיתקן ספורט“ – אולם ספורט או מגרש ספורט;
”מיתקן תברואה“ – מערכת לאספקת מים קרים וחמים לרבות צינורות לאספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, מערכות נקזים לצואים, לדלוחים ולאיוור, מערכות ביבים, מערכות סילוק מי גשם, ציוד לטיפול במים ולאגירת מים, ציוד צורך מים לרבות בריכות שחיה, מערכות חימום במים, מערכות מים לכיבוי אש, כולל חיבוריהם ומכשיריהם, הכל בתוך גבולות הנכס;
”מודד מוסמך“ – מודד בעל רשיון לפי פקודת המדידות;
”מוסד חינוך חדש“ – כמשמעותו בסעיף 158ו1(ז) לחוק;
”מ״מ“ – מילימטר;
”מנהל עבודה“ – מי שממלא את התפקיד של מנהל עבודה באתר הבניה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט״ו–1955;
”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953;
”מעבר משופע“ – מעבר קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו 5% או פחות;
”מעלון“ – משטח הרמה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות ותקן ישראלי ת״י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תיפקודית: מעלונים אנכיים;
”מערכת גז משותפת“ – מערכת לאספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשני בנינים או יותר, לרבות הצנרת לאספקת הגז;
”מערכת מדרגות חיצונית“ – מערכת מדרגות פתוחה לאוויר החופשי, הסמוכה לקיר חיצון של הבניין והמשמשת מוצא בטוח;
”מערכת סולרית“ – מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש;
”מקום להתקהלות“, ”התקהלות“ – בניין או חצר הבניין, המיועדים כולם או מקצתם, לפי הקבוע בהיתר, לשמש להתקהלות של 50 בני אדם או יותר, לאחת המטרות המפורטות בחלק ג׳ בתוספת השניה;
”מקום ציבורי קיים“ – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובכלל זה מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך, מוסדות על־תיכוניים, או שניתנים בהם שירותי בריאות;
”מקום ציבורי חדש“ – כהגדרתו בסעיף 158ו1(א) לחוק;
”אחראי לביצוע שלד“ – מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד;
”מפה מצבית“ – מפה שבה מסומן בקנה־מידה שטח קרקע מוגדר וכל עצם הנמצא בו;
”מ״ר“ – מטר מרובע;
”מרווח“ – השטח התחום בין קו הבנין לבין גבול המגרש;
”מתכנן שלד הבנין“ – מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;
”נכס“ – הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;
”ס״מ“ – סנטימטר;
”עבודה“ – עבודה בנכס או השימוש בו הטעון היתר;
”עורך הבקשה“ – מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות 2ד עד 2ז ובטופס 1 לתוספת הראשונה;
”עמידות אש“ – פרק זמן שרכיב מסוים של בניין עומד בו בבדיקה המתוארת בתקן הישראלי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות;
”פיר“ – חלל אנכי בבניין להעברת צנרת, אמצעי תאורה, אמצעי איוור וכיוצא באלה, ולמעט פיר של מעלית;
”פסולת בנין“ – חומרים או שיירי חומרים המשמשים לבניה או לשיפוצים בהם, בקשר לעבודות בניה או שיפוצים או שנוצרו אגב עבודות כאמור או אגב עבודות הריסה, לרבות עודפי עפר וחציבה וחלקי הריסות של מבנים;
”פרוזדור“ – חלק מדרך מוצא המתוחם בין קירות, מקורה ומיועד למעבר אנשים;
”קו בנין“ – קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת ושבינו ובין גבול הנכס הבניה אסורה;
”קו רחוב“ – קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת כגבול השטח המיועד לדרך;
”קומה תחתית“ – קומה שמפלס רצפתה נמוך ממפלס הכניסה הקובעת לבניין; בין אם כל קירותיה של הקומה נמצאים מתחת לפני הקרקע המתוכננים ובין אם כל קירותיה או חלקם פונים לאוויר החוץ;
”קיר־אש“ – קיר המיועד להפרדת חלקים בבניין או להפרדת בניין מבניינים סמוכים, כדי להגביל את התפשטות האש, ושעמידות האש שלו שעתיים לפחות או כמפורט בתקנות אלה;
”קיר חיצון“ – קיר אשר אחד מצדדיו או יותר פונה אל אוויר החוץ;
”קרקע מחלחלת“ – קרקע שאין מניעה הנדסית או גאולוגית להחדיר דרכה מים לתת־הקרקע;
”רשות הבריאות“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך בכתב;
”רשות כבאות“ – כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959 (להלן – חוק שירותי כבאות);
”שינוי פנימי בדירה“, בבית משותף – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או ברכוש המשותף או בשלד של הבנין, או בצנרת או בציוד אחר המשרתים את יתר הדירות ושאינו פוגע בדרכי מוצא;
”שלד“ – כל חלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו;
”תכנית קונסטרוקציה“ – תכנית שלפיה נבנה שלד;
”תעודת גמר“ – תעודה הניתנת לבעל ההיתר על־ידי ועדה מקומית, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו;
”תקן“ – תקן ישראלי (להלן – ת״י), ובהעדר תקן כאמור – תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA הדן בנושאים השייכים לשירותי הכבאות והצלה.
אישור מוקדם של מפה [תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ט־2]
(א)
הרוצה להגיש בקשה להיתר בניה בנכס פלוני, ימציא תחילה לועדה המקומית בשני עתקים, מפת הנכס הערוכה בידי מודד מוסמך והמכילה את הפרטים שבתקנה 4 ופרטים נוספים שנקבעו לענין זה בהל״ת; המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה כאמור מחובה זו, אם שוכנע כי הבניה המבוקשת אינה מחייבת הגשת מפת נכס.
(ב)
המהנדס יאשר בכתב את קבלת המפה ויסמן בה בקו אדום את קווי הבנין וקווי הרחוב, יפרט בה, או יצרף לה בכתב, את התנאים ואת המגבלות החלים על הנכס לפי כל תכנית ויחזיר עותק אחד ממפת הנכס מסומנת כאמור, על נספחיה, למי שהמציאה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי שהומצאה לועדה המקומית.
(ג)
הועדה המקומית או המהנדס לא יקבלו לטיפול או לדיון בקשה להיתר בניה, אלא אם נמצאת בידיהם מפת הנכס מסומנת כאמור בתקנה זו, או אם עברו שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לועדה המפה לצרכי סימון כאמור, או אם ניתן פטור לגבי אותה בקשה לפי תקנת משנה (א).
2.
הגשת בקשה להיתר [תיקון: תשנ״ב, תשס״ה־2]
(א)
מבקש היתר (להלן – מבקש) יגיש לועדה המקומית בקשה להיתר בצירוף מפרט כמפורט בטופס 1 בתוספת הראשונה, שהעתק ממנו ניתן לקבל במשרדי כל ועדה מקומית.
(ב)
בקשה להיתר תוגש בעותק אחד, והמיפרט בחמישה עותקים.
(ג)
בקשה להיתר ומפרט יהיו חתומים בידי אלה:
(1)
המבקש;
(2)
עורך או עורכי הבקשה;
(3)
מתכנן שלד הבנין;
(4)
האחראי לביצוע השלד;
(5)
בעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א;
(6)
האחראי או האחראים לביקורת.
(ד)
חתימותיהם של האחראי לביצוע השלד ושל האחראים לביקורת יכול שיימסרו לועדה במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה נושא ההיתר.
(ה)
לגבי כל בקשה להיתר לבנין או לתוספת לבנין, ימסור מתכנן שלד הבנין לוועדה המקומית תצהיר בדבר אופן התכנון של השלד לרבות שיטת הבניה, ערוך לפי טופס 9 שבתוספת הראשונה, לא יאוחר מתחילת הבניה.
(ו)
כל בעל היתר לבנין או לתוספת לבנין ימסור לוועדה תצהיר מטעם האחראי לביצוע השלד, ערוך לפי טופס 10 שבתוספת הראשונה, בדבר ביצוע בשלד, וכי השלד הוקם בהתאם לתכניות שערך מתכנן שלד הבנין, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד, כקבוע בפרט 16.02 לתוספת השניה.
(ז)
בכל תצהיר לפי תקנות משנה (ה) ו־(ו) לענין תוספת לבנין, יוצהר כי תכנון השלד וביצועו נעשו באופן שיובטח כי הבנין יוכל לשאת את העומסים של התוספת לבנין.
(ח)
התצהירים לפי תקנות משנה (ה) ו־(ו) יימסרו נוסף על כל תצהיר או הצהרה הקבועים בכל דין לרבות בתקנות אלה ובייחוד בטפסים 1, 2 ו־4 לתוספת הראשונה.
(ט)
אין בתקנות משנה (ה) עד (ז) כדי לגרוע מחובותיהם של מתכנן שלד הבנין והאחראי לביצוע השלד על פי כל דין, לרבות בהתאם לתקנות אלה ולתקנות אחרות על פי החוק.
בעל זכות בנכס שחתימתו דרושה [תיקון: תשל״ז־3, תשל״ט, תשל״ט־3, תשמ״ו, תשס״ט־6, תשס״ט־7]
בעל הזכות בנכס שחתימתו על הבקשה להיתר דרושה לענין תקנה 2 הוא:
(1)
בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 (להלן – בית משותף) – הבעל הרשום או חוכרו;
(2)
בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף והוא בבעלות משותפת או חכור למספר חוכרים במשותף – בעל רשום או חוכר;
(3)
(בוטלה);
(4)
בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף;
(5)
בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין – מי שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק;
(6)
בנכס שהוא מקרקעי ישראל, בין אם הוא רשום במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (5) לעיל, והוא אחד מאלה:
(א)
בעל חוזה חכירה לדורות עם מינהל מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום;
(ב)
מי שמינהל מקרקעי ישראל אישר כי הוא בעל זכות בנכס שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר.
(7)
בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 – גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלבד שבמקרה זה –
(א)
המציא לבעל הנכס העתק הבקשה וצירף לבקשה תצהיר מנוסח לפי טופס 6 שבתוספת הראשונה;
(ב)
לא תיתן הוועדה המקומית את ההיתר אלא כתום שלושים יום אחרי שהומצא לבעל הנכס העתק הבקשה ותיווסף בגוף ההיתר הערה זו: ”תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או, באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט“;
(8)
בנכס שחלה עליו תכנית מאושרת לחלוקה חדשה כאמור בסעיף 121(2) לחוק, וטרם נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור בסעיף 125 לחוק – מי שהיה בעל זכות בנכס לפי פסקאות (1) עד (7) אילו נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור;
אין בהוראות אלה כדי לגרוע מסמכות להתנות בתכנית מתן היתר בניה בנכס כאמור, בקיום תנאים נוספים.
מתן הודעה לזכאים אחרים [תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ו]
לענין תקנות 2 ו־2א
(1)
היו מספר בני אדם בעלי זכות באותו נכס כאמור בתקנה 2א׳, ולא כולם חתמו, לא יינתן ההיתר, אלא לאחר שהומצא העתק הבקשה לאלה שלא חתמו; המבקש יצרף העתק הבקשה לכל מי שזכאי לקבלו ואת מענו של הזכאי להעתק, והוועדה המקומית תמציא את ההעתקים לזכאים להם, על חשבונו של המבקש;
(2)
בהעדר מענו של זכאי להעתק הבקשה, על המבקש לצרף תצהיר ובו יפרט כי מענו של הזכאי להעתק אינו ידוע לו ושעשה מאמץ סביר כדי להשיגו;
(3)
בנסיבות האמורות בפיסקה (2) על המבקש לפרסמה בדרך שהוועדה המקומית תורה עליה, לרבות פרסום בעתון יומי ולצרף עותק הפרסום לבקשתו;
(4)
מבקש היתר בנכס הרשום כבית משותף שלא לענין שינוי פנימי בדירה בלבד, יצרף לבקשתו נסחי רישום מקרקעין לגבי דירתו, לגבי יתר הדירות בבית ולגבי הרכוש המשותף; אך רשאי הוא לצרף במקום נסח הרישום של יתר הדירות והרכוש המשותף – תצהיר שלו ושל נציגות הבית המשותף על הרכב הבעלות בבית המשותף בנוסח לפי הטפסים 7 ו־8 שבתוספת הראשונה;
(5)
המצאה לענין תקנה זו יכול שתהא בדואר.
דחיית החלטה בדבר מתן ההיתר [תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ו]
(א)
הוועדה המקומית לא תדון בבקשה להיתר בניה, אלא לאחר שצורפו כל המסמכים שחייבים לצרפם לפי תקנה 2ב ולא תתן את ההיתר, אלא לאחר תום 30 יום מיום קבלת הבקשה, אך לא לפני המצאת ההודעות כמפורט בתקנה 2ב.
(ב)
הוגשה התנגדות למתן היתר מצד מי שהיתה חובה להודיע לו לפי תקנה 2ב על הגשת הבקשה להיתר, לא תיתן הועדה המקומית את ההיתר על אף האמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה למתנגד הזדמנות לנמק את התנגדותו, הודיעה לו בכתב על החלטתה, ולאחר שחלפו 30 ימים מיום ששלחה הועדה המקומית הודעה למתנגד על דחיית התנגדותו, אם החליטה לדחותה; החלטת הועדה המקומית תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות לפיו ועל פי אלה בלבד.
הודעת מינהל מקרקעי ישראל בטרם מתן היתר [תיקון: תשס״ט]
(א)
על אף האמור בתקנות 2א(6) ו־2ג, לא יינתן היתר בנכס שהוא מקרקעי ישראל, אלא אם כן הודיע מינהל מקרקעי ישראל כי אינו מתנגד לבקשה.
(ב)
האמור בתקנת משנה (א) יחול רק בבקשה להיתר אשר מבוקשים בה שטח רצפה חדש או שימוש אשר טרם ניתן לו היתר.
עורך הבקשה – מי הוא [תיקון: תשמ״ג־2]
מי שמוסמך לפי תקנות המהנדסים להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה בתקנות האמורות, והוא בלבד, מוסמך לחתום על בקשה להיתר כעורכה.
חלוקת האחריות לעריכה [תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב, תשס״ח־3, תש״ע־3]
(א)
יכול שמספר בני אדם יחתמו כעורכים על בקשה להיתר, כל אחד לגבי אותו חלק מעבודת הבניה, נשוא ההיתר המבוקש, שלגביו ערך הוא את הבקשה או את נספחיה.
(ב)
העריכה כאמור בתקנת משנה (א) יכולה להיות מחולקת לתכן הארכיטקטוני, להקמת השלד, לסידורי בטיחות אש, להקמת מערכות של מיתקני תברואה, מערכות רשת החשמל, הגז, התקשורת ומיזוג אוויר, לעבודות פיתוח מסביב לבנין ולמיתקני עזר כיוצא באלה; ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבניה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך.
(ג)
היתה העריכה מחולקת כאמור, יהא עורך הבקשה לענין חתימה על המפרט כאמור בתקנה 2, הראשון ברשימת כלל עורכי הבקשה הנערכת בטופס 1 לתוספת הראשונה, והוא ייקרא עורך הבקשה הראשי.
שינויים בתחום האחריות לעריכה [תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד]
(א)
מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי הבקשה כמתואר בתקנה 2ה וכפי שפורטו בבקשה, אם נתקיימו שלושה אלה:
(1)
האדם המוצע לשמש עורך הבקשה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לשמש עורך הבקשה לפי תקנה 2ד ונתן בכתב את הסכמתו לקבלת התפקיד;
(2)
על השינוי ניתנה לועדה המקומית הודעה בכתב, שצורפה לה הסכמתו של המוצע לשמש עורך הבקשה.
(ב)
לענין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של מספר עורכי הבקשה.
החלפת עורכי הבקשה [תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד]
(א)
מבקש ההיתר רשאי בכל עת להחליף עורך בקשה באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה לפי תקנה 2ד ושהסכים בכתב לשמש עורך בקשה כאמור, וזאת על ידי מתן הודעה בכתב לועדה המקומית שתצורף לה ההסכמה בכתב.
(ב)
עורך בקשה רשאי בכל עת, עד לאישור הבקשה להיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה בכתב לועדה המקומית ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תאושר הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)
האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מהרשות להתפטר לפי סעיף 16.03 לתוספת השניה.
דרך מסירת הודעות [תיקון: תשמ״ג־2]
הודעות לפי תקנות 2ו ו־2ז יימסרו אישית או יישלחו בדואר רשום.
שמירת התחייבויות חוזיות [תיקון: תשמ״ג־2]
אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלטתו לפי תקנות 2ו או 2ז בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם ההדדיות.
3.
נספחים לבקשה להיתר [תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ט־2, תשנ״ב]
(א)
לבקשה להיתר יצורפו נספחים אלה:
(1)
מפה מצבית;
(2)
מפת איתור העבודה;
(3)
תשריט סכימתי של שטחי הבניה;
(4)
תכניות בניה.
(ב)
הנספחים האמורים ייחתמו בידי המבקש, עורך או עורכי הבקשה, מתכנן שלד הבנין, ובעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א.
(ג)
לבקשה להיתר להקמת בריכה למי שתיה או לשינוי במבנה או בתנאי השימוש בה יצורף, בנוסף לנספחים האמורים, גם האישור הדרוש להקמה או לשינוי לפי תקנה 2 לתקנות הבריכות למי שתיה.
4.
מפה מצבית [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשס״ג־3, תש״ע]
(א)
מפה מצבית תיערך בקנה־מידה 250:1.
(ב)
המפה תהא מבוססת על מדידות או על המפה המסומנת כאמור בתקנה 1א, ובלבד שהמדידות או הסימון במפה כאמור נערכו תוך ששה החדשים שקדמו למועד הגשת הבקשה.
(ג)
במפה המצבית יצויינו –
(1)
שטח הנכס וגבולותיו, לפי הרישום בספרי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
(2)
הדרכים הגובלות עם הנכס ומפלסיהן;
(3)
קווי בנין;
(4)
קווי רחוב;
(5)
השימושים המותרים בנכס על פי התכניות החלות עליו וכל תנאי מיוחד שבהן;
(6)
כל בנין הנמצא במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;
(7)
כל בנין, גדר, אבן שפה, עמוד חשמל, עמוד טלפון, עץ בוגר, שוחה וכל עצם הנמצא בנכס או בדרכים הגובלות, וכן המרחקים בין העצמים האמורים;
(8)
גבולות החלקות הנמצאות מעבר לדרכים הגובלות עם הנכס וקווי הבנין שלהן;
(9)
ברזי־שריפה המחוברים לרשת אספקת מים ראשית;
(10)
חץ הצפון;
(11)
קנה־המידה שלפיו נערכה המפה.
(ד)
הוגשה בקשה להיתר להקמת בנין חדש ובסביבת הנכס קיימים קווי אספקת מים או מערכת ביוב ציבורית, יצויינו במפה המצבית, נוסף לאמור בתקנת משנה (ג), הדברים הבאים:
(1)
קווי הצנרת של אספקת המים ומערכת הביוב, וקוטרי הצינורות ומפלסיהם;
(2)
תאי הבקרה ושיפועי הביוב הציבורי שאליו יחובר הבנין;
(3)
מערכת גז משותפת אם קיימת.
(ה)
המפה המצבית תכלול מפת הסביבה ערוכה בקנה־מידה 1:2,500 ובה יצויינו, בין השאר:
(1)
הגושים והחלקות על מספריהם;
(2)
רשת קואורדינטות – אם השטח איננו מוסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
(3)
הדרכים הציבוריות שבסביבת הנכס, תווייהן, שמותיהן ומידת סלילתן.
(ו)
על פי דרישת המהנדס תיחתם המפה המצבית ביד מודד מוסמך.
(ז)
המהנדס רשאי לדרוש ממבקש ההיתר שימציא לו, בנוסף לדברים המפורטים בתקנת משנה (ד), פרטים דומים המתייחסים לחיבור הנכס לרשתות של שירותים אחרים לתועלת הציבור.
5.
מפת איתור העבודה [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ט־3, תשס״ג־3, תשס״ו, תש״ע, תש״ע־3]
(א)
מפת איתור העבודה תיערך בקנה־מידה 250:1 ואם הבקשה היתה למתן היתר למקום לאסיפות תערך בקנה מידה 100:1.
(ב)
במפת איתור העבודה יצויינו הפריטים הבאים, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים:
(1)
הבנינים;
(2)
דרכי הגישה לבנינים;
(3)
הכניסות לבנינים;
(4)
החצרות;
(5)
מקומות החניה ומפלסיהם;
(6)
מקומות לתליית כביסה;
(7)
מקומות לריכוז פחי אשפה ודרכי הגישה אליהם;
(8)
קווי אספקת מים;
(9)
החיבור לביוב הציבורי;
(10)
בורות רקב, בורות חלחול או חפירי חלחול, אם לא ניתן לחבר את הבנין המוצע לביוב ציבורי;
(11)
מקומות לאחסנת מכלי גז מיטלטלים או נייחים;
(12)
רשת צנרת לאספקת גז;
(13)
מיתקן לחימום מרכזי על־ידי דלק נוזלי;
(14)
ארובה וגבהה, ובניני תעשייה ומלאכה – גובה הבנינים בסביבה ביחס לגובה הארובה;
(15)
דרכי ניקוז הנכס;
(16)
עמודי חשמל ותקשורת;
(17)
קווי חשמל ותקשורת תת־קרקעיים;
(18)
גדרות;
(19)
תיאור התנאים הפיסיים של הנכס;
(20)
בנינים או חלקי בנינים העשויים אסבסט וכל מקום בנכס שמצוי בו אסבסט;
(21)
עצים בוגרים מוצעים;
(ג)
במפת איתור העבודה יצויינו מידותיהם של הדברים המפורטים בפריט (10) לתקנת משנה (ב) ומיקומם של הדברים המפורטים בפריטים (5) עד (17) לתקנת המשנה האמורה.
(ד)
מוצע מקום לריכוז פחי אשפה במרחק קטן מ־4.00 מטרים מגבול הנכס הגובל, יצויינו במפת איתור העבודה הבנינים הקיימים וייעודם בנכס האמור, הנמצאים ברדיוס של 10.00 מטרים מהמקום המוצע האמור.
(ה)
בבקשה למתן היתר למקום לאסיפות תכלול מפת איתור העבודה גם את אלה:
(1)
מקום הבמה – אם מוצע להקים במה;
(2)
מקום הקופות – אם מוצע שהכניסה למקום תהא תמורת תשלום;
(3)
סידור המושבים;
(4)
מקום ההידרנטים ומכשירי כיבוי אש;
(5)
פרטים נוספים שהמהנדס ידרוש, בשים לב לאופיו של השימוש;
או תצורף לה מפה נפרדת, באותו קנה המידה, שתכלול את הפרטים האמורים.
6.
תשריט סכימתי של שטחי הבניה
(א)
בתשריט הסכימתי של שטחי הבניה יצויינו שטחי הבניה המנוצלים של כל אחת מקומות הבנין המוצע.
(ב)
הוגשה בקשה להיתר להוספה לבנין קיים, יצויינו בתשריט הסכימתי שטחי הבניה הקיימים בנפרד והמוצעים בנפרד.
(ג)
בתשריט הסכימתי לצד התיאור הגרפי כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יפורטו החישובים של שטחי הבניה.
7.
תכניות בניה [תיקון: תשס״ח־2]
תכנית הבניה ייערכו בקנה־מידה 1:100 ויכללו את תכניות התנוחה, החתכים, החזיתות והפרטים האלה:
(1)
תכנית התנוחה של כל אחת מקומות הבנין, לרבות קומת מרתף, קומת עמודים מפולשת וקומת גג;
(2)
חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבנין המראה את הקשר בין כל קומות הבנין והיחס בין מפלסי הבנין ובין פני הקרקע הטבעיים; אולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם;
(3)
חתך לאורך הבנין, הניצב לחתך כאמור בפיסקה (2), העובר דרך חדרי שירות ומראה את גבהם של חדרי הבנין ודרך אוורם של חדרי השירות;
(4)
חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבנין, הדרוש להבנת מבנהו;
(5)
חזיתות הבנין, בהן יצויינו מפלסי קומותיו, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבנין, גובה מפלסי הדרכים והגובלות, גובה מפלסי הכניסות לבנין והחמרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצונים של הבנין.
(6)
בבקשה להיתר בניה של בריכת שחיה – פרטי התכנון של אתר בריכת השחיה הנדרשים לפי הוראות חלק כ״א לתוספת השניה, ובכלל זה הפיתוח הסביבתי, כגון גינון; המהנדס, לאחר שהתייעץ עם רשות הבריאות, רשאי לדרוש שהתכניות ייערכו בקנה מידה גדול מ־1:100 אם לדעתו הדבר דרוש כדי להבחין בפרטי התכנון הנדרשים.
8.
חזית לצד הרחוב
(א)
על פי דרישת המהנדס יצרף עורך הבקשה לבקשה להיתר תכנית בניה של חזית הבנין לצד הרחוב שלאורכו הוא מוקם, המראה גם את חזיתות הבנינים או חלק מהם הנמצאים במרחק של עשרים מטרים מגבולות הבנין המוצע.
(ב)
תכנית הבניה של חזית הבנין כאמור בתקנת משנה (א) תיערך בקנה־מידה 1:250 ויצויינו בה חמרי הבניה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבנינים האמורים וצבעם.
9.
אופן ההגשה וההכנה של הנספחים לבקשה להיתר [תיקון: תשל״ב־2, תשל״ב־3, תשל״ח־2, תש״ם־2, תשמ״ב, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ח־2, תשס״ט, תש״ע־3]
(א)
המפה המצבית, מפת איתור העבודה, התשריט הסכימתי של שטחי הבניה ותכנית הבניה יחוברו ויקופלו בצורת הרמוניקה בגודל נייר פוליו ויוגשו לועדה המקומית בחמישה עתקים.
(ב)
חלקי הבנין הקיימים והמערכות הקיימות למיתקני התברואה יסומנו בתכניות הבניה בגוון כהה.
(ג)
חלקי הבנין המוצעים, וכן המערכות המוצעות למיתקני התברואה, לצנרת תקשורת, לחימום מרכזי, לגז ומערכות מוצעות כיוצא באלה, וכל חלקי הבנין המיועדים להריסה, יסומנו בצבעים המקובלים.
(ג1)
כל בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט וכל מקום בנכס שמצוי בו אסבסט יסומנו בצבע כתום בתכניות הבניה; כן יצוינו על גבי תכניות הבניה סוג האסבסט, כמותו ומצבו הפיזי.
(ד)
בתכניות התנוחה של קומות הבנין כמפורט בתקנה 7(1) יצויינו –
(1)
מידות חוץ ופנים של הבנינים בדייקנות של סנטימטר;
(2)
עביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים;
(3)
רחבם, ארכם, שטחם וייעודם של כל חדר וחלל.
(ה)
בתכניות הקומות של הבנין כאמור בתקנה 7(1) ובחתכים כאמור בתקנה 7(2) עד (4) יצויינו במידות בניה רחבם וגבהם של הפתחים המשמשים דלת, חלון או פתח איוורור.
(ו)
כל תכנית תנוחה של קומה תשא סימון חץ הצפון.
(ז)
מיתקני התברואה יסומנו בתכניות הבניה כמפורט בפרק 8 בהל״ת.
(ח)
צנרת תקשורת תת־קרקעית וארונות תקשורת, כמשמעותם בחלק י לתוספת השניה יסומנו בתכניות הבנייה.
(ט)
מקום התורן והמגבר של מיתקן לאנטנות יסומן בתכניות הבניה המצורפות לבקשה להיתר.
(י)
מקום תנור הסקה, הארובה ומיכלי הדלק, יסומנו בתכניות הבניה.
(יא)
מקום חדר ההסקה המרכזית יסומן בתכניות הבניה.
(יב)
מקום ציוד הכיבוי ומקום הספקת המים לכיבוי, יסומנו בתכניות הבניה.
(יג)
מיון הבנינים והשימוש בחמרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה, בהתאם לתקן ישראלי ת״י 921, יצויינו בתכניות הבניה.
(יד)
מקום תיבות המכתבים יסומן בתכניות הבניה.
(יד1)
לבקשה להיתר בניה של בריכת שחיה יצורפו –
(1)
פירוט טכני מילולי בדבר –
(א)
כל השימושים המתוכננים באתר בריכת השחיה;
(ב)
המספר המרבי של מבקרים שצפוי שישהו בבריכות השחיה לפי שימושים, בשעות שיא, וסך כל המבקרים ביממה;
(ג)
הקצאת המבנים והשטחים;
(ד)
המדדים שלפיהם תוכנן אתר בריכת השחיה – מידות בריכת השחיה, נפחי המים, ספיקות המים, והמערכות להפעלת הבריכה – מערכת הסחרור, מערכת הסינון, מערכת החיטוי, מערכת החימום והאוורור (Ventilation) – אם תוכננה, מערכת הבקרה למערכות האמורות, וחומרי גימור;
(ה)
מיתקנים שיימצאו במים;
(2)
חוות דעת בנושאי אקוסטיקה שתכלול בדיקה של ההשפעה של הפעלת אתר בריכת שחיה על האקלים האקוסטי בסביבת אתר בריכת השחיה ופירוט של האמצעים הנדרשים להפחתת רעש בהתאם לפרט 21.1.6.1 לתוספת השניה.
(טו)
חמשת העתקים של נספחי הבקשה להיתר כאמור בתקנת־משנה (א) יוכנו ממקור משורטט בטוש או בחמרי שרטוט יציבים אחרים.
(טז)
באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, בהגדרתו בחלק כ״ב לתוספת השניה – יצוינו בתכניות הבניה פרטים בנוגע להגנת הבניין בפני חדירת גז ראדון.
נספחים לבקשה להיתר לשינוי פנימי בבנין או שינוי בשימושו
לבקשה להיתר לשינוי פנימי או לשינוי בשימוש הבנין, כולו או מקצתו, יצורפו המפות, התשריט ותכניות הבניה שדרש המהנדס.
נספחים נוספים להבהרת בקשה להיתר [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ג־2, תשס״ח־3, תשס״ט]
(א)
עורך הבקשה יגיש לועדה המקומית לפי דרישה בכתב של המהנדס את הנספחים כלהלן הדרושים, לדעתו, להבהרת בקשה להיתר או לבדיקתה:
(1)
מפה טופוגרפית;
(2)
תוצאות סקר הקרקע בהתאם לתקן ישראלי ת״י 940, הדן ב”ביסוס לבנינים“, כאמור בסעיף 5.04(א) לתוספת השניה;
(3)
נספח תיאור אמצעי בטיחות אש כאמור בתקנה 11א;
(4)
תיאור המקלט;
(5)
הגדרת טיבם וסוגם של חמרי הבניה וחזקם המינימלי, התאמתם לתקן ומיפרטיהם;
(6)
פרטים נוספים בנוגע למערכות השרברבות, לסילוק שפכים, לסילוק מי גשם, לאספקת מים קרים וחמים, להסקה מרכזית, למיתקני איוור, לארובות, לסילוק אשפה, למגדלי קירור מים למיתקנים וצנרת להספקת גז מרכזית, למיתקן חימום מרכזי על ידי דלק נוזלי, למעליות, לקולטי ברקים ולמיתקנים אחרים כיוצא באלה;
(7)
פרטים נוספים בנוגע לדודי מים, לדודי שמש, לאנטנות ולמיתקנים אחרים על הגג;
(8)
פרטים נוספים בנוגע לאיתורם של שלטים וארגזי ראווה;
(9)
פרטים בנוגע להגנת הבנין בפני חדירת מי גשם.
(10)
פרטים בנוגע להגנת הבניין בפני חדירת גז ראדון.
(ב)
לפי דרישת המהנדס יגיש המבקש לועדה המקומית, במועדים ובמספר עתקים שייקבע, מפות, תשריטים, תכניות בניה, חישובים ופרטים אחרים, חתומים בידו ובידי עורך הבקשה ובעל זכות בנכס המפורט בתקנה 2א.
(ג)
היתה אחריותו של עורך הבקשה מחולקת בין מספר בני אדם כאמור בתקנות 2ה עד 2ז, יבוצעו הפעולות המוטלות בתקנה זו על עורך הבקשה, בידי אותו עורך שהפעולה הנידונה נמצאת בתחום פעולתו.
נספח תיאור אמצעים לבטיחות אש [תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בעבור כל בניין, למעט בניין כמפורט בתקנת משנה (ב), יוגש נספח תיאור אמצעים לבטיחות אש שבו יפורטו הנתונים שלהלן, כולם או חלקם, ככל שהם נוגעים לבניין לפי תקנות אלה:
(1)
דרך גישה ורחבת היערכות לרכבי כבאות והצלה;
(2)
תפוסה של כל קומה;
(3)
דרכי מוצא מן הבניין תוך פירוט כל מרכיביהן;
(4)
חלוקת הבניין לאגפי אש;
(5)
עמידות אש של חלקי הבניין השונים ומרכיביו;
(6)
סיווג חומרי הבניין והגימור על פי תגובותיהם בשריפה;
(7)
סידורי אספקת מים לכיבוי אש;
(8)
סידורי שליטה בעשן מחלקי הבניין השונים;
(9)
מיקום ציוד כיבוי אש;
(10)
אזורים בבניין שבהם יש להתקין מערכות גילוי אש ועשן, מערכות כיבוי אש אוטומטי ומערכות כריזת חירום;
(11)
שלטי הכוונה בדרך המוצא ותאורת החירום;
(12)
מיקום לוח פיקוח כבאים הכולל מפסק חשמלי ראשי, מפסק הפעלת גנרטור חירום, מפסק הפעלת מערכות שליטה בעשן, לוח בקרה של מערכת גילוי וכיבוי אש ומערכת הפעלת כריזת חירום;
(13)
מיקום לוח חשמל המזין את מערכות החירום, מיקום מערכות גז, מעלית כבאים ומעלית נושאת אלונקה;
(14)
אם דרך המוצא כוללת מוצא אופקי שמתקיימים בו דרישות סימן ה׳ בפרק ב׳ לחלק ג׳, הנספח יכלול גם ניתוח הנדסי המסביר את תנועת האנשים דרך המוצא האופקי ופינוים אל מחוץ לבניין במקרה של שריפה או אירוע חירום אחר.
(ב)
תקנת משנה (א) לא תחול –
(1)
בבניין בן 4 קומות לכל היותר, המיועד למגורים בלבד, וכולל עד 24 דירות; לעניין זה, קומת מרתף וקומת מגורים ייכללו במניין הקומות האמור;
(2)
בבניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטר מרובע ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים.
(ג)
המהנדס, לאחר שנועץ ברשות הכבאות, רשאי לפטור את עורך הבקשה מהגשת נספח תיאור אמצעים לבטיחות אש אם שוכנע כי הבניין נושא ההיתר איננו מחייב סידורי כבאות מיוחדים.
חובה להגיש מפה טופוגרפית בנכס בעל שיפוע
עולה שיפוע של קרקע הנכס על 10% יצרף המבקש לבקשתו מפה טופוגרפית.
מפה טופוגרפית [תיקון: תש״ם־2]
(א)
מפה טופוגרפית תיערך בקנה־מידה 250:1.
(ב)
במפה טופוגרפית יצויינו הדברים האלה:
(1)
קווי רמה בהפרשי גובה של חצי מטר או הפרש אחר בהסכמת המהנדס;
(2)
תחומי הנכס;
(3)
הדרכים הגובלות עם הנכס, בין אם הן קיימות ובין אם הן מוצעות, ומפלסיהן;
(4)
תעלות ושוחות ניקוז הנמצאות בנכס, בדרכים הגובלות או בסמוך להן;
(5)
גבולותיו החיצונים של הבנין המוצע;
(6)
מפלסי הרצפות של כל הבנינים הקיימים בנכס והנמצאים במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;
(7)
מפלסי הרצפה הנמוכה ביותר בבנין המוצע.
בקשה להיתר לשימוש חורג [תיקון: תשס״ו־3]
(א)
בקשה להיתר לשימוש חורג בקרקע או בבנין, תיערך לפי הדרישות הקבועות בתקנות אלה לעריכת בקשה להיתר בניה, לרבות הדרישות בנושאי עומסים וביסוס הבנין, דרכי מילוט, בטיחות ונגישות, תברואה ובריאות ותקני חניה.
(ב)
המהנדס רשאי לפטור את מבקש ההיתר מחלק מהדרישות לעריכת הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), בהסתמך על בקשה להיתר בניה לגבי הנכס שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה, ובלבד שהמהנדס שוכנע כי בנסיבות הענין ניתן לבדוק לפיהם את הבקשה להיתר לשימוש חורג.
(ג)
בתקנה זו, ”בקשה להיתר לשימוש חורג“ – לרבות בקשה להיתר לשימוש חורג שענינה הארכת תוקפו של היתר קודם לשימוש חורג.
נספחים במספר ובקנה־מידה שונים
(א)
המהנדס רשאי להתיר הגשת נספחים לבקשה להיתר במספר עותקים שונה מהנקוב בתקנת משנה 9(א).
(ב)
המהנדס רשאי להתיר עריכת נספחים בקנה־מידה שונה מהנקוב בתקנות 4(א) ו־(ה), 5(א), 7, 8(ב) ו־13(א).
בדיקת הבקשה על־ידי המהנדס [תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ב]
(א)
הוגשה בקשה להיתר לוועדה המקומית, והיא תואמת את הוראות תקנות אלה, את הל״ת ואת התכניות החלות על הנכס, יאשר המהנדס בכתב את הדבר.
(ב)
בבקשה שאינה תואמת את ההוראות כאמור בתקנת משנה (א), יפרט המהנדס את מהותה ומידתה של הסטיה ויחווה דעתו בכתב לרבות לענין הגדרת הבקשה כסטיה ניכרת לפי סעיף 151 לחוק.
מתן היתר ותנאיו [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ט־2, תשנ״ט־2, תשס״ג־2, תשס״ו, תשס״ט, תש״ע, תש״ע־3]
(א)
ועדה מקומית רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק וכן להתנות בו תנאים, ובין השאר בענינים אלה:
(1)
חמרי בניה לביצוע העבודה וכן, בהתאם לתקנים הישראליים ת״י 755 ות״י 921, דליקותם של חמרי בניה אלה, בדיקת דרגת דליקותם או סיווגם בהתאם לדליקותם ושימושם;
(2)
מראהו החיצוני של הבנין המוצע והתאמתו לבנינים בסביבתו;
(3)
השלמת בנין שלא נבנה עד כדי הגבולות המותרים לפי ההיתר, ומתן צורה גמורה למראהו החיצוני בהתאם לבנינים בסביבה, לרבות ציפוי באבנים, הצבת מיכלי מים, מעקים רצופים, חדרי מדרגות, מרפסות וכיוצא באלה;
(4)
מילויים וחפירות;
(5)
התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב נוף הסביבה;
(6)
עבודות פיתוח מסביב לבנין המוצע:
(א)
סלילת מדרכות, שבילים ובנייתם של קירות תומכים וגדרות;
(ב)
נטיעת עצים וצמחים מסויימים ושמירה על עצים וצמחים מסויימים שבנמצא או העברתם;
(7)
הריסתו של בנין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;
(8)
מערכת איוור, תאורה, ביוב וניקוז, התקנת מעליות, אספקת מים, גז וחשמל, רשת תקשורת, מיתקנים לאצירת אשפה וסילוקה ומיתקנים לבטיחות אש;
(9)
מקומות חניה והגישה אליהם;
(10)
מקלטים וסידורי בטיחות אחרים;
(11)
סימון ותאורת אזהרה למניעת מכשולי טיסה;
(12)
הבטחת יציבות הבנין במהלך העבודה;
(13)
נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור והעובדים בביצוע העבודה, לרבות התקנת מנורות, פיגומים ומחיצות קרשים;
(14)
מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת רכב ולהולכי רגל בדרך ציבורית;
(15)
נקיטת אמצעים למנוע הנחת חמרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית, במהלך העבודה;
(16)
סילוק כלים, מכשירים וחפצים אחרים מהנכס ומסביבתו לאחר השלמת העבודה;
(17)
(נמחקה);
(18)
התקנת חדרי מדרגות מוגנים בבנינים שאינם בנינים גבוהים או בנינים רבי־קומות;
(19)
עריכת חוות דעת סביבתית, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003 (להלן – תקנות התסקירים), כדי שתסייע בבחינת ההשלכות הסביבתיות של ההיתר, ובעקבות הבחינה – התניית תנאים בהיתר לענין נקיטת אמצעים למניעת מפגעים סביבתיים, כהגדרתם בתקנות התסקירים; ואולם לא תידרש עריכת חוות דעת סביבתית בטרם ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את עמדתו בענין;
(20)
אכלוס הבניין ומתן אישור לחיבור הבניין לתשתיות;
(21)
הגשת בקשה לתעודת גמר וביצוע תנאים שקיומם נדחה עד לקבלת תעודת הגמר;
(ב)
מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א)(10), רשאית הוועדה המקומית –
(1)
על אף האמור בסעיף 17.10 שבתוספת השניה – לסרב לתת היתר למקום לאסיפות בגלל קרבתו למקום המשמש לאחסנה או לייצור של חמרים העלולים לגרום נזק לאדם או לרכוש, אם קיבלה הוועדה חוות דעת מגורם מקצועי בר סמכא כי יש לעשות כן;
(2)
להתנות את מתן היתר למקום לאסיפות הנועד ל־400 משתתפים או יותר, בהתקנת גופי תאורה של מערכת איתות חירום חזותית במקומות נוספים על אלה המפורטים בסעיף 17.32 לתוספת שניה.
(ג)
בהיתר הבניה ייקבעו תנאים בדבר פינויה המתוכנן של פסולת הבנין אל אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה, במהלך העבודה ומידה לאחר השלמתה, זולת אם הכמות של פסולת הבנין מזערית להערכת המהנדס או שקיימות, לדעת הועדה המקומית, נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור מחובת פינוי כאמור.
(ד)
בהיתר להריסת בנין או חלק מבנין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס, או לבניה בחלק מבנין או בקרקע בהם מצוי אסבסט, ייקבע כי תנאי לביצוע העבודה הוא קבלת אישור הוועדה הטכנית לפי תקנה 29(ה) לתקנות אבק מזיק.
(ה)7 ועדה מקומית לא תיתן היתר הכרוך בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג לחוק אלא לאחר שהוצג לפניה רישיון לפי פקודת היערות; לא נתן פקיד היערות את עמדתו בתוך 30 ימים ממועד הפנייה אליו, תיתן הוועדה המקומית את היתר הבניה; מתן היתר הבניה אינו בא במקום רישיון לפי פקודת היערות.
פרוטוקול [תיקון: תשל״ז־2, תשס״ב]
(א)
ועדה מקומית, הדנה במתן היתרי בניה, תרשום פרוטוקול על דיוניה, שבו יירשמו החלטותיה וכן הסתייגויותיהם של חבריה בצירוף הנמקות.
(ב)
חיווה היועץ המשפטי של רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק, או בא־כוח אחר שלה, את חוות דעתו המשפטית בקשר לבקשה, תירשם תמצית חוות הדעת בפרוטוקול. כמו כן תירשם בפרוטוקול תמצית חוות דעתו של המהנדס כמשמעה בתקנה 15.
חובת הנמקה [תיקון: תשמ״ט]
(א)
ההחלטות שלהלן יהיו מנומקות:
(1)
החלטה בהתנגדות למתן היתר שהוגשה לפי כל דין – אם דרש זאת המתנגד או מבקש ההיתר;
(2)
החלטה לפי סעיף 157(א) לחוק להחזיר דיון לועדה המקומית.
(ב)
אין בהוראות תקנת משנה (א) כדי לגרוע מהאמור בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט–1958.
חובת קיום הוראות התוספת השניה [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ג־2, תשנ״ב, תשנ״ה]
(א)
לא יינתן היתר אלא בהתאם להוראות המפורטות בתוספת השניה וכל היתר יותנה בתנאי כי העבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות.
(ב)
ועדה מקומית רשאית להתנות היתר להוספה לבנין קיים, שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבנין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא ניתן היתר יותאם להוראות התוספת השניה, ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה המוצעת זולת אם יש הוראה מיוחדת אחרת לגביו בתוספת השניה.
(ג)
מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבנין ומהאחראי לביצוע השלד, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי קיום ההוראות המפורטות בתוספת השניה.
(ד)
מקום שבתקנות אלה מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבניה ובאמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו.
הוראות לעניין אתר [תיקון: תשס״ח]
(א)
בתקנה זו –
”אתר“ ו”גורם אחראי“ – כהגדרתם בתוספת החמישית;
”בניין“ – לרבות חלק מבניין.
(ב)
התוספת השניה תחול לגבי אתר, בכפוף לקבוע בתוספת החמישית.
(ג)
בבניין חדש המוקם בתחום אתר, יתקיימו הוראות התוספת השניה, למעט בניין משוחזר שלגביו יחולו הוראות התוספת החמישית.
(ד)
בקשה להיתר בניה באתר, שאינה לבניין חדש, תוגש לוועדה המקומית בידי הגורם האחראי על פי הוראות התוספת החמישית; ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת את ההיתר, אף שלא בהתאם להוראות התוספת החמישית, ובלבד שיתקיימו בבקשה להיתר שני תנאים אלה:
(1)
הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימורי של האתר;
(2)
הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע הקובעת כי אין בסטיה המבוקשת מן ההוראות הקיימות, כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור.
(ה)
אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, תהא הוועדה המקומית רשאית להתנות את מתן ההיתר, כאמור בתקנת משנה (ד), בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו.
חובת קיום הוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות [תיקון: תשע״ג־2]
היתר לעבודה שהיא חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יינתן ויותנה ביצועו לפי הוראות התוספת השנייה; כללו ההוראות לביצוע החובה האמורה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דרישות השונות מהוראות חלק ח׳1 בתוספת השנייה או מהוראות אחרות בתוספת השנייה שעניינן נגישות אדם עם מוגבלות – יחול האמור בהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
היתר ועתקיו [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ג־2, תשנ״ב, תשס״ו־2]
(א)
היתר ייערך בטופס 3 שבתוספת הראשונה וייחתם בידי יושב ראש הוועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הוועדה המקומית והמהנדס.
(ב)
להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי יושב־ראש הוועדה המקומית או המהנדס, ועתקי הנספחים כאמור יהוו חלק בלתי נפרד ממנו.
(ג)
עותק אחד של ההיתר יישמר במשרדי הועדה המקומית.
(ד)
עותק שני של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג, לפי בקשתו, לאדם שהורשה לכך על ידי הועדה המקומית, הועדה המחוזית, רשות הבריאות, הרשות המקומית או מפקדת הג״א, לשוטר או לכבאי.
(ה)
במקום בולט לעין בחזית הנכס יוצב, למשך תקופת הבניה במקום, שלט ברור וקריא שיצוינו בו מספר היתר הבניה ותיאור מהות ההיתר.
אגרות
בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו בתוספת השלישית.
הצמדה למדד [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג]
(א)
סכומי אגרות הבניה המפורטים בתוספת השלישית יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב)
בתקנה זו –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם ביום כ״ט בחשון התשס״ב (15 בנובמבר 2001).
(ג)
שר הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות המפורטים בתוספת השלישית כפי שעודכנו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב).
תוקפם של החלטה לתת היתר ושל היתר [תיקון: תשנ״ח־4]
(א)
החלטת מוסד תכנון לתת היתר או לחדשו, תיחשב כבטלה בתום שנה מהיום שבו הודיע מוסד התכנון למבקש על אישור בקשתו, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר; מוסד תכנון רשאי להאריך את התקופה בשנה נוספת אם ראה צורך לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)
תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם מוסד התכנון המוציא את ההיתר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לתקופה של עד חמש שנים, אם שוכנע כי היקפו ומורכבותו של נושא ההיתר מצדיקים זאת.
(ג)
לא הוחל בעבודה או בשימוש בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר, בטל ההיתר.
(ד)
הופסקה העבודה לתקופה העולה על שנה בטל ההיתר.
חידוש היתר [תיקון: תשנ״ח־4]
(א)
מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה:
(1)
הוחל בעבודה אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של היתר כאמור בתקנה 20(ב);
(2)
ההיתר פקע לפי הוראות תקנה 20(ג) או (ד).
(ב)
לא יחודש תוקפו של היתר אם קיימת מניעה בדין לחידושו.
(ג)
חידושו של היתר לפי תקנה זו יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, ואולם מוסד התכנון רשאי לחדשו לשנה נוספת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד)
חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות בנכס, רשאי מוסד התכנון, לבקשת בעל ההיתר או בעל הזכויות החדש בנכס, להוציא את ההיתר המחודש על שם הבעל החדש של ההיתר או של הזכויות בנכס.
(ה)
גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבנין, והבנין ניתן לשיקום בהתאם להיתר שעל פיו הוקם, תחדש הועדה המקומית את ההיתר בהתאם לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את החוק או תקנות לפיו, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום; חל שינוי בבעלות או בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש בנכס.
תצהיר על גמר עבודות של מקלט [תיקון: תשל״ח־4, תשמ״ג־2, תשנ״ח־4]
(א)
בכל היתר לבנין או לתוספת בנין המחייב, על פי כל דין, הקמת מקלט אחד או יותר, או המחייב שינויים במקלט, ימסור האחראי לביצוע השלד תצהיר לועדה המקומית, בנוסח שבתוספת הרביעית, בדבר ביצוע העבודות האמורות, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד; המשך בניה באותו בנין, ללא מתן תצהיר כאמור יראו כבניה ללא היתר.
(ב)
החובות המנויות בתקנת משנה (א) יפורטו בהיתר.
(ג)
שר הפנים רשאי לפטור סוגים של מבקשי היתר בנייה מקיום הוראות תקנה זו.
התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס [תיקון: תשנ״ב]
על התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס, לפי סעיף 145(ה) לחוק יחולו הוראות תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר בידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992, ואולם הגשת הבקשה לשינויים כאמור תהיה לפי טופס 2 בתוספת הראשונה.
תעודת גמר [תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב, תשנ״ח־4, תשס״ב, תשס״ו־2, תשס״ט]
(א)
לפי בקשת בעל ההיתר יוציא לו המהנדס תעודה המעידה כי כל הבניה בוצעה בהתאם להיתר ולתנאיו (להלן – תעודת גמר).
(ב)
בעל ההיתר יגיש למהנדס בקשה לתעודת גמר לא יאוחר משנה ממועד מתן אישור הרשות המאשרת לפי סעיף 157א(ה), (ה1) או (ה2) לחוק או ממועד פניית המורשה להיתר לגופים המנויים בסעיף 157א(ה2)(3) לחוק ובהוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו – לא יאוחר משנה ממועד השלמת התוספת, השינוי או התיקון; יושב ראש הועדה המקומית והמהנדס כאחד, רשאים, מטעמים מיוחדים שיפרטו בהחלטתם ובתנאים הנראים להם נחוצים בנסיבות הענין, לדחות את המועד למתן תעודת גמר לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת.
(ב1)
תעודת גמר בחתימת ידו של המהנדס תהא ראיה לקיום תנאי ההיתר.
(ב2)
(בוטלה).
(ג)
בקשה לתעודת גמר תיערך לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה; טופס כאמור אפשר להשיג במשרדי כל ועדה מקומית.
(ד)
אם לדעת המהנדס נעשתה והושלמה העבודה בהתאם להיתר וקויימו הוראות תקנות אלה ותנאי ההיתר שקיומם לא נדחה לפי תקנת משנה (א), יתן לבעל ההיתר תעודת גמר חתומה בידו וערוכה לפי טופס 5 שבתוספת הראשונה.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (ד), לא תינתן תעודת גמר לבנין אלא לאחר שמתכנן שלד הבנין מסר למהנדס הודעה בכתב שקיימת תכנית קונסטרוקציה מעודכנת ושהיא נמצאת במשמורתו במקום שיפרט בהודעה.
(ו)
המהנדס רשאי לדרוש כי תכנית הקונסטרוקציה תוצג לפניו לפני מתן תעודת הגמר.
(ז)
ניתן אישור הרשות המאשרת כאמור בתקנת משנה (א), קודם שנסתיימו כל העבודות הכלולות בהיתר הבניה, והופקדה בידי הוועדה המקומית ערבות בנקאית כאמור בסעיף 157א(ה1) לחוק, תוחזר למבקש עם תעודת הגמר, הערבות הבנקאית האמורה.
ערבות לביצוע תנאי ההיתר להוספה, שינוי או תיקון בנין קיים [תיקון: תשס״ב־2]
(א)
ועדה מקומית תתנה מתן היתר בניה להוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו בכך שבעל ההיתר יפקיד בועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו בתקנה 19א(ג).
(ב)
הערבות תהיה בגובה של פי עשרה משיעור האגרה לפי תקנה 19 ובלבד שלא תפחת מסך של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סך של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הנקובים בתקנת משנה זו ישתנו לפי שיעור עליית המדד כמפורט בתקנה 19א; שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים המעודכנים בהתאם לקבוע בתקנה 19א(ד).
(ג)
הועדה המקומית תהיה רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד)
בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן האישור או תעודת הגמר כאמור בסעיף קטן (ה), ויאריכה 3 ימים לפחות טרם פקיעתה.
(ה)
הועדה המקומית תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן האישור בידי הרשות המאשרת לפי סעיף 157א לחוק, או עם מתן תעודת גמר לפי תקנה 21, לפי המוקדם מביניהם.
(ו)
לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ד), תהא רשאית הועדה המקומית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.
(ז)
החליטה הועדה לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).
חוות דעת מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
מהנדס רשאי לדרוש שלבקשה להיתר לעבודה במקום ציבורי קיים שהיא חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תצורף חוות דעת של מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה.
(ב)
לא ידרוש מהנדס חוות דעת כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן זו בקשה להיתר שעניינה אחד מאלה לפחות:
(1)
אמצעי להתגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטרים;
(2)
יחידת אכסון מיוחדת; לעניין זה, ”יחידת אכסון מיוחדת“ – כהגדרתה בפרט 8.180 לתוספת השנייה.
היתרי בניה לבנינים מסויימים
היתרי בניה לבנינים המיועדים לעסקים, מלאכות ותעשיות המחוייבים ברשיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, או לבנינים המיועדים למטרות ציבוריות או בריאות, יינתנו על ידי הועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הבריאות.
[תיקון: תשל״ד]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ג־2]
(בוטלה).
ביטול
בטלים:
(1)
תקנות בנין ערים (רשיונות);
(2)
תקנות תכניות בנין ערים (תרשימים);
(3)
תקנות בנין ערים (בניני ארעי);
(4)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז המרכז (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז המרכז), התשט״ז–1955;
(5)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל־אביב (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז תל־אביב), התשי״ח–1958;
(6)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז ירושלים (פיקוח על בנינים והקמתם), התשי״ח–1958;
(7)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז הדרום), התש״ך–1960;
(8)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (שטח תכנון עיר של חיפה) (פיקוח על בנינים והקמתם), התש״ך–1960;
(9)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז הצפון), התש״ך–1960;
(10)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז חיפה), התשכ״א–1961;
(11)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז ירושלים (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ״ו–1965;
(12)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל־אביב (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ״ג–1963;
(13)
חוק עזר לועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ״ד–1964;
(14)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ״ד–1964;
(15)
חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ״ד–1964;
(16)
תקנות התכנון והבניה (אגרת היתר לחממה), התשכ״ח–1968,
(להלן – החיקוקים המבוטלים).
הוראות מעבר
על בקשה להיתר ובקשה לחידוש היתר לגבי בנין שלא הוחל בעבודה, שהוגשו עד תום שלושה חדשים מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות ועל בקשה לחידוש היתר אשר ניתן לפי החיקוקים המבוטלים לגבי בנין שהוחל בעבודה, יחולו החיקוקים המבוטלים.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970“.
[תיקון: תש״ם־2, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ג־3, תשס״ו]
טופס 1: בקשה להיתר
טופס 2: מיפרט
טופס 3: היתר
טופס 4: בקשה לתעודת גמר (תקנה 21(ג))
טופס 5: תעודת גמר (תקנה 21(ד))
טופס 6: תצהיר של דייר בבקשה לביצוע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות (תקנה 2א(7))
טופס 7: תצהיר של בעלים / חוכר של דירה בבית משותף בקשר להיתר בניה (תקנה 2ב(4))
טופס 8: תצהיר של נציגות הבית המשותף בדבר הרכב הבעלות של הבית המשותף לגבי בקשה להיתר בניה (תקנה 2ב(4))
[תיקון: תשס״ה־2]
טופס 9: תצהיר של מתכנן השלד (תקנה 2(ה))
[תיקון: תשס״ה־2]
טופס 10: תצהיר של אחראי לביצוע שלד הבנין (תקנה 2(ו))
[תיקון: תשס״ז־2]
תוספת שניה (תקנה 17)
[תיקון: תשס״ז־2]
התקנת מיתקני תברואה
[תיקון: תשס״ז־2]
מיתקני תברואה ייבנו ויותקנו בהתאם להל״ת, לכללי המים (אבזרים לצורכי בית), התשכ״ד–1964, ולתקן ישראלי, ת״י 1205 על חלקיו מלבד חלק 5 (להלן – תקן 1205).
חובה לספק מי שתיה
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
לכל בנין המיועד לשימוש בני אדם יסופקו מים באיכות של מי שתיה בהתאם לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה), התשל״ד–1974.
(ב)
המהנדס רשאי, באישור רשות הבריאות ומטעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לאופי השימוש בבנין, לפטור בנין או חלק ממנו מהוראות פרט משנה (א).
הפרדה בין מי שתיה ומים שאינם מי שתיה
[תיקון: תשס״ז־2]
בנכס שמותקנת בו מערכת לאספקת מים שאינם מי שתיה, תותקן איתה מערכת בנפרד מהמערכת לאספקת מי שתיה, כמפורט בהל״ת.
צנרת ואבזרי מערכת לאספקת מים
[תיקון: תשס״ז־2]
צנרת ואבזרי מערכת לאספקת מים, בבנין ומחוץ לבנין –
(1)
יתוכננו וייבנו באופן המבטיח את פעולתם התקינה;
(2)
יתקיימו בהם דרישות ההל״ת והתקן הישראלי, ת״י 1205.1 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכת שרברבות: מערכת הספקת מים קרים וחמים.
התקנת מד־מים ושסתום מפסיק
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
חיבור מערכת לאספקת מים בבנין יבוצע באמצעות מד־מים ראשי ומדי־מים נפרדים לכל צרכן מים בבנין וכמפורט בהל״ת.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), המהנדס רשאי לפטור מהתקנת –
(1)
מד־מים נפרד, בהתקיים תנאים אלה:
(א)
הבנין או חלק ממנו בו לא מותקן מד־מים נפרד אינו מיועד או משמש למגורים;
(ב)
בוצעה הכנה להרכבה עתידית של מד־מים נפרד;
(ג)
לבנין או לחלק ממנו הותקן מד־מים ראשי המודד את צריכת המים הכללית;
(2)
מד־מים ראשי, בהתקיים תנאים אלה:
(א)
לבנין אין צריכת מים משותפת;
(ב)
לכל יחידה בבנין מותקן מד־מים נפרד;
(ג)
כל מדי־המים של הבנין מותקנים סמוך לנכס;
(ד)
הבנין אינו בנין גבוה או בנין רב קומות.
(ג)
הותקנה בבנין מערכת לכיבוי אש במים, יותאם מד־המים הראשי לדרישות המיוחדות המפורטות בהל״ת לענין זה.
(ד)
להפסקת פעולתה של מערכת לאספקת מים בבנין, יותקן לצד מוצאו של מד־המים הראשי, שסתום מפסיק ראשי; השסתום יותקן במקום שהגישה אליו נוחה ועל פי המפורט בהל״ת.
כמות ולחץ המים
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
אספקת המים תהא בכמות ובלחץ המאפשרים את פעולתם התקינה והשקטה של מיתקני התברואה בתנאי שימוש רגילים.
(ב)
לחץ וספיקת המים וקוטרם של הצנרת ואבזריה יתאימו לדרישות ההל״ת ויתוכננו לפי ההל״ת; כאשר לחץ המים של רשת האספקה הציבורית אינו מתאים לנדרש, יינקטו אמצעים להתאמת לחץ המים כמפורט בהל״ת.
(ג)
במקרים שבהם נדרשת התקנתם של מכלי כובד ליניקת מים לצורך הגברת לחץ, יותקנו המכלים בכמות ובנפח הנדרשים על פי ההל״ת; איכות המים במכלים תובטח על פי המפורט בהל״ת.
התקנת מערכת לאספקת מים חמים
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
מערכת לאספקת מים חמים תותקן בכל הקבועות בבנין או בחלק ממנו, במקרים שבהם נדרשת אספקת מים חמים על פי ההל״ת.
(ב)
המהנדס רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לאופי השימוש בבנין, לפטור מהתקנת מערכת לאספקת מים חמים בבנין או בחלק ממנו, לפי פרט משנה (א).
(ג)
מערכת לאספקת מים חמים תהא אחת או יותר מסוגי המערכות המפורטות בהל״ת ותותקן על פי המפורט בתקנות אלה ובהל״ת.
אמצעי בטיחות והגבלת טמפרטורה במערכת לאספקת מים חמים
[תיקון: תשס״ז־2]
מערכת לאספקת מים חמים תצויד באמצעי בטיחות כמפורט בהל״ת, ובכלל זה שסתומי בטיחות, מכלי התפשטות, מד לחץ ואמצעים להגבלת טמפרטורת המים החמים אשר יבטיחו כי טמפרטורת המים לא תעלה על המפורט להלן:
(1)
טמפרטורת המים החמים במערכת מי צריכה חמים בלא סחרור, לא תעלה על 55°c;
(2)
טמפרטורת המים החמים במערכת מי צריכה חמים מסוחררת, לא תרד מ־55°c בנקודת החזרה לאוגר;
(3)
בבנינים לאוכלוסיה רגישה, טמפרטורת המים החמים בנקודת המוצא לא תעלה על 45°c;
לענין פרט זה, ”בנין לאוכלוסיה רגישה“ – מעון המשמש או נועד לשמש, כולו או חלקו, מקום מגורים או מקום שהייה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, או מוסד כהגדרתו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993, ולרבות בית ספר, גן ילדים, מעון יום וכל מוסד חינוכי אחר, בתי חולים ומרפאות.
חובת התקנת מערכת סולרית
[תיקון: תשס״ז־2, תשע״ג]
(א)
בבנין וכן בשבע הקומות העליונות בבניין רב־קומות תותקן מערכת סולרית לאספקת מים חמים.
(ב)
במכלי אגירה ובקולטים, שיותקנו על גגו של בנין, יקוימו לשביעות רצונה של הוועדה המקומית, הוראות אלה:
(1)
המכל והקולט לא יהוו מפגע חזותי;
(2)
המכלים ירוכזו במבנה או במבנים שישתלבו מבחינה ארכיטקטונית בבנין כולו;
(3)
הצבע של מכל האגירה יהא לבן, אלא אם כן קבעה הוועדה המקומית אחרת.
(ג)
במערכת סולרית תותקן מערכת גיבוי כדי לספק אנרגיה לחימום מים למקרים שבהם מקור קרינת השמש אינו מספיק למטרה זו.
(ד)
הוראות פרט זה לא יחולו על יתרת הקומות מעבר לשבע הקומות העליונות בבניין רב־קומות ועל בנין או חלק מבנין, המיועדים כולם או מקצתם לתעשיה, למלאכה או לבית חולים.
(ה)
ראתה הוועדה המקומית כי מחמת הצללת הבנין שלהקמתו מבוקש היתר, אין אפשרות לנצל את אנרגיית השמש ניצול של ממש, או שהתקנת מערכת סולרית על הבנין תיצור מפגע ארכיטקטוני בלתי סביר או שנקבעו לגבי בניין רב־קומות מגבלות גובה, בתכנית שהופקדה או אושרה ערב תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשע״ג–2012, רשאית היא לפטור את מבקש ההיתר מהוראות פרט זה, לגבי הבנין כולו או לגבי חלק ממנו; ואולם לא תיתן הוועדה המקומית פטור לפי פרט זה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים המפורטים בסעיף 149 לחוק.
מניעת בזבוז מים
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
מיתקני תברואה יתוכננו ויותקנו באופן שימנע בזבוז מים ושתידרש כמות מים מינימלית להפעלתם, לניקוים ולאחזקתם כהלכה.
(ב)
אבזרים שיותקנו במערכת לאספקת מים יהיו אבזרים חוסכי מים כנדרש בהל״ת.
(ג)
מערכת לאספקת מים חמים תכלול אמצעים לסחרור מים בהתאם להל״ת.
התקנת מכשירי בטיחות
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
במיתקני תברואה יותקנו מכשירי בטיחות ואמצעים להגבלה ולוויסות טמפרטורת המים, לרבות בקו סניקה של מערכת מתזים, כמפורט בהל״ת.
(ב)
הבידוד של צינורות ואבזרי מיתקני תברואה יהיה מחומר בלתי דליק בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 755 – תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג.
שטיפה וחיטוי של מערכת מי שתיה
[תיקון: תשס״ז־2]
לאחר תיקון או התקנה של מערכת מי שתיה או כל חלק ממנה, יבוצעו בה שטיפה וחיטוי כמפורט בהל״ת, לפני שייעשה בה שימוש.
קבועות שרברבות
[תיקון: תשס״ז־2]
קבועות שרברבות יהיו עשויים מחומר חלק ובלתי סופג ויותקנו בצורה המאפשרת גישה נוחה לניקוי ולשימוש וכמפורט בהל״ת.
סידורים תברואיים
[תיקון: תשס״ז־2, תשע״ג־2]
(א)
בכל דירה וחלק אחר מבנין המיועד לשימוש בני אדם יותקנו סידורים תברואיים בכמות מספקת כנדרש בהל״ת.
(ב)
מידות מרחבי השימוש יתאימו לנדרש בהל״ת.
(ג)
ראה מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כי במקום ציבורי קיים או בבניין שנדרשת בו התאמה לעובד אין אפשרות תכנונית סבירה להקים בית שימוש נגיש, מקלחת או מלתחה נגישים לאדם עם מוגבלות, שהם חובה לפי דין, רשאי הוא להתיר את ביצועם של השינויים שלהלן בקומה הנגישה לאדם עם מוגבלות:
(1)
הפחתה של יחידת שירותים אחת בכל קומה, ובלבד שבכל קומה יהיו שלוש יחידות שירותים לפחות, וכי עקב צמצום כאמור יישארו שתי יחידות שירותים לפחות בקומה; על אף האמור, אם מספר יחידות השירותים הנדרש בקומה לפי הדין, קטן משתיים, אפשר שלאחר צמצום סך כל יחידות השירותים בקומה, יפחת מספרן לנדרש לפי הדין האמור;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), בבניין או באגף שבו חמש יחידות שירותים לפחות העומדות לרשות הציבור, רשאי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה להתיר כי בקומה אחת בבניין או באגף, תופחת יחידת שירותים אחת, ובלבד שעקב ההפחתה כאמור תישאר באותה קומה יחידת שירותים אחת לפחות; נותרה לאחר הפחתה כאמור יחידת שירותים אחת בקומה, תשמש יחידת השירותים את שני המינים; לעניין זה, ”אגף“ – חלק בניין המשמש או המיועד לשמש כיחידה תפקודית שלמה;
(3)
הקמת מקלחת ומלתחה נגישות לאדם עם מוגבלות תוך התאמת תאי מקלחות או מלתחות קיימים, לפי העניין, ובלבד שמספר הסידורים התברואיים לפי ההל״ת לא יקטן, כגון על ידי התקנת שני ראשי מקלחות בתא מקלחת נגיש לאדם עם מוגבלות.
(ד)
נותרו לאחר הפחתת יחידות שירותים כאמור בפרט משנה (ג)(1) או (2) לא יותר משתי יחידות שירותים בקומה, בבניין או בחלק בניין כאמור, ימוקם בית השימוש הנגיש לאדם עם מוגבלות ביחידת שירותים המיועדת לנשים בלבד וישמש גם לאדם עם מוגבלות ומלווהו משני המינים.
(ה)
בכפוף לאמור בפרט משנה (ד), בית שימוש נגיש לאדם עם מוגבלות יעמוד לרשות כלל הציבור ויימנה במניין הקבועות של הבניין או חלקו, לפי העניין.
בית שימוש בבנין ציבורי
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב לחוק, יהיה שטח המדור המיועד לנשים ומספר הקבועות שבו בהתאם לקבוע ב”טבלאות סידורים תברואיים מינימליים בבנינים“ שבהל״ת (בפרט זה – הטבלאות), לפי סוג הבנין.
(ב)
במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס ובהתייעצות עם משרד הבריאות, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבנין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים, בהתאם לקבוע בטבלאות; ואולם במוסדות חינוך ובמוסדות קהילתיים אחרים בהם מספר הגברים הצפויים להשתמש בבנין קטן ממספר הנשים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לגברים ומספר הקבועות שבו, בהתאם לקבוע בטבלאות.
(ג)
בבית שימוש ציבורי, המצוי בחלקו של בנין הפתוח לקהל הרחב, תותקן יחידת החתלה לשימוש הציבור בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 5115 חלק 3 – יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי; יחידת ההחתלה תותקן במדור המיועד לגברים ובמדור המיועד לנשים ובאופן שיהיה נגיש גם לאדם עם מוגבלות; בבית שימוש כאמור שבו קיים גם מדור לגברים ולנשים כאחד, ניתן להסתפק בהתקנת יחידה ההחתלה בו בלבד ובתנאי שלא תיפגע האפשרות להשתמש בתא לפי ייעודו.
מערכת הביוב והנקזים
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
מערכת הביוב והנקזים תיבנה באופן שלא תיסתם ולא יצטברו בתוכה זוהמה או משקעים.
(ב)
במערכת הביוב והנקזים יהיו מספר מספיק של פתחי ניקוי במקומות נוחים לגישה לצורך ניקויה.
חובת חיבור לביוב ציבורי
[תיקון: תשס״ז־2]
כל בנין שהותקנו בו קבועות שרברבות ובקרבתו קיים ביוב ציבורי, יחובר לביוב כאמור.
טיהור שפכים ופסולת
[תיקון: תשס״ז־2]
לא יסולקו לאדמה, למקוה מים או לזרם מים, שפכים ופסולת ממיתקני תברואה העלולים לזהם מים עיליים או תת־קרקעיים, אלא אם כן הותקן מיתקן או נעשה סידור לטיהורם.
מניעת הצפה על ידי זרימה חוזרת של שפכים
[תיקון: תשס״ז־2]
עלולים שפכים לחדור אל מערכת נקזים של שרברבות על ידי זרימה חוזרת, יותקנו סידורים מתאימים למניעת הצפתו של הבנין או הנכס.
אמצעי מניעה נגד זרימה חוזרת של שפכים
[תיקון: תשס״ז־2]
בכל בנין יותקנו אמצעי הגנה נגד זרימה חוזרת של שפכים אל קבועות, מכלים או מכשירים שזיהומם מהווה סכנה מיוחדת לבריאות; במקרים אלה יחוברו הקבועה, המכל או המכשיר בדרך עקיפה אל מערכת הנקזים של הבנין כמפורט בהל״ת.
איוור צינורות
[תיקון: תשס״ז־2]
הצינורות בבנין יאוורו על ידי סחרור אוויר, כדי למנוע בתנאי שימוש רגילים התרוקנות המחסומים מפעולות גישות, שאיפה או שבירת חתמי המים כמפורט בהל״ת.
סיים איוור
[תיקון: תשס״ז־2]
כל סיים איוור יגיע אל איוור החוץ ויותקן בגובה ובאופן שתימנע סתימתו או החזרת אוויר דרכו לבנין כמפורט בהל״ת.
מערכת סילוק שפכים פרטית
[תיקון: תשס״ז־2]
בבנין כאמור בפרט 1.17, אשר המהנדס אישר כי אין בקרבתו ביוב ציבורי תותקן מערכת סילוק שפכים פרטית שתאושר על ידי רשות הבריאות, ועל פי המפורט בהל״ת.
אמצעים לטיפול במי גשם
[תיקון: תשס״ז־2]
מי גשם מגגות, מרצפות, ממרפסות ומכלל שטח הנכס יטופלו כמפורט להלן:
(1)
הם יוחדרו לקרקע בתחום הנכס ובלבד שמדובר בקרקע מחלחלת;
(2)
שוכנע המהנדס כי אין קרקע מחלחלת בנכס – יוחדרו מי הגשם לקרקע מחלחלת בנכס סמוך ובלבד שהתקבלה על כך הסכמת בעל הנכס הסמוך; בפסקה זו, ”נכס סמוך“ – נכס הגובל בנכס נושא הבקשה או מצוי בקרבתו, ובכלל זה שטח ציבורי בבעלות רשות מקומית;
(3)
שוכנע המהנדס כי אין דרך להחדיר את מי הגשם לקרקע מחלחלת כאמור בפסקאות (1) ו־(2), יסולקו המים למערכת ניקוז או תיעול, שאינה מחוברת למערכת הביוב, באופן שלא ייגרם כל נזק או מפגע לבנין או לסביבה, הכל כמפורט בפרק 7 בהל״ת;
(4)
החדרת מים לקרקע באזורי תעשיה טעונה אישור של רשות הבריאות.
אספקת מים בבנין גבוה או רב־קומות
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
בכל בנין גבוה ובנין רב־קומות יחובר לכל קו אספקת מים לצורכי כיבוי, שסתום חד־כיווני בקוטר של "4 להסנקת מים מרכב כבאות לכל ברזי הכיבוי שבבנין.
(ב)
התכניות של מערכת לאספקת מים בבנין גבוה או רב־קומות טעונות תיאום עם מפעל אספקת מים מקומי ועם רשות הכבאות ואישור המהנדס; לענין פרט משנה זה, ”מפעל אספקת מים מקומי“ – מפעל לאספקת מים, עירוני, אזורי או אחר, שאושר על ידי הרשות המקומית ורשות הבריאות.
חובת בדיקה
[תיקון: תשס״ז־2]
(א)
חומרים ומוצרים של מיתקן תברואה ואופן התקנתם, ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת בהתאם להוראות חלק זה, להל״ת, לתקן 1205 ולהוראות האחראי לביקורת על התקנתו של מיתקן תברואה, אם ניתנו הוראות כאלה ובמידה שאין בהן כדי להקל על ההוראות שבחלק זה, בהל״ת או בתקן 1205.
(ב)
נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומרים או מוצרים של מיתקן תברואה, או אופן התקנתם, אינם בהתאם להוראות חלק זה, להל״ת, להוראות האחראי לביקורת או לתקן ישראלי ת״י 1205.0 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: כללי, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
(ג)
מבקש ההיתר ימסור לוועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לביקורת ומתכנן מיתקן התברואה בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון החומרים, המוצרים או אופן ההתקנה, בהתאם להל״ת או לתקן, לפי הודעת המעבדה המאושרת.
[תיקון: תשמ״ג־2]
הגדרות
[תיקון: תשנ״ב, תשס״ב, תשס״ה, תשס״ח־3, תש״ע־3]
”גובה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת־משנה באותו חלל;
”דירה“ – (נמחקה);
”חדר מגורים“ – (נמחק);
”חדר שירות“ – (נמחק);
”חלון“ – פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;
”חצר חיצונית“ – חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;
”יציע“ ו”עליית גג“ – כמשמעותם בתוספת השלישית;
”מטרה עיקרית“ ו”מטרת שירות“ – כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992;
”צינור איוור“ – חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;
”קיר מסך“ – קיר חיצון עשוי ברובו זכוכית;
”רוחב מינימלי“ – מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;
”שטח“ – שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;
”שטח חלון“ – שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות, המינימליות;
”תקרת־משנה“ – תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.
שמירת דינים
הוראות חלק זה אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).
גובה מינימלי של חלקי בנין
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ח־3]
(א)
גבהו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים (להלן – מ׳) המצויין לצדו בטור ב׳:
טור א׳
חלק הבנין
טור ב׳
גובה מזערי במ׳
(1) מרתף המשמש למטרת שירות 2.05
(2) מקלט או מחסה לשעת חירום 2.00
(3) חדר שירות, פרוזדור פנימי ומקום שנועד למטרת שירות ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת 2.05
(4) חדר הנועד למטרה עיקרית ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת 2.50
(5) חדר בעלית גג הנועד למטרה עיקרית 1.80
ובחלקו העליון לפחות 2.50
(6) חדר בעלית גג הנועד למטרת שירות 1.80
ובחלקו העליון לפחות 2.05
(7) חנות 2.75
(8) יציע 2.20
(9) החלל שבין יציע לבין הרצפה שמתחתיו 2.20
(10) מקום הנועד לחניה כמטרה עיקרית 2.40
(11) מקום הנועד לחניה כמטרת שירות 2.05
(ב)
על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף 2.04, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת.
(ג)
בגובה של חלק מבניין יתקיימו גם הדרישות בפרטים 3.1.2.5, 3.2.2.4, 3.8.2.2 ו־3.2.1.4 בחלק ג׳.
שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירות
[תיקון: תשנ״א]
(א)
שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן – מ״ר) המצויין לצדו בטור ב׳ והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ׳ המצויין לצדו בטור ג׳:
טור א׳
חלק הבנין
טור ב׳
שטח מינימלי במ״ר
טור ג׳
רוחב מינימלי במ׳ בין קירות
(1) חדר מגורים 8.0 2.60
(2) חדר מגורים בדירה בת חדר מגורים אחד 14.0 2.60
(3) חדר מגורים אחד לפחות בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר 12.0 2.60
(4) חדרון 6.0 2.00
(5) חדר אמבטיה 2.5 1.45
(6) בית שימוש (המדידה בין הציפויים שעל הקירות) 1.1 0.80
(7) מטבח בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר 6.0 1.70
(8) מטבח בדירה בת חדר מגורים אחד; נכלל המטבח בחדר המגורים, יתוסף שטחו לשטח חדר המגורים 4.5 1.70
(9) מטבח הגובל עם פינת אוכל ששטחה 4.0 מ״ר לפחות 5.0 1.70
(10) חדר רחצה המכיל מקלחת ואסלה 1.8 0.90
(ב)
מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.
(ג)
על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.
רוחב מינימלי של פרוזדור
[תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־3]
(בוטל).
רוחב מינימלי של חנות
לא יפחת רחבה של חנות מ־3.00 מ׳.
גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים
לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ׳.
יציע בחנות
לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
(1)
גבהה של החנות לא יפחת מ־4.75 מ׳;
(2)
פתחי האוויר של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ׳ לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת אוויר מלאכותית;
(3)
רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות, למעט בית האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקותם תיערך בהתאם לתקן;
(4)
שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:
שטח החנות שטח מכסימלי של רצפת היציע ב־%
בחנות ששטחה עד 20.0 מ״ר 0%
בחנות ששטחה מעל 20.0 מ״ר ועד 30.0 מ״ר 25%
בחנות ששטחה מעל 30.0 מ״ר ועד 40.0 מ״ר 30%
בחנות ששטחה מעל 40.0 מ״ר ועד 50.0 מ״ר 35%
בחנות ששטחה עולה על 50.0 מ״ר 40%


יציע בדירה
לא יעלה שטחו של יציע בדירה על 13 שטח החדר שבו ייבנה.
דירת מרתף
בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:
(1)
לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב־15 ס״מ מרצפת הדירה;
(2)
שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ־3.00 מ׳;
(3)
גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ־1.50 מ׳.
חצר חיצונית פתוחה
(א)
עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ׳ אחד, לא יפחת רחבה מ־2.00 מ׳.
(ב)
עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.
(ג)
רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ׳ אחד.
אמצעי איוור ותאורה
[תיקון: תשס״ה]
חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.
גודל חלונות בדירה
[תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ה]
(א)
לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ־8% משטח רצפת החדר.
(ב)
לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ־5% משטח רצפת המטבח.
(ג)
לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו מ־10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ״ר, הכל לפי הגדול.
גודל חלון המופנה למרפסת או למטבח
[תיקון: תשס״ה]
(א)
לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ־8% מסכום שטח רצפת החדר ו־1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
(ב)
לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת החדר ו־1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
(ג)
אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.
(ד)
שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.
איסור בניית חלון בקירות מסויימים
לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.
חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגורים
[תיקון: תשמ״ט־3, תשס״ב]
לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
(1)
החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;
(2)
החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;
(3)
מלבן החלון ותריסיו –
(א)
בחלון המצוייד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;
(ב)
העשויים פי.וי.סי. (P.V.C.) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת״י 599 – רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים;
(4)
החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;
(5)
רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ׳, לא יפחת מ־3.00 מ׳; בבנין שגבהו עד 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־4.00 מ׳; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־5.00 מ׳;
(6)
פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ׳ וברוחב 0.90 מ׳ יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;
(7)
לחצר תהיה מערכת ניקוז.
חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות
לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים בסעיף 2.24(4)-(7).
[תיקון: תשס״א]
(בוטל).
תאורה ואיוור מרתף
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ־2% משטח רצפתו.
(ב)
במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים שיתקיימו בהם הדרישות לפינוי עשן המפורטות בפרק ה׳ לחלק ג׳.
ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין
[תיקון: תשס״ב]
(א)
חלונותיו של בנין ייבנו באופן המאפשר את ניקוים מתוך הבנין בלא סיכון למנקה.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), במקרה שבו החליט עורך הבקשה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובאישור המהנדס, כי לא ניתן לנקות את החלונות מתוך הבנין באופן בטיחותי למנקה, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של החלון.
(ג)
בבנין עם קירות מסך, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של קירות המסך; התקנת פיגום תלוי תיעשה כמפורט בתקן הישראלי, ת״י 1139 חלק 2, פיגומים: פיגומים תלויים – דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות.
אמצעי איוור
[תיקון: תשנ״ח־4]
חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:
(1)
חלון הנפתח לאוויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;
(2)
פתח בדלת אטומה (להלן – צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).
איוור באמצעות צוהר
אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:
(1)
שטחו של הצוהר לא יפחת מ־0.3 מ״ר;
(2)
הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי־אור ויהיו בו פתחי איוור.
איוור באמצעות צינור נפרד פתוח בכיוון אחד
אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:
(1)
הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;
(2)
החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;
(3)
פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס״מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;
(4)
שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ־140 סמ״ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי – 180 סמ״ר לפחות;
(5)
לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ־23 ארכו;
(6)
פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח חתכו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ״ר, לשם ויסות זרם האוויר;
(7)
בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ־150 סמ״ר;
(8)
הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת״י 755;
(9)
לכל חדר שירות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.
איוור באמצעות צינור מאסף
אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:
(1)
הבנין יכיל יותר מחמש קומות;
(2)
התנאים המפורטים בסעיף 2.42(3) יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;
(3)
קצהו התחתון על הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;
(4)
הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות־משנה בעלי דרכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;
(5)
צינור־משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;
(6)
שטחו של החתך האפקי של צינור־משנה לא יפחת מ־140 סמ״ר;
(7)
צינור־משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ־9 ס״מ;
(8)
המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ־2.20 מ׳;
(9)
לא יתחברו שני צינורות־משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ־25 ס״מ;
(10)
הוראות סעיף 2.42 יחולו לגבי צינור־משנה, בשינויים המחוייבים לפי הענין;
(11)
מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:
גובה אפקטיבי של צינור מאסף חתך צינור מאסף
300 סמ״ר מעל 300 סמ״ר ופחות מ־500 סמ״ר 500 סמ״ר
עד 10 מ׳ 5 8 10
עולה על 10 מ׳ עד 15 מ׳ 6 9 11
מעל 15 מ׳ 7 10 12
בלוח זה, ”גובה אפקטיבי של צינור מאסף“ – גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים של צינורות המשנה הנמדדים מפתחי כניסת אוויר מחדרי שירות עד לפתח העליון של הצינור המאסף מעל הגג;
(12)
חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני;
(13)
שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ־300 עד 500 סמ״ר;
(14)
בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ־400 סמ״ר.
איוור באמצעות מאוור מכני (אקזוסטר)
[תיקון: תשנ״ח־4]
חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים בסעיפים 2.41-2.43, למעט חדר ארונות יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.
צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני
צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:
(1)
צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;
(2)
צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;
(3)
צינור כאמור בפיסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור־משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.
צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי
(א)
צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.
(ב)
חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.
(ג)
הוראות סעיף 2.43, למעט פיסקאות (3) ו־(11) שבו, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.
מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות
מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 2.61.
מערכת איוור מלאכותית בבניינים מסויימים
[תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ה]
(א)
אם בריאותם של בני־אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, אבק, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג׳ ו־ד׳ לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.
(ב)
מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.
מספר החלפות אוויר לשעה
[תיקון: תשנ״ט־3]
מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א׳ לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב׳:
טור א׳
חלק הבנין
טור ב׳
מספר מינימלי של החלפות אוויר לשעה
חדר מגורים 3
חדר שירות בדירה למעט חדר ארונות 3
מטבח בדירה 3
חדר שירות בבנין שאינו מיועד למגורים 6
מטבח בבנין שאינו מיועד למגורים 8
משרד 3
כיתה 4
אולם להתקהלות ציבורית 6
בית־סוהר 3


סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה
לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:
(1)
במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור־משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;
(2)
סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.
תאורה מלאכותית בחדר שירות
בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על פני מישור המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה.
תאורה מלאכותית בהתאם ל־I.E.S. Code
[תיקון: תשס״ח־3]
בחלק מבנין, למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על פני מישור גלוי המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון, (I.E.S. (Illuminating Engineering Society) Code), לפי המהדורה האחרונה; בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה בסימן ט״ז בפרק ב׳ לחלק ג׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
פתחי איוור
[תיקון: תשס״ח־3]
חדר מדרגות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבניין ופתחים באחד מקירותיו החיצוניים או בתקרתו העליונה.
תאורה
[תיקון: תשס״ח־3]
חדר מדרגות המשמש יותר משתי דירות יואר על ידי אחד האמצעים האלה:
(1)
חלונות הנפתחים כלפי הרחוב או אל שטח פתוח שגודלו 1.0 מ״ר לפחות;
(2)
תאורה מלאכותית לכל קומה שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה תהיה 10 לוקס לפחות;
(3)
אור עליון.
אור עליון
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בפרט 2.86 לא יואר חדר מדרגות באמצעות אור עליון אלא אם כן יתקיימו תנאים אלה:
(1)
הבניין מכיל עד שש קומות, המעבר לאור בין מהלכי המדרגות העובר לכל גובהו של חדר מדרגות הולך ומתרחב ככל שהקומה גבוהה יותר;
(2)
המקום החשוך ביותר על רצפת חדר מדרגות מואר בעוצמה של 10 לוקס לפחות;
(3)
המעבר החופשי בין מהלכי המדרגות המקבילים יהיה ברוחב של 0.20 מטר לפחות.
תאורה מלאכותית לשעות החשכה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בכל קומה של חדר מדרגות תותקן תאורה מלאכותית לשימוש בשעות החשיכה.
(ב)
להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים במרחק שאינו עולה על 1.50 מ׳ מהכניסה לחדר המדרגות ולכל דירה בבניין.
(ג)
בכל דירה יותקנו מתגים להפעלת תאורה מלאכותית בחדרי מדרגות.
(ד)
בכל המרפסות של דירה הנמצאת בגובה עד 4 מטרים מפני הקרקע או מפני מפלס הכניסה הקובעת לבניין, תותקן תאורה מלאכותית שתופעל על ידי מתגים הנמצאים בדירה.
[תיקון: תשס״א]
הגדרות
[תיקון: תש״ס]
בסימן זה, ”דלת“ – דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.
דלת
[תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ו־5]
דלת תהא אחת מאלה:
(1)
דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ.
(2)
דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:
(א)
כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;
(ב)
הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;
(ג)
מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;
(ד)
המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;
(ה)
המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.
אמצעי נעילה
[תיקון: תשס״א]
נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך:
אמצעי (1) –
(א)
מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על־ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת״י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי ובנוסף –
(ב)
מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה: קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס׳ 1 שבנספח לתוספת זו;
(ג)
המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ״מ.
(ד)
על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101.
(ה)
במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת״י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101.
(ו)
במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ״מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס׳ 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה – העוקצים).
(ז)
במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ״מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.
אמצעי (2) –
(א)
מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על־ידי מנגנון גלילי ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי.
(ב)
עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק״ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים.
(ג)
הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ״מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ״מ לכל בריח.
(ד)
במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ״מ לפחות ובאורך 200 מ״מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב־3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ״מ ובאורך 25 מ״מ לפחות.
(ה)
מלבן הדלת יחוזק לקיר על־ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ״מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות – 3 בכל אחת.
אמצעי בטיחות והגנה לחלונות
[תיקון: תשס״א]
במקרים שבהם מבקש בעל ההיתר להתקין סורגים לחלונות בבנין, הם יותקנו בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 1635: סורגים לפתחים בבנינים, כפי שיעודכן מזמן לזמן (להלן – ת״י 1635); באחד החלונות בכל אחת מהדירות בבנין יותקן סורג המיועד לפתח מילוט כמוגדר בתקן.
אמצעי בטיחות והגנה לפתחי ארובות אוויר
[תיקון: תשס״א]
בפתחים של ארובות אוויר יותקן סורג אופקי בגובה התקרה של קומת הקרקע; הסורג יתאים לדרישות ת״י 1635.
[תיקון: תשס״א]
(בוטל).
הגנה על פתח אור עליון
[תיקון: תשס״ח־3]
בגג או בתקרה שמצוי בהם פתח אור עליון שניתן להעביר דרכו כדור שקוטרו 22 ס״מ, יותקן אחד מאמצעי ההגנה האלה:
(1)
קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות תקן ישראלי ת״י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת״י 1142), התוחם את כל שטח פתח האור העליון;
(2)
קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות ת״י 1142, התוחם את הגישה אל פתח האור העליון;
(3)
סורג שמתקיימות בו דרישות תקן ישראלי, ת״י 1635 – סורגים לפתחים בבניינים, אשר יותקן מעל או מתחת לשטח פתח האור העליון;
[תיקון: תשס״ה]
מעקה בבנין
[תיקון: תשס״ה]
בכל מרפסת בבנין ובכל פתח בקיר בבנין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ובכל מקום בבנין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 0.60 מטר לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי, ת״י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת״י 1142).
מעקה במפעל
[תיקון: תשס״ה]
במפעל כמשמעו בפרק א׳ לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח משולב], התש״ל–1970 (להלן – הפקודה), שאין אליו גישה לקהל הרחב והבנין או חלקו הנוגע בדבר משמש רק את העובדים שבו לצורך עבודתם, יהא רשאי המהנדס, לאחר שהתייעץ עם מפקח עבודה, לפטור מחובת קיום הוראות פרט 2.100 ובלבד שהמפעל מקיים את הוראות הפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה, לענין הגנה למקומות עם הפרשי גבהים.
מעקה גג
[תיקון: תשס״ה]
בגג של בנין, שהגישה אליו היא באמצעות מדרגות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות ת״י 1142.
הפרשי גובה מחוץ לבנין
[תיקון: תשס״ה]
בכל מקום בנכס, שאינו בתוך בנין ושבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים הוא 0.60 מטר לפחות והמוגדר כתחום התקן בסעיף 1.1 לתקן ישראלי, ת״י 2142 חלק 1 – בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים, יבוצעו פתרונות בטיחותיים בהתאם לדרישות התקן.
פטור ממעקים
[תיקון: תשס״ה]
על אף האמור בפרטים 2.100, 2.101 ו־2.103 בצד הפריקה של משטחי פריקה וטעינה ובצדי במות הפונים לקהל, שגובהם עד 1.20 מטרים, אין חובה להתקין מעקה; במשטחי פריקה וטעינה ובצדי במות כאמור שגובהם עולה על 1.20 מטרים יותקן מעקה הניתן לפירוק בשעת פריקה וטעינה או בעת קיום הופעות על הבמה, לפי הענין.
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
הגדרות
[תיקון: תשס״ח־3]
”אגף אש“ – חלק מבניין המופרד מחלקי הבניין האחרים באמצעות אלמנטים עמידי אש כמפורט בתקנות אלה;
”דלת אש“ – דלת עמידת אש למשך זמן שיציין עורך הבקשה ושלא יקטן מ־30 דקות, והמתאימה לתקן הישראלי – ת״י 1212, חלק 1 – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות – לגבי דלתות אש סובבות; ותקן ישראלי ת״י 1212 דלתות אש: עמידות אש – לגבי דלתות הזזה;
”דלת יציאה חיצונית“ – דלת המותקנת בקיר חיצוני והמובילה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב;
”חומר דליק“ – כמשמעותו בתקן הישראלי ת״י 755 תגובות בשריפה של חומרי בניה –
שיטות בדיקה וסיווג (להלן – ת״י 755);
”חומר לא דליק“ – כמשמעותו בת״י 755;
”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”מדרגות לולייניות“ – מערכת מדרגות בעלת –
(1)
היטל על פני מישור אופקי בצורת מעגל;
(2)
סיפי מדרגות המכוונים אל מרכז המעגל כמתואר בתרשים 3.1.1.1 א׳:
(התרשים הושמט)
”מדרגות רשתיות“ – מערכת מדרגות בעלת –
(1)
היטל על פני מישור אופקי בצורת אליפסה או חלקי אליפסה, או בצורת חלקי מעגל ברדיוס קבוע או משתנה, לאורך קו עקום רציף;
(2)
סיפי המדרגות יהיו מכוונים למרכזי המעגלים או לאליפסות שאליהם הם שייכים;
כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ב׳:
(התרשים הושמט)
”מדרגות שלח מתחלף“ – מערכת מדרגות בעלת –
(1)
היטל על פני מישור אופקי בצורת מרובע או רצף מרובעים סמוכים;
(2)
הזווית הנוצרת בין סיפי מדרגות סמוכות היא 45 מעלות;
כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ג׳.
(התרשים הושמט)
”מהלך משותף“ – חלק מגישה למוצא בטוח שאותו נאלצים לעבור לפני שהוא מתפצל לשתי דרכי מוצא או יותר, כמתואר בתרשים 3.2.15.3;
”מוצא אופקי“ – מעבר מאגף אש אחד לשני באותה קומה בבניין או מעבר בין אגפי אש בשני בניינים סמוכים, כאשר האגפים מופרדים ביניהם באמצעות אלמנט עמיד אש ובאמצעות דלת אש, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;
”מזקף ראש“ – המרחק האנכי בין מישור שלח אף המדרגה או בין מישור מפלס הליכה לבין החלק הנמוך ביותר של חלק הבניין שנמצא מעליו, כמתואר בתרשים 3.2.2.4;
”מחיצת אש“ – מחיצה המיועדת להגביל את התפשטות האש ושעמידות האש שלה תהיה בהתאם לזמן שנקבע בתוספת זו; ואם לא נקבע זמן אחר – שעתיים לפחות;
”מחיצה ניידת“ – מחיצה שאינה מחוברת לבניין חיבור של קבע והמשמשת להגבלת התנועה של אנשים בתוך בניין או חלק מבניין;
”מטען אש גדול“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו עולה על צפיפות האנרגיה של 150 ק״ג עץ למ״ר;
”מטען אש קטן“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו אינה עולה על צפיפות האנרגיה של 30 ק״ג עץ למ״ר;
”מיתקן טכני“ – רכיב טכני המסייע לתפעול הבניין, לרבות: לוח חשמל, מונה גז, מיתקן לסילוק אשפה;
”מיתקני בטיחות אש“ – ציוד ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות ולמניעתן;
”מנהרת שירות“ – חלק אופקי בבניין להעברת צנרת של דלק, חשמל, מים, מיזוג אוויר וכיוצא באלה;
”מעבר“ – חלק מבניין בגישה למוצא בטוח המיועד למעבר אנשים;
”מסעד“ – אלמנט בבניין הנועד למאחז ולסיוע להליכה, לעליה או לירידה של בני אדם;
”מעקה“ – אלמנט בבניין הנועד למנוע נפילת בני אדם ממפלס למפלס;
”מערכת על־לחץ“ – מערכת ליצירת לחץ אוויר בחלל מסוים הגדול מלחץ האוויר בחללים הסמוכים לו במטרה למנוע חדירת עשן מחלקי בניין אחרים;
”מקדם תפוסה“ – שטח רצפה לנפש בחדר או בחלק בניין, הנמדד במ״ר לנפש;
”מרחק הליכה“ – המרחק המרבי הנמדד על נתיב ההליכה בין הנקודה המרוחקת ביותר בקומה לבין דלת האש הקרובה ביותר של מוצא בטוח, או דלת יציאה חיצונית הקרובה ביותר או יציאה מחוץ לבניין, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳;
”מתזים“ – מערכת כיבוי אש אוטומטית במים המתוקנת על פי התקן הישראלי ת״י 1596 מערכות מתזים: התקנה;
”פיר שחרור עשן“ – פיר המשרת קומה או כמה קומות בבניין והמשמש לפינוי עשן מתוך חלקי הבניין שהוא משרת, אל מחוץ לבניין; אפשר שהפיר יהיה בלא אמצעים מכניים או עם אמצעים מכניים ואפשר שהוא יכלול גם מרכיבים אופקיים;
”פרוזדור ללא מוצא“ – פרוזדור שצדו האחד סגור למעבר, כמתואר בתרשים 3.2.15.2;
”פרוזדור מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, אשר כל מרכיביו בנויים מאלמנטים עמידי אש, והמופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
”פרוזדור פתוח מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, הפתוח בקירו החיצון לאוויר החופשי, באופן המונע הצטברות עשן, כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
”פתח שחרור עשן“ – פתח המאפשר יציאת עשן אל מחוץ לבניין; אפשר שהפתח יהיה קבוע או עם מנגנון פתיחה אוטומטי;
”רוחב פנוי בפתח“ – הרוחב הפנוי למעבר, בין רכיבי בניין התוחמים את הפתח;
”רום מדרגה“ – המרחק האנכי בין מפלס שלח מדרגה ובין שלח המדרגה שמתחתיה או מעליה;
”שלח מדרגה“ – המרחק האופקי בין אף מדרגה או קצה שלה לבין קו ההיטל האנכי של אף מדרגה או קצה של המדרגה שמעליה, והנמדד בכיוון ניצב לאורך המדרגה, כמתואר בתרשים 3.2.2.5;
”תפוסה“ – מספר בני האדם שעל פיו מחושבים המספר והרוחב של דרכי המוצא;
”ת״י 1001 חלק 2.2“ – תקן ישראלי ת״י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן – בניינים, למעט בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר.
תחולה על סוגי בניינים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
הוראות פרקים א׳ עד ו׳ יחולו לגבי כל סוגי הבניינים.
(ב)
לגבי בניין גבוה ורב־קומות יחולו גם הוראות פרק ז׳.
(ג)
לגבי בניין מגורים יחולו גם הוראות פרק ח׳.
(ד)
לגבי בניין להתקהלות יחולו גם הוראות פרק ט׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרך מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בדרך מוצא בבניין יתקיימו דרישות חלק זה.
(ב)
דרך מוצא בבניין, כהגדרתה בתקנה 1, כוללת אחד או יותר ממרכיבים אלה:
(1)
גישה למוצא בטוח;
(2)
מוצא בטוח;
(3)
יציאה.
גישה למוצא בטוח
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בגישה למוצא בטוח יתקיימו דרישות חלק זה.
(ב)
אורך הגישה למוצא בטוח יהיה לפי האמור בסימן ט״ו בפרק ב׳ כמתואר בתרשים 3.1.2.2.
(התרשים הושמט)
מוצא בטוח
[תיקון: תשס״ח־3]
מוצא בטוח יכול לכלול אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
(1)
חדר מדרגות מוגן כמפורט בסימן ג׳ בפרק ב׳;
(2)
מערכת מדרגות חיצונית כמפורט בסימן ד׳ בפרק ב׳;
(3)
מוצא אופקי כמפורט בסימן ה׳ בפרק ב׳;
(4)
פרוזדור מוגן כמפורט בסימן ו׳ בפרק ב׳;
(5)
פרוזדור פתוח מוגן כמפורט בסימן ז׳ בפרק ב׳;
(6)
גג מוגן כמפורט בסימן ח׳ בפרק ב׳.
יציאה
[תיקון: תשס״ח־3]
ביציאה יתקיימו דרישות סימן ט׳ בפרק ב׳.
גובה מזקף ראש
[תיקון: תשס״ח־3]
בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט במקרים אלה:
(1)
תותר התקנת מערכות מכניות, כגון: אלמנטי תאורה, מתזים ושלטים עד לגובה מינימלי של 2 מטרים;
(2)
בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה של כל חדר או חלל, גובה מזקף הראש יהיה 2.20 מטרים לפחות ושארית גובה התקרה יהיה 2 מטרים לפחות;
(3)
מעל מדרגות, גובה מזקף הראש יהיה כאמור בפרט 3.2.2.4;
(4)
על דירת מגורים יחול גם פרט 3.8.2.2;
(5)
גובה משקופי דלתות יהיה כאמור בפרט 3.2.1.4.
פני מישור ההליכה
[תיקון: תשס״ח־3]
בפני מישור ההליכה בדרך מוצא יתקיימו הדרישות הפורטות בפרטים 3.1.2.7 ו־3.1.2.8.
הפרשי גבהים מקומיים במפלסי רצפה
[תיקון: תשס״ח־3]
הפרשי גבהים במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, יהיו כמפורט להלן:
(1)
הפרש גובה במפלסי רצפה לא יעלה על 6 מ״מ, ואולם מותר שההפרש האמור יעלה על 6 מ״מ אך לא יעלה על 15 מ״מ ובלבד שההפרש יהיה קטום ביחס של אורך לגובה 1:2;
(2)
הפרש גובה בסיפי דלתות יהיה כמפורט בפרט 3.2.1.5;
(3)
היה הפרש מפלסי הרצפות גדול מ־15 מ״מ, המעבר בין המפלסים יהיה באמצעות מעבר משופע, כבש או מדרגות;
שיפוע מישור ההליכה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מישור הליכה ששיפועו גדול מ־5% ייחשב ככבש ויתקיימו בו דרישות סימן י׳ בפרק ב׳.
(ב)
השיפוע בניצב לכיוון ההליכה לא יהיה גדול מ־2%.
מקדם התנגדות להחלקה
[תיקון: תשס״ח־3]
התנגדות להחלקה של מישור ההליכה תתאים למפורט בטבלה א1 בתקן ישראלי ת״י 2279 – התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה, או שההתנגדות להחלקה תתאים למקדם 0.5, כמפורט בתקן.
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
כללי
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
סימן זה יחול לגבי דלתות ופתחים המשמשים למעבר בדרך מוצא.
(ב)
הותקן פתח או דלת בדרך מוצא, צורתם תהיה ברורה ונוחה לזיהוי ויתקיימו הוראות אלה:
(1)
לא יותקן וילון לפני דלת יציאה באופן שיסתיר את הדלת;
(2)
לא תותקן מראה על גבי דלת יציאה או בצמוד לה.
אופן מדידת רוחב פנוי למעבר וגובה של דלת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בדלת חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, שבין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי בפתיחה מרבית ובין פאת מזוזת המלבן, הבולטת ביותר כלפי אגף הפתוח, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 א׳.
(התרשים הושמט)
(ב)
בדלת דו־אגפית או רב־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות, כמתאור בתרשים 3.2.1.2 ב׳.
(התרשים הושמט)
(ג)
בדלת הזזה חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ג׳.
(התרשים הושמט)
(ד)
בדלת הזזה דו־אגפית, שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים, לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ד׳.
(התרשים הושמט)
(ה)
בקביעת רוחבה הפנוי למעבר של דלת, לא תיחשב בליטה מקומית של ידיות או של צירים עד 9 סנטימטרים ועד לגובה מרבי של 1.20 מטר ממישור הרצפה, כמתואר בתרשימים 3.2.1.2 ה׳ ו־3.2.1.2 ו׳.
(התרשימים הושמטו)
(ו)
בקביעת גובהה הפנוי למעבר של דלת, מעל גובה של 1.98 מטרים ממישור הרצפה יותרו בליטות בלא הגבלת רוחב, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ז׳.
(התרשים הושמט)
רוחב הפתח המינימלי של דלתות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט 3.2.12.4 או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב) לפי הרחב מבין השניים.
(ב)
רוחב הפתח של דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א׳ שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור ב׳ שלצדו:
טבלה 3.2.1.3 – רוחב הפתח של דלתות
טור א׳
סוג השימוש
טור ב׳
רוחב הפתח במטרים
1 רוחבו של פתח הדלת בדרך מוצא, למעט אם צוין אחרת בטבלה זו 0.80
2 בדירת מגורים – דלת יציאה מדירה 0.80
3 בדירת מגורים נגישה – דלת יציאה מדירה. דלת היציאה תעמוד גם בדרישות הנגישות. 0.80
4 בדירת מגורים – דלת בחדר מגורים 0.70
5 בדירת מגורים – דלת בחדר שירות אחד לפחות שבו קיימת אסלה 0.70
6 בדירת מגורים – דלת בחדר שירות נוסף 0.60
7 בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות 0.70
8 בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות נגיש 0.80
9 דלת יציאה ראשית ממבואת הבניין 1.10
10 דלת יציאה מחדר במשרד 0.80
11 דלת יציאה ממכלול חדרי משרד 0.90
12 דלת כניסה ודלת יציאה לחדר מדרגות מוגן בכל קומות הבניין, למעט במפלס היציאה 0.90
13 דלת כניסה ויציאה לחדר מדרגות מוגן במפלס היציאה 1.10
14 דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה של עד 100 איש 0.90
15 דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה העולה על 100 איש 1.10
16 דלת יציאה מכיתת לימוד 0.90
17 דלת יציאה ראשית מבית ספר 1.65
18 דלת יציאה מחנות ששטחה עד 100 מטרים רבועים 0.90
19 דלת יציאה מחנות ששטחה מעל 100 מטרים רבועים 1.10
20 דלת יציאה ראשית ממרכז מסחרי מקורה 1.10
21 בכל בניין – דלת לחלל שירות שאינו מחייב נגישות לאנשים עם מוגבלויות 0.70
22 דלת דו־אגפית – הרוחב החופשי באגף הנפתח ראשון 0.80
23 דלת המשרתת בניין או חלק מבניין, אשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות 0.70
24 דלת המשרתת חדר שגודלו קטן מ־6.5 מ״ר, ואשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות 0.60
25 דלת מרחב מוגן על פי הוראות פיקוד העורף
26 דלת לכל שימוש אחר בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א׳, על פי החלטת רשות הכבאות


גובה הדלת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
הגובה המינימלי הפנוי למעבר בפתח או דלת יהיה 1.98 מטרים לפחות.
(ב)
הגובה ימדד ממישור הרצפה עד תחתית משקוף הדלת.
הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף הדלת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בהפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יתקיימו תנאים אלה:
(1)
בדלת כניסה ראשית לבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ״מ;
(2)
בדלת פנים בבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 15 מ״מ;
(3)
בדלת יציאה למרפסת לא מקורה לא יעלה הפרש הגבהים על 60 מ״מ;
(4)
על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עלה הפרש הגבהים על 10 מ״מ, יקטם סף הדלת ביחס של אורך לגובה 1:2, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 א׳;
(התרשים הושמט)
(ב)
פרט משנה (א) אינו חל על הדלתות שלהלן ובלבד שהפרשי הגובה לא יעלה על 250 מ״מ:
(1)
דלת כניסה לחדרים טכניים;
(2)
דלת יציאה לגג מחדר המדרגות.
(ג)
על אף האמור בפרט משנה (א), לגבי המקרים המפורטים להלן יחולו ההוראות שלהלן:
(1)
על דירת מגורים צמודת קרקע יחול פרט 3.8.4.5;
(2)
אם מסיבות טכניות, אשר לעורך הבקשה אין אפשרות לשנותן, קיימים הפרשי גבהים במשטחי רצפה ביציאה מבניין, מחלק מבניין או מדירה אל המדרכה, תותר התקנת מדרגה אשר גובהה לא יעלה על 200 מ״מ ובתנאי שסיפה יסומן בבירור; אם מישור המדרכה איננו אופקי, יותר להתקין סף לדלת שגובהו איננו אחיד, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 ב׳.
(התרשים הושמט)
כיוון ואופן פתיחה של דלת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
דלת המשמשת למעבר בני אדם בדרך מוצא תהיה סובבת.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1)
תותר התקנת דלת הזזה אופקית אם תפוסת החדר אינה עולה על 6 אנשים, והחדר לא מכיל חומרים מסוכנים, או שהדבר נקבע מפורשות בחלק זה;
(2)
תותר התקנת דלת הזזה או סורג הזזה לפתיחה אופקית או אנכית ובתנאי שיתקיימו בהם כל התנאים האלה:
(א)
הדלת תקובע במצב פתוח בזמן שימוש בבניין בידי הציבור;
(ב)
על גבי אגף הדלת או בצדה יותקן שלט שבו ייכתב: ”דלת זו חייבת להישאר פתוחה במשך שעות השימוש בבניין בידי הציבור“;
(ג)
יהיה ניתן לפתוח ולסגור את הדלת או הסורג מתוך הבניין בלא צורך בידע או במאמץ מיוחד;
(ד)
כאשר דרושות שתי דרכי מוצא או יותר, מותר להתקין דלת או סורג במספר שאינו עולה על מחצית מספר דרכי המוצא הנדרש.
(3)
על דלת הזזה בדירת מגורים יחול פרט 3.8.4.2.
(4)
הוראות סימן זה לא יחולו על דלתות שאינן נדרשות על פי חלק ג׳.
דלת הזזה אופקית המתופעלת כדלת סובבת בעת חירום
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
על אף האמור בפרט 3.2.1.6 (א), מותר להתקין בדרך מוצא דלת הזזה אופקית הנפתחת אוטומטית על ידי מנגנון חשמלי באמצעות פיקוד מחיישן קירבה, בתנאי שהדלת היא מהסוג המאפשר את פתיחתה בעת חירום כדלת סובבת על ציר צד, ובתנאים אלה:
(1)
פתיחת אגף הדלת כדלת סובבת היא בכיוון המילוט;
(2)
פתיחת הדלת כדלת סובבת על ציר צד מתאפשרת בכל מצב שבו תהיה הדלת, לרבות מצב פתיחה חלקית כדלת הזזה;
(3)
על אגף הדלת יותקן שלט ”דחוף לפתיחת הדלת בעת חירום“;
(4)
רוחב הפתח הפנוי בדלת בעת פתיחתה כדלת סובבת על ציר לא יקטן מהרוחב הנדרש לגבי דלת כזו בתקנות אלה;
(ב)
בדרך מוצא מאזור המשמש לאחסון או לייצור חומרים מסוכנים לא תותקן דלת כאמור בפרט משנה (א).
כיוון פתיחת דלת
[תיקון: תשס״ח־3]
הותקנה דלת בחדר או בחלל אשר תפוסתו גדולה מ־50 אנשים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.
כיוון פתיחת דלת מחדר המכיל חומרים מסוכנים
[תיקון: תשס״ח־3]
הותקנה דלת בחדר המכיל חומרים מסוכנים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.
בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירת מגורים שעליה לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א׳.
(התרשים הושמט)
(ב)
במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים. בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב׳ ו־3.2.1.10 ג׳.
(התרשימים הושמטו)
(ג)
במהלך הפתיחה של אגף הדלת לחדר מדרגות או למהלך מדרגות, רוחב המעבר החופשי במשטח האופקי (הפודסט) לא יקטן ממחצית הרוחב הנדרש של המשטח האופקי (הפודסט); ידית הדלת או אגף הדלת במצב פתוח מרבי לא יבלטו לתוך משטח האופקי (הפודסט) ביותר מ־18 סנטימטרים; בליטה זו של ידית הדלת לא גורעת מרוחבו של המעבר החופשי כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ו־3.2.1.10 ה׳.
(התרשימים הושמטו)
דלת רשת
[תיקון: תשס״ח־3]
בדלת רשת המותקנת בדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט 3.2.1.6(א) ו־(ב)(1).
מנעולים ואמצעי אזעקה בדלתות
[תיקון: תשס״ח־3]
במנעול ובאמצעי אזעקה המותקנים בדלת בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.1.13, 3.2.1.14, 3.2.1.15, 3.2.1.16 ו־3.2.1.17.
נעילת דלתות בדרכי מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
דלת המתוקנת בדרך מוצא, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט כאשר הבניין או חלקו מאוכלס; הותקן מנעול, יהיה ניתן לפתוח את הדלת מכיוון המילווט בלא מפתח נשלף;
(ב)
בדלת כניסה לדירת מגורים יתקיימו דרישות פרט 2.92.
נעילת דלתות בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח והמשרת יותר מארבע קומות, כל דלת תאפשר חזרה מחדר המדרגות לתוך הבניין.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), מותר להתקין מערכת נעילה אשר תמנע חזרה לתוך הבניין ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה:
(1)
תותר חזרה מחדר המדרגות לבניין לפחות בשתי קומות שונות דרך דלתות שאינן נעולות, או שתותקן מערכת אוטומטית לשחרור מנעולי דלתות אלו אשר תופעל עם הפעלת מערכת גילוי אש ועשן;
(2)
ההפרדה בין הקומות שאליהן ניתן לחזור מחדר המדרגות לבניין, לא תעלה על ארבע קומות כמתואר בתרשים 3.2.1.14;
(3)
תותר חזרה לבניין באחת משתי הקומות העליונות או הגג, ובלבד שקומות אלו מאפשרות מעבר למוצא בטוח אחר;
(4)
בדלתות מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות;
(5)
בדלתות שאינן מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; השלט יכלול את מיקום הדלתות הקרובות ביותר שבכיוון העלייה או בכיוון הירידה, ואשר ניתן להיכנס מהן בחזרה לבניין או לצאת מהן החוצה מהבניין.
(ג)
פרט משנה (א) לא חל לגבי בניין שנדרש להתקין בו חדר מדרגות אחד בלבד וכן לא יחול על מערכת מדרגות חיצונית.
(התרשים הושמט)
דלת הנפתחת אל הגג
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין גבוה ורב־קומות, דלת המאפשרת גישה אל הגג מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח תאפשר כניסה מן הגג לתוך חדר המדרגות.
דלת דו־אגפית
[תיקון: תשס״ח־3]
אם בפתח הותקנה דלת דו־אגפית, בשל חובת הנובעת מחישובי תפוסה, לכל אגף דלת יותקן מנגנון פתיחה עצמאי; אין להתקין מנגנון אשר פתיחתו תלויה בפתיחה של האגף הסמוך אליו.
דלת במוצא בטוח ודלת עם מנגנון בהלה
[תיקון: תשס״ח־3]
בדלת המותקנת במוצא בטוח או בדלת שנדרש להתקין בה מנגנון בהלה, לא יותקן כל אמצעי לנעילה אשר ימנע את השימוש בדלת למילוט, למעט אם התקיימו התנאים שבפרט 3.2.1.18.
מערכות נעילה מיוחדות
[תיקון: תשס״ח־3]
במערכת נעילה מיוחדת, המותקנת בדלת בדרך מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.1.19 ו־3.2.1.20.
דלת מעוכבת יציאה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מותר להתקין מערכת נעילה מעוכבת (Delayed Egress Lock) על דלת באגף אש שאינו מכיל חומרים מסוכנים, ובלבד שהבניין מוגן על ידי מערכת לגילוי אש בהתאם לת״י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות (להלן – ת״י 1220 חלק 3), או המוגן במערכת מתזים, בתנאי שמערכת הנעילה תעמוד באחד מן התנאים אלה:
(1)
הנעילה תשוחרר עם הפעלת מערכת המתזים או עם הפעלת גלאי אש או עשן;
(2)
הנעילה תשוחרר עם הפסקת החשמל השולט בנעילה;
(3)
תהליך שחרור הנעילה שאיננו ניתן לביטול, יחל בתום הפעלת כוח רצוף של 3 שניות על ידית הדלת.
(ב)
על הדלת יותקן שלט שבו ייכתב: ”לחץ ברציפות על ידית הדלת עד להישמע אזעקה. הדלת תוכל להיפתח בתוך 15 שניות מרגע הלחיצה“.
(ג)
מנגנון הנעילה יהיה על פי תקן.
דלת מבוקרת כניסה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מותר להתקין דלת מבוקרת כניסה בדרכי מוצא, בתנאי שיחולו עליה כל התנאים האלה:
(1)
בעת הפסקת חשמל, תשוחרר נעילת הדלת;
(2)
בעת הפסקה של זרם החשמל אל מנגנון הבקרה הדלת תשוחרר נעילת הדלת;
(3)
יהיה ניתן לפתוח את נעילת הדלת מבפנים על ידי לחצן חשמלי הממוקם בגובה של 100 סנטימטרים עד 120 סנטימטרים מעל הרצפה ולא רחוק מ־20 סנטימטרים ממשקוף הדלת הסמוך לידית הדלת; במנגנון יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; על המנגנון בצד הפנימי ייקבע שלט שעליו כתוב: ”לחץ ליציאה בעת חירום“; הפעלת לחצן חשמלי תגרום לניתוק ישיר של מקור החשמל למנעול וזאת באופן שאינו קשור ללוח הבקרה, והדלת תישאר לא נעולה; נדרש להתקין ידית בהלה, הידית תכלול מנגנון שיבטל את הנעילה ויאפשר את פתיחת הדלת.
(4)
אם נדרש להתקין מערכת התראה לגילוי אש ועשן, תתבטל נעילת הדלת בכיוון המילוט עם הפעלת המערכת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן;
(5)
אם נדרש להתקין מערכת מתזים או מערכת לגילוי אש, הפעלתם תשחרר את נעילת הדלת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן.
(ב)
הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול על דלת מבוקרת כניסה שהיציאה דרכה איננה מוגבלת על ידי מנגנון בקרת כניסה.
ידית בהלה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בדלת המשמשת ליצאה מחלק מבניין או קומה שתפוסתו גדולה מ־100 איש, יותקן מנגנון בהלה.
(ב)
במנגנון הבהלה יתקיימו הדרישות האלה:
(1)
המנגנון יהיה מורכב ממוט אופקי באורך מינימלי של מחצית רוחב אגף הדלת, וגובהו יהיה 86 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 120 סנטימטרים מעל הרצפה;
(2)
בפרזול בהלה יתקיימו הדרישות המופיעות בת״י 1212 חלק I – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות;
(3)
אין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט מנגנון שנעילתו מבחוץ לא תמנע את פתיחת הדלת מתוך הבניין על ידי לחיצה על הידית.
מנגנון לסגירה עצמית של דלת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במנגנון לסגירה עצמית בדלת, המהווה חלק מסידורי בטיחות אש יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטי משנה (ב) ו־(ג).
(ב)
נדרשה דלת להיות סגורה, תצויד הדלת במגיף דלת ולא תקובע במצב ”רגיל פתוח“ (Normally open).
(ג)
בכל חלק בניין שאינו מכיל חומרים מסוכנים ואשר נדרשת בו דלת אש או דלת עשן, ומסיבות תפעוליות יש לקובעה במצב ”רגיל פתוח“ (Normally open), מותר להתקין בה מנגנון המחזיק את הדלת במצב ”רגיל פתוח“ ובלבד שיתקיימו בה כל התנאים האלה:
(1)
הדלת תיסגר מעצמה עם ניתוק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally open);
(2)
יהיה ניתן לנתק את המנגנון של ”רגיל פתוח“ (Normally open) ידנית, והדלת תיסגר בעצמה;
(3)
מערכת הניתוק האוטומטית של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally open) תופעל על ידי מערכת לגילוי אש ועשן המותקנת בהתאם לת״י 1220 חלק 3;
(4)
בעת הפסקת זרם החשמל למנגנון הדלת, ינותק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally open), והדלת תיסגר בעצמה;
(5)
הפעלת מנגנון דלת אחת, עקב קבלת התראה ממערכת גילוי אש ועשן המותקנת בחדר מדרגות מוגן או במוצא בטוח, תגרום להפעלת מנגנוני כל הדלתות המותקנות באותו חדר המדרגות או באותה דרך מוצא בטוח.
דלת חשמלית
[תיקון: תשס״ח־3]
במקום שבו דלת נפתחת באמצעות מנוע חשמלי המופעל על ידי אדם או באמצעות זיהוי אדם המתקרב מצד המילוט, התקנתה תהיה כזו, שבעת הפסקת חשמל, תתאפשר פתיחת הדלת ידנית, כדי לאפשר מילוט מן הבניין או שתיסגר לצורך הגנת דרכי המילוט אם נדרש כך בחלק זה.
דלת מסתובבת
[תיקון: תשס״ח־3]
הותקנה דלת מסתובבת בדרך מוצא, תותקן בסמוך אליה דלת יציאה סובבת עם פתיחה בכיוון המילוט, המתאימה לדרישות חלק זה.
מעצור בדרך מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
במעצור לבקרת כניסה, המותקן בדרך מוצא, יתקיימו דרישות אלה:
(1)
בעת הפסקת חשמל יאפשר המעצור מעבר חופשי בכיוון המילוט;
(2)
סך הרוחבים של המעצורים לא יספק יותר מ־50% מהרוחב הנדרש בשל התפוסה;
(3)
גובה המעצור לא יעלה על 100 סנטימטרים;
(4)
רוחב המעצור יהיה 41 סנטימטרים לפחות;
(5)
כל מעצור יענה לתפוסה של עד 50 אנשים.
דלת במחיצה ניידת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרט 3.2.13.5.
(ב)
במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח.
צוהר בדלת אש
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בדרך מוצא יותקן צוהר בדלת אש; גודל השטח המזוגג של הצוהר יהיה 0.15 מ״ר לפחות; גובה המפלס התחתון של הצוהר יהיה 80 סנטימטרים לפחות.
(ב)
פרט משנה (א) לא יחול על דלתות לחדרים טכניים, חדרי שירות ומחסנים.
[תיקון: תשס״ח־3]
כללי
[תיקון: תשס״ח־3]
על מדרגות וחדרי מדרגות המשמשים חלק מדרך מוצא יחולו דרישות סימן זה.
רוחב של מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
רוחבן של מדרגות בבניין יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם –
(1)
בתוך דירה – רוחבן של מדרגות יהיה 0.80 מטרים לפחות;
(2)
בתוך בניין מגורים המכיל עד 2 דירות – רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 0.90 מטרים לפחות;
(3)
בבניין שאינו גבוה או רב־קומות, רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 1.00 מטרים לפחות.
אופן מדידת רוחב המדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
רוחבן של מדרגות יימדד בהתאם לתנאים האלה:
(1)
תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות, בתנאי שהמסעד לא יבלוט יותר מ־9 סנטימטרים ממישור הציפוי כמתואר בתרשים 3.2.2.3 א׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב מציר המסעד כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ב׳;
(התרשימים הושמטו)
(2)
ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ־9 סנטימטרים ובין ציר בית האחיזה של המעקה, ובלבד שציר בית אחיזה כאמור לא יבלוט יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החופשי לדריכה כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ג׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב בין צירי שני המסעדים כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ד׳;
(התרשימים הושמטו)
(3)
אם ניצבים מעקים בשני צדי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי האחיזה של המעקים, ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ כאמור בפסקה (2) כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ה׳;
(התרשים הושמט)
(4)
בולט ציר אחיזה של מעקה יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ, כאמור בפסקה (2) או (3), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החופשי לדריכה או בין שני קצות שטח המדרגה החופשי לדריכה, לפי העניין כמתואר בתרשימים 3.2.2.3 ו׳ ו־3.2.2.3 ז׳.
(התרשימים הושמטו)
מזקף ראש מעל מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
גובה מזקף ראש מעל מדרגות יהיה 2.10 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד אנכית מעל מישור המקביל למשיק אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.4.
(התרשים הושמט)
מידות רום ושלח מדרגה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
רום המדרגה יהיה 10 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 17.5 סנטימטרים.
(ב)
שלח המדרגה יהיה 26 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.2.5.
(התרשים הושמט)
(ג)
על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), בבניין ציבורי שלא מותקנת בו מעלית, רום המדרגה לא יעלה על 16.5 סנטימטרים, ושלח המדרגה יהיה 28 סנטימטרים לפחות.
(ד)
במהלך מדרגות אחד, לכל אורכו, יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה, והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה: 2 רומים + שלח = 61 סנטימטרים עד 63 סנטימטרים.
(ה)
המידות הנקובות בפרט זה חלות על כל המדרגות, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה ובסטיות הביצוע המותרות בפרט 3.2.2.13.
מספר המדרגות במהלך אחד
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במהלך מדרגות אחד בתוך הבניין, לרבות מהלך מדרגות אחד בתוך חדר מדרגות, מספר המדרגות יהיה 3 לפחות ולא יעלה על 16; ואולם אפשר שמהלך מדרגות אחד יכלול עד 22 מדרגות, בתנאי שהרום לא יעלה על 15.5 סנטימטרים.
(ב)
על דירה בבניין מגורים יחול פרט 3.8.5.2.
רכיבי מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
ברכיבי מדרגות ובחדרי מדרגות, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.8, 3.2.2.9, 3.2.2.10, 3.2.2.11, 3.2.2.12, 3.2.2.13.
קביעות מבנה המדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
מדרגות המשמשות חלק מדרך מוצא, יהיו בנויות ממבנה קבוע.
עמידות אש של מדרגות וכבשים
[תיקון: תשס״ח־3]
כל מדרגה, משטח ביניים או כבש בבניין יהיו מחומרים לא דליקים למעט חיפוי לרכיבים אלה שעוביו אינו עולה על 16 מ״מ ולמעט שלח, רום, פודסט או כבש עשויים עץ שהעובי שלהם הוא 4.5 סנטימטרים לפחות.
משטח אפקי בחדר מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
במשטח אופקי (פודסט) בחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יתקיימו דרישות אלה:
(1)
רוחב המעבר החופשי במשטח אופקי (פודסט) המשמש לשינוי כיוון התנועה בחדר מדרגות או במהלך מדרגות יהיה לפחות ברוחב המינימלי הנדרש של המדרגות כמתואר בתרשימים 3.2.2.10 א׳ ו־3.2.2.10 ב׳;
(התרשימים הושמטו)
(2)
העומק של משטח אופקי בין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחר יהיה 1.20 מטרים לפחות; בפסקה זו, ”עומק“ – המרחק האופקי בין סיפי שתי המדרגות הגובלות עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ג׳;
(התרשים הושמט)
(3)
העומק של משטח אופקי בין קצה מהלך מדרגות ואגף דלת הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.0 מטר לפחות; בפסקה זו, ”עומק“ – המרחק האופקי בין סף המדרגה לבין אגף הדלת הגובלת עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ד׳;
(התרשים הושמט)
(4)
אם דלת נפתחת אל מהלך מדרגות או חדר מדרגות או מהם, ייבנה משטח אופקי משני צדי אגף הדלת; עומק המשטח האופקי נמדד מפני הדלת ובניצב לה כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ה׳.
(התרשים הושמט)
(5)
על אף האמור בפסקה (4) –
(א)
בחדרים טכניים ועליות גג בכל בניין, מותר לפתוח דלת בקצה מהלך המדרגות, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות;
(ב)
על מרתף ועליית גג של דירת מגורים יחול פרט 3.8.5.5.
אף המדרגה וזווית הרום
[תיקון: תשס״ח־3]
עומק אף המדרגה לא יעלה על 4 סנטימטרים; זווית השיפוע של רום המדרגה לא תפחת מ־60 מעלות.
שיפוע השלח
[תיקון: תשס״ח־3]
במדרגות חיצוניות, שיפוע השלח לצורך ניקוז מים, לא יעלה על 2% בכיוון הירידה, ועל 1/2% בניצב לכיוון הירידה.
סטיה מותרת באחידות מידות המדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
במדרגות במהלך אחר, המשמשות חלק מדרך מוצא לא תותר סטייה העולה על 5 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין מדרגות סמוכות, וסטייה העולה על 10 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין המדרגה אשר מידתה היא הגדולה ביותר לבין המדרגה אשר מידתה היא הקטנה ביותר.
מעקה, מסעד ובית אחיזה
[תיקון: תשס״ח־3]
במעקה, מסעד ובית אחיזה המותקנים בדרבי מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.
בית אחיזה ומעקה במהלך ובחדר מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
בכל מהלך מדרגות המכיל 3 מדרגות או יותר, יותקן בית אחיזה משני צדי המדרגות; נאשר נדרש מעקה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות פרט זה.
בית אחיזה נוסף
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בחדד מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית אחיזה לא יעלה על 75 ס״מ כמתואר בתרשימים 3.2.2.16 א, ו־3.2.2.16 ב׳.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), עלה המרחק אל בית האחיזה, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, על 75 ס״מ, יותקן מאחז יד נוסף במתואר בתרשים 3.2.2.16 ג׳.
(ג)
עלה רוחב המדרגות על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בפרט משנה (ב) בתחום שאיננו נדרש למילוט כמתואר בתרשים 3.2.2.16 א׳.
(התרשימים הושמטו)
מעקה, מסעד ובית אחיזה
[תיקון: תשס״ח־3]
במעקה, במסעד ובבית אחיזה יתקיימו דרישות ת״י 1142 זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.
חדר מדרגות בבניין עם קומות תחתיות
[תיקון: תשס״ח־3]
בחדר מדרגות המשרת קומות תחתיות יתקיימו דרישות פרט 3.2.3.3.
מדרגות בדירה בבניין מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
פרט 3.8.5.7 יחול לגבי מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבניין מגורים.
מדרגות קשתיות
[תיקון: תשס״ח־3]
מותר להתקין מדרגות קשתיות בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלאו לגביהן התנאים האלה:
(1)
הרדיוס הקטן ביותר של הקו העקום לאורך סיפי המדרגות יהיה פי שניים לפחות מרוחב המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 א׳;
(התרשים הושמט)
(2)
עומק שלח מדרגה במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה (להלן – סף המדרגה) יהיה 26 סנטימטרים לפחות, באחידות לאורך המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 ב׳;
(התרשים הושמט)
(3)
אין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד).
מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף בבנין ולהשתמש בהן בחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים האלה:
(1)
המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
(2)
המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;
(3)
המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.
(ב)
רוחבה של מדרגה לוליינית או מדרגת שלח מתחלף יהיה 0.66 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד מהקצה הצר ביותר של המדרגה עד המישור הפנימי של המסעד או בין שני המישורים הפנימיים של המסעדים, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א; 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.
(התרשימים הושמטו)
(ג)
עומק שלח מדרגה, במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה או מהמישור החיצוני של המאחז הפנימי, הנמדד לאורך אפי המדרגות, יהיה 19 סנטימטרים לפחות, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א׳, 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.
(ד)
רום המדרגה לא יעלה על 24 סנטימטרים.
(ה)
גובה מזקף ראש יהיה 1.98 מטרים לפחות.
(ו)
המדרגות הלולייניות ושלח מתחלף יהיו בעלי מידות וצורה אחידות ואין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה כאמור בפרט 3.2.2.5(ד).
(ז)
תותר התקנת מסעד ובית אחיזה בצד אחד בלבד ויחול לגביהם פרט 3.2.2.14.
מדרגות טרפזיות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מותר להתקין בבניין מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות), לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים אלה:
(1)
המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
(2)
המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;
(3)
המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.
(ב)
עומק מינימלי של שלח מדרגה טרפזית יהיה 15 סנטימטרים לפחות.
(ג)
עומק שלח המדרגה יימדד במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה; עומק השלח יהיה אחיד ולא פחות מעומק שלח המדרגות האחרות במהלך המדרגות; מדידת המרחק מהקצה הצר תתבצע לאורך אפי המדרגות במתואר בתרשים 3.2.2.22.
(התרשים הושמט)
סולם מילוט
[תיקון: תשס״ח־3]
יותר שימוש בסולם מילוט בתנאי שיתקיימו בו דרישות פרטים 3.2.2.24 ו־3.2.2.25 בגישה אל המקומות המפורטים להלן או במילוט מהם:
(1)
גג או עליית גג לא מאוכלסים;
(2)
דרך מוצא ממגדל, משטח או חלל מוגבה או מונמך, המשמש ציוד מכני או שימוש דומה, אשר תפוסתו אינה עולה על 3 אנשים;
(3)
דרך מוצא שנייה מחדר מכונות או חלל דומה.
זווית התקנה של סולם מילוט
[תיקון: תשס״ח־3]
סולם מילוט יותקנו בזווית גדולה מ־75 מעלות ועד 90 מעלות.
גישה לסולם מילוט
[תיקון: תשס״ח־3]
המדרגה הנמוכה ביותר של הסולם לא תעלה על 30 סנטימטרים מעל המישור שעליו מותקן הסולם; הסולם יותקן בחלל שהגישה אליו תהיה דרך דלת הניתנת לנעילה או שבקצהו יותקן מחסום למניעת שימוש על ידי ילדים.
מדרגות נעות בבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא בנוסף על המדרגות הרגילות.
מבנה מדרגות נעות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא אם בן נתקיימו לגביהן תנאים אלה:
(1)
המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן;
(2)
הרוחב המינימלי של מפלס הדריכה במדרגות, שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לנקודה העליונה המפורט להלן בטור א׳, לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצדו בטור ב׳, והמרחק בין בתי האחיזה לא יעלה על המפורט בטור ג׳ לצדו:
טור א׳
הגובה
טור ב׳
רוחב מפלס הדריכה במטר
טור ג׳
המרחק בין בתי האחיזה במטר
הפרש הגובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות אינו עולה על 4 מטרים 0.60 0.80
הפרש גובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות העולה על 4 מטרים 0.90 1.00
(3)
שלח המדרגה לא יפחת מ־0.39 מטר.
(ב)
בקצה העליון והתחתון של מדרגות נעות יותקן משטח אופקי ששטחו לא יפחת מ־4 מ״ר.
(ג)
על גבי המעקה של מדרגות נעות יותקן בית־אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות.
(ד)
גובהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים.
(ה)
מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית־אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחומרים בלתי דליקים.
(ו)
חלק הבניין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים לא דליקים.
[תיקון: תשס״ח־3]
חדר מדרגות מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
אם נדרש להתקין בבניין חדר מדרגות מוגן, הוא יותקן כמפורט בסימן זה; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג׳, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
(ב)
מעטפת חדר מדרגות מוגן תהיה בנויה מאלמנטים עמידי אש; מרכיביו הפנימיים של חדר המדרגות, לרבות מהלכי המדרגות ומשטחים אופקיים (פודסטים), יהיו בנויים מחומר לא דליק.
(ג)
חדר המדרגות המוגן מופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש.
(ד)
המעקים בנויים מחומר לא דליק כהגדרתו בת״י 755.
(ה)
בית האחיזה יכול להיות עשוי חומר בסיווג דליקות מינימלי של III.2.2. על פי ת״י 755.
(ו)
רוחב המדרגות בחדר מדרגות מוגן יהיה 1.10 מטרים לפחות.
(ז)
מותר להתקין פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגה בתנאי שיתקיימו תנאים אלה:
(1)
פתחי האור יהיו מזוגגים בזיגוג קבוע, עמיד אש למשך 30 דקות לפחות לכשל תחילי בלבד לפי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות (להלן – ת״י 931);
(2)
שטחם הכולל של פתחי האור לא יעלה על 20% משטח קירות החוץ של חדר המדרגות המוגן באותה קומה;
(3)
חזיתות הבניין הניצבות או ההמשכיות לקיר החיצון שבו מצויים פתחי האור והנמצאות במרחק קטן מ־3 מטרים מפתחים אלה יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, לפי תרשים 3.2.3.1 א׳.
(התרשים הושמט)
(ח)
בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן כל מיתקן טכני, למעט זה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו.
(ט)
שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חרר מדרגות מוגן, אלא באמצעות מבואה או פרוזדור שהכניסה מהם לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד.
(י)
דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ייפתחו בכיוון המילוט.
(יא)
סידורי שליטה בעשן יהיו בהתאם לקבוע בפרק ה׳; תאורה מלאכותית תהיה בהתאם לקבוע בסימן ט״ז; תאורת חירום תהיה בהתאם לקבוע בסימן י״ז; שילוט יהיה בהתאם לקבוע בסימן י״ח.
(יב)
חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות יהיה בהתאם לקבוע בסימן א׳ בפרק ז׳.
הפרדת חלל שימושי בחדר מדרגות מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
בתוך חדר מדרגות מוגן לא יהיה כל חלל סגור שימושי, כולל מתחת למדרגות, ולא יותר כל שימוש העלול להפריע למילוט; ואולם יותר השימוש בחלל סגור שימושי מתחת למדרגות המופרד מחדר המדרגות על ידי אותה הפרדה שבין חדר המדרגות ושאר הבניין, ובלבד שלא תותר כניסה אליו מתוך חדר המדרגות.
חדרי מדרגות בבניין עם קומות תחתיות
[תיקון: תשס״ח־3]
חדרי מדרגות המחויבים על פי חלק ג׳, המשרתים קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ־8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, יהיו חדרי מדרגות מוגנים; כל חדר מדרגות אחר שאינו נדרש לפי חלק ג׳, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
[תיקון: תשס״ח־3]
מערכת מדרגות חיצונית
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במערכת מדרגות חיצונית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט זה.
(ב)
רוחב המדרגות במערכת מדרגות חיצונית יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם אם תפוסת הקומה אותה משרתת מערכת מדרגות חיצונית אינה עולה על 60 איש, רוחב מדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
(ג)
גובה המעקה בבניין גבוה או רב־קומות, יהיה 1.30 מטרים לפחות; בבניין שאינו בניין גבוה או רב־קומות, יהיה גובה המעקה 1.05 מטרים לפחות.
(ד)
המדרגות ייבנו ויותקנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.4, 3.2.2.5 למעט פרט משנה (ג), 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.
(ה)
תאורת חירום במערכת מדרגות חיצונית תותקן כמפורט בסימן י״ז.
(ו)
שלטים במערכת מדרגות חיצונית יותקנו וייקבעו כמפורט בסימן י״ח.
(ז)
פרטי משנה (ה) ו־(ו) לא יחולו על מהלך מדרגות שגובהו הכולל אינו עולה על 4 מטרים.
מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח
[תיקון: תשס״ח־3]
במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח יתקיימו דרישות פרטים 3.2.4.1, 3.2.4.3, 3.2.4.4, 3.2.4.5 ו־3.2.4.6.
הפרדת מערכת מדרגות חיצונית מן בניין
[תיקון: תשס״ח־3]
מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תופרד מהבניין לפי תנאים אלה:
(1)
חזיתות הבניין הפונות למערכת מדרגות חיצונית יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, בלא פתחים, בתחום שלא יהיה קטן מ־3 מטרים מהמעטפת החיצונית של המדרגות (להלן – התחום המוגן) כמתואר בתרשימים 3.2.4.3 א׳ ו־3.2.4.3 ב׳; ואולם ניתן להתקין פתח אור בתחום המוגן, בתנאי שפתח האור, על כל מכלוליו, יהיה מזוגג בזיגוג קבוע עמיד אש למשך 60 דקות לפי ת״י 931;
(התרשימים הושמטו)
(2)
היציאה מבניין למערבת מדרגות חיצונית תהיה דרך דלת אש הנפתחת עם כיוון המילוט.
סיום מערכת מדרגות חיצונית
[תיקון: תשס״ח־3]
מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תסתיים על פי אחד מהתנאים האלה:
(1)
מערכת המדרגות החיצונית מובילה אל מפלס הקרקע הסמוך לבניין;
(2)
מערכת המדרגות החיצונית מובילה לגג של חלק אחר של הבניין כאשר קיימת דרך מוצא המשכית מהגג אל היציאה והגג מוגן ועומד בדרישות סימן ח׳;
(3)
מערכת המדרגות החיצונית מובילה לאגף אש בבניין סמוך ובלבד שעמידות אגף האש היא למשך 60 דקות לפחות.
פתחים בקיר חיצון
[תיקון: תשס״ח־3]
במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח צד אחד לפחות יהיה פתוח ב־50% משטח הצד בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו באופן שימנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.4.5.
(התרשים הושמט)
חומרי בניה
[תיקון: תשס״ח־3]
מערכת מדרגות חיצונית תהיה בנויה מחומר לא דליק.
[תיקון: תשס״ח־3]
כללי
[תיקון: תשס״ח־3]
במוצא אופקי המשמש מוצא בטוח, יתקיימו דרישות סימן זה.
מוצאים אופקיים מספרם ומיקומם
[תיקון: תשס״ח־3]
ניתן להתקין מוצא אופקי אחד או יותר מחלק מבניין או מבניין, בתנאים האלה:
(1)
לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי תהיה יציאה או מוצא בטוח אחר המובילים ישירות אל מחוץ לבניין; מן המוצא האופקי אל היציאה או אל המוצא הבטוח האחר תהיה דרך מוצא באמצעות פרוזדור או מעבר, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;
(התרשימים הושמטו)
(2)
לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי מאגף אש אחר, יהיה שטח פנוי לצורכי המילוט של האגף האחר; השטח הפנוי, בעבור צורכי המילוט של האגף האחר, יחושב לפי 0.3 מ״ר לנפש בעבור הקהל של האגף האחר המיועד לעבור דרכו;
(3)
ההפרדה בין אגפי האש תהיה לכל גובה הבניין למעט קומות מרתף המשמשות לחניה; אגפי האש יופרדו זה מזה על ידי אלמנט עמיד אש ודלתות אש; קומת החניה תופרד מן הבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 2 שעות לפחות;
(4)
כמות המוצאים האופקיים תהיה לפי דרישות סימן י״ג;
(5)
מיקום מוצא אופקי יהיה כמפורט בסימן י״ד;
(6)
אם נדרשה דרך מוצא אחת מקומה או מחלק מבניין, מוצא אופקי לא יכול לשמש מוצא בטוח יחיד;
(7)
נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, סך כל רוחבי המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה לפחות מחצית רוחב דרכי המוצא הנדרשות בעבור חלק הבניין;
(8)
נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, מספר המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרשים בעבור חלק הבניין;
(9)
בדלת אש המותקנת במוצא אופקי תתקיים עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.
[תיקון: תשס״ח־3]
פרוזדור מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
פרוזדור ייחשב פרוזדור מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
(1)
רוחבו יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת, והוא יהיה 1.10 מטרים לפחות, מדידת הרוחב תיעשה כמפורט בפרט 3.2.12.10; ואולם אם פרוזדור מוגן משרת קומה הנמצאת במפלס היציאה וגם קומות נוספות, לצורך חישוב התפוסה, אין חובה לצרף את תפוסת קומת היציאה לתפוסה של שאר הקומות;
(2)
לא יוגבל אורכו של פרוזדור מוגן; אם אורכו גדול מ־50 מטרים, תותקן בו מערכת על־לחץ למניעת חדירה של עשן;
(3)
כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
(התרשים הושמט)
(4)
התקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של פרוזדור מוגן תותר, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים בסימן ג׳ להתקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן;
(5)
בחלל פרוזדור מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
(6)
תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט״ז;
(7)
תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י״ז;
(8)
שלטים יותקנו כמפורט בסימן י״ח;
(9)
רצפת הפרוזדור תהיה אטומה ובלא חירור.
[תיקון: תשס״ח־3]
פרוזדור פתוח מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
פרוזדור ייחשב פרוזדור פתוח מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
(1)
קירות הפרוזדור הפונים אל החוץ, במפגש של הקיר עם התקרה, יהיו פתוחים ב־50% לפחות משטחם לחלל האוויר, כך שתמנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
(התרשים הושמט)
(2)
קירות הפרוזדור האחרים, לרבות הרצפה והתקרה, יופרדו מהבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 1 שעה לפחות;
(3)
רוחב הפרוזדור יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת ולא יפחת מ־1.10 מטרים; מדידתו תיערך כמפורט בפרט 3.2.12.10;
(4)
אם חלקו של פרוזדור פתוח מוגן משמש פרוזדור ללא מוצא, יחולו לגביו הדרישות החלות על פרוזדור ללא מוצא, כמפורט בפרט 3.2.15.2;
(5)
לא יוגבל אורכו של פרוזדור פתוח מוגן;
(6)
כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור פתוח מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד וכיוון פתיחתה יהיה בהתאם לדרישות סימן א׳;
(7)
בחלל פרוזדור פתוח מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
(8)
תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט״ז;
(9)
תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י״ז;
(10)
שלטים יותקנו במפורט בסימן י״ח.
[תיקון: תשס״ח־3]
גג מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
גג ייחשב גג מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
(1)
מרכיבי הגג יהיו עשויים אלמנטים עמידי אש, למעט חומרי הבידוד והאיטום;
(2)
משטח ההליכה המהווה חלק מנתיב היציאה (להלן – משטח ההליכה), ישולט ויסומן בסימון מתאים;
(3)
משטח ההליכה יהיה המשכי, בלא מכשולים, ובלא חשיפה ישירה לאש שמקורה מתוך הבניין; משטח ההליכה יוביל אל הרחוב או להמשכה של דרך מוצא וממנה לרחוב או ליציאה;
(4)
רוחב משטח ההליכה יהיה לפי דרישות התפוסה;
(5)
אם יותקן על הגג פתח מוצא של מערכת שחרור עשן, הוא יותקן במרחק של 5 מטרים לפחות ממשטח ההליכה; גובה הפתח יהיה 3 מטרים לפחות מעל גובה הגג.
[תיקון: תשס״ח־3]
יציאה
[תיקון: תשס״ח־3]
ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן זה.
מרכיבי היציאה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
יציאה יכולה להכיל אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
(1)
דלת יציאה חיצונית, בתנאי שתיפתה בכיוון המילוט, כמתואר בתרשים 3.2.9.2 א׳;
(התרשים הושמט)
(2)
מבואה או אולם כניסה, בתנאי שנתקיימו לגביהם כל התנאים האלה:
(א)
דלת יציאה חיצונית הנצפית בלא הפרעה מדלת היציאה של המוצא הבטוח; אם אין קו מבט ישיר בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת היציאה החיצונית, יותקן שלט מואר, ”יציאה“, כמפורט בסימן י״ח.
(ב)
מרחק ההליכה בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת יציאה חיצונית אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳;
(התרשימים הושמטו)
(ג)
המבואה או אולם הכניסה אינם משמשים לשימושים נוספים, ומופרדים מאזורים סמוכים בעלי שימוש שונה באלמנט עמיד אש;
(ד)
מותרת הצבת מיתקן המיועד לשמש את המבואה או את אולם הכניסה, כגון דלפק קבלה או פינת המתנה ובלבד שהמיתקן לא יפגע ברוחב הנדרש בעבור דרך מוצא.
(3)
קומת עמודים מפולשת, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992, בתנאי שנתקיימו לגביה כל התנאים האלה:
(א)
לפחות שני צדדים של הקומה פתוחים לחלל האוויר;
(ב)
נתיב היציאה פנוי ממכשולים;
(ג)
מרחק ההליכה בין דלת יציאה חיצונית לבין יציאה מקומת עמודים מפולשת, אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳.
(ב)
נתיב היציאה אל חוץ הבניין יהיה פנוי ממכשולים ויוביל אל הרחוב.
(ג)
רוחב נתיב היציאה יהיה בהתאם לדרישות התפוסה.
מספר יציאות אל חוץ הבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
היה מספר המוצאים הבטוחים מאגף אש גדול מאחד, מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרש יובילו ישירות לחוץ הבניין דרך דלת יציאה חיצונית.
קומה מפולשת וחצר פנימית
[תיקון: תשס״ח־3]
בחצר, בקומת עמודים מפולשת, בחצר פנימית או בכל חלל חיצון אחר, המשמשים חלק מיציאה, יתקיימו דרישות אלה:
(1)
רוחבם לא יפחת מ־1.10 מטר ויעמוד בדרישות התפוסה, הגדול מביניהם;
(2)
הם יחוברו לדרך ציבורית;
בפרט זה, ”חצר פנימית“ – חצר שיש ממנה יציאה אל הרחוב.
חסימת קומות תחתיות
[תיקון: תשס״ח־3]
בחדר מדרגות הממשיך יותר מחצי קומה מתחת למפלס היציאה אפשר להתקין פשפש; הפשפש יותקן במפלס היציאה או במפלס הנמוך בכחצי קומה מתחת למפלס היציאה וכיוון פתיחתו יהיה בכיוון המילוט מן הקומות התחתיות.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישת כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
כבש המשמש חלק מדרך מוצא, יעמוד בדרישות סימן זה.
מידות כבש
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מידות הכבש יהיו כמצוין בטבלה שלהלן:
רכיב הכבש מידת הרכיב
רוחב מינימלי פנוי ממכשולים, למעט בליטות עד 9 סנטימטרים בגובה של מסעד יד או נמוך ממנו 110 סנטימטרים
בבניין ציבורי רוחב מינימלי פנוי ממכשולים מדור על פני רצפת הכבש 130 סנטימטרים
שיפוע מרבי של כבש המשמש חלקיו מדרך מוצא נגישה לאדם עם מוגבלות 8%
שיפוע מרבי בניצב לכיוון המילוט 2%
הפרש גובה מרבי למהלך אחד של כבש 75 סנטימטרים
(ב)
האמור בפרט משנה (א), לא יחול על –
(1)
כבש שאינו מיועד לשימוש אדם עם מוגבלות;
(2)
גישה לציוד תעשייתי, לחדרים טכניים ולחדרי אחסון;
(3)
כבש המיועד לתנועה של מכוניות והיכול לשמש חלק מדרך מוצא.
מבנה כבש
[תיקון: תשס״ח־3]
מבנה הכבש יתאים לדרישות אלה:
(1)
כבש המשמש חלק מדרך מוצא יהיה בנוי ממבנה קבוע;
(2)
מבנה הכבש יהיה עשוי חומר לא דליק; משטח ההליכה לא יהיה מחורר.
משטחים אופקיים (פודסטים)
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בתחילת הכבש ובסופו יותקן משטח אופקי; שיפוע המשטח אופקים האופקי לא יעלה על 2%; רוחב המשטח האופקי יהיה ברוחב הכבש לפחות; אורך המשטח האופקי בכיוון ההליכה יהיה 130 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.10.4 א׳.
(התרשים הושמט)
(ב)
בכל מקום שבו נפתחת דלת לכיוון הכבש יותקן משטח אופקי; רוחב המשטח האופקי הנמדד מפני הדלת או הפתח ובניצב להן יהיה 1.30 מטרים לפחות; אורך המשטח האופקי יהיה כרוחב הדלת או הפתח בתוספת 0.30 מטרים לפחות מעבר למזוזה הסמוכה לידית, במתואר בתרשים 3.2.10.4 ב׳.
(התרשים הושמט)
(ג)
שינוי כיוון בכבש יבוצע רק במשטח אופקי; רוחב כבש או משטח אופקי לא יקטן בכיוון המילוט.
(ד)
במשטחים אופקיים בבנייני ציבור יתקיימו גם הדרישות שבפרט 8.09.
מעקה ומאחז יד
[תיקון: תשס״ח־3]
במעקה ובמאחז יד יתקיימו דרישות ת״י 1142.
כבש מחוץ לבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
כבש המוביל לכניסה לבניין יותקן בתנאים אלה:
(1)
רוחב הכבש לא יפחת מהרוחב הנדרש, על פי חישובי התפוסה לפרוזדור או המבואה בתוך הבניין הגובלים עם הכניסה, ולא יפחת מהרוחב הנדרש בפרט 8.04;
(2)
שיפוע הכבש בתוך הנכס לא יעלה על 8%.
[תיקון: תשס״ח־3]
כללי
[תיקון: תשס״ח־3]
אזור מחסה המשמש חלק מדרך מוצא נגיש, יהיה אחר או יותר מאלה:
(1)
חלל חסום לעשן בבניין המוגן כולו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית, והנמצא במרחק שאינו עולה על 10 מטרים מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח כמתואר בתרשים 3.2.11.1 א׳;
(התרשים הושמט)
(2)
מבואת מעלית חסומה לעשן;
(3)
חלל בחדר מדרגות מוגן המשמש מוצא בטוח המאפשר השהיה במהלך המילוט כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳;
(התרשים הושמט)
(4)
דירת מגורים;
(5)
חדר סגור בקומה המוגנת כולה על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
(6)
מרחב מוגן קומתי או מוסדי.
נגישות אזור מחסה
[תיקון: תשס״ח־3]
אזור מחסה יהיה נגיש לשטחים שהוא משרת באמצעות דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלויות (להלן – דרך מוצא נגישה).
יציאה מאזור מחסה
[תיקון: תשס״ח־3]
מתוך אזור מחסה תהיה גישה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב, באמצעות פרוזדור, מוצא בטוח או מעלית.
תקשורת באזור מחסה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
באזור מחסה תותקן מערכת תקשורת דו־סיטרית בין אזור המחסה לבין לוח הפיקוד המרכזי של מערכות הגילוי וכיבוי אש.
(ב)
סמוך למערכת התקשורת יותקן שלט ובו הוראות בדבר קבלת עזרה באמצעות המערכת.
פרטי אזור מחסה
[תיקון: תשס״ח־3]
באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.11.6, 3.2.11.7, 3.2.11.8, 3.2.11.9.
מידות אזור מחסה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בכל קומה נגישה לאנשים עם מוגבלויות יותקן אזור מחסה; שטח אזור מחסה בעבור תפוסה של כל 200 איש או חלק ממנה יהיה במידות של 120×80 סנטימטרים לפחות; שטח זה מיועד לאדם בכיסא גלגלים או אדם עם כל מוגבלות אחרת; השטח יהיה נוסף על הרוחב הנדרש לדרך המוצא כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳.
(ב)
פרט (א) לא יחול על קומה שהיציאה ממנה אל מחוץ לבניין איננה דורשת שימוש במדרגות.
איסור חסימת כסא גלגלים
[תיקון: תשס״ח־3]
אזור מחסה המיועד ליותר מכיסא גלגלים אחד, יתוכנן באופן שלא יחסום יותר מכיסא גלגלים אחד אחר הנמצא באותו אזור מחסה, כמתואר בתרשים 3.2.11.7.
(התרשים הושמט)
שילוט אזור מחסה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
כל אזור מחסה יסומן על ידי שלט שעליו כתוב: ”אזור מחסה“.
(ב)
השלט יכיל את הסימן המציין אנשים עם מוגבלות.
(ג)
השלטים ימוקמו במקומות האלה:
(1)
סמוך לדלת המאפשרת כניסה לאזור המחסה;
(2)
סמוך לדלת הנפתחת אל חדר מדרגות מוגן הכולל אזור מחסה;
(3)
סמוך לדלת הנפתחת אל מבואת מעלית, הכוללת אזור מחסה.
(ד)
בכל מקום שיש צורך לסמן בבירור את הכיוון לאזור המחסה, יוארו השלטים כנדרש בעבור שלטים לדרך מוצא כאמור בסימן י״ח.
שלט לעיוורים
[תיקון: תשס״ח־3]
סמוך לדלת כניסה לאזור מחסה יותקן שלט לעיוורים ויתקיימו בו הוראות סימן י״ח ות״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת״י 1918 חלק 4).
[תיקון: תשס״ח־3]
חישוב תפוסה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
תפוסה של בניין תיקבע לפי סך הכל המצטבר של תפוסת חלקי הבניין השונים על פי שימושם.
(ב)
מספר דרכי מוצא ורוחבן בכל קומה ייתנו מענה לתפוסה הכוללת של חלקי הבניין השונים באותה קומה.
(ג)
אם דרכי מוצא משרתות יותר מקומה אחת, מספרן ורוחבן ייקבעו על פי התפוסה של הקומה שבה הם נמצאים; בכל מקרה לא תהיה הפחתה במספר דרכי המוצא או ברוחבן בכיוון המילוט, כמתואר בתרשימים 3.2.12.1 א׳ 3.2.12.1 ב׳.
(התרשימים הושמטו)
(ד)
היו דרכי המוצא משרתות קומה המלכדת נתיב מילוט מהקומות שמעליה ומתחתיה, יחושבו מספרן ורוחבן של דרכי המוצא כסכום הכמות והרוחב של הקומות המתלכדות, כאמור בתרשים 3.2.12.1 ג׳.
(התרשים הושמט)
(ה)
תפוסה של יציע או של מרפסת תתווסף לחישוב התפוסה של חלק הבניין שאליו הם מחוברים.
(ו)
תפוסת חדר או אולם, לצורך חישוב רוחב ומספר דרכי מוצא, תחושב על ידי חלוקת השטח השימושי של חלק הבניין האמור, כמפורט בטור א׳ בטבלה 3.2.12.2, הנמדד במטר מרובע, במקדם התפוסה הנקוב בטור ב׳ לצדו, למעט אם נרשם אחרת; בפרט זה, ”שטח שימושי“ – השטח הנמדד על פי טור ג׳ בטבלה האמורה ובהתייחס לדרישות הנוספות כמצוין בטור ד׳,
(ז)
על אף האמור בפרט משנה (ו), מותר שתפוסת חדר או אולם תהיה גדולה מן התפוסה המתקבלת מהחישוב לפי פרט משנה (ו), בתנאי שבמרכיבי דרך המוצא יתקיימו כל דרישות פרק זה; פרט משנה זה לא יחול על שימושים שההערה 'תפוסה מקסימלית׳ מצוינת לצדם בטור ד׳ בטבלה 3.2.12.2.
(ח)
שטחי פרוזדורים, מדרגות, חדרי שירותים וחדרים טכניים לא ייכללו בחישוב התפוסה.
(ט)
אם בחלק מבניין מתקיימים כמה שימושים בו־זמנית ולא ניתן להפריד בין שימושים, תפוסתו תחושב לפי השימוש בעל התפוסה הגבוהה ביותר.
מקדמי תפוסה
[תיקון: תשס״ח־3]
בתפוסת בניין יתקיימו דרישות פרט 3.2.12.1 לפי מקדמי התפוסה המפורטים להלן:
טבלה 3.2.12.2 – מקדמי תפוסה (במ״ר לנפש)
טור א׳
השימוש
טור ב׳
השטח לנפש במ״ר או דרישה אחרת
טור ג׳
השטח הנמדד
טור ד׳
הדרישות המתקיימות לפי פרט 3.2.12.3
התקהלות
1 אולם אסיפות עם מקומות ישיבה מקובעים. לפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב) (א), (ב), תפוסה מקסימלית
2 אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים או אולם שמחות. 1 נטו אולם (א), תפוסה מקסימלית
3 אולם אסיפות ללא מקומות ישיבה 1- נטו אולם (א), תפוסה מקסימלית
4 אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס, עם מושבים מקובעים. לפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב) (ב), תפוסה מקסימלית
5 אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס ללא מושבים מקובעים, המשמש לפסטיבל. 1 האזור המגודר תפוסה מקסימלית
6 באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על ספסלים לכל משתמש 0.50 מטר אורך ספסל ופרט 3.2.12.3(ב) (ב), תפוסה מקסימלית
7 באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על מושבים מקובעים לפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב) (ב), תפוסה מקסימלית
8 אולם לכדורת, לביליארד ולמשחקים כיוצא באלה 1.10 ופרט 3.2.12.3(ב) נטו אולם – למעט שטח המשחקים (א), תפוסה מקסימלית
9 אולם המתנה – חלק מבניין המשמש מקום המתנה לכניסה לאולם אסיפות למעט אולם שמחות. 1 נטו אולם (א)
10 אולם המתנה לאולם שמחות 0 נטו אולם (א), (ז)
11 מסעדה או שטח הסעדה 1 נטו שטח הסעדה (א)
12 מטבח 10 נטו (א)
13 ספרייה, אולם קריאה 4.6 נטו (א)
14 ספרייה, אזור מדפי ספרים 10 נטו (א)
15 בריכה 3 שטח המים תפוסה מקסימלית
16 בריכה 3 שטחים מרוצפים מסביב לבריכה
17 בריכה 1 בשטח פתוח לא מקורה המשמש לאירועים תפוסה מקסימלית
18 בריכה 4 בשטח פתוח לא מקורה שאינו משמש לאירועים
19 מקווה 3 שטח המים
20 מקווה 3 שטחים מרוצפים מסביב למקווה
21 חדר כושר הכולל ציוד 4.6 נטו (א)
22 חדר כושר ללא ציוד 1.4 נטו (א)
23 במה 1.4 נטו (א)
24 גלריה טכנית ומעברים לתאורה, תחזוקה וכדומה 10 נטו
מוסדות חינוך
25 כיתה 1.25 נטו (א)
26 חדרי מלאכה 4 נטו (א)
27 מעבדות במוסדות חינוך 2.5 נטו (א)
גן ילדים
28 כיתה בגן ילדים או מעון יום 3.3 נטו (א)
מוסדות בריאות
29 מרפאות 9 ברוטו (א)
30 מחלקות טיפול 22 ברוטו (א)
31 חדרי חולים (שינה) 11 ברוטו (א)
בתי סוהר, בתי מעצר
32 תא מעצר, תא מאסר 4.5 נטו תא מעצר או תא מאסר
מגורים
33 בניין דירות 18 שטח המיועד למטרות עיקריות (א)
34 בתי מלון ומעונות סטודנטים 18 שטח המיועד למטרות עיקריות (א)
35 דיור מוגן 18 שטח הדירות ברוטו (א)
36 אולם מיטות באכסניה 5 נטו אולם (א)
תעשיה
37 תעשיה רגילה (כמו משרדים) 10 נטו אולם ייצור (א)
38 תעשיה מיוחדת בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ־100 נטו אולם ייצור (א)
39 תעשיה מסוכנת בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ־100 נטו אולם ייצור (א)
40 בית מלאכה 5 נטו אולם ייצור (א)
עסקים
41 משרדים 10 שטח המיועד למטרות עיקריות (א)
אחסון
42 אולם אחסון 30 נטו אולם האחסון (א)
מסחר
43 מסחר בקומת מרתף 3 שטח למטרות עיקריות לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות (ג)
44 מסחר בקומת רחוב 3 שטח למטרות עיקריות וחלל ציבורי מקורה בחזית החנויות (ג)
45 מסחר בקומה מעל מפלס קומת הרחוב 6 שטח למטרות עיקריות וחלל ציבורי מקורה בחזית החנויות (ג)
46 קומה או חלק מקומה המשמש רק בעבור אחסון, אזור למשלוח או קבלת סחורה ואשר איננו פתוח לקהל 30 נטו
47 קניון מקורה כל שטחי המסחר, למעט מעברים המשמשים דרך מוצא בטוח ולמעט מעבר ציבורי משותף. (ג), (ד), (ה), (ו)
אזור המכירה מתחת למפלס הרחוב 3
אזור המכירה במפלס הרחוב 3
אזור המכירה מעל מפלס הרחוב 6
בניינים אחרים
48 חניון מקורה וחניון לא מקורה 30 קומת החניה נטו
49 מקלט או מרחב מוגן שטחו לא ייחשב במניין התפוסה
50 לכל שימוש אחר בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א בהתאם לשימוש הדומה לו.


הערות לטבלת מקדמי תפוסה
[תיקון: תשס״ח־3]
נוסף על האמור בטבלה 3.2.12.2, יחולו הדרישות האלה:
(א)
בטבלה זו –
”ברוטו“ – שטח נטו בתוספת שטח הפרוזדור הסמוך הנמדד בין הקירות;
”נטו“ – שטח פנים החדר או האולם הנמדד בין הקירות;
”בניין תעשיה רגילה“ – בניין המשמש לתעשיה הכוללת חומ״ס ברמת סיכון נמוכה או רגילה, והיכול לכלול כמה קומות, כאשר בכל קומה יכולות להיות כמה פעילויות שונות;
”תעשיה מיוחדת“ – בניין המשמש לתעשיה הכוללת חומ״ס ברמת סיכון נמוכה או רגילה, המשמש לתהליך מסוים, והמאופיין בצפיפות נמוכה של אנשים ומרבית שטח המפעל תפוס במכונות או בציוד;
”תעשיה מסוכנת“ – תעשיה העוסקת בייצור, עיבוד או אחסנה של חומ״ס ברמת סיכון גבוהה (High Hazard);
”תפוסה מקסימלית“ – התפוסה המחושבת לשימוש זה לפי מקדם התפוסה בטור ב׳ בטבלה תהיה התפוסה המקסימלית.
(ב)
שטחים באולם או בזירת המשחק שאינם משמשים מעברים של דרכי המוצא, המיועדים להצבת כיסאות ניידים, יחושבו לפי 1 מ״ר שטח רצפה מינימלי לנפש.
(ג)
לקביעת התפוסה לבניין המשמש למסחר, שבו קומות החנויות הן קומות רחוב והן נפתחות ישירות החוצה לרחובות במפלסים שונים ולשני צדדים שונים, החישוב ייעשה בנפרד בעבור כל קומה הפתוחה ישירות למפלס הרחוב לפי 3.0 מ״ר לנפש משטח החנויות המיועד למטרות עיקריות; לעניין פרט זה, ”קומת רחוב“ – קומה עם גישה ישירה מהרחוב שהפרש המפלסים ממנה אל המדרכה אינו עולה על 1.20 מטרים, למעט אזור אחורי המיועד לפריקה וטעינה בלבד.
(ד)
בקניון מקורה תחושב התפוסה כלהלן:
(1)
חישוב התפוסה לגבי מעבר ציבורי משותף ומקורה, שהוא מוגן עשן, ייערך על ידי חלוקת סך כל השטח של כל החנויות בקומה, בתוספת 50% משטחי חנויות עוגן, במקדם הנמוך ביותר לפי הטבלה שלהלן:
לעניין זה –
”חנות עוגן“ – חנות ששטחה למטרה עיקרית עולה על 2,000 מ״ר;
”מעבר ציבורי משותף מוגן עשן“ בקניון – מעבר שרוחבו 6 מטרים לפחות וגובהו 6 מטרים לפחות, והכולל סידורי שליטה בעשן, כך שעשן לא יצטבר מתחת לגובה של 2.20 מטרים מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר הנמצאת בחלל המעבר הציבורי המשותף;
טבלת מקדמי תפוסה (במ״ר לנפש) בעבור מעבר ציבורי משותף מוגן עשן מקורה בקניון
סה״כ שטח החנויות + 50% משטח חנויות העוגן מחושב במ״ר קטן מ־14,000 מ״ר גדול מ־14,000 מ״ר קטן מ־28,000 מ״ר גדול מ־28,000 מ״ר קטן מ־37,000 מ״ר גדול מ־37,000 מ״ר
מקדם התפוסה 3 3.95 5.0 5.1
(2)
חישוב התפוסה בעבור מעבר ציבורי שאיננו מוגן עשן יהיה בהתאם לשימוש של הקומה שנמצא בה המעבר הציבורי.
(ה)
לכל חנות יסופקו דרכי מוצא החוצה, חל השטח המקורה של הקניון או אל מחוץ לבניין, בהתבסס על חישוב התפוסה לפי טבלה 3.2.12.2;
(ו)
לכל חנות עוגן תהיה מערכת דרכי מוצא עצמאית שאיננה מסתמכת על הקניון המקורה בעבור 50% לפחות מן התפוסה.
(ז)
אם משמש אולם ההמתנה להתקהלות נפרדת ושונה מן ההתקהלות באולם השמחות, תחושב התפוסה לאולם ההמתנה לפי 1 מ״ר לנפש.
מקדם הרוחב של מרכיבי דרך מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
הרוחב החופשי המינימלי של כל מרכיבי דרך מוצא מחלק של בניין יחושב בעבור סוג השימוש, כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, על ידי הכפלת מספר האנשים המרבי שבעבורם מיועדת דרך המוצא, המתקבל מחישוב התפוסה לפי פרט 3.2.12.1, במקדם הרוחב הנקוב בטור ב׳ או ג׳ בטבלה, והנמדד בסנטימטרים לנפש, בהתאם למרכיב דרך המוצא; בפרט זה, ”מהלך אופקי“ – לרבות מעבר משופע או כבש ששיפועו אינו עולה על 8%.
(ב)
טבלה 3.2.12.4 – מקדמי רוחב
טור א׳
השימוש
טור ב׳
מקדם רוחב של מדרגות וכבש ששיפועו עולה על 8%
טור ג׳
מקדם רוחב של מהלך אופקי
סנטימטרים לנפש סנטימטרים לנפש
1 מחלקה סיעודית בבית חולים 1.0 0.5
2 בית חולים – מחלקה אמבולטרית עם כיסוי במתזים 0.8 0.5
3 בית חולים – מחלקה אמבולטרית בלא כיסוי במתזים 1.5 1.3
4 אזורים בעלי סיכון גבוה (High Hazard) 1.8 1.0
5 כל האחרים 0.8 0.5
בטבלה זו, ”אזורים בעלי סיכון גבוה“ – אזורים שבהם מאחסנים, מוכרים, מעבדים או מייצרים חומר מסוכן.
אופן חישוב וקביעת רוחב פרוזדור
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
הרוחב החופשי המינימלי של פרוזדור, לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט משנה (ב), או מהרוחב הנקוב בטבלה שבפרט משנה (ג), לפי הרחב מבין השניים.
(ב)
רוחבו החופשי המינימלי של פרוזדור יחושב כלהלן:
(1)
יחושב סך כל התפוסות של כל החדרים שהפרוזדור משרת אותם;
(2)
סך כל התפוסות יחולק במספר דרכי המוצא הנדרשות שאליהן מוביל הפרוזדור, כמתואר בתרשים 3.2.12.5;
(3)
לקבלת הרוחב המינימלי של הפרוזדור תוכפל התוצאה המתקבלת בפסקה (2) במקדם הרוחב הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.12.4.
(התרשים הושמט)
(ג)
הרוחב המינימלי של פרוזדור בבניין או בחלק בניין, מהסוג המפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן יהיה כנקוב בטור ב׳:
טבלה 3.2.12.5 – רוחב מינימלי של פרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא
טור א׳
סוג הבניין או חלק הבניין
טור ב׳
רוחב הפרוזדור במטרים
1 בדירת מגורים, פרוזדור המשמש כניסה ראשית 1.00
2 בדירת מגורים 0.90
3 בניין מגורים, בניין משרדים, בניין תעשיה או בניין מלאכה 1.10
4 בניין מסחרי 1.30
5 בניין המשמש מוסד ציבורי 1.30
6 אגפי כיתות לימוד בבית – ספר יסודי עד תיכון 2.40
7 פרוזדור המיועד למעבר מיטות בבית חולים כללי או במחלקה גריאטרית או במחלקה סיעודית בבית אבות 2.20
8 בית חולים פסיכיאטרי 1.80
9 פרוזדור המיועד לחולים אמבולטוריים בבית חולים 1.50
10 דיור מוגן 1.50
11 בית אבות 1.80
12 מקווה 0.90
13 בכל בניין למעט בדירת מגורים, בחלק הבניין שאינו משמש לייעודו הראשי של הבניין 1.10
14 בבניין עם מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, לאורך פיר המעלית. אורך הפרוזדור יהיה 1.50 מטרים לפחות. 1.50
15 בבניין שמותקנת בו מעלית נושאת אלונקה, רוחב הפרוזדור ממישור דלת המעלית, לאורך פיר המעלית 2.20
16 כל בניין אחר בהתאם לסוג הבניין הדומה לו ביותר מבין הבניינים המפורטים בטור א׳, על פי החלטת עורך הבקשה


רוחב דלת בפרוזדור
[תיקון: תשס״ח־3]
הותקנה דלת בניצב לכיוון התנועה בפרוזדור, רוחבה יהיה כנדרש בפרט 3.2.1.3.
רוחב דרכי מוצא בבניין בעל שימושים שונים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
רוחב מרכיבי דרך מוצא בבניין בעל שימושים שונים ייקבע לפי החישוב המתאים לאותו חלק מהבניין בעל הרוחב החופשי הגדול ביותר.
(ב)
בבניין בעל שימושים שונים, בו חלקי הבניין מופרדים על ידי מחיצת אש, רוחב מרכיבי דרך מוצא לכל חלק מבניין ייקבע לפי החישוב המתאים לשימוש הנעשה באותו חלק של הבניין.
רוחב מעבר המהווה חלק מדרך מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
רוחב מעבר בבניין, המהווה חלק מדרך מוצא, יהיה לפחות 1.10 מטרים; דרישה זו אינה חלה על דלתות, שרוחבן בהתאם לקבוע בפרטים 3.2.1.1 עד 3.2.1.3. ואינה חלה בדירת מגורים.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א) רוחב מעבר המשרת עד 10 אנשים, ושאורכו אינו עולה על 15 מטרים, יהיה 0.90 מטרים לפחות.
גובה מעבר ופרוזדור
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
גובה מזקף ראש של מעבר ופרוזדור יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט הגובה מתחת למשקופים.
(ב)
הנמכות מקומיות של התקרה או התקנת מערכות מכניות כגון רכיבי תאורה, רכיבי מיזוג אוויר, מתזים, שלטים וכיוצא באלה, יותרו, בתנאי שגובה מזקף הראש יהיה 2 מטרים לפחות.
(ג)
גובה מזקף הראש בפרט משנה (א) יישמר בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה בכל חלק של הבניין.
אופן מדידת רוחב מעבר ופרוזדור
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מדידת רוחב מעבר ופרוזדור תיערך בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה ובין ציפויי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10.
(ב)
תותר הבלטת מסעדים המותקנים לאורך צדי המעבר והפרוזדור עד 9 סנטימטרים מפני ציפוי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10; הבלטה זו לא גורעת מרוחבו של המעבר והפרוזדור.
(התרשים הושמט)
(ג)
במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר לפי תרשים 3.2.1.10 א׳.
(ד)
תותר הבלטת דלת הפתוחה למעבר ולפרוזדור לפי תרשים 3.2.1.10 ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
כללי
[תיקון: תשס״ח־3]
מספר דרכי מוצא מבניין או מחלק בניין יהיה לפי דרישות סימן זה.
מספר פתחי היציאה מחדר או מחלק בניין
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
לא יפחת משניים מספר פתחי יציאה מחדר או מחלק בניין המופרד באמצעות קירות ודלתות, שנתקיימו לגביו אחד או יותר מהתנאים האלה:
(1)
הוא מיועד להכיל 50 איש או יותר;
(2)
הוא מיועד לאחסון חומרים מסוכנים, לייצורם או לשימוש בהם וגודלו עולה על 20 מ״ר.
(ב)
לא יפחת משלושה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.
(ג)
לא יפחת מארבעה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־1,000 איש.
מספר דרכי מוצא מקומה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
לא יפחת משניים מספר דרכי מוצא מקומה בבניין, למעט במקרים האלה:
(1)
בניין מגורים שאינו רב־קומות;
(2)
בניין שאינו רב־קומות שבו מספר האנשים המרבי שקומה כלשהי מיועדת להכיל אינו עולה על 30, ושמרחק ההליכה מכל נקודה בקומה אל מוצא בטוח או אל יציאה אינו עולה על 30 מטרים.
(ב)
לא יפחת משלוש מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.
(ג)
לא יפחת מארבע מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־1,000 איש.
(ד)
מספר דרכי המוצא בקומה לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחדר או מחלק בניין הכלול בתוכה.
מספר דרכי מוצא מבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מספר דרכי המוצא מבניין לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחלק בניין או מקומה הכלולים בו.
(ב)
ממבואת מעלית תותקן דרך מוצא אחת לפחות.
מחיצה ניידת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
הותקנה מחיצה ניידת לחלוקת חדר או חלל, בכל חלק של החדר או החלל לאחר החלוקה יתקיימו דרישות מספר דרכי מוצא המפורטות בסימן זה, דרישות מיקום דרכי מוצא המפורטות בסימן י״ד ודרישות מרחקי הליכה המפורטות בסימן ט״ו.
(ב)
במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח המאפשרים מעבר בין צד אחד של החדר המחולק למשנהו; פתח זה ייחשב במניין פתחי היציאה מהחדר לאחר החלוקה ובלבד שתפוסת החלק שממנו אין מעבר ישיר לפרוזדור איננה עולה על 20 איש.
(ג)
מחיצה ניידת לא תחסום מעבר או פרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח באותה קומה.
(ד)
במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרק ו׳ לעניין חומרי גמר בבניין.
[תיקון: תשס״ח־3]
מיקום דרכי מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
גישה למוצא בטוח או ליציאה תהיה באמצעות מעבר או פרוזדור ולא דרך חדרים.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), יותר מעבר בגישה למוצא בטוח דרך חדר אחד סמוך, בתנאי ששני החדרים משמשים חלק מאותה יחידה תפקודית, או דרך מבואה (לובי), ובלבד שהחדרים אינם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים ואינם ניתנים לנעילה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 א׳.
(התרשים הושמט)
(ג)
נדרשות שתי דרכי מוצא מחדר או אולם, דלתות היציאה ימוקמו באופן שהמרחק הקטן ביותר בין דלת יציאה אחת לשניה (להלן בפרט זה – המרחק המינימלי) לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר באותו חדר או אולם; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מחדר או אולם, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה כמתואר בתרשימים 3.2.14.1 ב׳ ו־3.2.14.1 ג׳.
(התרשימים הושמטו)
(ד)
נדרשות שתי דרכי מוצא מקומה, דלתות היציאה מהקומה ימוקמו באופן שהמרחק המינימלי לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר בקומה; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מקומה, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה; לעניין פרט זה, דלת היציאה מהקומה אפשר שתהיה דלת הנפתחת אל מוצא בטוח, דלת יציאה חיצונית, פתח יציאה חיצוני, תחילתו של חדר מדרגות לא מוגן, או תחילתה של יציאה כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ד׳.
(התרשים הושמט)
(ה)
על אף האמור בפרט משנה (ד) לעניין אופן מדידת המרחק בין דלתות היציאה, אם דלתות היציאה מחוברות ביניהן בעזרת פרוזדור בעל עמידות אש של 60 דקות, יימדד המרחק המינימלי לאורך מסלול ההליכה בפרוזדור כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ה׳.
(התרשים הושמט)
(ו)
על אף האמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), בבניין שמותקנת בו, בכל שטח הבניין, מערבת מתזים או בבניין המיועד למוסדות חינוך, שהותקנו בו, בפרוזדורים ובמבואות, סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה׳, המרחק בין הדלתות כאמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), לא יפחת משליש אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות בחדר, באולם או בקומה בהתאמה.
(ז)
בקומה שבה דלתות היציאה למוצא בטוח ממוקמות בשני אגפי אש המופרדים זה מזה, ובמחיצת האש מותקנת דלת אש, המאפשרת מעבר בין אגף אחד לאגף שני, לא יחולו מגבלות המרחק המינימלי המפורטות בפרטי משנה (ד) ו־(ו).
(ח)
חדרי מדרגות משולבים בצורת מספריים ייחשבו כשני מוצאים בטוחים נפרדים אם הם מופרדים זה מזה למעבר אש ועשה בבל מרכיביהם; ההפרדה בין חדרי המדרגות המשולבים תהיה על ידי אלמנט עמיד אש למשך 120 דקות לפחות.
(ט)
אם נדרשים בבניין שני מוצאים בטוחים או יותר, תתאפשר גישה חופשית מכל חלל מאויש בקומה אל שני מוצאים בטוחים לפחות.
(י)
אם בין שני מוצאים בטוחים מקשר פרוזדור שאורכו עולה על 50 מטרים, תחולק הקומה על ידי מחיצת אש ובפרוזדור תותקן דלת אש; כל תוספת של 50 מטרים לאורך הפרוזדור תחולק בהתאמה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ו׳.
(התרשים הושמט)
דרכי מוצא נגישות בבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
אם נדרשות בבניין דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, יתקיימו בהן הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.14.3, 3.2.14.4 ו־3.2.14.5.
מספר דרכי מוצא נגישות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מכל חלק נגיש בבניין, יהיו לפחות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות וגישה אחת לפחות לאזור מחסה נגיש.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1)
גישה לדרכי מוצא בטוח הנגישות לאנשים עם מוגבלות, אפשר שתהיה משותפת, במגבלות האורך המותר למהלך משותף, כמפורט בסימן ט״ו;
(2)
בבניין או חלק מבניין שבעבורו נדרשת דרך מוצא אחת בלבד, תותקן דרך מוצא נגישה אחת לאנשים עם מוגבלות.
מרחק בין כניסות לדרכי מוצא בטוח
[תיקון: תשס״ח־3]
אם נדרשות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, המרחק בין המוצאים הבטוחים יהיה כמפורט בסימן זה.
המשכיות דרך מוצא נגישה
[תיקון: תשס״ח־3]
נדרשת דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלות, יהיה נתיבה המשכי מכל מקום נגיש בבניין אל מחוץ לבניין או אל אזור מחסה נגיש וממנו, באמצעות דרך מוצא, אל מחוץ לבניין.
[תיקון: תשס״ח־3]
מרחקי הליכה בבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
מרחק הליבה בבניין לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳.
(התרשימים הושמטו)
פרוזדור ללא מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
אורך פרוזדור ללא מוצא לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשים 3.2.15.2 א׳; ואולם פרוזדור שאורכו קטן מרוחבו פי שניים וחצי כמתואר בתרשים 3.2.15.2 ב׳ לא ייחשב פרוזדור ללא מוצא.
(התרשימים הושמטו)
מהלך משותף
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בחלק מבניין שנדרשים בו שתי דרכי מוצא או יותר, אורך מהלך משותף לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשימים 3.2.15.3 א׳, 3.2.15.3 ב׳ ו־3.2.15.3 ג׳.
(התרשימים הושמטו)
(ב)
לעניין מהלך משותף נגיש ראה פרט 3.2.14.3 (ב)(1).
מרחק הליכה בבניין עם מערכת מתזים
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין שבכל שטחו מותקנת מערכת מתזים, מרחק ההליכה, מהלך משותף ופרוזדור ללא מוצא לא יעלו על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5.
אופן מדידת מרחק הליכה ומהלך משותף
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מרחק ההליכה יימדד על גבי הרצפה, לאורך הקו המרכזי של מסלול ההליכה הטבעי, המתחיל במרחק של 30 סנטימטרים מהנקודה הרחוקה ביותר הניתנת לאכלוס, בקשת המרוחקת 30 סנטימטרים ממזוזת הדלת והנגמרת במרכז דלת האש או במרכז דלת יציאה חיצונית כמתואר בתרשים 3.2.15.5 א׳.
(התרשים הושמט)
(ב)
אם במסלול מרחק ההליכה או המהלך המשותף כלולות מדרגות או מישור משופע, יימדד מרחק ההליכה או המהלך המשותף, לאורך סיפי המדרגות או במקביל למישור המשופע, כמתואר בתרשים 3.2.15.5 ב׳.
(התרשים הושמט)
(ג)
אורך מהלך משותף יימדד באופן זהה למדידת מרחק הליכה בבניין ועד לנקודת הפיצול.
(ד)
בבניין בעל שימוש מעורב –
(1)
אשר השימושים השונים הופרדו זה מזה באמצעות אלמנט עמיד אש, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג הייעוד בכל חלק מהבניין בנפרד;
(2)
אשר השימושים השונים שבו לא הופרדו זה מזה, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג השימוש שהמרחקים שנקבעו בעבורו הם הקצרים ביותר מבין כל השימושים בבניין.
(ה)
מרחקי ההליכה ואורכם של פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף יהיו כקבוע בטבלה שלהלן ובכפוף להערות בפרט משנה (ו):
טבלה 3.2.15.5 – מרחקי הליכה, פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף 7.6.05
השימוש מרחק הליכה במטרים פרוזדור ללא מוצא במטרים מהלך משותף במטרים
עם מתזים ללא מתזים עם מתזים ללא מתזים עם מתזים ללא מתזים
1 התקהלות 60
ראה פרק ט׳
30
ראה פרק ט׳
6
הערה (2)
6
הערה (2)
6 מטרים ליותר מ־50 איש.
23 מטרים לפחות מ־50 איש.
הערה (1)
6 מטרים ליותר מ־50 איש.
23 מטרים לפחות מ־50 איש.
הערה (1)
2 גני ילדים ומעונות יום 60
ופרט 3.2.15.6
35
ופרט 3.2.15.6
15 6 30 23
3 חינוך 60
הערה (3)
35 15
הערה (3)
6 30
הערה (3)
23
4 בריאות בתי חולים 60
ופרט 3.2.15.7
אסור 9 אסור ראה פרט 3.2.15.7 אסור
5 בריאות אמבולטורי מרפאות 60
ופרט 3.2.15.8
45
ופרט 3.2.15.8
15 6 30 23
6 מגורים חד־משפחתי ודו־משפחתי אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה
7 מגורים בניין דירות 98
פרט 3.2.15.9
50
פרט 3.2.15.9
15 10 15
הערה (4)
11
הערה (4)
8 דיור מוגן ובתי אבות 98
ופרט 3.2.15.10
אסור 15 אסור 38 אסור
9 דיור מוגן – צמוד קרקע, חד־משפחתי ודו־משפחתי אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה
10 מעונות סטודנטים 98
ופרט 3.2.15.11
30
ופרט 3.2.15.11
15 6 15
הערה (4)
11
הערה (4)
11 בתי הארחה (5) אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה
12 בתי מלון 98
ופרט 3.2.15.11
30 15 6 15
הערה (4)
11
הערה (4)
13 מסחר 60
הערה (6)
30 15
הערה (6)
6 30
הערה (6)
23
14 מסחר – קניון 120
הערות (6) (7) (8)
אסור 13
הערה (6)
אסור 30
הערה (6)
אסור
15 תעסוקה ומשרדים 90
הערה (6)
30 15
הערה (6)
6 30
הערה (6)
23
16 תעשיה רגילה הערה (9) 75
הערה (6)
פרט 3.2.15.12
30 15
הערה (6)
15 30
הערה (6)
15
17 תעשיה מיוחדת הערה (10) 120
הערה (6)
60 15
הערה (6)
15 30
הערה (6)
15
18 תעשיה מסוכנת הערה (11) 23 אסור אסור אסור אסור אסור
19 אחסון טובין – רמת סיכון נמוכה ורגילה 120
הערה (6)
30 30
הערה (6)
15 30
הערה (6)
15
20 אחסון חומרים מסוכנים רמת סיכון גבוהה 30
הערה (6)
אסור אסור
הערה (6)
אסור אסור
הערה (6)
אסור
21 חניון מקורה פתוח הערה (12) 120 60 15 15 15 15
22 חניון סגור 60 30 15 15 15 15
23 כל שימוש אחר יהיה בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטבלה
(ו)
המרחקים המפורטים בטבלה שבפרט משנה (ה) לעיל כפופים להערות המפורטות להלן:
(1)
במהלך משותף יתקיימו דרישות סימן כ״ד לפרק ט׳;
(2)
מותר פרוזדור ללא מוצא ומעבר ללא מוצא באורך של עד 6 מטרים;
(3)
לא הותקנה מערכת מתזים, אך הותקנה מערכת גילוי ושליטה בעשן בפרוזדורים במפורט בפרק ה׳ ”מערכות שליטה בעשן“, מרחק ההליכה יהיה 60 מטרים, אורך הפרוזדור ללא מוצא יהיה 15 מטרים, ואורך המהלך המשותף יהיה 30 מטרים;
(4)
פרוזדור המשמש למהלך משותף –
(א)
בבניין מגורים – המדידה תתבצע מדלת היציאה מדירת מגורים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
(ב)
בבתי מלון או מעונות סטודנטים – המדידה תתבצע מדלת היציאה של חדר או של מקבץ חדרים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
(5)
לעניין פרט זה, ”בית הארחה“ – בניין בתפוסה של עד 16 אורחים ועד 2 קומות;
(6)
בבניין תותקן מערכת סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה׳ ”מערכות שליטה בעשן“;
(7)
המעבר הציבורי המשותף יהיה מוגן עשן כנדרש בפרט 3.2.12.3(ד);
(8)
מרחק ההליכה בתוך חנות עד 60 מטרים; מרחק ההליכה במעבר הציבורי המשותף עד 60 מטרים;
(9)
לעניין פרט זה, ”תעשיה רגילה“ – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א);
(10)
לעניין פרט זה, ”תעשיה מיוחדת“ – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א), וגובה תקרת הבניין או גובה תחתית החלק התחתון ביותר של שלד הגג, הוא 8 מטרים לפחות, מעל מפלס הרצפה;
(11)
לעניין פרט זה, ”תעשיה מסוכנת“ – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א);
(12)
בחניון מקורה פתוח, הקירות החיצוניים יהיו פתוחים לאוויר החופשי ב־40% משטחם בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו כך שתימנע הצטברות עשן.
מרחק הליכה בגני ילדים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בגני ילדים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)
המרחק מכל דלת יציאה של החדר המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, עד הכניסה למוצא בטוח או עד דלת יציאה חיצונית, לא יעלה על 30 מטרים;
(2)
המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 35 מטרים;
(3)
המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 25 מטרים.
מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים
[תיקון: תשס״ח־3]
בבתי חולים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)
המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, לבין מוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים;
(2)
המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 60 מטרים;
(3)
המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים;
(4)
המרחק מכל נקודה במקבץ חדרים המשמשים לשינה עם יציאה אחת משותפת, עד דלת היציאה המשותפת של אותו מקבץ, לא יעלה על 30 מטרים, כמתואר בתרשים 3.2.15.7.
(התרשים הושמט)
מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במרפאות אמבולטוריות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)
המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח לבין מוצא בטוח לא יעלה על 30 מטרים;
(2)
המרחק מכל נקודה בחדר ועד למוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 15 מטרים.
מרחק הליכה בבניין מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
על מרחק הליכה בבניין מגורים יחול גם פרט 3.8.18.2.
מרחק הליכה בדיור מוגן ובבתי אבות
[תיקון: תשס״ח־3]
בדיור מוגן ובבתי אבות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)
מרחק ההליכה בתוך חדר או בדירה, עד דלת הכניסה לחדר או לדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(2)
מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או הדירה עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.
מרחק הליכה בבתי מלון ומעונות סטודנטים
[תיקון: תשס״ח־3]
בבתי מלון ובמעונות סטודנטים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)
מרחק ההליכה בתוך חדר או יחידת אירוח עד דלת הכניסה לחדר או ליחידה לא יעלה על 38 מטרים;
(2)
מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או יחידת האירוח ועד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.
מרחק הליכה בתעשיה רגילה
[תיקון: תשס״ח־3]
בתעשיה רגילה הכוללת חומרים ברמת סיכון נמוכה או בינונית מרחק ההליכה לא יעלה על 120 מטרים, אם מתקיימים תנאים אלה:
(1)
הבניין נמצא בקומת קרקע בלבד;
(2)
בבניין מותקנת מערכת לפינוי עשן וחום המונעת סכנה של הצטברות עשן בגובה נמוך מ־1.80 מטרים בפרק הזמן הנדרש לפינוי הבניין מאנשים והבניין מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.
[תיקון: תשס״ח־3]
תאורה מלאכותית
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בפרוזדורים, במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים ובחדרי מדרגות תותקן תאורה מלאכותית שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה 10 לוקס לפחות.
(ב)
להפעלת תאורה מלאכותית באמור יותקנו מתגים בכל כניסה לחדר מדרגות, במרחק שאינו גדול מ־1.00 מטרים מדלת הכניסה; המתגים יותקנו בגובה הנע בין 85 ס״מ ל־110 ס״מ מעל מפלס הרצפה.
[תיקון: תשס״ח־3]
תאורת חירום
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
תאורת חירום בדרך מוצא תתחיל לפעול בתוך פרק זמן שאינו גדול מ־0.5 שניות בכל מקרה של כשל בהספקת החשמל או נפילה במתח רשת החשמל כמפורט בתקן הישראלי בת״י 20, חלק 2.22 מנורות: מנורות לתאורת חירום (להלן – ת״י 20 חלק 2.22).
(ב)
במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים, בפרוזדורים ובחדרי מדרגות, לאורך דרך המוצא, יותקנו גופי תאורת חירום שיאירו את נתיב המילוט, בזמן הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל; דרישה זו אינה חלה על מעברים ופרוזדורים בדירת מגורים.
(ג)
עוצמתה המינימלית של תאורת חירום לאורך נתיב המילוט לא תפחת מ־1 לוקס בכל נקודה לאורך נתיב המילוט למשך שעה אחת לפחות.
(ד)
מדידת עוצמת האור המינימלית תתבצע בגובה מפלס ההליכה לאורך נתיב המילוט.
(ה)
היחס בין עוצמת ההארה המרבית לבין עוצמת ההארה המינימלית לא יעלה על 1:40.
(ו)
תאורת חירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או מערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה הכוללת מצבר נטען; גופי תאורת החירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות.
(ז)
גופי תאורת החירום יתאימו לתקן הישראלי ת״י 20, חלק 2.22.
[תיקון: תשס״ח־3]
שילוט
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
דרכי מוצא ישולטו ויסומנו לפי הוראות אלה:
(1)
בכל מרכיבי דרך מוצא שלא נראה מהם באופן ברור כיוון היציאה מהבניין, ומעל דלת יציאה, יותקנו שלטים שבהם נכתב: ”יציאה“, או ”יציאת חירום“, עם חץ הכוונה או ללא חץ הכוונה, לפי הצורך; הכיתוב על השלטים יהיה בגוון לבן על גבי רקע ירוק; ניתן לשלב בשלטים צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4;
(2)
בכל מקום בבניין שניתן לסטות בו מדרך היציאה מהבניין, יותקן שלט ”אין יציאה“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון אדום על גבי רקע לבן;
(3)
גובה האותיות בשלטים הנדרשים בפסקאות (1) ו־(2) יהיה 15 סנטימטרים לפחות, ועוביים יהיה 15 מילימטרים לפחות; המרווח בין האותיות יהיה לפחות 1 סנטימטר;
(4)
התקנת השלטים תהיה בניצב לכיוון המילוט;
(5)
בחניון מקורה, יותקנו שלטים כמפורט בפסקאות (1), (2) ו־(4) שחובה לשלב בהם צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4; גובה האותיות בשלטים יהיה 20 סנטימטר לפחות, ועוביין יהיה 20 מילימטרים.
(6)
על דירת מגורים יחול פרט 3.8.21.1(ב).
(ב)
לשלטים לפי פרט משנה (א) תותקן תאורה מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל עצמאי המבוסס על סוללות נטענות המאפשרות זמן תאורה של 60 דקות; גוף התאורה יתאים לתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22, והוא יופעל בעת הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל.
(ג)
בדרך מוצא יותקנו שלטים המציינים את קיומם של מיתקני בטיחות אש.
(ד)
על דלת אש של חדר מדרגות מוגן, שאינה בקומת הכניסה, יותקן שלט קבוע בצד המבואה הקומתית, ועליו המילים ”דלת אש! החזק סגורה!“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה כתיב האותיות יהיה 3 סנטימטרים לפחות ועוביין 7 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה.
(ה)
על דלת אש הממוקמת בקומת הכניסה לבניין או במקום בולט לעין בסמוך אליה, בצד הפונה למבואת הכניסה, יותקן שלט, כאמור בפרט משנה (ד), ונוסף עליו – שלט קבוע שבו נכתב:
"בבניין זה מותקנות דלתות אש בכל קומותיו. דלתות האש משמשות להגנה מפני אש ולמילוט לחדר המדרגות.
1.
דלתות האש חייבות להיות סגורות תמיד, למעט בזמן מעבר אנשים, כדי למנוע חדירת אש ועשן לחלל חדר המדרגות בעת שריפה.
2.
פגיעה ביכולת הסגירה העצמית של הדלתות עלולה לגרום לאובדן חיי אדם ולגרימת נזקים לרכוש בעת שריפה.
3.
אין לנעול את הדלתות ואין להציב כל דבר העלול להפריע לפתיחה ולסגירה שלהן ולמעבר חופשי של אנשים אל חדר המדרגות ובתוכו".
הכיתוב של השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה האותיות של הרישה בשלט יהיה 7 מילימטרים לפחות וגובה כתיב האותיות הנדרשות בסעיפים 1 עד 3 בשלט יהיה 3 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, מתחת לשלט המתואר בפרט משנה (ד).
(ו)
הוראות פרטי משנה (ד) ו־(ה) אינן חלות על דלתות אש פתוחות הנמצאות, בדרך כלל, במצב פתוח (Normally Open), והמצוידות במנגנון סגירה אוטומטי בעבור מקרים של שריפה, ובלבד שהדלתות האמורות אושרו בידי רשות הכבאות כדלתות פתוחות.
(ז)
בחדר מדרגות מוגן יותקן בכל קומה שלט קבוע שבו נכתבו בסדר יורד כלפי מטה פרטים אלה:
(1)
כינוי חדר המדרגות;
(2)
המילה ”קומה“ ולצדה או מתחתיה מספר הקומה;
(3)
המילים ”חדר המדרגות משרת קומות“ ואחריהן – מספר הקומות בבניין, על פי החלטת עורך הבקשה;
(4)
המילים ”יש יציאה לקומת הגג“ או ”אין יציאה לקומת הגג“;
(5)
המילים ”יציאה לרחוב בקומה...“ ואחריהן מספר הקומה שממנה יש יציאה לרחוב;
(התרשים הושמט)
(6)
גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (1) ו־(5) יהיה 20 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקה (2) יהיה 12 מילימטרים לפחות ועוביין 2 מילימטרים לפחות; גובה נתיב האותיות הנדרשות לכיתוב מספר הקומה בפסקה (2) יהיה 70 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 8 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (3) ו־(4) יהיה 5 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 1 מילימטרים לפחות;
(7)
מימין לכיתוב בשלט יסומן חץ הכוונה המציין את כיוון המילוט; החץ יצביע כלפי מעלה או כלפי מטה, על פי קביעת עורך הבקשה; גובה החץ יהיה 120 מילימטרים לפחות; ועוביו יהיה 25 מילימטרים לפחות; בתוך החץ תיכתב המילה ”ליציאה“;
(8)
המילה והחץ על השלט האמור בפסקה (7) יהיו בגוון ירוק על רקע לבן; גובהו של השלט יהיה 35 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 55 סנטימטרים; קו תחתית השלט יהיה בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה;
(9)
יהיה ניתן לצפות בשלט כאשר הדלת במצב סגור או פתוח;
(10)
כאשר בדרך מוצא נדרשת עליה בחדר מדרגות כדי להגיע ליציאה, יותקנו שלטים לסימון כיוון היציאה בכל קומה שבה נדרשת עלייה למעלה; שלטים אלו יזוהו כאשר הדלת במצב סגור או פתוח; כאשר המפלס התחתון ביותר של חדר המדרגות מתחיל לא יותר מקומה אחת מתחת לקומת היציאה, ומקום היציאה נצפה בבירור, לא תחול הדרישה המפורטת ברישה של פסקה זו.
שילוט בשפה הערבית
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין המוקם במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת המהנדס, קיים שיעור ניכר של ציבור דובר השפה הערבית שאינו דובר השפה העברית, יותקנו השלטים לפי סימן זה בשפה העברית והערבית כאחד.
[תיקון: תשס״ח־3]
מדרגות חוץ
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בכל מקרה שבו מפלס הרחוב שונה ממפלס הכניסה או היציאה לבניין יותקנו מדרגות חוץ, כבש, מעבר משופע או שילוב של חלק מהם.
(ב)
רוחב מדרגות החוץ, הכבש או המעבר המשופע יהיה שווה לרוחב דלת היציאה החיצונית הגובלת עם המדרגות ולא יפחת מ־1.10 מטרים.
(ג)
המדרגות ייבנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.3, 3.2.2.4, 3.2.2.5, 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.16.
(ד)
מישור שלח המדרגה יהיה מחוספס או עשוי חומר המונע החלקה.
(ה)
אם, משיקולי אדריכלות, מותקנות מדרגות חוץ רחבות, יותקנו מסעדים נוספים בהתאמה לפתחי היציאה מהבניין ובהתאם לקבוע בפרט 3.2.2.16.
(ו)
בכל מהלך מדרגות יותקן מסעד ובית אחיזה בצד אחד של המדרגות; אם נדרש מעקה, ייחשב בית האחיזה של המעקה מתאים לדרישה זו.
(ז)
בבניין ציבורי, בכל מהלך מדרגות חוץ יותקן מסעד ובית אחיזה משני צדי המדרגות.
(ח)
במדרגות המשתלבות במישור משופע הניצב לכיוון מהלך המדרגות יתקיימו תנאים אלה:
(1)
רום המדרגה התחתונה לא יעלה על 17.5 סנטימטרים כמתואר בתרשים 3.2.19.1;
(התרשים הושמט)
(2)
היחס בין רום המדרגה התחתונה לשלחה, על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד), לא יחול במדרגות אלו.
[תיקון: תשס״ח־3]
אמצעי חילוץ מבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין, שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות, יהיו סידורי חילוץ אנשים אל מחוץ לבניין שמתקיימים בהם אחד לפחות מן התנאים האלה:
(1)
דרך גישה, רחבת היערכות וחלון חילוץ העומדים בדרישות אלה:
(א)
רוחב דרך הגישה יהיה 4 מטרים לפחות;
(ב)
כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו לפחות 6 מטרים לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
(ג)
המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבניין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 12 מטרים;
(ד)
דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
(ה)
מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
(ו)
על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר רוחב לדרך גישה קטן מ־4 מטרים אך לא פחות מ־3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ־4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1.
(ז)
בבניין יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות סימן זה.
(התרשים הושמט)
(2)
חדר מדרגות מוגן, שמתקיימות בו דרישות סימן ג׳, לרבות –
(א)
עמדת כיבוי אש בכל מבואה קומתית;
(ב)
פינוי עשן מכל מבואה קומתית ופתחי פינוי עשן מחדר המדרגות לעבר הגג העומדים בדרישות סימן א׳ לפרק ה׳;
(ג)
בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון חילוץ;
(ד)
בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.
(3)
בבניין מותקנת מערכת מתזים העומדת בדרישות אלה:
(א)
בכל שטח הבניין מותקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במים – מתזים; הספקת המים למתזים מבוססת על לחץ המים העירוני ולא יידרש אמצעי להגברת לחץ;
(ב)
בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון החילוץ;
(ג)
בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.
רדיוס סיבוב של דרך גישה ורחבת היערכות
[תיקון: תשס״ח־3]
אם דרך גישה איננה ישרה, רדיוס הסיבוב של ציר הדרך לא יפחת מ־12 מטרים; רדיוס השטח הנקי ממכשולים, הרדיוס החיצוני, לא יפחת מ־16 מטרים.
שער בדרך גישה
[תיקון: תשס״ח־3]
אם נבנה שער בדרך גישה, תובטח אפשרות פתיחתו או פריצתו במקרה חירום, כך שיתאפשר מעבר מיידי לרכב כיבוי והצלה.
סימון ושילוט רחבת היערכות
[תיקון: תשס״ח־3]
רחבת היערכות בתחום המגרש תסומן על הקרקע, במסגרת בגוון בהיר ותשולט באופן שיאסור חניה לכלי רכב במקום; רחבת היערכות בתחום הדרך הציבורית תשולט באופן שייאסר חניית רכב במקום.
מבנה דרך גישה ורחבת היערכות
[תיקון: תשס״ח־3]
דרך גישה ורחבת היערכות, לרבות מכסים לתאי בקרה וצינורות למערכות תשתית למיניהן, הטמונים מתחתן, יהיו בנויים באופן המאפשר להם לשאת רכב לכיבוי והצלה על פי התקן הישראלי, ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים.
מניעת הפרעה בדרך גישה וברחבת היערכות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
לא יהיו בדרך גישה, ברחבת היערכות ובין רחבת היערכות לבניין, בליטות, עצים, עמודי חשמל, עמודי טלפון, כבלים עיליים, מבנים או מיתקנים כיוצא באלה, העלולים להפריע, לעכב או להכשיל את פעולתו התקינה של רכב כבאות והצלה.
(ב)
הגובה החופשי ממכשולים מעל דרך גישה יהיה 4.20 מטרים לפחות.
חלונות חילוץ
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בכל קומה יותקן חלון אחד שרוחבו החופשי 0.80 מטרים לפחות, וגובהו החופשי 1.00 מטרים לפחות (להלן – חלון חילוץ).
(ב)
חלון חילוץ יהיה חלון צד צירי, או חלון הזזה; החלון יהיה ניתן לפתיחה מצדו הפנימי, וניתן לפתיחה או פריצה מחלקו החיצוני.
(ג)
בבניין שאינו בניין למגורים, יסומן חלון החילוץ בחלקו הפנימי בסימן זוהר במילים ”חלון חילוץ“.
(ד)
המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון חילוץ לא יעלה על 50 מטרים, כשהמדידה תתבצע בקו אלכסוני בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון החילוץ של אותה קומה, ובלבד שקיים מעבר בין כל חלקי הקומה לחלון החילוץ, לרבות מעבר דרך דלתות של דירות או חדרים.
(ה)
פרט זה אינו חל על קומת הקרקע בבניין.
(ו)
פרט זה אינו חל על בניין אשר הותקנו בו סידורי חילוץ העומדים בדרישות פרט 3.2.20.1(2) או 3.2.20.1(3).
מיקום חלונות חילוץ
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מול חלון חילוץ, כאמור בפרט 3.2.20.7, תותקן רחבת היערכות שתאפשר כניסה לבניין או יציאה ממנו באמצעות סולם המורכב על רכב כבאות והצלה.
(ב)
אם נדרש יותר מחלון חילוץ אחד, והמרחק בין כל שני חלונות חילוץ לא עולה על 35 מטרים מדוד לאורך מעטפת הבניין, ניתן להתקין רחבת היערכות אחת בלבד.
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
הפרדה בין דרכי מוצא והבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
הפרדה בין דרך מוצא לבין שאר חלקי הבניין תהיה לפי הדרישות המפורטות בפרט 3.3.1.2.
הפרדת חדר מדרגות מהבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
חדר מדרגות בבניין גבוה או בבניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 120 דקות לפחות.
(ב)
חדר מדרגות בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח, יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות.
(ג)
עמידות האש של דלתות אש בחדרי מדרגות המשמשים חלק ממוצא בטוח, תהיה 30 דקות לפחות בהתאם לתקן הישראלי ת״י 1212 – דלתות אש: עמידות אש.
הפרדת קומות השירותים משאר חלקי הבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בכל בניין תהיה הפרדת אש ועשן בין קומות שטחי שירות או חלק מהן, המכילות, בין השאר, חניון רכב, מחסנים, חדרי הסקה, מיתקני חשמל ראשיים וחדרים טכניים, לבין שאר חלקי הבניין; ההפרדה האמורה תהיה על ידי אחד או שילוב של אמצעים אלה:
(1)
מחיצות אש בעלת עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
(2)
תקרות ורצפות הגובלות בבנייה בעלות עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
(3)
דלת אש בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות;
(4)
דלת אש, בכניסה לחדר מדרגות מוגן בבניין המשמש למגורים, בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־30 דקות בשל תחילי ויציבות.
(ב)
בגישה מקומת שטחי שירות לחדר מדרגות מוגן או למעלית, תותקן מבואה המופרדת מקומת שטחי השירות באמצעות קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות והגישה למבואות אלה תהיה דרך דלת אש.
(ג)
הדרישה בפרט משנה (ב) לא תחול על הדר מדרגות מוגן המסתיים ביציאה ישירות אל מחוץ לבניין, המשרת קומות שירות בלבד.
הפרדה בקומת השירותים
[תיקון: תשס״ח־3]
על חלק בניין, כגון קופאי בחניון או משרד במחסן, שנועד לספק שירותים נלווים לשימושים שאופיים שטחי שירות, לא תחול הדרישה בפרט 3.3.1.3.
הפרדה בין הבניין למנהרת שירות ופיר
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מינהרת שירות ופיר יופרדו מהבניין לכל אורכם וגובהם על ידי קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות.
(ב)
הותקנו במינהרת שירות או בפיר פתחי כניסה או יציאה, יהיו הפתחים סגורים על ידי דלת אש שתהיה בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.
צנרת ותעלות מיזוג אוויר החודרים אלמנטים עמידי אש
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
באגפי אש, שהקירות או התקרות בהם בנויים מאלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת אש ועשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים.
(ב)
צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים.
(ג)
תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.
[תיקון: תשס״ח־3]
עמידות האש של שלד הבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מרכיבי שלד הבניין יסווגו לעמידות אש לפי אחד מסוגי השלד המפורטים בטבלה 3.3.2.1.
(ב)
עמידות האש של מרכיבי שלד הבניין לא תפחת מהנדרש בסוג השלד בו סווג הבניין כאמור בפרט משנה.
(ג)
בבניין גבוה ובניין רב־קומות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרט 7.47.00 והנספח לפרט 7.43.00 (ד) בסימן ז׳ לחלק ז׳.
(ד)
בבניין למגורים עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ח׳.
(ה)
בבניין להתקהלות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ט׳.
טבלה 3.3.2.1 סיווג שלד הבניין לפי עמידות אש (בשעות)
מרכיבי שלד הבניין סוג שלד הבניין
Iד IIד IIIד IVד Vד
442 332 222 111 000 211 200 HH2 111 000
קירות חוץ נושאים
1.1 קירות חוץ הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים. 4 3 2 1 0ג 2 2 2 1א 0א,ג
1.2 קירות חוץ הנושאים קומה אחת בלבד. 4 3 2 1 0ג 2 2 2 1א א,ג
1.3 קירות חוץ הנושאים גג בלבד. 4 3 2 1 0ג 2 2 2 1א 0א,ג
קירות פנים נושאים
2.1 קירות פנים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים. 4 3 2 1 0 1א 0א 2 1א 0א
2.2 קירות פנים הנושאים קומה אחת בלבד. 3 2 2 1 0 1א 0א 1 1א 0א
2.3 קירות פנים הנושאים גג בלבד. 3 2 1 1 0 1א 0א 1 1א 0א
עמודים
3.1 עמודים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים. 4 3 2 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 0א
3.2 עמודים הנושאים קומה אחת בלבד. 3 2 2 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 0א
3.3 עמודים הנושאים גג בלבד. 3 2 1 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 0א
קורות, אגדים
4.1 קורות ואגדים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים. 4 3 2 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 0א
4.2 קורות ואגדים הנושאים קומה אחת בלבד. 2 2 2 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 0א
4.3 קורות ואגדים הנושאים גג בלבד. 2 2 1 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 0א
5. רצפה 2 2 2 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 0א
6. גג 2 1.5 1 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 0א
7. קורות חוץ שאינם נושאים 0ג 0ג 0ג 0ג 0ג 0א,ג 0א,ג 0א,ג 0א,ג 0א,ג
הערות לטבלה 3.3.2.1:
א.
מודגש עם רקע אפור – אלמנטים המותרים להיות מחומרים דליקים מאושרים על ידי רשות כבאות.
ב.
מסומן באות H = רכיבי שלד הבניין עשויים עץ, ובאישור רשות כבאות.
ג.
עמידות האש של החלקים הלא קונסטרוקטיביים של קירות חוץ, וההגנה על הפתחים בקירות חוץ, אינן נכללות בטבלה זו; בהפרדה אנכית בין קומות הבניין תתקיים הדרישה של פרט 3.7.1.5.
ד.
לעניין סיווג שלד הבניין לעמידות אש –
(1)
שלד שסיווגו I יהיה שלד מסוג: I-442 או I-332;
(2)
שלד שסיווגו II יהיה שלד מסוג: II-222 או II-111 או II-000;
(3)
שלד שסיווגו III יהיה שלד מסוג: III-211 או III-200;
(4)
שלד שסיווגו IV יהיה שלד מסוג: IV-2HH;
(5)
שלד שסיווגו V יהיה שלד מסוג: V-111 או V-000.
הבחירה בסוג שלד מסוים מחייבת בכל הערכים של עמידות האש המופיעים באותה עמודה בטבלה.
(התרשים הושמט)
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
מערכת כיבוי אש
[תיקון: תשס״ח־3]
מערכת כיבוי אש אוטומטית במים תותקן על פי תקן ישראלי ת״י 1596 – מערכות מתזים: התקנה.
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
סידורי שליטה בעשן
[תיקון: תשס״ח־3]
במקום שנדרשו בו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין הם יבוצעו באחת השיטות המתוארות בסימן זה או בשילוב חלק מהן.
פתח שחרור עשן קבוע
[תיקון: תשס״ח־3]
שטח נטו של פתח שחרור עשן הפתוח באופן קבוע, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ״ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שיהיה 1.5% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת.
פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
שטח נטו של פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ״ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שלא יפחת מ־1.5% משטח חלק הבניין שהוא משרת.
(ב)
מנגנון אוטומטי כאמור בפרט משנה (א) יופעל על ידי אחת מן השיטות האלה:
(1)
פיקוד מגלאי אש ועשן;
(2)
פיקוד מרגש זרימה של מערכת מתזים;
(3)
הפעלה מקומית על ידי נתיך טרמי;
(4)
הפעלה ידנית מרחוק.
פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
שטח החתך של פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים, יהיה 0.5 מ״ר לפחות, ופתח יניקת העשן מכל קומה הוא 0.20 מ״ר לפחות.
(ב)
בתחתית פיר שחרור עשן יותקן פתח כניסת אוויר מחוץ לבניין ששטחו 300 סמ״ר לפחות.
(ג)
בכניסה לפיר שחרור עשן, בכל קומה, תותקן ברך, עשויה פח בעובי 1.25 מ״מ לפחות והמסתיימת 60 ס״מ לפחות מעל הקו העליון של פתח כניסת העשן, למניעת מעבר עשן בין הקומות.
(ד)
פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין עם שני פתחים בכיוונים מנוגדים הפתוחים בדרך קבע; שטח כל אחד מהפתחים יהיה מחצית לפחות משטח החתך של הפיר.
פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
שטח החתך של פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים, ופתחי היניקה שלו יקבעו באופן שיאפשר ספיקה שוות ערך ל־6 החלפות אוויר לשעה מהחלל שהפיר משרת.
(ב)
בכניסה לפיר שחרור העשן, בכל קומה, תותקן ברך למניעת מעבר עשן או יותקן מדף אש ממונע המחובר למערכת גילוי אש ועשן.
(ג)
פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין ומחובר למפוח יניקת עשן.
מפוח יניקת עשן
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מפוח יניקת עשן יהיה עמיד בחום בטמפרטורה של 400 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות; ואולם כאשר מותקנת בכל הבניין מערכת מתזים, ניתן להשתמש במפוח יניקת עשן העמיד בטמפרטורה של 250 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות;
(ב)
מפוח יניקת העשן יוזן מרשת החשמל ומגנרטור חשמלי לשעת חירום;
(ג)
קצב החלפות האוויר של המפוח – לפחות 6 החלפות אוויר בשעה אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה;
מערכת על־לחץ
[תיקון: תשס״ח־3]
מערכת על לחץ למניעת חדירת עשן לחדרי מדרגות מוגנים, תותקן על פי ת״י 1001 חלק 2.2.
כמות הפתחים ומיקומם
[תיקון: תשס״ח־3]
בסימן זה, במקום שבו נדרש להתקין פתח לשחרור עשן, אפשר להתקין כמה פתחים ובלבד שהשטח הכולל של הפתחים לא יפחת מהשטח הנדרש מהפתח הבודד; מיקום וגודל הפתחים יהיה לפי החלטת עורך הבקשה.
מערכת לפינוי עשן
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בסימן זה, תותר התקנת מערכת לשליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין שבעבורה הוצג ניתוח הנדסי שאישרה רשות הכבאות.
[תיקון: תשס״ח־3]
כללי
[תיקון: תשס״ח־3]
סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו לגבי חלקי בניין אלה:
(1)
חדר מדרגות מוגן המשרת 4 קומות או יותר בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות;
(2)
חדר מדרגות מוגן המשרת קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ־8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין;
(3)
מרתף ששטח רצפתו עולה על 140 מ״ר;
(4)
חניון ששטחו עולה על 140 מ״ר;
(5)
מחסנים בתנאים האלה:
(א)
במחסנים תת־קרקעיים או הממוקמים בקומת קרקע שהגישה אליהם דרך פרוזדור משותף, ושטח כל מחסן עד 20 מ״ר – יותקנו בפרוזדור המשותף סידורי שליטה בעשן וכל מחסן מאוורר לפרוזדור המשותף;
(ב)
במחסנים הממוקמים בתוך חניון שמותקנים בו סידורי שליטה בעשן, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטח כל מחסן עד 20 מ״ר – יאווררו ישירות אל החניון;
(ג)
מחסנים הממוקמים בתוך חניון, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטחם מעל 20 מ״ר, יאווררו אל מחוץ לבניין;
(6)
פיר מעלית שגובהה מעל 15 מטרים או יותר מ־2 תחנות;
(7)
חדר חשמל ששטחו עולה על 40 מ״ר, חדר משאבות למים לצורכי כיבוי אש או חדר שנאי שמותקן בו שנאי מבודד שמן;
(8)
קומה או חלק מבניין הנמצא מעל פני הקרקע, ששטח רצפתם עולה על 500 מ״ר בלא חלונות או ששטח חלונותיו שניתנים לפתיחה ידנית קטן מ־2% משטח רצפתו;
(9)
חלק מבניין המכיל מטען אש גדול;
(10)
מנהרת שירות.
בניין גבוה ורב־קומות
[תיקון: תשס״ח־3]
לגבי בניין גבוה ובניין רב־קומות יחולו גם הוראות סימן ב׳ בפרק ז׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
סידורי שליטה בעשן בבניין למסחר
[תיקון: תשס״ח־3]
לגבי חלק מבניין או בניין המשמש למסחר יחולו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין המפורטים בסימן ב׳ וגם על חלקי בניין אלה:
(1)
חנות ששטחה גדול מ־500 מ״ר;
(2)
מעבר ציבורי משותף בקניון; גודל הפתח לשחרור עשן וקצב החלפות האוויר יהיו לפי החלטת עורך הבקשה, באופן שיבטיח מניעת הצטברות עשן בגובה של 1.80 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר המשמשת למסחר.
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
כללי
[תיקון: תשס״ח־3]
חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות ובמערכת מדרגות חיצונית המשמשים מוצא בטוח, יהיו לפי הדרישות המפורטות בפרט 3.6.1.2.
חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מדרגות, חיפויים ומרכיבי שלד המבנה של חדרי מדרגות, לרבות מערכת מדרגות חיצונית, המשמשים מוצא בטוח, ייבנו מאלמנטים העשויים חומר לא דליק כהגדרתו בת״י 755.
(ב)
הוראות פרט משנה (א) לא יחולו לגבי בניין המכיל עד שתי דירות, לרבות בניין מגורים טורי המכיל בכל אגף עד שתי דירות, ובתנאי שכל שני אגפים יופרדו על ידי מחיצת אש.
(ג)
אם צופו קירות ותקרות של אחד ממרכיבי חדר מדרגות המשמש דרך מוצא בטוח, יהיו הציפויים ציפויים לא דליקים לפי ת״י 755; ואולם ניתן לצפות קירות ותקרות בלוחות גבס, בתנאי שסיווג דליקותם לפחות V.3.3 על פי ת״י 755.
(ד)
חומרים ואלמנטים כמפורט בפרטי משנה (א) ו־(ג) וכן רכיבים מזוגגים יהיו בהתאם לתקן, אם קיים.
(ה)
השימוש בלוחות זכוכית לזיגוג רכיבים מזוגגים ייעשה בהתאם לתקן הישראלי ת״י 1099 חלק 1.01: קביעת מין הזכוכית ועובי השמשה.
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
דירות עליונות דו־קומתיות
[תיקון: תשס״ח־3]
במדידת גובה בניין לצורך סיווגו כבניין גבוה או כבניין רב־קומות, לפי העניין, לא תחושב, במבנים שהדירה העליונה בהם היא דו־קומתית, קומה נוספת אחת השייכת לדירה העליונה, אם נתקיימו כל אלה:
(1)
מהקומה הנוספת אין יציאה ישירה לחדר מדרגות משותף;
(2)
גג הקומה הנוספת ייחשב גג בניין ויחולו הוראות פרט 7.00.81 בחלק ז׳;
(3)
האמור בפסקאות (1)(ג), (2) ו־(3) בפרט 7.00.83 בחלק ז׳, שיחולו בשינויים המחויבים לגבי פרט זה;
(4)
חדר המדרגות המשותף של הבניין מגיע לגג הבניין.
חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין גבוה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בבניין גבוה יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג׳, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), די בכך אם יהיה חדר מדרגות מוגן אחד, ובלבד שנתקיים אחד התנאים האלה:
(1)
הבניין מיועד למגורים;
(2)
בבניין שאינו מיועד למגורים, תפוסת כל אחת מקומות הבניין, אינה עולה על 30 איש;
(3)
המרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 30 מטרים.
(ג)
אם נדרשו שני חדרי מדרגות מוגנים או יותר, ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 50 מטרים.
חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין רב־קומות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בבניין רב־קומות יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק זה, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
(ב)
ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 30 מטרים.
גישה לגג מחדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב־קומות
[תיקון: תשס״ח־3]
חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או רב קומות יגיע לגג הבניין, ואולם אם נדרשו בבניין זה יותר משני חדרי מדרגות מוגנים, יגיעו לפחות שניים מהם לגג; בין חדרי המדרגות במפלס הגג יהיה מעבר בלא מכשולים; לכל חדר מדרגות שלא יגיע לגג יהיה פתח וסולם ליציאה מחדר המדרגות אל הגג.
הפרדת אש אנכית בין קומות
[תיקון: תשס״ח־3]
תותקן הפרדה אנכית בין קומות בחזיתות הבניין, בקיר מסך או בחלונות בקיר חיצון באמצעות אלמנטים עמידי אש, שאורכם האנכי הוא 0.90 מטרים לפחות; ואולם ניתן לבנות את האלמנטים האמורים בשני מישורים, אנכי ואופקי, בתנאי שאורכם הכולל יחד הוא 0.90 מטרים לפחות והאורך האנכי הוא 0.50 מטרים לפחות; מדידת האורך האופקי תיערך מהמישור החיצון של זיגוג קיר המסך או החלון, כמתואר בתרשימים 3.7.1.5 א׳ ו־3.7.1.5 ב׳.
(התרשימים הושמטו)
[תיקון: תשס״ח־3]
סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב־קומות
[תיקון: תשס״ח־3]
בבנין גבוה או בבנין רב־קומות יותקנו סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה׳ בשינויים אלה:
(1)
במבואות הקומתיות, יותקן פתח שחרור עשן קבוע, או פתח שחרור עשן עם מנגנון פתיחה אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן המותקנת על פי ת״י 1220 חלק 3, או פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים; בבנין גבוה, ניתן להתקין גם פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים;
(2)
בבנין גבוה, בחלקו העליון של חדר מדרגות מוגן, יותקנו שני פתחי שחרור עשן, ששטח כל אחד מהם הוא 0.80 מ״ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; מיקום הפתחים יהיה סמוך לתקרת חדר המדרגות ובחזיתות מנוגדות; במקום שלא ניתן למקם את הפתחים סמוך לתקרה, ימוקם פתח יחיד בתקרה, ששטחו הוא 0.8 מ״ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; פתחי שחרור עשן כאמור יהיו פתוחים באופן קבוע, או שיהיה בהם תריס הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן שהותקנה על פי ת״י 1220 חלק 3, וכן תהיה אפשרות פתיחה ידנית על ידי מפסק שיותקן בכניסה לחדר המדרגות במפלס הכניסה הקובעת לבנין;
(3)
בבנין רב־קומות, בחדר מדרגות מוגן, תותקן מערכת על לחץ; בחלקו העליון של חדר המדרגות יותקנו פתחי שחרור עשן הנפתחים באמצעות מנגנון פתיחה אוטומטי; מספר הפתחים ומידותיהם יהיו כמפורט בפסקה (2); המנגנון האוטומטי יסגור את הדלתות המותקנות בחדר המדרגות המוגן עם הפעלת מערכת על־לחץ.
[תיקון: תשס״ח־3]
תחולה
[תיקון: תשס״ח־3]
הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית שחל עליה סעיף 158א לחוק.
מספרן, מעליות ומידותיהן
[תיקון: תשס״ח־3]
מספר המעליות, מידותיהן ומהירותן ייקבעו בהתאם למספר בני האדם הגרים בבנין והמבקרים בו ובהתאם למטרת הביקור, ואולם בבנין גבוה, מידותיה של מעלית אחת לפחות יאפשרו הובלת 6 אנשים או יותר.
מעליות בבנין רב־קומות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מכל דירה, משרד או אולם בבנין רב־קומות תהיה גישה, בכל קומה, לשתי מעליות לפחות; היציאה מהמעלית והכניסה לדירה או לאולם יהיו מאותו מפלס.
(ב)
מעליות כאמור בפרט משנה (א) יותקנו סמוך לחדרי המדרגות.
(ג)
מבואת המעליות, בכל הקומות למעט קומת הכניסה, תופרד מהפרוזדור המוביל אליה באמצעות דלתות המונעות חדירת עשן; ואולם בבנין שהמעליות מותקנות בו בחלל אנכי המקשר בין קומות (אטריום), לא נדרשת הפרדה זו.
מבנה מעלית נושא אלונקה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בבנין רב־קומות תשמש מעלית אחת לפחות לנשיאת חולים או נפגעים השכובים על אלונקה סטנדרטית, שמידותיה. הן בהתאם לתקן ישראלי ת״י 179 – אלונקות.
(ב)
מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור בפרט משנה (א) יהיו כלהלן:
(1)
עומק – המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו – 2.10 מטרים לפחות;
(2)
רוחב – המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים – 1.10 מטרים לפחות.
(ג)
במעלית כאמור, על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים האלה:
(1)
ת״י 2481 חלק 0 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – דרישות יסוד (להלן ת״י 2481 חלק 0);
(2)
ת״י 2481 חלק 1 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות חשמליות (להלן ת״י 2481 חלק 1);
(3)
ת״י 2481 חלק 2 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות הידראוליות (להלן ת״י 2481 חלק 2).
מידות הפרוזדור בכניסה למעלית
[תיקון: תשס״ח־3]
רוחב הפרוזדור לפני מעלית ולפני מעלית נושאת אלונקה, יהיה כמפורט בפרט 3.2.12.5 (ג)(15).
מבנה תא המעלית ופיר המעלית
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
תא המעלית, הדלת שלה והפיר, ייבנו לפי ת״י 2481 חלק 0, חלק 1 וחלק 2.
(ב)
דלת המעלית תהיה בנויה מחומר לא דליק בסיווג VI.4.4 על פי ת״י 755.
ציוד חדר מכונות להפעלת מעלית
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
חדר מכונות להפעלת מעלית יצויד בציוד כמפורט להלן:
(1)
שני מטפי דו־תחמוצת הפחמן, שקיבול כל אחד מהם 4 קילוגרמים נטו לפחות;
(2)
לוחית עם הוראות לשימוש במעלית בעת הפסקת זרם החשמל או בעת תקלה אחרת;
(3)
כלים הדרושים להפעלת המעלית ביד.
(ב)
על גבי דלת חדר מכונות כאמור בפרט משנה (א), יצוין באופן ברור מקום הימצאו של המפתח.
הפעלת מעלית בשעת דליקה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בכל מעלית חירום יותקן מנגנון מיוחד המאפשר לכבאים שימוש במעלית לצורכיהם בלבד.
(ב)
הפעלת המעלית לצורכי כיבוי תיעשה בעזרת מפתח הנמצא ליד הכניסה למעלית בתוך ארגז עם מכסה זכוכית (להלן – מפתח אש) שיאפשר פעולות אלה:
(1)
הפסקת עליית המעלית בדרכה אל הקומות העליונות, והחזרתה לקומת הכניסה הקובעת לבנין או לקומה הקרובה ביותר לדרך הגישה של שירותי הכבאות;
(2)
בהגיע המעלית לקומת הקרקע, ייפתחו דלתותיה באופן אוטומטי או ביד, ומכאן ואילך לא תתאפשר הפעלתה אלא מתוך המעלית וזאת כל עוד מפתח האש נמצא בשקע המיועד לו;
(3)
עם סיום פעולות הכיבוי יוחזר מפתח האש למקומו, והמעלית תחזור לפעולתה התקינה.
אספקת חשמל להנעת מעלית
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
אספקת חשמל להנעת מעלית תופרד ממנגנון החשמל של הבנין ותהיה קשורה ישירות ללוח החשמל הראשי.
(ב)
חוטי החשמל יעברו דרך צינורות עשויים חומרים לא דליקים.
(ג)
בדיקת אי־דליקותם של החומרים האמורים תיערך בהתאם לתקן.
מעליות חירום
[תיקון: תשס״ח־3]
בבנין רב־קומות יוגדרו שתי מעליות מעליות חירום, ולפחות אחת מהן תהיה מעלית אלונקה, בהתאם לפרט 3.7.3.4 ולתקן ישראלי ת״י 24.
הפעלת מעלית בבנין רב־קומות על ידי גנרטור
[תיקון: תשס״ח־3]
בעת הפסקת זרם החשמל יופעלו בבנין רב־קומות שתי המעליות, לפחות המותקנות בהתאם להוראות המפורטות בפרט 3.7.3.4 על ידי זרם חשמל שמספק הגנרטור שבבנין.
איוור המעלית
[תיקון: תשס״ח־3]
מעלית העולה או היורדת יותר משתי קומות, תאוור בכיוון גג הבנין ודרכו.
גישה ממבואת המעלית לדרך מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
בכל קומה של בנין גבוה ורב־קומות תתאפשר גישה חופשית ממבואת המעלית לדרך מוצא.
[תיקון: תשס״ח־3]
גנרטור חשמלי לשעת חירום
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
גנרטור המותקן בבנין בהתאם לכל חוק המחייב התקנת גנרטור בבנין בשל גובהו, יהיה בכוחו לספק גם זרם חשמל בשעת חירום להארה, באמצעות תאורת חירום, של כל מוצא בטוח בניין, מרחבים מוגנים, והפרוזדורים שבשימוש כלל דיירי הבניין ומבקריו, להפעלת משאבות מים לכיבוי אש, למפוחי יניקת עשן, למפוחים במערכת על־לחץ, להפעלת המעליות כמפורט בפרט 3.7.3.11, ולמערכת האיוור המכני של המקלטים והמעליות, וכן למיתקן תאורה לאזהרה מפני מכשולי טיסה, אם מותקן (להלן – מערכות החירום).
(ב)
הגנרטור יותקן כך שעם הפסק זרם החשמל ממקור מתח ראשי מרשת חשמל ציבורית, יתחיל הגנרטור לפעול באופן אוטומטי.
(ג)
הגנרטור יותקן על פי הוראות שייתן עורך הבקשה לגבי התקנת מיתקני החשמל בבנין, לפי כללי המקצוע המקובלים.
(ד)
יותקן מתג להפסקת פעולת הגנרטור בשעת חירום; המתג יותקן במקום נוח לגישה.
(ה)
גנרטור המופעל על ידי מכונת דיזל יותקן במרתף או במקום אחר בבנין, ויתקיימו בו הוראות אלה:
(1)
הוא יוקף קירות בנויים, מהרצפה עד לתקרה, מאלמנטים עמידי אש למשך שעתיים לפחות;
(2)
חדר החסנת הגנרטור יאוור באוויר צח הבא מן החוץ, והגזים הנפלטים מבעירת הדלק במנוע ייפלטו ישירות אל אוויר החוץ;
(3)
דלתות חדר החסנת הגנרטור יהיו דלתות אש;
(4)
יותקן מקום לאחסון הדלק הנוזלי בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976, לעניין זה רואים את התקנות האמורות חלות לגבי בנינים המשמשים למגורים, למשרדים ולכל מטרה אחרת, אפילו אם אינם עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968.
(ו)
אם הגנרטור מותקן בחצר או בגג הבנין, לא יחולו לגביו פרט משנה (ה)(1) ו־(3) ובתנאי שלא ייחשף לסיכוני אש.
(ז)
אספקת זרם החשמל מהגנרטור למערכות החירום תהיה באמצעות כבל מוגן אש לטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס למשך 90 דקות לפחות; חיבור החשמל ייעשה ישירות מלוח החלוקה של הגנרטור אשר ימוקם בחדר הגנרטור או באזור מוגן אש אחר.
(ח)
חיבור החשמל ייעשה בפיר נפרד מזה של מקורות המתח האחרים בבנין.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרך גישה ורחבת היערכות של רכב כבאות והצלה בבנין גבוה ובבנין רב־קומות
[תיקון: תשס״ח־3]
בבנין גבוה ובבנין רב־קומות, יהיו דרך גישה ורחבת היערכות שמתקיימים בהם התנאים האלה:
(1)
דרך גישה שרוחבה 4 מטרים לפחות;
(2)
כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו 6 מטרים לפחות לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשימים 3.7.5.1;
(התרשים הושמט)
(3)
המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבנין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 6 מטרים;
(4)
דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
(5)
מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
(6)
על אף האמור בפסקאות (1) ו־(3), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר –
(א)
רוחב לדרך גישה קטן מ־4 מטרים אך לא פחות מ־3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ־4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
(ב)
מרחק גדול מהאמור בפסקה (3) בין רחבת היערכות לבין הבנין.
חלונות חילוץ
[תיקון: תשס״ח־3]
בבנין גבוה ובבנין רב־קומות יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות פרטים 3.2.20.7 ו־3.2.20.8.
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
הגדרות
[תיקון: תשס״ח־3, תש״ע־3]
”בית דו־משפחתי“ – בניין הכולל שתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קיר הפרדה משותף ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב;
”בית חד־משפחתי“ – בניין הכולל דירת מגורים אחת בלבד;
”בניין מגורים“ – (נמחקה);
”בניין מגורים טורי“ – בניין הכולל יותר משתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קירות הפרדה משותפים בין הדירות ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב.
[תיקון: תשס״ח־3]
תחולה
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין מגורים יתקיימו הדרישות המפורטות בפרקים א׳ עד ז׳, זולת אם נאמר אחרת בפרק זה.
גובה מזקף ראש
[תיקון: תשס״ח־3]
בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יעמוד בדרישות פרט 3.1.2.5 ואולם בדירת מגורים, בחלקים שנקבע לגביהם בפרט 2.03 בחלק ב׳, מותר גובה קטן מ־2.20 מטרים.
בית חד־משפחתי ובית דו־משפחתי
[תיקון: תשס״ח־3]
על בית חד־משפחתי ועל בית דו־משפחתי לא יחולו סימנים כ׳ עד כ״ד וסימן כ״ט לפרק זה.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרך מוצא אחת מדירת מגורים בבנין עם שימוש מעורב
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מקום שבו בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר נדרשה דרך מוצא אחת בלבד מדירות המגורים, דרך מוצא זו לא תעבור דרך חלק הבניין המיועד לשימוש שאינו למגורים.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1)
בבניין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים, ובתנאי שדרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים;
(2)
אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים בתנאים אלה:
(א)
דרך המוצא מדירת המגורים עד חוץ הבניין תופרד על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות למעט דלת הכניסה לדירת המגורים;
(ב)
דרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים.
מגורים בבנין עם שימוש מעורב
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר, מותר למקם את החלק המיועד למגורים מעל החלק האחר בתנאי שיתקיים בבניין אחד התנאים האלה:
(1)
חלק הבניין המשמש למגורים והמוצאים הבטוחים המובילים ממנו אל מחוץ לבניין, מופרדים על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות;
(2)
חלק הבניין שאינו מיועד למגורים מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.
[תיקון: תשס״ח־3]
דלתות
[תיקון: תשס״ח־3]
בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן א׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
דלת הזזה בדירת מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בדירת מגורים מותר להתקין דלת הזזה ובלבד שלא תשמש דלת כניסה ראשית.
(ב)
אין להתקין דלת הזזה בפרוזדור המשמש חלק מדרך מוצא.
מנעול בדלת בדרך מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
אם הותקן מנעול לדלת בדרך מוצא, תתאפשר פתיחתו בכל עת.
מנעול לדלת של חדר שירותים
[תיקון: תשס״ח־3]
מנעול דלת של בית שימוש, אמבטיה או מקלחת יהיה ניתן לפתיחה במקרה חירום, מחוץ לחדר.
הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
הפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יהיה לפי דרישת פרט 3.2.1.5; ואולם בדירת מגורים ביציאה למרפסת, לגג או לחצר, מותרת התקנת מדרגה עד גובה של 200 מ״מ.
(ב)
בדלת כניסה לדירת מגורים לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ״מ ולא תחול הדרישה להתקנת סף משופע כאמור בפרט 3.2.1.5.
כיוון פתיחת דלת במוצא בטוח
[תיקון: תשס״ח־3]
הותקנה דלת במוצא בטוח, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט, למעט דלת בדירת מגורים הנפתחת ישירות אל מוצא בטוח.
בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
פרט 3.2.1.10 לא יחול לגבי דירת מגורים.
דלת מעוכבת יציאה
[תיקון: תשס״ח־3]
מותר להתקין דלת מעוכבת יציאה בתנאי שלא תהיה יותר מדלת אחת בכל דרך מוצא.
בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה
[תיקון: תשס״ח־3]
לגבי בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה, לא יחול פרט 3.2.1.14 לענין חזרה מחדר מדרגות לתוך הבניין.
צוהר בדלת אש
[תיקון: תשס״ח־3]
פרט 3.2.1.27 לא יחול לגבי בנין מגורים.
[תיקון: תשס״ח־3]
כללי
[תיקון: תשס״ח־3]
במדרגות ובחדרי מדרגות יתקיימו הדרישות המופיעות בסימן ב׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
מספר המדרגות במהלך אחד
[תיקון: תשס״ח־3]
פרט 3.2.2.6 לא יחול לגבי מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים.
מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בתוך דירה בבניין מגורים מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא.
(ב)
במדרגות לולייניות ובמדרגות שלח מתחלף יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.21.
מדרגות טרפזיות בדירה בבניין מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בתוך דירה בבניין מגורים תותר התקנת מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות) לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד.
(ב)
מדרגות טרפזיות יכולות להיות חלק מדרך מוצא בדירה.
(ג)
במדרגות טרפזיות יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.22 (ב) ו־(ג).
משטח אופקי בחדר מדרגות או מהלך מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בפרט משנה 3.2.2.10(4), במרתף ובעליית גג של דירת מגורים, תחול חובת בניית משטח אופקי לפחות מצד אחד של הדלת, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות, כמתואר בתרשים 3.8.5.5.
(התרשים הושמט)
מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
לגבי מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות יחול פרט 3.2.2.15; ואולם בתוך דירת מגורים, מותרת התקנת בית אחיזה בצד אחד בלבד.
מדרגות בדירה בבנין מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים יותקנו כמפורט בחלק זה, למעט פרטים 3.2.2.6, 3.2.2.10 (2) ו־(5), 3.2.2.16 ו־3.2.3.1.
(ב)
רוחבן המינימלי של המדרגות כאמור בפרט משנה (א), יהיה 0.80 מטרים לפחות.
(ג)
רוחב המעבר החופשי בכיוון התנועה במשטח אופקי שבחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יהיה לפחות כרוחבן המינימלי של המדרגות.
(ד)
מספר המדרגות במהלך מדרגות לא יעלה על 18.
(ה)
מידותיהן של מדרגות קשתיות יהיו כנקוב בפרט 3.2.2.21 (ב) עד (ה) במקום הדרישות שבפרט 3.2.2.20 (1) ו־(2).
[תיקון: תשס״ח־3]
חדר מדרגות מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ג׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
מעבר מדורג משותף בבנייני מגורים מדורגים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בבנין מדורג המיועד למגורים, הבנוי על מדרון משופע, אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל החוץ או אל מדרגות חוץ, על המעבר המדורג המשותף לא יחולו הדרישות לחדר מדרגות מוגן.
(ב)
המעבר המדורג המשותף יהיה בנוי כך שתימנע הצטברות עשן.
(ג)
אורכו של המעבר המדורג המשותף, הנמדד לאורך המדרגות, מן הנקודה הרחוקה ביותר ועד לרחוב, לא יעלה על 100 מטרים.
[תיקון: תשס״ח־3]
מדרגות חיצוניות
[תיקון: תשס״ח־3]
במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ד׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
מדרגות חיצוניות
[תיקון: תשס״ח־3]
לגבי דירות מגורים צמודות קרקע יחולו פרטים 3.2.4.1 (א) עד (ד).
[תיקון: תשס״ח־3]
מוצא אופקי
[תיקון: תשס״ח־3]
במוצא אופקי יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ה׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
פרוזדור מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ו׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
פרוזדור פתוח מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ז׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
גג מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
בגג מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ח׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
יציאה
[תיקון: תשס״ח־3]
ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ט׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
כבש
[תיקון: תשס״ח־3]
בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
אזור מחסה
[תיקון: תשס״ח־3]
באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י״א לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
דירת מגורים כאזור מחסה
[תיקון: תשס״ח־3]
דירת מגורים יכולה לשמש אזור מחסה נגיש ודרישות פרטים 3.2.11.4, 3.2.11.5, 3.2.11.6, 3.2.11.7, 3.2.11.8, 3.2.11.9 אינן חלות לגבי דירת מגורים המשמשת אזור מחסה.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
התפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא יהיו לפי דרישות סימן י״ב לפרק ב׳, זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
גובה מעבר ופרוזדור
[תיקון: תשס״ח־3]
פרט 3.2.12.9 לא יחול לגבי מעבר או פרוזדור בדירת מגורים שלגביהם חל הגובה המפורט בחלק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
מספר דרכי המוצא יהיו לפי האמור בסימן י״ג לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
יציאה ממרתף המשמש חלק מדירת מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
למרתף ששטחו גדול מ־100 מ״ר, ומשמש חלק מדירת מגורים, נוסף על דרך המוצא מהבניין או מהדירה, תהיה יציאה אל חוץ הבניין שמתקיימים בה אחד מן התנאים האלה:
(1)
דלת הנפתחת אל חוץ הבניין;
(2)
חלון הנפתח אל חוץ הבניין שמתקיימים בו תנאים אלה:
(א)
הרוחב הפנוי בפתח אינו פחות מ־60 ס״מ;
(ב)
הגובה הפנוי בפתח אינו פחות מ־60 ס״מ;
(ג)
הפרש הגובה בין אדן החלון למפלס הרצפה הסמוכה אליו לא עולה על 110 ס״מ;
(ד)
חלון ממ״ד;
(3)
דלת או חלון כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) הנפתחים אל חצר אנגלית שמתקיימים בה תנאים אלה:
(א)
עומקה לא פחות מ־90 ס״מ;
(ב)
אורכה לא פחות מ־90 ס״מ;
(ג)
שטחה לא פחות מ־0.8 מ״ר;
(ד)
אם הפרש הגבהים בין תחתית החצר האנגלית ומפלס הקרקע הסמוך אליה עולה על 120 ס״מ, יותקן סולם קבוע או מדרגות; הסולם או המדרגות לא יבלטו יותר מ־15 ס״מ לתוך השטח האמור בפסקת משנה (ג); הסולם או המדרגות לא ייחסמו על ידי החלון או הדלת;
(ה)
אם הגישה מן החצר האנגלית אל חצר הבניין חסומה על ידי סבכה או גגון, יותקן בסבכה או בגגון פתח הניתן לפתיחה מן החצר האנגלית; רוחבו ואורכו של הפתח לא יפחתו מ־70 ס״מ.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
מיקום דרכי המוצא יהיו לפי דרישות סימן י״ד בפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות סימן ט״ו לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
מרחק הליכה בדירת מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מרחק ההליכה בתוך הדירה13 דירת מגורים, לא כולל מרפסות, עד לדלת הכניסה לדירה לא יעלה 30 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 38 מטרים.
(ב)
מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 30 מטרים; ואולם –
(1)
בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים;
(2)
מרחק ההליכה בפרוזדור פתוח מוגן שמתקיימים בו דרישות פרט 3.2.7.1, מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח אחר הקרוב ביותר, לא יעלה על 60 מטרים.
(ג)
מרחק ההליכה מחלקי בנין אחרים שאינם כלולים בתחום דירת מגורים עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 80 מטרים.
[תיקון: תשס״ח־3]
תאורת דרכי מוצא בבניין מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
תאורת דרכי מוצא תהיה לפי דרישות סימן ט״ז בפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
תאורת דרכי מוצא בדירת מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
הדרישה בפרט 3.8.19.1 לא חלה על דירת מגורים.
[תיקון: תשס״ח־3]
תאורת חירום בבניין מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
תאורת חירום תהיה לפי דרישות סימן י״ז בפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
תאורת חירום בדירת מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
הדרישה בפרט 3.8.20.1 לא חלה על דירת מגורים.
[תיקון: תשס״ח־3]
שילוט דרכי מוצא בבניין מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
שילוט דרכי מוצא יהיה לפי דרישות סימן י״ח בפרק ב׳.
שילוט דרכי מוצא בדירת מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
הדרישה בפרט 3.8.21.1 לא חלה על דירת מגורים.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות סימן י״ט בפרק ב׳ יחולו לגבי חוץ הבניין זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
חוץ הבניין בדירה צמודת קרקע
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בפרט 3.2.19.1 (ב), לדירה צמודת קרקע בבנין מגורים, רוחב המדרגות יהיה 0.90 מטר לפחות.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בדרך גישה, ברחבת הערכות ובחלונות חילוץ יתקיימו דרישות סימן כ׳ בפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
הדרישה לאמצעי חילוץ מבנין כמפורט בפרטים 3.2.20.1 עד 3.2.20.6 לא תחול על בניינים אלה:
(1)
בנין מגורים צמוד קרקע;
(2)
בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס רצפת הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין לא עולה על 7 מטרים;
(3)
בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין עולה על 7 מטרים, ואולם יש יציאה נוספת אל מחוץ לבנין ומיציאה זו אל מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין אין הפרש גובה יותר מ־7 מטרים;
(4)
בנין מגורים מדורג הבנוי על מדרון משופע אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל מחוץ לבנין, או אל מרפסת וממנה אל מדרגות חוץ, או אל מעבר ציבורי, זאת נוסף על האמור בסימן ו׳, פרט 3.8.6.2.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות פרק ג׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות פרק ד׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
אופני שליטה בעשן
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין, יבוצעו באחת השיטות המפורטות בסימן א׳ לפרק ה׳ או בשילוב חלק מן השיטות האמורות.
(ב)
במקום שבו הותקן פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים העומד בדרישות פרט 3.5.1.5, שטח חתך הפיר לא יפחת מ־0.5 מ״ר ושטח פתחי היניקה בכל קומה לא יהיו קטנים מ־0.25 מ״ר.
סידורי שליטה בעשן בבנין מגורים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו על כל חלקי הבניין המפורטים בסימן ב׳ בפרק ה׳, זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו גם על חלקי הבניין האלה:
(1)
מבואת כניסה;
(2)
חדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות;
(3)
מחסן הממוקם במבואה הקומתית והכניסה אליו מהמבואה הקומתית.
(ג)
בחדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות יותקן פתח שחרור עשן כמפורט בת״י 1001 חלק 2.1 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן בבניינים.
(ד)
פרט משנה (ב) לא יחול על בית חד־משפחתי, בית דו־משפחתי ובניין מגורים טורי.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
בחומרי גמר יתקיימו דרישות פרק ו׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות כלליות
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין גבוה ובבנין רב־קומות יתקיימו דרישות פרק ז׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
הגדרות
[תיקון: תשס״ח־3]
”בנין קיים“ – בנין מגורים שהקמתו הושלמה שנה לפחות לפני שמבוקש להתקין בו מעלית;
”מעלית“ – מעלית לנשיאת בני אדם בלבד.
תחולה
[תיקון: תשס״ח־3]
הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית או מעלון בבנין קיים, שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות.
מידות תא המעלית
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מידותיו הפנימיות של תא מעלית יהיו 80 סנטימטרים רוחב ו־120 סנטימטרים עומק לפחות; בפרט זה, ”רוחב“ – המרחק שבין הקירות הניצבים לדלת המעלית; ”עומק“ – המרחק שבין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), כאשר שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין בבנין מעלית במידות המפורטות באותו פרט משנה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר התקנת מעלית במידות אחרות.
רוחב מינימלי של פרוזדור
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בטבלה 3.2.12.5, רוחבו של פרוזדור המשמש כניסה ראשית בדירה יהיה 90 סנטימטרים לפחות.
רוחב הפרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא בטוח
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בפרט 3.2.12.5(ג), על התקנת מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, יחולו הוראות אלה:
(1)
רוחבו של הפרוזדור, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור, יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 100 סנטימטרים, ואם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים – עד כדי 90 סנטימטרים.
רוחב משטח אופקי בחדר מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בפרט 3.2.12.5(ג), עומק המשטח האופקי בחדר מדרגות מול דלת תא המעלית יהיה 1.3 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 90 סנטימטרים, אם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
רוחב המדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
על אף האמור בפרט 3.2.2.2 רוחבן המינימלי של המדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
(ב)
אישר המהנדס שלא ניתן להתקין מעלית בתנאים האמורים בפרט משנה (א), יהיה רוחבן המינימלי של המדרגות 0.8 מטרים לפחות, ובלבד שנתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
(ג)
מדידת רוחב המדרגות תיערך כמפורט בפרט 3.2.2.3.
מידות רום מדרגות ושלח מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור –
(1)
בפרט 3.2.2.5(א) – לא יעלה רום המדרגה על 19 סנטימטרים;
(2)
בפרט 3.2.2.5(ב) – שלח המדרגה יהיה 25 סנטימטרים לפחות.
מספר מדרגות במהלך אחד
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בפרט 3.2.2.6(א) – מספר מדרגות במהלך אחד יכול שיפחת מ־3 ויעלה על 16 מדרגות ובלבד שהמעלית הותקנה בחדר המדרגות הקיים.
מדרגות טרפזיות
[תיקון: תשס״ח־3]
בבנין קיים תותר התקנת מדרגות טרפזיות לשינוי כיוון מהלך מדרגות בתנאים האלה:
(1)
רוחב שלח המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.2.2.22(ב) ו־(ג);
(2)
הרוחב המינימלי של המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.8.29.7;
(3)
במהלך מדרגות, לכל אורכו ולרבות במדרגות שאינן טרפזיות, יהיה גובה אחיד לרום המדרגה;
(4)
מסעד ובית אחיזה יותקנו כנדרש בפרט 3.2.2.15; בקטע המדרגות הטרפזיות, המסעד יהיה רציף ובגובה אחיד ביחס לשיפוע המדרגות;
(5)
התקבל אישור שירותי כבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
מבנה המעלית על כל חלקיה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מעלית על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, ייבנו ויותקנו לפי התקנים הישראליים האלה:
(1)
ת״י 2481 חלק 0;
(2)
ת״י 2481 חלק 1;
(3)
ת״י 2481 חלק 2.
(ב)
לחצנים להפעלת מעלית יותקנו בגובה של 1.3 מטרים בערך מעל רצפת התא.
(ג)
פיר המעלית ייבנה מחומרים לא דליקים.
תנאים נוספים להתקנת מעלית
[תיקון: תשס״ח־3]
על התקנת מעלית יחולו גם הוראות פרטים 3.7.3.7 עד 3.7.3.9 ו־3.7.3.12.
התקנת מעלון בבנין קיים
[תיקון: תשס״ח־3]
על התקנת מעלון יחולו הוראות אלה:
(1)
המעלון יותקן באישור המהנדס, לאחר שראה שלא ניתן להתקין בבנין מעלית כמפורט בסימן זה, או לאחר ששוכנע כי בנסיבות העניין, מתאים יותר להתקין מעלון במקום מעלית;
(2)
גובה ההרמה של המעלון יהיה עד 7 מטרים;
(3)
המעלון והתקנתו יהיו על פי תקן.
[תיקון: תשס״ט־8]
הגדרות
[תיקון: תשס״ט־8]
בסימן זה, ”בניין קיים“ – בניין מגורים שהיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה.
פרשנות
[תיקון: תשס״ט־8]
(א)
שום דבר בסימן זה לא יתפרש כאילו בא להתיר בניית תוספת בסטייה מהוראות תכנית או מהוראות אחרות בתקנות אלה והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
(ב)
על מדידת גובה בניין לפי סימן זה יחולו הוראות פרט 3.7.1.1.
תוספת קומה אחת מעל בניין קיים
[תיקון: תשס״ט־8, תשע״ג־4]
על הקמת תוספת בנייה של קומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד (בפרט זה – התוספת), יחולו הוראות אלה:
(1)
לא יראו את הבניין כבניין גבוה או כבניין רב־קומות, לפי העניין, רק בשל הקמת התוספת עליו אם נתקיימו בו כל אלה:
(א)
אין בתוספת יותר מקומה אחת, שיש לה יציאה אחת ישירה לחדר המדרגות המשותף, לרבות מיתקן מעל המפלס של גג התוספת, אם הוא נמנה עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה או בניין רב־קומות לפי סעיף 7.00.81;
(ב)
רבע לפחות מכלל שטח הגג של התוספת יישאר בלתי בנוי ורבע זה יהא רצוף; לעניין זה, ”כלל שטח הגג“ – לרבות שטח הגג המבונה במבנים ובמיתקנים שמותר להקימם לפי פרט 7.00.81;
(ג)
תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לחלק הבלתי מבונה שבגג התוספת לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות הקיים; על אף האמור בפרט 3.2.2.5 שיפוען של מדרגות אלה יכול שיהיה עד 60 מעלות;
(ד)
לא יחולו על התוספת הוראות לעניין מרחק הליכה, מהלך משותף ופרוזדור בלא מוצא לפי טבלה 3.2.15.5;
(ה)
לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא יידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת;
(2)
על אף האמור בפסקה 1, בבניית תוספת לבניין – בתנאים המפורטים בה, שיש בה כדי להעלות את גובה המפלס של רצפת הכניסה לדירה העליונה של הבניין מעל מפלס הכניסה הקובעת ליותר מ־29 מטרים, יחולו על הבניין כולו הוראות חלק ז׳ בנוגע לבניין גבוה לעניין חדר מדרגות מוגן, פתחי עשן, התקנת מעלית וגנרטורים וכל דבר אחר שיש בו כדי להבטיח בפני סכנת אש או להקל על כיבוי שרפות; לכל עניין אחר ינהגו בבניין כפי שנוהגים בבניין רב־קומות.
תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים שאינו בניין גבוה
[תיקון: תשס״ט־8, תשע״ג־4]
בהקמת תוספת של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים שאינו בניין גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, ועומדת בדרישות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (להלן – תמ״א 38) או עומדת בדרישות של תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ״א 38 שבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כבניין גבוה רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:
(1)
הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 22 מטר, כמתואר בתרשים 3.8.30.4;
(2)
אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור בפרט 3.8.30.6(7) ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(3)
מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד היציאה מהבניין לא יעלה על 85 מטרים.
(התרשים הושמט)
תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים גבוה
[תיקון: תשע״ג־4]
בהקמת תוספת בנייה של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, העומדת בדרישות תמ״א 38 או תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ״א 38 ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כמחויב בדרישות החלות על בניין גבוה, רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:
(1)
הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 29 מטר כמתואר בתרשים 3.8.30.5;
(2)
אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור בפרט 3.8.30.6(7) ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(3)
מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד ליציאה מהבניין לא יעלה על 105 מטרים;
(4)
קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות מוגן גם בעבור התוספת כהמשך חדר המדרגות המוגן הקיים ולא יותקנו מתזים כנדרש בפרט משנה 3.8.30.6(7) ו־(8) בבניין הקיים ובתוספת; לא קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות לא מוגן לתוספת, ותותקן נוסף על הנדרש בפרט 3.8.30.6, מערכת מתזים במבואות הקומתיות, בחדרים הטכניים ובמחסנים הנפתחים ישירות למבואות הקומתיות;
(התרשים הושמט)
הוראות נוספות לבנייה של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים
[תיקון: תשע״ג־4]
הוראות אלה יחולו על הבניינים המפורטים בפרטים 3.8.30.4 ו־3.8.30.5:
(1)
מעל לגג הבניין לאחר הקמת התוספת (להלן – גג הבניין) תותר הקמתם של מיתקנים טכניים, אם הם נמנים עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה לפי פרט 7.00.81;
(2)
רבע משטח גג הבניין לפחות יישאר פנוי ממבנים ומיתקנים; השטח האמור יהיה רציף ותהיה אליו גישה מדלת היציאה מחדר המדרגות;
(3)
תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לגג הבניין לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות;
(4)
ברוחב המדרגות והפרוזדורים בכל הבניין לרבות התוספת יתקיימו דרישות סימן כ״ט;
(5)
בדלת הכניסה לכל דירה בבניין, לרבות דלת הכניסה לדירה קיימת ולדירות בתוספת, יתקיימו דרישות פרט 2.91(2);
(6)
דלת הכניסה הראשית במבואת הכניסה לבניין תהיה ברוחב שיאפשר מעבר נקי של 0.90 מטר ותיפתח כלפי חוץ, בכיוון המילוט;
(7)
תותקן מערכת מתזים בכל שטח הדירות שבתוספת; התקנה כאמור תיעשה לפי תקן ישראלי ת״י 1596 מערכות מתזים: התקנה (להלן – ת״י 1956);
(8)
מעל דלת הכניסה לכל דירה קיימת בבניין, בצד הפונה לפנים הדירה יותקן מתז אחד;
(9)
המתזים אם הותקנו לפי פרט 3.8.30.4(2) או פרט 3.8.30.5(2), לפי העניין וכן מתזים שהותקנו לפי פסקאות (7) ו־(8) יחוברו למערכת אספקת המים לכיבוי אש; מערכת אספקת המים לכיבוי אש תחובר לרשת מים עירונית או מקומית קיימת; המתזים יעמדו בדרישות, ת״י 1596, למעט הדרישות לספיקת מים ולחץ מים;
(10)
בבניין לרבות התוספת יותקנו חיבור הסנקה וצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש שיתקיימו בהם תנאים אלה:
(א)
חיבור ההסנקה למערכת אספקת המים לכיבוי אש, יהיה בנפרד ממערכת מי השתייה וכנדרש בהל״ת;
(ב)
תותקן צנרת חדשה למערכת אספקת המים לכיבוי אש בבניין לרבות התוספת אשר תהיה בקוטר מינימלי של "2; לא יותר שימוש בצנרת המים הקיימת;
(ג)
צנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש תספק מים לעמדות כיבוי אש ולברז עם מחבר מהיר (שטורץ);
(ד)
על אף האמור בת״י 1596 – לא תחול כל הגבלה על מספר המתזים שמותר לחבר לצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש;
(11)
תותקן עמדת כיבוי אש בקומת הכניסה ובקומות שבתוספת; בקומות הקיימות יותקן ברז כיבוי אש עם מחבר מהיר (שטורץ) בקוטר "2;
(12)
היה מאגר מים לצורך כיבוי אש על גג הבניין הקיים, יותקן במקומו מאגר מים על גג התוספת; לחלופין, ניתן להתקין במקומו מאגר מים בקומה אחרת ומשאבות הגברת לחץ, ובלבד שהלחץ השיורי בעמדת כיבוי אש או בארון כיבוי אש במפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבניין לא יפחת מ־1.4 אטמוספרות;
(13)
בבניין שבו חניון תת־קרקעי או מחסנים במרתף, יופרד חדר המדרגות מאזור החניה והמחסנים על ידי דלתות אש;
(14)
הארונות הטכניים לחשמל, מים וגז המצויים במבואות הקומתיות בכל הבניין לרבות התוספת ובקומות הקרקע, יהיו מחומר לא דליק; בגב הארונות הטכניים הפונים לדירות מגורים, יהיה קיר עמיד אש למשך 60 דקות לפחות;
(15)
מעברי פירים וצנרת שבבניין לרבות התוספת ייאטמו נגד אש ועשן ליצור הפרדת אש בין הקומות;
(16)
בחדר המדרגות המוביל אל התוספת יהיו שני פתחים בקירות מנוגדים, בשטח של 0.8 מטר מרובע כל אחד, או פתח בתקרה בגודל מינימלי של 1 מ״ר, לפינוי עשן מהמדרגות בגג הבניין;
(17)
במבואת קומת הכניסה ייבנה פתח שחרור עשן קבוע, שגודלו לא יפחת מ־2% משטח המבואה, ופתח כניסת אוויר שגודלו לא יפחת מ־2% משטח המבואה או 0.3 מ״ר, הגדול מביניהם, או אוורור על ידי מערכות מכניות העומד בדרישות סימן א׳ לפרק ה׳ והמספק שש החלפות אוויר בשעה לפחות;
(18)
בשטחים המשותפים בכל הבניין לרבות התוספת, וכן בחדר מכונות המעלית, יותקנו שלטי הכוונה, ותאורת חירום לפי סימנים כ׳ וכ״א בפרק ח׳;
(19)
מסתורי הכביסה בכל הבניין לרבות התוספת יהיו מחומרים לא דליקים;
(20)
לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא ידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת.
[תיקון: תשס״ח־3]
[תיקון: תשס״ח־3]
הגדרות
[תיקון: תשס״ח־3]
”אולם ספורט“ – בניין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או חלקו, למופעי ספורט, לרבות יציע הקהל;
”ביתן תצוגה“ – חלל או מבנה המשמש לתצוגה של מוצרים או של שירותים, תחום בקירות או בפרגודים ויכול להיות מקורה;
”במה“ (Stage) – אזור מוגדר המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, והיכול לכלול מסך, תפאורה, צוגים ואפקטים תצוגתיים אחרים (כמתואר בתרשים 3.9.1.1א׳);
(התרשים הושמט)
”במה משולבת“ (Stage Legitimate) – במה הכוללת מגדל במה שהפרש הגובה בין רצפת הבמה ותחתית תקרת מגדל הבמה גדול מ־15 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 ב׳);
(התרשים הושמט)
”גישה למעבר“ – תחילתה של גישה למוצא בטוח עד חיבורה למעבר (כמתואר בתרשימים 3.9.1.1 ג׳ ו־3.9.1.1 ד׳);
(התרשימים הושמטו)
”גלריה טכנית“ – משטח אופקי או משופע המשמש להתקנה או לתחזוקה של מיתקנים וציוד טכני לרבות מסכים, צוגים, תאורה ומערכות להגברת קול;
”התקהלות בלא מושבים, פסטיבל“ – התקהלות, בלא כיסאות או מושבים עם אפשרות לעמידה או לישיבה על הקרקע או על הרצפה;
”מגרש ספורט“ – משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
”מיתקן ספורט“ – אולם ספורט או מגרש ספורט;
”מקום התקהלות מוגן עשן“ – מקום התקהלות, בתוך בניין או מחוץ לבניין, מקורה או שאינו מקורה, המשורת על ידי דרכי מוצא שאינן מאפשרות הצטברות עשן (להלן – מהתמ״ע);
”משטח מוגבה“ (Platform) – משטח מוגבה המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, המהווה חלק בלתי נפרד מחלל של אולם ואינו כולל מסכים בין הקהל ומשטח ההצגה (כמתואר בתרשימים 3.9.38.1 א׳ ו־3.9.38.1 ב׳);
”משטח מוגבה זמני“ (Temporary Platform) – משטח מוגבה המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
”סקר בטיחות“ – סקר הבודק את התאמת מרכיבי הבניין והמילוט השונים לדרישות המפורטות בחלק זה, תוך התייחסות לשריפה, סערה, קריסה, ניהול, התנהגות הקהל, סביבת הבניין וגורמים נוספים שיש בהם כדי להשפיע על בטיחות האנשים;
”קיר קדמת הבמה“ (Proscenium wall) – הקיר שבין חלל המושבים לחלל הבמה או לחלל במה משולבת (כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א׳ ו־3.9.38.7 ב׳);
”שטח משורת“ – אזור ישיבה המוגדר לצורך חישוב רוחב המעברים המשרתים אותו (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).
[תיקון: תשס״ח־3]
תחולה וסייג לתחולה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בבניין, בחלק מבניין או בחוץ הבניין שבתחום הנכס המשמש להתקהלות יתקיימו דרישות פרק זה, וככל שלא נאמר אחרת בפרק זה יתקיימו גם הדרישות המפורטות בפרקים א׳ עד ז׳.
(ב)
דרישות פרק זה לא יחולו על –
(1)
מקומות בשטח פתוח, שקיבלו רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, בהם מתקיימים אירועי התקהלות זמניים, או שאינם זמניים, כגון, כיכר עירונית, רחוב, מדרכה, פארק, גן ציבורי, גן לאומי, שמורת טבע וחוף הים;
(2)
חלקי בניין אלה:
(א)
אולם או אזור המתנה בבניין המשמש למגורים, חינוך, משרדים, בית מלון, מסחר, משרדים ותעשיה;
(ב)
אולם המתנה בבנק או בסניף דואר;
(ג)
מעבר ציבורי משותף בקניון;
(ד)
מערכות נתיב מסילות קבוע להסעת המונים.
מקומות להתקהלות
[תיקון: תשס״ח־3]
מקומות להתקהלות אפשר שיכללו את אלה:
(1)
אולם רב־תכליתי;
(2)
אולם אסיפות;
(3)
אודיטוריום;
(4)
מועדון חברים;
(5)
חדר הרצאות;
(6)
חדר ישיבות;
(7)
אולם בית המשפט;
(8)
בתי תפילה;
(9)
מוזאון;
(10)
אולם תערוכות;
(11)
ספריה;
(12)
קולנוע;
(13)
תאטרון;
(14)
אולם ריקודים;
(15)
פאב;
(16)
מסעדה;
(17)
בנה שעשועים מיוחד כגון לונה פארק או קרקס קבוע או זמני;
(18)
מזח ימי, התחום בשלושה צדדים במים והמשמש לבידור;
(19)
אולם ספורט, מגרש ספורט ומיתקן ספורט;
(20)
אצטדיון;
(21)
אולם כדורת (באולינג);
(22)
אולם סנוקר;
(23)
זירת החלקה על קרח;
(24)
אולם לוויות;
(25)
רציף המתנה לתחבורה ציבורית, אולם המתנה להסעה המונית, מסוף אווירי ומסוף ימי.
מיתקן לחפצים חשודים
[תיקון: תשס״ח־3]
במקום להתקהלות או בסמוך לו יותקן מיתקן לקליטת חפצים החשודים כמסוכנים; מיקומו של המיתקן ומידותיו ייקבעו בהתייעצות עם מפקד המרחב של המשטרה.
מיון חומ״ס
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות לגבי חלק מבנין המכיל חומרים מסוכנים יהיו כמפורט בחלק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
שימוש מעורב
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מותר שחלק מבניין המשמש להתקהלות הנמצא בבניין בעל שימוש עיקרי אחר, ישורת על ידי מוצא בטוח המשרת את השימוש העיקרי, בתנאי שבמוצא הבטוח יתקיימו הדרישות בעבור השימוש להתקהלות ועבור השימוש העיקרי.
(ב)
במוצא בטוח יתקיימו דרישות השימוש ל”התקהלות“ והשימוש העיקרי בו־זמנית, למעט מקרים שבהם רשות הכבאות קבעה כי פעילות בו־זמנית כזו אינה אפשרית.
שימוש בעבור פחות מ־50 איש
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בפרק זה, בחדר או בחלק מבניין, שתפוסתו פחות מ־50 איש והשימוש בו משרת את השימוש העיקרי בבניין, יחולו הוראות פרק ב׳ ובהתאם לשימוש העיקרי בבניין.
[תיקון: תשס״ח־3]
עמידות אש של שלד הבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
עמידות האש של שלד בניין המשמש להתקהלות או של בניין שחלק ממנו משמש להתקהלות תהיה לפי הדרישות המפורטות בסימן ב׳ לפרק ג׳.
מיקום קומתי ותפוסה
[תיקון: תשס״ח־3]
המיקום הקומתי והתפוסה של חלק מבניין או בניין המשמשים להתקהלות יעמדו בדרישות טבלה 3.9.4.6 שלהלן.
שלד הגג של אצטדיון או מיתקן ספורט פתוח
[תיקון: תשס״ח־3]
שלד של גג מעל מושבים באצטדיונים ומיתקני ספורט פתוחים, העומדים בדרישות סימן ל״ז, יהיה עשוי חומרים לא דליקים על פי ת״י 755.
יציע קהל
[תיקון: תשס״ח־3]
הדרישות המפורטות בטבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל לא מקורה או על יציע קהל מקורה שמתקיימות בו דרישות סימן ל״ז, כאשר שלד היציע הוא –
(1)
מסוג I או II;
(2)
מסוג III או IV או V ושמתקיימות בו דרישות סימן מ״א.
יציע קהל הבנוי מחומרים בלתי דליקים
[תיקון: תשס״ח־3]
דרישות טבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל הבנוי מחומרים לא דליקים הממוקם בתוך בנין, ובלבד שבשלד הבנין מתקיימות דרישות סימן זה;
טבלה 3.9.4.6 – מיקום קומתי ותפוסה על פי סוג שלד הבניין
סוג שלד הבניין הערות החלות על טבלה זו מתחת לקומת הכניסה קומת הכניסה מספר הקומות מעל קומת הכניסה הקובעת לבניין
1 2 3 4 או יותר
I-442
I-332
III-222
1, 2, 3, 5
1, 2, 3, 5
1, 2, 3, 5
כל התקהלות תחול הערה 4 כל התקהלות כל התקהלות כל התקהלות כל התקהלות כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4.
II-111 1, 2, 3, 5 כל התקהלות תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4 כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4 כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4 התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש ותחול הערה 4 אסור
III-211
IV-2HH
V-111
2, 5
5
5
כל התקהלות תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4 כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4 כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4 התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש ותחול הערה 4 אסור
III-000 5 התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־1,000 תחול הערה 4 התקהלות ובתנאי שהתפוסה היא עד 300 איש תחול הערה 4 אסור אסור אסור
III-200
V-000
5
5
התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4 התקהלות לתפוסה עד 300 איש תחול הערה 4 אסור אסור אסור
הערות לטבלה 3.9.4.6:
(1)
בעבור סוג שלד I או II – אם כל רכיב של שלד הגג נמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לרבות אגדים, קורות וגג (deck), מותר ששלד הגג לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה; בעבור סוג שלד I או II, מותר שחלק עמוד הנמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה.
(2)
רכיבים אופקיים ואנכיים של רצפה מדורגת המשמשת יציע ובסיס למושבים, יהיו בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות; ברכיבי המבנה התומכים ברצפה זו יתקיימו דרישות עמידות האש שבטבלה 3.9.4.6; אפשר שהחיבור בין הרכיב האופקי והרכיב האנכי של הרצפה המדורגת, לא יהיה עמיד אש, בתנאי שרצפה מדורגת זו אינה מהווה חלק מהפרדת האש של חומרים ברמת סיכון גבוהה ובתנאי שהבניין בנוי ומופעל בהתאם לדרישות בעבור מהטמ״ע על פי סימן ל״ז.
(3)
אם בבניינים, לרבות אצטדיונים, קיימים מושבים מקובעים מתחת לכיפת השמים, או מושבים מקובעים בעלי קירוי חלקי שאינו מאפשר הצטברות חום ועשן, אפשר שרכיבי שלד הבניין החשופים אל החוץ לא יהיו עמידי אש, בתנאי שיוגש ניתוח הנדסי המכיל תרחישי אירועים הכוללים אש ועשן, המוכיח שהנזק הצפוי לשלד הבנין ממטען האש אינו עלול לגרום לקריסה או לעיוות המסכן את בטיחות המשתמשים בבניין.
(4)
בתנאי שהקומות המפורטות להלן מוגנות על ידי מערכת מתזים:
(א)
כל הקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
(ב)
כל קומה מתחת לקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
(ג)
במקרה שבו ההתקהלות נמצאת מתחת לקומת הכניסה הקובעת לבניין: הקומה שנמצאת בה ההתקהלות, כל קומה המקשרת אותה לקומת הכניסה הקובעת לבניין, וקומת הכניסה הקובעת לבניין.
(5)
בבניין המשמש להתקהלות או בבנין שחלק ממנו משמש להתקהלות יתקיימו גם הדרישות לגילוי ולכיבוי אש המפורטות בפרק ד׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
כללי
[תיקון: תשס״ח־3]
בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן א׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
דלתות או סורגים בהזזה אופקית או אנכית
[תיקון: תשס״ח־3]
במקומות המשמשים להתקהלות, בכניסות או ביציאות הראשיות המשרתות את חלק הבניין שנועד להתקהלות, אפשר להשתמש בדלתות או בסורגים בהזזה אופקית או אנכית, בתנאי שיעמדו בדרישות פרט 3.2.1.6(ב).
מנגנוני בהלה ופרזול דלתות
[תיקון: תשס״ח־3]
בכל דלת הנדרשת בדרך מוצא, מחדר או מחלק מבניין שתפוסתו 100 איש או יותר, מותר להתקין מנגנון טריקה (לשונית) או נעילה, בתנאי שיהיה ניתן לפותחה על ידי ידית בהלה כנדרש בפרט 3.2.1.21.
דלתות מעוכבות יציאה
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, אין להתקין בדרכי מוצא דלתות מעוכבות יציאה כאמור בפרט 3.2.1.19.
דלתות מבוקרות כניסה
[תיקון: תשס״ח־3]
בדרכי מוצא בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, שהותקנה בהן דלת מבוקרת כניסה שמתקיימים בה דרישות פרט 3.2.1.20, תהיה אפשרות לפותחה ליציאה, בלא צורך במפתח או באמצעי בקרה אחר.
דלתות מסתובבות
[תיקון: תשס״ח־3]
אפשר להתקין בדרכי מוצא דלתות מסתובבות, בתנאי שיתקיימו בהן הדרישות שבפרט 3.2.1.24.
מעצור
[תיקון: תשס״ח־3]
בדרכי מוצא, בכל סוג של התקהלות, מותר להתקין מעצור שיתקיימו בו דרישות פרט 3.2.1.25.
[תיקון: תשס״ח־3]
מדרגות
[תיקון: תשס״ח־3]
במדרגות יתקיימו הדרישות שבסימן ב׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
כמות מדרגות במהלך
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
פרט 3.2.2.6 (א) יחול לגבי מהלכי מדרגות במוצא בטוח ובפרוזדור בלבד.
(ב)
פרט 3.2.2.6 (א) לא יחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל או בטריבונה.
משטח ההליכה
[תיקון: תשס״ח־3]
בדרכי מוצא מכבש טכני, מגלריית שירות לתאורה או לציוד אחר או במשטחי הליכה המשרתים צוגים וציוד אחר לבמה, מותר להשתמש בשלחי מדרגות ובמשטחים אופקיים ("פודסטים") העשויים מתכת מחוררת או סורגי מתכת.
מדרגות לולייניות
[תיקון: תשס״ח־3]
בדרכי מוצא מגלריה טכנית, מותר להשתמש במדרגות לולייניות שמתקיימות בהן הדרישות שבפרט 3.2.2.21.
מדרגות שלח מתחלף
[תיקון: תשס״ח־3]
אין להשתמש במדרגות עם שלח מתחלף.
מדרגות ביציע נייד או מתקפל
[תיקון: תשס״ח־3]
לגבי מדרגות המשרתות יציע נייד או מתקפל לא תחול הדרישה שבפרט 3.2.2.8.
מדרגות אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת
[תיקון: תשס״ח־3]
לגבי מדרגות המובילות מן האולם אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת יחולו גם הדרישות המפורטות שבסימן ל״ח.
[תיקון: תשס״ח־3]
חדר מדרגות מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ג׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
מדרגות חיצוניות
[תיקון: תשס״ח־3]
במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות שבסימן ד׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
מוצא אופקי
[תיקון: תשס״ח־3]
במוצא אופקי יתקיימו הדרישות שבסימן ה׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
פרוזדור מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ו׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
פרוזדור פתוח מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ז׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
גג מוגן
[תיקון: תשס״ח־3]
בגג מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ח׳ לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
יציאה
[תיקון: תשס״ח־3]
ביציאה יתקיימו הדרישות שבסימן ט׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
מפלס יציאה מן הבנין
[תיקון: תשס״ח־3]
מפלס היציאה מן הבניין יהיה מפלס הכניסה הראשית לבניין.
רחבת כניסה
[תיקון: תשס״ח־3]
אם כניסה ראשית לבניין או לחלק מבניין המשמש להתקהלות היא דרך רחבת כניסה חיצונית, ורחבת הכניסה מוגבהת או מונמכת ממפלס הקרקע, אפשר שמפלס רחבת הכניסה ייחשב מפלס קומת הכניסה לצורך קביעת המיקום הקומתי של ההתקהלות כמפורט בטבלה 3.9.4.6, ובלבד שברחבת הכניסה יתקיימו תנאים אלה:
(1)
רוחב רחבת הכניסה, הנמדד במקביל לחזית הבניין, יהיה כרוחב הכולל של פתחי היציאה המובילים אליה, אך לא קטן מ־1.5 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א׳);
(2)
עומק רחבת הכניסה הנמדד בניצב לחזית הבניין לא יהיה קטן מהרוחב הכולל של כל היציאות הנדרשות הנפתחות אל רחבת הכניסה ולא פחות מ־3 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א׳);
(התרשים הושמט)
(3)
מדרגות חוץ הנדרשות כחלק מדרך מוצא והמובילות מרחבת הכניסה אל מפלס הקרקע יוגנו מפני אש כנדרש בפרט 3.2.4.3 (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ב׳), או שיהיו מרוחקות מן הבניין ב־3 מטרים לפחות (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ג׳).
(התרשים הושמט)
כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
לכל בנין המשמש כולו או חלקו להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה א׳), שתשמש גם יציאה ראשית מן הבנין ותמוקם במפלס הכניסה הקובעת לבניין (להלן – יציאה א׳) (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א׳).
(התרשים הושמט)
(ב)
לכל חלק מבנין המשמש להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה ב׳), שתשמש גם יציאה ראשית מחלק הבנין המשמש להתקהלות (להלן – יציאה ב׳) (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א׳).
(ג)
רוחבה של יציאה ב׳ יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין. אולם בעבור תפוסה של הופעה חיה בבר או באולם ריקודים וכו׳ רוחבה של יציאה ב׳ יספיק בעבור שני שלישים לפחות מהתפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין.
(ד)
במקום שבו יציאה ב׳ מובילה אל יציאה א׳ בלבד, גם רוחבה של יציאה א׳ יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות.
(ה)
אם יציאה א׳ משמשת מספר מפלסים המיועדים להתקהלות, יהיה רחבה מספיק בעבור מחצית תפוסת ההתקהלות הכוללת בכל אחד מהמפלסים שהיא משרתת אותם.
(ו)
במפלס יציאה ב׳ יתקיימו אחד מן התנאים האלה:
(1)
הוא יהיה במפלס הכניסה הקובעת של הבניין;
(2)
הוא יחובר לחדר מדרגות או לכבש המוליכים אל מפלס כניסה א׳;
(3)
יציאה ב׳ תהווה חלק מגישה למוצא בטוח המוליכה אל מוצא בטוח המסתיים ישירות אל מחוץ לבנין ומשם לרחוב.
יציאות נוספות מחלק בניין להתקהלות
[תיקון: תשס״ח־3]
מכל חלק בנין המשמש להתקהלות, נוסף על יציאה ב׳, יסופקו יציאות ברוחב כולל של 50% לפחות מן הרוחב הנדרש מאותו חלק בניין; יציאות אלו ימוקמו לפי פרט 3.2.14.1.
דלתות נוספות במבואה או במעבר הציבורי
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מקום שבו יציאה ב׳ היא דרך מבואה או מעבר ציבורי, וקיימות דלתות נוספות מהמבואה או מהמעבר הציבורי אל חוץ הבניין מלבד דלתות יציאה א׳, ניתן לכלול בסך הרוחב הנדרש ליציאה את רוחב הדלתות הנוספות (כמתואר בתרשים 3.9.13.6).
(התרשים הושמט)
(ב)
אפשר שהדלתות הנוספות כאמור בפרט משנה (א) לא ישמשו ככניסות לבניין.
(ג)
סך הרוחבים של דלתות יציאה א׳ והדלתות הנוספות יהיה בהתאם לדרישה של מחצית לפחות מתפוסת ההתקהלות.
יציאה ישירה למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
על אף האמור בפרט 3.9.13.4(ב) עד (ה), בחלק מבניין המשמש להתקהלות, כגון אולם קולנוע, שהכניסה אליו היא דרך מעבר ציבורי או אולם המתנה, אפשר שכניסה ב׳ לא תשמש כיציאה ב׳.
(ב)
דלתות היציאה מחלק זה של הבניין ימוקמו לפי פרט 3.2.14.1, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא, לא יפחת מ־100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מחלק זה של הבניין.
(ג)
ביציאות מחלק זה של הבניין יתקיים אחד לפחות מן התנאים האלה:
(1)
הן יובילו ישירות אל מחוץ לבניין (כמתואר בתרשים 3.9.13.7 א׳);
(2)
הן יובילו ישירות למוצא בטוח, בתנאי שהמוצא הבטוח יסתיים ביציאה ישירה אל מחוץ לבניין; היציאה מן המוצא הבטוח אל מחוץ לבניין תהיה לפי הדרישות של שני שליש לפחות מתפוסת ההתקהלות (כמתואר בתרשימים 3.9.13.7 ב׳ ו־3.9.13.7 ג׳).
(התרשימים הושמטו)
יציאה מבניין המשמש להתקהלות בתנועה מכוונת
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין כדוגמת מוזיאון, שבו ההתקהלות קשורה בתנועה מכוונת של אנשים, ותנועה זו הרחיקה אותם מן הכניסה הראשית, לא יחולו הדרישות בפרט 3.9.13.4 אם דרישה זו איננה תורמת ליעילות סידורי היציאה מן הבניין או מחלק הבניין.
בניין מרובה כניסות
[תיקון: תשס״ח־3]
על אף האמור בפרט 3.9.13.4 בבניין המשמש להתקהלות, כגון אצטדיון או תחנת המתנה להסעה המונית, אשר אין בו כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית, ימוקמו דרכי המוצא סביב היקף הבניין, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא לא יפחת מ־100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מן הבניין.
[תיקון: תשס״ח־3]
כבש
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
שיפועו של כבש המשמש חלק מדרך מוצא לא נגישה לאנשים עם מוגבלות, המשרת במה, מעבר משופע ביציע או חלק שאינו מיועד לשימוש הציבור, לא יעלה על 12.5%.
[תיקון: תשס״ח־3]
אזור מחסה
[תיקון: תשס״ח־3]
באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י״א לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
תפוסה
[תיקון: תשס״ח־3]
התפוסה תהיה לפי דרישות סימן י״ב לפרק ב׳, זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
צפייה בעמידה
[תיקון: תשס״ח־3]
באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לא יהיה יציע לצפיה בעמידה.
סקר בטיחות
[תיקון: תשס״ח־3]
מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת להתקהלות גדולה מ־3,000 אנשים, או מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת לפסטיבל גדולה מ־1,000 אנשים, ייערך סקר בטיחות בהתאם לדרישות המפורטות בסימן ל״ו.
רוחב דרכי מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
רוחב דרכי מוצא יהיה לפי הדרישות שבסימן י״ב לפרק ב׳, זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
לגבי התקהלות הכוללת מושבים מסודרים בשורות כדוגמת מושבים בתאטרון או מושבים ליד שולחנות שאינו מהתמ״ע יחולו הוראות סימן זה.
(ג)
לגבי אזור המוגדר כמהתמ״ע, יחולו הדרישות שבסימן ל״ז.
(ד)
לגבי דרך מוצא מגלריה טכנית תחול הדרישה שבפרט 3.9.38.10.
רוחב מרכיבי דרך מוצא המשרתים אזור ישיבה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך המוצא, המשרתים אזור ישיבה בשורות או במושבים ליד שולחנות, יהיה בהתאם לטבלה 3.9.16.5 שלהלן:
טבלה 3.9.16.5 – מקדמי רוחב
הרוחב נטו (ס״מ) בעבור כל מושב משורת
מדרגות מעבר, כבש, פתח או דלת
0.8 × A × B 0.5 × C
(ב)
אופן חישוב הרוחב:
(1)
מדרגה שרומה אינו גדול מ־17.8 ס״מ: A = 1;
(2)
מדרגה שרומה גדול מ־17.8 ס״מ, רוחב המדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
A = 1 + (רום מדרגה‎ − ‏17.8 ס״מ)12.5
(3)
מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס״מ (מדוד אופקית): B = 1;
(4)
מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ־75 ס״מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבו ב־25% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
(5)
כבש בשיפוע עד 10%: C = 1;
(6)
כבש ששיפועו גדול מ־10%, יוגדל רוחבו ב־10% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם C = 1.10.
(ג)
פרטי משנה (א) ו־(ב) חלים על –
(1)
מדרגות וכבשים בתחום אולם האירועים או המושבים;
(2)
דלתות או פתחי היציאה מן האולם; חישוב רוחב מדרגות וכבשים מחוץ לתחומים אלה יבוצע לפי פרק ב׳.
(ד)
רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה לפי דרישות סימן י״ט.
(ה)
רוחב המעבר המשרת שורות מושבים יהיה גם לפי דרישות סימן כ׳.
(ו)
רוחב הגישה למעבר של ישיבה ליד שולחנות יהיה לפי דרישות סימן כ״ב.
(ז)
רוחב המעבר המשרת אזור ישיבה ליד שולחנות יהיה גם לפי דרישות סימן כ״ג.
רוחב מעבר ושטח משורת
[תיקון: תשס״ח־3]
רוחב מעבר המשמש חלק מדרך מוצא יהיה לפי דרישות התפוסה המתקבלות מהשטח המשורת על ידו (Catchment Area); אם קיימות כמה גישות למעבר או מספר מעברים מתלכדים, המעבר המלכד יהיה לפי דרישות התפוסה של כל השטחים המשורתים (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).
(התרשים הושמט)
רוחב אחיד למעבר
[תיקון: תשס״ח־3]
מעבר שיכול לאפשר מילוט בשני כיוונים, רוחבו הנדרש יהיה אחיד.
רוחב פרוזדור
[תיקון: תשס״ח־3]
רוחב הפרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח יהיה לפי פרט 3.2.12.5 בפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
מספר דרכי מוצא מבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י״ג לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
הדרישות שבסימן י״ג לפרק ב׳ לא יחולו לגבי אזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, כמפורט בפרט 3.9.17.2.
אזור מגודר מחוץ לבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
באזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, יהיו שתי דרכי מוצא לפחות, נפרדות ומרוחקות זו מזו בשיעור של לפחות שליש אורך האלכסון של האזור המגודר; בעבור תפוסה גדולה מ־6,000 אנשים יהיו 3 דרכי מוצא לפחות; בעבור תפוסה גדולה מ־9,000 אנשים יהיו 4 דרכי מוצא לפחות.
מרפסת או גלריה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במרפסת או בגלריה במקום להתקהלות שתפוסתן קטנה מ־50 אנשים, תהיה דרך מוצא אחת לפחות; אפשר שדרך מוצא זו תעבור דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרך המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט״ו לפרק ב׳.
(ב)
במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 50 אנשים אך אינה עולה על – 100 אנשים, יהיו לא פחות מ־2 דרכי מוצא נפרדות; אפשר ששתי דרכי מוצא אלה יעברו דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט״ו לפרק ב׳.
(ג)
במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 100 אנשים יתקיימו דרישות אלה:
(1)
מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י״ג לפרק ב׳;
(2)
בעבור חלק מהתפוסה שאינו עולה על 100 אנשים אפשר להתקין דרכי מוצא כמפורט בפרט משנה (ב);
(3)
בעבור יתרת התפוסה, אשר איננה כלולה בפסקה (2) תותקן דרך מוצא נפרדת שלא תעבור דרך המפלס העיקרי של ההתקהלות;
(4)
בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף.
גלריה טכנית
[תיקון: תשס״ח־3]
מגלריה טכנית, אפשר שתהיה דרך מוצא אחת בלבד, בתנאי שתהיה דרך מילוט נוספת לרצפה או לגג; דרך מילוט זו יכולה להיות באמצעות סולם, מדרגות לולייניות או מדרגות שלח מתחלף.
[תיקון: תשס״ח־3]
מיקום דרכי מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
מיקום דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י״ד לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
דרך מוצא מן הזירה או מרצפת אודיטוריום
[תיקון: תשס״ח־3]
אם מתקינים על הזירה או על רצפת האודיטוריום מושבי קהל נוספים על אלו שביציעים, תיקבע דרך מוצא, בעבור 50% לפחות מן הצופים שבמושבים אלה, הנפרדת מדרכי המוצא של המושבים הקבועים שביציע (כמתואר בתרשים 3.9.18.2).
(התרשים הושמט)
שימוש פסטיבל בתוך בנין
[תיקון: תשס״ח־3]
בתוך בניין מותר שימוש לפסטיבל, בתנאי שתפוסתו לא תעלה על 1,000 אנשים אלא אם כן אושר סקר בטיחות כמפורט בסימן ל״ו.
[תיקון: תשס״ח־3]
אופן מדידת רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים
[תיקון: תשס״ח־3]
רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יימדד בין אנך המשוך לקצה קדמי של המושב כשהוא במצב מקופל או ממשענת היד במושב, לפי הבולט שביניהם ובין אנך המשוך לקצה האחורי של המשענת בשורה שלפניה (כמתואר בתרשים 3.9.19.1).
(התרשים הושמט)
רוחב מינימלי של גישה למעבר בין שורות המושבים
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 סנטימטרים; הרוחב יגדל עם עליה בכמות המושבים בהתאם לנדרש בפרטי משנה (ג) ו־(ה).
(ב)
לגבי מקום שבו סך כל המושבים בשורה אינו עולה על 4 מושבים, והמרחק ממרכז המושב הרחוק ביותר עד למעבר אינו עולה על 1.8 מטרים, לא יחולו דרישות פרט משנה (א).
(ג)
שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים כמתואר בתרשים 3.9.19.2, לא תכיל יותר מ־100 מושבים; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 סנטימטרים בעבור 25 מושבים; רוחב זה יגדל ב־0.8 סנטימטר לכל מושב מעבר ל־25 מושבים; אין חובה שהרוחב יעלה על 56 סנטימטר.
(התרשים הושמט)
(ד)
פרט משנה (ג) לא יחול לגבי מהתמ״ע, ויחולו עליו דרישות פרט 3.9.37.3.
(ה)
על אף האמור בפרט 3.9.24.2(א)(2), אורך הגישה למעבר מכל מושב, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר או פתח בקצה אחד בלבד, לא יעלה על 9 מטרים; הרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה 40 סנטימטרים; לרוחב זה יתווסף 1.5 סנטימטר לכל מושב, מעבר ל־13 מושבים.
(ו)
פרט משנה (ה) לא יחול לגבי מהתמ״ע, ויחולו עליו דרישות פרטים 3.9.37.4 ו־3.9.37.5.
כיסאות עם משטח כתיבה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מקום שמותקנים בו כיסאות עם משטח כתיבה, רוחב הגישה למעבר יהיה כנדרש בסימן זה ויימדד בין קצה משטח הכתיבה במצב פתוח לאנך שבגב המושב שלפנים (כמתואר בתרשים 3.9.19.3); ואולם אם משטח הכתיבה חוזר באופן עצמאי למצב ”מאוחסן“ לאחר שקמים מן המושב, מידת הרוחב תהיה בהתאם לפרט 3.9.19.1.
(התרשים הושמט)
(ב)
כיסאות המצוידים במשטח כתיבה אינם נחשבים ישיבה ליד שולחנות.
מפלס ההליכה
[תיקון: תשס״ח־3]
לגבי מפלס ההליכה בין שורות המושבים לא יחול פרט 3.1.2.8 (ב),.
[תיקון: תשס״ח־3]
מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות
[תיקון: תשס״ח־3]
במעבר המשרת אזור ישיבה של שורות מושבים שאינם ליד שולחנות יתקיימו דרישות סימן זה ודרישות התפוסה של השטח המשורת.
מעבר בלא מוצא המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות
[תיקון: תשס״ח־3]
אורך מעבר בלא מוצא לא יעלה על 6 מטרים; ואולם הגבלת האורך לא תחול על מעבר בלא מוצא בתנאי שהמושבים שהוא משרת אינם רחוקים ביותר מ־24 מושבים ממעבר אחר, ורוחב הגישה למעבר בין השורות הוא לא פחות מ־40 סנטימטרים, בתוספת רוחב של 1.5 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב העשרים בשורה.
(התרשים הושמט)
רוחב מינימלי של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות
[תיקון: תשס״ח־3]
הרוחב המינימלי של מעבר מדורג, משופע או אופקי, יהיה לפי הדרישות של תפוסת המילוט המצוינות בהתאם לשימוש בטבלה 3.9.16.5 או 3.9.37.1 א׳ או 3.9.37.1 ב׳, אך הוא לא יפחת מהמצוין להלן:
(1)
מעבר מדורג המשרת שורות משני צדדים (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 א׳) – 122 סנטימטרים;
(2)
מעבר מדורג המשרת עד 50 מושבים בכל שורות המושבים המשורתות על ידו (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ב׳ ו־3.9.20.3 ג׳) – 90 סנטימטרים;
(3)
מרחק בין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר המדורג מחולק לשניים על ידי מאחז היד או המעקה (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ד׳ ו־3.9.20.3 ה׳) – 58 סנטימטרים;
(4)
מעבר אופקי או משופע, המשרת שורות מושבים משני צדדים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ו׳, 3.9.20.3 ז׳, 3.9.20.3 ח׳ ו־3.9.20.3 ט׳) – 107 סנטימטרים;
(5)
מעבר אופקי או משופע המשרת עד 50 אנשים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י׳ ו־3.9.20.3 י״א) – 90 סנטימטרים;
(6)
מעבר מדורג המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ב) – 90 סנטימטרים;
(7)
מרחק שבין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר אינו משרת יותר מ־5 שורות בצד אחד – 58 ס״מ (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ג); הגבלת מרווח זו חלה גם על כל צדדיו של הפתח ביציע (הוומיטוריום) כאשר מתאפשרת כניסה לשורת המושבים סמוך לפתח (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ד, 3.9.20.3 ט״ו ו־3.9.20.3 ט״ז);
(8)
מעבר אופקי או משופע המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י״ז ו־3.9.20.3 י״ח) – 90 סנטימטרים;
(9)
מעבר אופקי בחזית שורת מושבים, הנמדד בין המעקה לבין קצה המושב במצב לא מקופל, (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ט) – 50 סנטימטרים;
(10)
רוחב מעבר אופקי או משופע המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות יהיה לפי דרישות פרק ב׳.
(התרשימים הושמטו)
אופן מדידת רוחב של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות
[תיקון: תשס״ח־3]
רוחב של מעבר מדורג, משופע או אופקי יימדד עד לרכיב הקצה כגון: צד מדרגה, קצה מושב כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 א׳ עד 3.9.20.3 י״ז; המדידה תהיה אופקית מן ההיטל האנכי של הרכיב.
בליטת מאחז יד
[תיקון: תשס״ח־3]
אפשר שמאחז יד יבלוט עד 9 סנטימטרים לתוך תחום הרוחב הנדרש של המעבר המדורג כמתואר בפרט 3.9.20.3.
שיפוע מעבר לאנשים עם מוגבלויות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
שיפוע מעבר המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות או אל מקומות ישיבה הניתנים לפירוק לצורך הכלת כיסא גלגלים, יהיה לפי דרישות פרק ב׳.
(ב)
מעבר ביציע הקהל ששיפועו אינו עולה על 12.5% ייבנה ככבש; מעבר ביציע הקהל ששיפועו עולה על 12.5% ייבנה באמצעות מדרגות.
(ג)
על אף האמור בפרט משנה (ב), במערכת מושבים מתקפלים או משוחלים (טלסקופיים), אפשר שהמעבר יהיה בנוי ממדרגות לכל שיפוע של היציע.
מספר המדרגות במעבר מדורג
[תיקון: תשס״ח־3]
הדרישה בפרט 3.2.2.6 למספר מדרגות במהלך אחד לא תחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל.
השלח של מדרגה במעבר מדורג
[תיקון: תשס״ח־3]
בשלח מדרגה במעבר מדורג יתקיימו דרישות אלה:
(1)
ההפרש בין עומק השלח של מדרגה לעומק השלח של מדרגה סמוכה יהיה אחיד; לענין פרט זה, ”אחיד“ – הפרש שאינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
(2)
עומק השלח לא יקטן מ־28 סנטימטרים.
שילוט וסימון המדרגה במעבר מדורג
[תיקון: תשס״ח־3]
בכל מדרגה, קצה השלח הקרוב לאף המדרגה יסומן ברצועה בצבע בולט לעין וברור; הרצועה תהיה קלה לזיהוי הן במצב של עלייה והן במצב של ירידה; רוחב הרצועה לא יהיה קטן מ־2.5 סנטימטרים ולא יהיה גדול מ־5 סנטימטרים.
רום מדרגה במעבר מדורג
[תיקון: תשס״ח־3]
ברום המדרגה במעבר מדורג יתקיימו תנאים אלה:
(1)
רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים; ואולם רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
(2)
רום המדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; ואולם מקום שבו שיפוע יציע הקהל הסמוך למעבר המדורג מחייב זווית גדולה מ־8/11 בשל אילוצי ראיה, אפשר שגובה רום המדרגה יהיה גדול מ־20 סנטימטרים אך לא יעלה על 23 סנטימטרים;
(3)
רום המדרגות יהיה אחיד; לענין פרט זה, ”אחיד“ – הפרש אשר אינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
(4)
על אף האמור בפסקה (3), במהלך מדרגות אחד, אפשר שגובה רום המדרגה לא יהיה אחיד עקב אילוצי ראיה של אזור הישיבה הסמוך לו; במצב זה אפשר שהפרשי הגבהים בין מדרגות סמוכות יהיה גדול מ־0.5 סנטימטר וזאת בתנאים אלה:
(א)
רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים;
(ב)
רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
(5)
פרט 3.2.2.5 לא יחול לגבי מדרגות במעבר מדורג.
[תיקון: תשס״ח־3]
מאחז יד במעבר מדורג או משופע
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות, יתקיימו דרישות סימן זה.
(ב)
במעקות ובמאחזי יד במקומות אחרים ביציע הקהל יתקיימו דרישות סימן כ״ח.
(ג)
במעבר ששיפועו גדול מ־5% או במעבר מדורג יותקן מאחז יד בצד המעבר או לאורך מרכזו (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 א׳).
(התרשים הושמט)
(ד)
אם המעבר משרת אזורי ישיבה משני צדדיו, מאחז היד לא יהיה רציף; ההפסקות ברציפות מאחז היד יאפשרו כניסה לאזורי הישיבה וגם מעבר בין צדו האחד של מאחז היד לצדו השני; מאחז היד יהיה רציף לאורך של לא יותר מ־5 שורות מושבים (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ב׳).
(התרשים הושמט)
(ה)
המרווח בין מאחזי היד, הנוצר עקב הדרישה לאי־רציפות, לא יהיה קטן מ־56 סנטימטרים ולא גדול מ־91 סנטימטרים כשהוא נמדד אופקית; קצה מאחז היד יהיה מעוגל או מקומר (כמתואר בתרשימים 3.9.21.1 ג׳ ו־3.9.21.1 ד׳).
(התרשימים הושמטו)
(ו)
למאחז יד במרכז מעבר מדורג יוסף מוט ביניים משופע, המקביל למאחז היד, בגובה 30 סנטימטרים מתחת למאחז היד (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ד׳).
(ז)
גובה מאחז היד יהיה אחיד בין 90 סנטימטרים ל־105 סנטימטרים, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המאחז עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ה׳).
(התרשים הושמט)
(ח)
הדרישה שבפרט משנה (ג) להתקנת מאחז יד לא תחול בתנאים האלה:
(1)
מעבר שאינו חלק מדרך מוצא נגישה ששיפועו קטן מ־12.5%, והמשרת אזורי ישיבה משני צדדיו;
(2)
מקום שבו נבנה מעקה הכולל מאחז יד.
(ט)
גובה המעקה בצד הפתח ביציע (הוומיטוריום) לא יפחת מ־90 ס״מ, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המעקה עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש; הותקן מעקה שחלקו העליון יכול לשמש בית אחיזה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות התקנת בית אחיזה.
(התרשים הושמט)
[תיקון: תשס״ח־3]
רוחב גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
רוחב הגישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לא יפחת מ־30 סנטימטרים, ויורחב בהתאם לאורכו כנדרש בפרט משנה (ב) (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 א׳).
(התרשים הושמט)
(ב)
הרוחב המינימלי הנדרש של גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות יורחב, מעבר ל־30 הסנטימטרים הנדרשים בפרט משנה (א), ב־1.3 סנטימטר בעבור כל 30 סנטימטרים נוספים של אורך הגישה למעבר או חלק מהם, הנמדדים מעבר ל־3.6 מטרים הראשונים; לעניין פרט משנה זה, מדידת אורך הגישה למעבר תהיה מן המעבר עד מרכז הכיסא המרוחק ביותר מן המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 ב׳).
(התרשים הושמט)
(ג)
הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי גישה למעבר או על חלק ממנו, המשרתת עד 4 אנשים ואשר אורכה אינו עולה על 1.80 מטרים.
אופן מדידת רוחב גישה למעבר במושבים שאינם מקובעים
[תיקון: תשס״ח־3]
מקום שבו מושבים שאינם מקובעים, נמצאים בין שולחן לבין הגישה למעבר, או בין שולחן למעבר, מדידת רוחב הגישה למעבר הדרוש כתוצאה מחישובי תפוסה, תתבצע מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן; מרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.22.2).
(התרשים הושמט)
אורכה של גישה למעבר
[תיקון: תשס״ח־3]
אורך גישה למעבר לא יעלה על 11 מטרים מכל מושב עד למעבר או לדלת יציאה.
גישה למעבר ליד שולחנות באירוע
[תיקון: תשס״ח־3]
גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות הכוללות צפיה במופע תהיה לפי הוראות סימן זה.
מעבר משופע או מדורג
[תיקון: תשס״ח־3]
במעברים משופעים או מדורגים בין השולחנות, יתקיימו דרישות סימן כ׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
רוחב מעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה של עד 50 אנשים, לא יפחת מ־90 סנטימטרים.
(ב)
רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה הגדולה מ־50 אנשים, לא יפחת מ־110 סנטימטרים.
רוחב מעבר
[תיקון: תשס״ח־3]
אם נמצאים מושבים שאינם מקובעים, בין השולחן לבין המעבר, מדידת רוחב המעבר הנדרש על פי חישובי תפוסה, תיערך מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן, כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.23.2); לעניין פרט זה, ישיבה ליד בר או ליד ריהוט קבוע אחר, מהווה ישיבה ליד שולחנות.
(התרשים הושמט)
אישור תכניות
[תיקון: תשס״ח־3]
המהנדס רשאי לדרוש מעורך הבקשה הגשת תכניות המפרטות את מיקום הריהוט והציוד, לשם קבלת אישור לעמידה בדרישות סימן זה.
מעבר מדורג או משופע המשרת ישיבה ליד שולחנות
[תיקון: תשס״ח־3]
במעברים הכוללים מדרגות או כבשים, המשרתים שולחנות לאכילה או לשתיה, והמיועדים לצפיה בהצגה, יתקיימו דרישות סימן כ׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
מרחקי הליכה
[תיקון: תשס״ח־3]
מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות סימן ט״ו לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בפרק זה (צ״ל: בסימן זה).
מהלך משותף
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
אורכו של מהלך משותף בחדר או באולם שאינו משמש כמהתמ״ע לא יעלה על –
(1)
בעבור שטח משורת שתפוסתו קטנה מ־50 איש – 23 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.24.2);
(2)
בעבור שטח משורת שתפוסתו 50 איש או יותר – 6 מטרים;
(התרשים הושמט)
(ב)
במהלך משותף במהתמ״ע יתקיימו דרישות סימן ל״ז.
[תיקון: תשס״ח־3]
תאורת דרכי המוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
בתאורת דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן ט״ז לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
תאורת אפלה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במקום להתקהלות תותקן תאורת אפלה שתאיר את המעבר שבין גושי המושבים לכל אורכו, עד דלת היציאה מחלל המושבים; תאורת האפלה תאפשר לצאת בביטחון משורת המושבים או להגיע אליה בשעות אפלה; התאורה תוזן מרשת החשמל הרגילה, ועוצמתה לא תקטן מ־1 לוקס, נמדדת על פני משטח הרצפה, במקום החשוך ביותר.
(ב)
מעגלי הגופים של תאורת האפלה יהיו נפרדים ממעגלי התאורה הרגילים; כל מעגל לא יכלול יותר מ־25 גופי תאורה.
[תיקון: תשס״ח־3]
תאורת חירום
[תיקון: תשס״ח־3]
בתאורת חירום יתקיימו דרישות סימן י״ז לפרק ב׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
שילוט דרכי מוצא
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בשילוט ובסימון דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן י״ז לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
אין צורך לשלט את דרך המוצא הנמצאת בצדי הפתח ליציע (Vomitory) מכיוון המושבים הסמוכים לפתח ביציע, בתנאי ששלטי היציאה למעבר הביניים הראשי (Concourse) ייצפו מן הפתח ביציע.
מיקום שלטי ”אין מוצא“
[תיקון: תשס״ח־3]
שלטים מוארים בנוסח ”אין מוצא“ יותקנו במקומות אלה:
(א)
בכניסה לפרוזדורים בלא מוצא;
(ב)
באגפים שאינם מיועדים ליציאה;
(ג)
בירידות למפלסים תת־קרקעיים.
[תיקון: תשס״ח־3]
מעקות ומאחזי יד
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במעקות ובמאחזי יד ביציע הקהל, במשטח מוגבה, בבמה ובבמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.14 זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
במעקה ובמאחז יד במעבר מדורג או משופע יתקיימו דרישות סימן כ״א.
גובה המעקה בהתייחסות לקו ראיה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
ביציע הקהל או בטריבונה, במקום שבו מפלס הרצפה גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכים, ומערכת המעקה או מאחז היד לפי הדרישות בפרק זה חוסמת את קו הראיה של הצופים בשורה הסמוכה בגלל גובהה, אפשר להתקין מעקה או מאחז יד מול שורת המושבים בגובה שלא יפחת מ־66 ס״מ (כמתואר בתרשים 3.9.28.2); דרישות אלה יחולו גם לגבי גלריות, מרפסות, גישה למעבר בסמוך לפתח ביציע (וומיטוריום) והאזור השקוע של התזמורת (כמתואר בתרשים 3.9.28.2).
(ב)
במערכת המעקה ובמאחז היד יתקיימו דרישות ת״י 1142.
(התרשים הושמט)
קצה תחתון של מעבר מדורג או משופע
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
לכל רוחב הקצה התחתון מול המעבר המדורג יותקן מעקה או מאחז יד שמתקיימות בו דרישות המפורטות בפרט 3.2.2.14 ובפרט זה, וזאת אם קצה המעבר גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).
(ב)
גובה המעקה או מאחז היד לא יפחת מ־90 סנטימטרים, המרחק הנמדד בין קצה המעקה לבין אף המדרגה הקרובה ביותר לא יפחת מ־107 סנטימטרים (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).
(התרשימים הושמטו)
מעבר רוחבי הסמך לשורות מושבים
[תיקון: תשס״ח־3]
במעקה ובמאחז יד המותקנים במעבר רוחבי יתקיימו הדרישות האלה:
(1)
במעבר רוחבי הנמצא מאחורי שורת מושבים, לא יפחת גובה המעקה שמאחורי שורת המושבים מ־66 ס״מ מעל מפלס רצפת המעבר; ואולם דרישה זו לא תחול אם משענות הכיסאות של השורה הסמוכה גבוהים ביותר מ־66 ס״מ מעל המפלס של רצפת המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.28.4 א׳);
(התרשים הושמט)
(2)
היה מפלס הרצפה של המעבר הרוחבי מאחורי שורת המושבים גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה הסמוכה אליה, יתקיימו במעקה דרישות 3.2.2.14 (כמתואר בתרשימים 3.9.28.4 ב׳ ו־3.9.28.4 ג׳).
(התרשימים הושמטו)
מעקה בצדי אזורי ישיבה
[תיקון: תשס״ח־3]
היה הפרש הגבהים בין רצפת המעבר או הגישה למעבר לבין הרצפה הסמוכה אליה, גדול מ־60 סנטימטרים, יותקן בצדי אזור הישיבה, מעקה בגובה מינימלי של 105 סנטימטרים מעל רצפת המעבר או הגישה למעבר.
(התרשימים הושמטו)
מקומות שבהם לא נדרש להתקין מעקים
[תיקון: תשס״ח־3]
אין צורך בהתקנת מעקים קבועים במקומות אלה:
(1)
משטח מוגבה, במה או במה משולבת המשמשים להצגה או לתצוגה, ופונים לכיוון הקהל; במקום שבו מפלס המשטח המוגבה, הבמה או הבמה המשולבת גבוה ביותר מ־120 סנטימטרים ממפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה אליה, יותקן מעקה הניתן לפירוק בזמן ההופעה;
(2)
מסביב לפתחים אנכיים הנמצאים בשטח המשמש להופעה או להצגה; כאשר שטח זה אינו משמש להופעה או להצגה, ייסגר הפתח או לחלופין יותקן מסביבו מעקה הניתן לפירוק.
[תיקון: תשס״ח־3]
חוץ הבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בחוץ הבניין יתקיימו דרישות סימן י״ט לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
מקום ההתקהלות ימוקם באופן שגישת הציבור אליו וממנו תהיה נפרדת מדרכי הגישה והיציאה של רכב ביטחון.
מרחק מבניין או מאתר סמוך
[תיקון: תשס״ח־3]
היתר למקום ההתקהלות יינתן רק לבניין, חלק מבניין או חוץ הבניין, הנמצא במרחק העולה על 30 מטרים ממקום המשמש להחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים או חומרים מסוכנים דומים, למעט צובר גז שהוטמן בהתאם לתקן הישראלי ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים, המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים, ולמעט מכלי דלק שהותקנו בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976.
[תיקון: תשס״ח־3]
כניסות חירום ודרך מעבר לרכב ביטחון
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בדרך גישה וברחבת היערכות יתקיימו דרישות סימן כ׳ בפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
לגבי מיתקן ספורט יחולו גם הוראות אלה:
(1)
במיתקן ספורט תותקן כניסת חירום;
(2)
מגבול הנכס, מצד אחד לפחות, תותקן דרך מעבר לרכב ביטחון המובילה לכניסת החירום במיתקן הספורט;
(3)
למיתקן ספורט המיועד ליותר מ־3,000 צופים יהיו שתי כניסות חירום;
(4)
במגרש ספורט תוביל דרך המעבר לרכב ביטחון מחוץ הבניין עד לזירת המשחקים;
(5)
במגרש ספורט המיועד לכדורגל תוביל דרך המעבר לתוך זירת המשחקים;
(6)
במגרש ספורט הגובה והרוחב של כניסת חירום לא יהיו קטנים מ־4.20 מטרים;
(7)
באולם ספורט תוביל דרך המעבר עד לפתח הבניין שבו נמצא האולם.
[תיקון: תשס״ח־3]
הפרדות ועמידות אש
[תיקון: תשס״ח־3]
הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות פרק ג׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
הפרדת מקום להתקהלות המשמש כחלק מבניין
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מקום שבו חלק מבניין המשמש להתקהלות, המיועד לכלול יותר מ־300 אנשים נמצא בבניין המשמש גם לייעוד אחר, יופרד החלק המשמש להתקהלות משאר חלקי הבניין על ידי קירות ותקרות בעלי עמידות אש של שעתיים לפחות.
(ב)
על מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, ואולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, יחולו גם דרישות סימן ל״ח.
פירים אנכיים
[תיקון: תשס״ח־3]
בפירים אנכיים ובמנהרות שירות ייתקיימו דרישות פרט 3.3.1.6.
צנרת חודרת קירות
[תיקון: תשס״ח־3]
באגפי אש במקומות להתקהלות, שבהם הקירות או התקרות בנויים אלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת עשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים; צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים; תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.
הפרדת במה או במה משולבת
[תיקון: תשס״ח־3]
הפרדות ועמידות אש של במה ובמה משולבת יהיו גם לפי דרישות סימן ל״ח.
הפרדת חדר הקרנה
[תיקון: תשס״ח־3]
הפרדות ועמידות אש של חדר הקרנה יהיו גם לפי דרישות סימן ל״ט.
הפרדת יציע קהל או טריבונה
[תיקון: תשס״ח־3]
הפרדות ועמידות אש של יציע הקהל וטריבונה יהיו גם לפי דרישות סימן מ׳.
הפרדת מיתקני אוורור ומיזוג אוויר
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במקום להתקהלות הנועד ליותר מ־300 צופים יהיו לכל אחד מחלקי הבניין המפורטים להלן מיתקני אוורור ומיזוג אוויר נפרדים:
(1)
חלל המושבים;
(2)
חלל הבמה;
(3)
חדר ההמתנה;
(4)
אגף חדרי השחקנים;
(5)
שירותים הנדסיים, בתי מלאכה, ומחסני תפאורה.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להתקין מיתקן אוורור ומיזוג אוויר לחלל המושבים ולחלל הבמה במשותף.
[תיקון: תשס״ח־3]
מערכות גילוי אש וכיבוי אש
[תיקון: תשס״ח־3]
במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות פרק ד׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
מערכות גילוי אש ועשן
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין או חלק מבניין המשמש להתקהלות תותקן מערכת גילוי אש ועשן על פי ת״י 1220 חלק 3.
התקנת מערכת למסירת הודעות (כריזת חירום)
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במקום המיועד להתקהלות תותקן מערכת מסירת הודעות (כריזת חירום), שתשמש את כל חלקי מקום ההתקהלות.
(ב)
במקום להתקהלות המחולק לאולמות נפרדים, הפעלת מערכת כריזת חירום תתאפשר באמצעות הפעלת מיקרופון ויחידת הפעלה בכל אחד מהאולמות בנפרד, נוסף על הפעלה מרכזית המופעלת מעמדת הפעלה שתיקבע בקרבת הכניסה הראשית.
(ג)
המערכת תצויד בספק כוח עצמי ובמתח נמוך שיאפשר הספקת זרם אוטומטית להפעלתה במקרים של הפסקת הזרם ברשת החשמל הרגילה. תפוקת המצברים תאפשר הפעלת המערכת לפרק זמן שלא יפחת מ־30 דקות.
(ד)
במקום שנדרשת בו התקנת גנרטור חירום, תחובר מערכת מסירת ההודעות לרשת החשמל אשר תוזן מגנרטור חירום זה.
מערכות כיבוי אש
[תיקון: תשס״ח־3]
בכל מקום בפרק זה, שלפיו נדרש להתקין בבניין או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, מערכת כיבוי אש, במערכת יתקיימו דרישות פרק ד׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
מערכות שליטה בעשן
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במערכות שליטה בעשן יתקיימו דרישות פרק ה׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)
סידורי שליטה בעשן יותקנו גם במקומות הנדרשים לפי פרק זה, לרבות –
(1)
חדר או אולם המשמש להתקהלות שתפוסתו גדולה מ־200 אנשים;
(2)
אולם מושבים של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
(3)
אולם המתנה של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
(4)
חדר הקרנה המשמש מעל שני אולמות מושבים.
מערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת
[תיקון: תשס״ח־3]
במערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.9.38.6.
מערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה
[תיקון: תשס״ח־3]
במערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה יתקיימו דרישות סימן ל״ט.
[תיקון: תשס״ח־3]
חומרי גמר
[תיקון: תשס״ח־3]
בחומרי גמר יתקיימו דרישות פרק ו׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
בניין גבוה ורב־קומות
[תיקון: תשס״ח־3]
בבניין גבוה ובבנין רב־קומות יתקיימו דרישות פרק ז׳.
[תיקון: תשס״ח־3]
סקר בטיחות
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
סקר בטיחות יבוצע בעבור השימושים שלהלן:
(1)
התקהלות, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־3,000 אנשים;
(2)
פסטיבל, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־1,000 אנשים;
(3)
אם חלק מבניין או בניין מתוכנן כמהתמ״ע.
(ב)
סקר בטיחות בעבור בקשה להיתר בניה ייערך על ידי עורך הבקשה להיתר או עורך הבקשה לעניין בטיחות, ויכיל הערכה בכתב של אמצעי הבטיחות בהתייחסו לתנאים המפורטים בפרט 3.9.36.2, בצירוף מפרט כמפורט בנספח לחלק זה.
תיאור דרישות סקר בטיחות
[תיקון: תשס״ח־3]
סקר הבטיחות יכיל הערכה למצבים ולמערכות אלה:
(1)
תיאור של השימוש העיקרי ואירועים חריגים בבניין;
(2)
מערכות הניהול, לרבות מערכות הניהול של הבניין, האירוע; הערכה ליכולת השליטה של מערכות הניהול במקרי חירום;
(3)
מקרי חירום הדורשים עזרה רפואית;
(4)
מקרי חירום כתוצאה משריפה;
(5)
אירועי חומרים מסוכנים בתוך הבניין או לידו;
(6)
תנועה אל המושבים ותנועה מן המושבים, לרבות בעיות של צפיפות קהל, חיוץ קהל, פיצול דרכי מוצא, דרכי מוצא חלופיות ורוחב מעברים;
(7)
רמת הכוונה וההתמצאות בדרכי מוצא;
(8)
מערכות שלד המבנה – קבועות וניידות;
(9)
מערכות הבניין לרבות מערכת כריזה, גילוי אש ועשן, מתזים, מיזוג אוויר, תאורה ואוורור;
(10)
מצבים קיצוניים של מגז אוויר;
(11)
רעידות אדמה.
: (הנספח הושמט)
[תיקון: תשס״ח־3]
מהתמ״ע
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במהתמ״ע יתקיימו דרישות סימן זה.
(ב)
חלק מבניין או בניין יוגדר כ־מהתמ״ע בתנאי שנתקיימו בו התנאים של סקר בטיחות המפורטים בסימן ל״ו ובדרישות אלה:
(1)
חללים התחומים על ידי קירות ותקרה, הכוללים מהתמ״ע, יהיו מוגנים על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
(2)
הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי שטח זירת המופע המיועד לתחרות או להופעה, בתנאי שגובה מבנה הגג לא יפחת מ־15 מטרים מעל רצפת הזירה, ובתנאי שמטען האש בחלל האצטדיון לא יעלה על מטען אש קטן;
(3)
הדרישה להתקין מערכת כיבוי אש אוטומטית בפסקה (1) לא תחול לגבי חלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, גם אם הם מקורים, בתנאי שיוצג למהנדס הוועדה ניתוח הנדסי המוכיח, שהתקנת מתזים איננה נחוצה עקב היותה חסרת השפעה וחסרת תועלת, כתוצאה מגובה המבנה וממטעני האש שבו;
(4)
הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי החלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, כאשר הם אינם מקורים;
(5)
כל דרכי המוצא מהבניין, המשרתים מהתמ״ע, יכללו מיתקנים ממוכנים לסילוק עשן או אוורור טבעי, לפי התנאים המפורטים בפרק ה׳, באופן שגובה מפלס העשן במקרה של שריפה לא יהיה נמוך יותר מ־1.8 מטרים, מעל רצפת דרך המוצא.
רוחב דרכי מוצא במהתמ״ע
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור חלל אחד המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 א׳ יהיה מכפלת הערכים של טור א׳ בטור ב׳ בטבלה; למצב שבו כמות המושבים היא ערך ביניים, מותר לבצע ביון (אינטרפולציה) בין הערכים של טור ב׳ בטבלה.
(ב)
בעבור תפוסה קטנה מ־2,000 אנשים, חישוב רוחב דרכי המוצא יהיה בהתאם לפרט 3.9.16.5.
(ג)
החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור אצטדיון ומיתקן ספורט פתוח, היכולים לכלול קירוי חלקי או מלא, המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 ב׳ יהיה מכפלת הערכים בטור א׳ במקדמי הרוחב בטור ב׳ בטבלה.
(ד)
הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך מוצא יהיה בהתאם לכל הדרישות האלה:
(1)
טבלה 3.9.37.2 א׳ – מקדמי רוחב
טור א׳
מס׳ מושבים
טור ב׳
רוחב נטו נקי בס״מ בעבור כל מושב בשטח משורת
מדרגות מעבר, כבש, פתח או דלת
2,000 0.762*A*B 0.508*C
5,000 0.508*A*B 0.381*C
10,000 או יותר 0.300*A*B 0.254*C
(2)
טבלה 3.9.37.2 ב׳ – מקדמי רוחב לאצטדיונים ומיתקני ספורט
טור א׳
מס׳ מושבים
טור ב׳
רוחב נטו נקי בס״מ בעבור כל מושב בשטח משורת
מדרגות מעבר, כבש, פתח או דלת
2,000 או יותר 0.300*A*B 0.254*C
(3)
מדרגה שרומה אינו גדול מ־17.8 ס״מ: 1 = A;
(4)
מדרגה שרומה גדול מ־17.8 ס״מ, רוחב מדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
A = 1 + (רום מדרגה‎ − ‏17.8 ס״מ)12.5
(5)
מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס״מ (מדוד אופקית): B = 1;
(6)
מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ־75 ס״מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב־25% מהרוחב המחושב. כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
(7)
כבש בשיפוע עד 100%: 1 = C;
(8)
כבש ששיפועו גדול מ־10%, יוגדל רוחבו ב־10% מהרוחב המחושב, כלומר, יוכפל במקדם 1.10 = C.
מספר מושבים בהמתמ״ע
[תיקון: תשס״ח־3]
במהתמ״ע, שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים, לא תכיל יותר מ־100 מושבים בשורה; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 ס״מ; רוחב זה יגדל ב־0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין צורך שהרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.
טבלה 3.9.37.3 מספר מושבים במהתמ״ע
מספר המושבים הכולל בחלל מספר מושבים מותר בשורה, כאשר הרוחב החופשי בין השורות לא יפחת מ־40 ס״מ
מעבר או פתח בשני קצוות השורה מעבר או פתח אחד בקצה אחד של השורה
קטן מ־4,000 26 13
4,000-6,999 27 13
9,999-7,000 28 14
12,999-10,000 29 14
15,999-13,000 30 15
18,999-16,000 31 15
19,000-21,999 32 16
גדול מ־22,000 33 17


רוחב מעבר במהמתמ״ע
[תיקון: תשס״ח־3]
במהתמ״ע, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר בקצה אחד בלבד, יהיה הרוחב המינימלי למעבר בין השורות 40 סנטימטרים; רוחב זה יגדל ב־1.6 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין חובה שהרוחב המינימלי בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.
אורך מהלך משותף במהתמ״ע
[תיקון: תשס״ח־3]
במהתמ״ע, אורך המהלך המשותף לא יעלה על 15 מטרים מכל מושב עד הנקודה שבה ניתן למשתמש לבחור באחת משתי דרכי מוצא.
אורך מעבר מדורג בלא מוצא במהמתמ״ע
[תיקון: תשס״ח־3]
במהתמ״ע אפשר שיהיה מעבר מדורג בלא מוצא, במרחק שלא יעלה על 21 שורות; ואולם אפשר להגדיל את אורך המעבר המדורג בלא מוצא בתנאי שהמושבים המשורתים על ידו, אינם רחוקים ביותר מ־40 מושבים ממעבר אחר, והמעבר בין הכיסאות הוא לא פחות מ־40 סנטימטרים בתוספת 0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב ה־19 בשורה.
מרחק הליכה בהמתמ״ע
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במהתמ״ע מרחק ההליכה מכל מושב עד הפתח ליציע (הוומיטוריום) או עד הפתח למעבר הביניים (קונקורס), הקצר מביניהם, לא יעלה על 120 מטרים; מרחק ההליכה מן הכניסה לפתח היציע או מן הכניסה למעבר הביניים עד למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין לא יעלה על 60 מטרים.
(ב)
על אף האמור בפרט משנה (א) אין הגבלה על מרחקי הליכה בעבור קונסטרוקציה מסוג I או II – לפי סימן ב׳ בפרק ג׳, באזור ישיבה פתוח לשמים ואשר דרכי המוצא מאזור הישיבה אל החוץ פתוחות לשמים.
[תיקון: תשס״ח־3]
משטח מוגבה
[תיקון: תשס״ח־3]
התקנת משטח מוגבה תעשה לפי הדרישות המפורטות להלן:
(1)
משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו ממתכת או מעץ; לא יותר כל שימוש בחלל בין רצפת משטח מוגבה לבין רצפת הבניין או לשטח שעליו היא מותקנת, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד הנמצא על רצפת משטח מוגבה כמתואר בתרשים 3.9.38.1;
(התרשימים הושמטו)
(2)
משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו מחומרי בניה שמתקיימים בהם דרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקן המשטח המוגבה, למעט חיפוי הרצפה של המשטח המוגבה והמדרגות אשר אפשר שיהיה עשוי עץ; סיווג הדליקות של רצפת העץ יתאים לסיווג הנדרש מחומרי הגמר של הבניין;
(3)
היה החלל בין רצפת המשטח המוגבה לבין רצפת הבניין משמש לאחסון או לכל שימוש אחר, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד או לצנרת מים, רצפת המשטח המוגבה תהיה בעלת עמידות אש של 90 דקות לפחות.
שלד של במה
[תיקון: תשס״ח־3]
במה והמדרגות המובילות אליה מן האולם ייבנו מחומרי בניה שמתקיימות בהן הדרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקנה הבמה, למעט הרצפה של הבמה והמדרגות שאפשר שיהיה עשוי עץ; אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.
שלד במה משולבת
[תיקון: תשס״ח־3]
שלד של במה משולבת יהיה לפי הדרישות לגבי סוג שלד I כמפורט בסימן ב׳ בפרק ג׳, למעט הרצפה התחומה בחזית על ידי קיר קדמת הבמה, מאחור, על ידי הקיר האחורי של הבמה ובצדדים, בגבול הניצב לקיר קדמת הבמה ובמרחק של 1.80 מטר משני צדי הפתח בקיר קדמת הבמה, והמדרגות המובילות אליה מן האולם (כמתואר בתרשים 3.9.38.3); אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.
(התרשים הושמט)
דלת בפתח רצפת במה
[תיקון: תשס״ח־3]
הותקן פתח ברצפת הבמה, תותקן בו דלת עץ בעלת חוזק נשיאה מתאים; עובי הדלת לא יפחת מ־4 סנטימטרים, והיא תצויד במנגנון נעילה הכולל פין אבטחה.
אגפים סמוכים לבמה או במה משולבת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, אולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, ייבנה לפי דרישות פרט זה.
(ב)
מקום להתקהלות המיועד ליותר מ־300 אנשים, אך פחות מ־1,000 אנשים, יחולק לשני אגפי אש לפחות, שהם:
(1)
אגף חלל המושבים;
(2)
אגף חלל הבמה.
(ג)
מקום להתקהלות המיועד ל־1,000 אנשים או יותר, יחולק לשבעה אגפי אש לפחות שהם:
(1)
אגף חלל המושבים;
(2)
אגף חלל הבמה;
(3)
אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם;
(4)
אגף החסנה והכנת תפאורות;
(5)
אגף בתי מלאכה;
(6)
אגף אולמות לחזרות;
(7)
אגף לשירותים טכניים.
(ד)
אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף החסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני, יופרדו זה מזה ויופרדו משאר חלקי הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 90 דקות ועל ידי דלתות אש בעלות עמידות ליציבות ושלמות של 60 דקות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212: דלתות אש: עמידות אש.
(ה)
הדרישה בפרט משנה (א) אינה חלה על אגפים הסמוכים לבמה ששטחה אינו עולה על 90 מ״ר.
מערכת פינוי עשן מבמה או מבמה משולבת
[תיקון: תשס״ח־3]
בעבור במה ששטחה עולה על 90 מ״ר, ובעבור במה משולבת, תותקן מערכת שליטה בעשן המיועדת לפינוי העשן ישירות אל החוץ; מערכת פינוי העשן תהיה על ידי אחד או יותר מהאמצעים האלה:
(1)
שיטה לפינוי עשן העומדת בדרישות ת״י 1001 חלק 2.2, המונעת מפלס עשן נמוך מ־1.8 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר בחלל המושבים, ואם נדרשת הגנה על הפתח בקיר קדמת הבמה, מונעת מפלס עשן בחלל הבמה הנמוך מ־1.8 מטר מעל הסף העליון בפתח קיר קדמת הבמה; המערכת תופעל באופן עצמאי על ידי כל אחת מן המערכות האלה:
(א)
הפעלת מערכת המתזים בחלל הבמה;
(ב)
הפעלת מערכת גלאי אש ועשן מעל חלל הבמה;
(ג)
הפעלה על ידי מתג ידני המותקן במקום שאישרה רשות כבאות;
(2)
מעל הבמה, קרוב למרכזה, ובמקום הגבוה ביותר, יותקנו מעל הגג שני מפוחים לפחות; המפוחים יאפשרו, קצב יניקת עשן שלא יפחת מ־8 החלפות אוויר בשעה; המפוחים יופעלו אוטומטית על ידי גלאי אש ועשן; אפשר יהיה להפעיל את המפוחים ידנית מן הבמה; המפוחים יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת״י 1001 חלק 2.2.
הפרדת קיר קדמת הבמה בבמה משולבת
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)
במה משולבת תופרד מחלל המושבים על ידי קיר קדמת הבמה; קיר קדמת הבמה יהיה בנוי מחומרים לא דליקים בעלי עמידות אש של 120 דקות; הקיר יסתיים במפלס הגבוה ב־1.20 מטר או יותר מעל המפלס העליון של הגג שמעל חלל המושבים כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א׳ ו־3.9.38.7 ב׳.
(התרשימים הושמטו)
(ב)
בבמה משולבת, יהיו כל הפתחים בקיר קדמת הבמה מוגנים על ידי מכלולים בעלי עמידות אש של 90 דקות לפחות ליציבות ושלמות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212; ואולם הפתח הראשי בקיר ההפרדה המיועד לצפייה בהצגה, יצויד במסך הפרדת אש ועשן הנסגר אוטומטית והעומד בדרישות פרט 3.9.38.8.
(ג)
הדרישות בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על חלל הבנוי כמהתמ״ע והעומד בדרישות סימן ל״ז.
הגנות על פתחים בקיר קדמת הבמה
[תיקון: תשס״ח־3]
(א)