תקנות הרוקחים
מראה
תקנות הרוקחים מתוך
תקנות הרוקחים
(פרק ק"י, סעיף 47).
חא״י כרך ג׳, פרק ק״י, עמ׳ 2007; ע״ר 1947, תוס׳ 2, 880; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ק״ת תש״ט, 192; תשכ״ו, 407; תשכ״ט, 995; תש״ל, 1540; תשל״ב, 749; תשל״ו, 2733; תשל״ז, 982; תשמ״א, 290; תשע״ג, 1639.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר הבריאות. מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מחלקת הבריאות“ או ”רשות הבריאות“ ייקרא מעתה ”משרד הבריאות“.
תוכן עניינים
השם הקצר
תקנות אלה תקראנה ”תקנות הרוקחים“.
חלק א׳ – רוקחים
בקשה לרשיון וההכשרות הדרושות לכך [תיקון: [1931], 1947, תש״ח, תש״ט, תשל״ב, תשל״ז, תשמ״א]
(1)
בקשה לרשיון לשמש כרוקח תוגש למנהל.
(2)
כל המבקש רשיון חייב להגיש הוכחות המניחות את הדעת כי –
(א)
מלאו לו אחת ועשרים שנה;
(ב)
הוא בעל תעודה המעידה שעבר בהצלחה את בחינות הבגרות הנערכות בידי משרד החינוך והתרבות או בפיקוחו, או תעודה שמשרד החינוך והתרבות מכיר בה כשווה ערך לה;
(ג)
(i)
למד רוקחות לפחות שלוש שנים אקדמאיות באוניברסיטה או בבית ספר לרוקחים שהמנהל מכיר בהם, וקיבל דיפלום ברוקחות שהמנהל מכיר בו; או
(ii)
למד רוקחות באוניברסיטה או בבית ספר לרוקחים שחוק הלימודים בהם ברוקחות הוא שתי שנים אקדמיות ושהמנהל מכיר בהם וקיבל דיפלומה ברוקחות שהמנהל מכיר בה, עבד עבודה מעשית במשך חצי שנה לפחות בבית מרקחת של בית חולים בישראל, להנחת דעתו של המנהל, או סיים קורס השתלמות שהכיר בו המנהל לענין תקנה זו, ועמד בבחינה בדיני הרוקחות בישראל בפני מי שהמנהל מינהו לכך;
(iii)
הרשות בידי המנהל לוותר על הדרישה בסימן (ii)(3) ובמקום זה לדרוש שהמבקש יעבוד עבודה מעשית ברוקחות במדינת ישראל במשך תקופה שיראה לטוב, אך לא יותר משנתיים;
(ד)
הוא נתין ישראלי, או שיש לו רשות להישאר בישראל בקביעות.
(3)
הבקשה תוגש באמצעות הרופא המחוזי, כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הרופא המחוזי), באזור מגוריו של המבקש, ויצורפו לה שאלון לעובדים מקצועיים בשירותי הרפואה, העתק או צילום מאומת מהתעודות על השכלתו והכשרתו לעסוק ברוקחות וכן תעודה המעידה על אזרחות ישראלית לפי סעיף 15 לחוק האזרחות, התשי״ב–1952, או תעודת משרד הפנים על מעמדו של המבקש בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.
רשיונות זמניים [תיקון: [1931]]
כל מקום שהמנהל מוצא צורך בכך ועד לגמר הפורמליות למתן הרשיון הרשות בידו ליתן רשיון זמני לשמש כרוקח לא יותר מששה חדשים והרשות בידו לחדש אותו רשיון זמני, לפי הכרעת דעתו.
[תיקון: תשמ״א]
חלק ב׳: עוזרי רוקחים
בקשה לרשיון [תיקון: תשמ״א]
על בקשה להירשם ולקבלת רשיון כעוזר רוקח יחולו הוראות תקנה 2(3), בשינויים המתאימים.
השעות שבהן מותר לעוזר־ לרוקח לחלק רפואות וסמי רעל בהעדר הרוקח בעל הרשיון [תיקון: תשמ״א]
בהעדר הרוקח בעל־הרשיון, מותר לעוזר־לרוקח לחלק רפואות וחמרי־רעל בבית מרקחת בין שעה 1 לשעה 3 אחה״צ ובין השעות 6.30 בערב ו־9.30 בבקר;
בתנאי שאפשר לשנות את השעות הללו לגבי בית־מרקחת מסויים, עפ״י אשור־בכתב מרופא ממשלתי.
הודעה על מען [תיקון: תשמ״א]
רוקח ועוזר רוקח יודיע בכתב על מען מגוריו, ועל כל שינוי בו, למנהל באמצעות מנהל המחלקה למקצועות רפואיים במשרד הבריאות (להלן – מנהל המחלקה) ולרופא המחוזי, תוך ארבעה עשר יום מיום שניתן לו הרשיון או מיום השינוי, לפי הענין.
שינוי שם [תיקון: תשמ״א]
שונה שמו של רוקח או של עוזר רוקח מכל סיבה שהיא, לפי חוק השמות, התשט״ז–1956, יודיע בכתב למנהל באמצעות מנהל המחלקה ולרופא המחוזי, תוך שלושים יום לאחר תאריך השינוי, בצירוף תעודת משרד הפנים על שינוי השם.
רישום שינוי שם [תיקון: תשמ״א]
נוכח המנהל כי שמו של רוקח או של עוזר רוקח שונה כדין ונמסרה הודעה כאמור בתקנה 7, יורה לשנות את שמו של הרוקח או של עוזר הרוקח ברשיונו ובכל רישום אחר הנעשה מטעם משרד הבריאות.
הודעה על אבדן רשיונות [תיקון: תשמ״א]
אבד רשיון של רוקח או של עוזר רוקח, יודיע על כך מיד לתחנת המשטרה הקרובה ולמנהל; ההודעה למנהל תינתן בכתב באמצעות הרופא המחוזי ויפורטו בה נסיבות אבדן הרשיון, ויצורפו לה תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, המאמת את העובדות המפורטות בהודעה, ואישור בכתב מתחנת המשטרה על מסירת הודעה כאמור לתחנת המשטרה.
הוצאת העתקי רשיונות [תיקון: תשמ״א]
ניתנה הודעה למנהל כאמור בתקנה 9 רשאי הוא להוציא העתק רשיון במקום האבוד, בסייגים שימצא לנכון; על העתק כאמור יצויין שהוא העתק המחליף את המקור שאבד.
[תיקון: תשע״ג]
חלק ג׳: ועדה מייעצת
ועדה מייעצת [תיקון: תשע״ג]
(א)
לעניין רישוי רוקחים ועוזרי רוקחים ימנה השר ועדה מייעצת של שלושה, ובהם רוקח עובד משרד הבריאות שיהיה יושב ראש הוועדה, רוקח נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של רוקחים ורוקח חבר הסגל האקדמי בבית ספר לרוקחות בישראל, כמו כן ימנה השר לכל חבר ממלא מקום.
(ב)
המנהל רשאי להשתתף בכל ישיבות הוועדה המייעצת.
(ג)
הוועדה המייעצת תייעץ לשר או למנהל, בין השאר, בנושאים אלה:
(1)
הכרה בתארים שנתנו מוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ;
(2)
פיקוח על רוקחים.
(ד)
הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה.
(ה)
תקופת כהונתו של חבר ועדה מייעצת תהיה חמש שנים מיום מינויו, ויכול שיתמנה לתקופת כהונה אחת נוספת; חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן בתפקידו עד למינוי חבר ועדה אחר במקומו.
[תיקון: תשמ״א]
התוספת הראשונה (בוטלה)
[תיקון: תשמ״א]
התוספת השניה (בוטלה)
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.