תקנות העתיקות מתוך

תקנות העתיקות

(פרק ה׳, סעיף 30).

חוקי א״י, כרך ג׳, פרק ה׳, עמ׳ 1643; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ט, תוס׳ ב׳, 98; ק״ת תש״י, 717; תשי״ח, 1179; תשכ״ב, 2137; תשכ״ח, 1177; תשל״ב, 1417; תשל״ו, 2356; תשל״ז, 583; תשמ״ב, 770; תשמ״ג, 100, 1564, 1887; תשמ״ד, 1504; תשמ״ה, 1891; תשנ״ב, 1385.

עדכון סכומים: ק״ת תשמ״ד, 1134.

מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הוענקו לשר החינוך והתרבות.

1.

השם הקצר

תקנות אלה תקראנה ”תקנות העתיקות“.

2.

המועצה הארכיאולוגית הרכבה, סדרי דיוניה והענינים המובאים לפניה [תיקון: תש״ח, תש״י, תשכ״ב, תשל״ו, תשמ״ב, תשנ״ב]

(1)

המועצה תהא מורכבת מחברים שייתמנו על ידי שר החינוך והתרבות במספר שיקבע ובלבד שמספרם לא יעלה על 38. בין חברי המועצה יהיו נציגי הממשלה, נציגי המחלקה הארכיאולוגית של האוניברסיטה העברית, נציגי החברה לחקירת א״י ועתיקותיה, נציגי אגף העתיקות, משרד החינוך והתרבות ונציגי הציבור.

(2)

שמות חברי המועצה יפורסמו ברשומות.

(3)

כל חבר המועצה יכהן בתפקידו שלוש שנים מיום מינויו, אלא אם כן התפטר או אם שר החינוך והתרבות שחרר אותו מתפקידו.

(4)

שר החינוך והתרבות רשאי למנות מחדש חבר המועצה שתמה תקופת כהונתו.

(5)

שר החינוך והתרבות ימנה את יושב ראש המועצה, את סגנו ואת המזכיר.

(6)

ואלה סדרי הדיון במועצה:

(א)

היושב ראש ינהל את ישיבות המועצה, ובהעדרו – סגן היושב ראש. בהעדר שניהם, יבחרו החברים הנוכחים בישיבה ביושב ראש זמני שינהל את הישיבה;

(ב)

לכל חבר תהיה דעה אחת. היו הדעות שקולות, יכריע היושב ראש;

(ג)

מחצית החברים יהוו מנין חוקי בישיבות המועצה;

(ד)

היושב ראש יקבע את תאריכי הישיבות ומקום היכנסן ויודיע על כך בכתב לכל החברים לא פחות משבוע ימים לפני יום הישיבה;

(ה)

להודעה יצורף סדר יום מפורט. סעיף ”שונות“ בסדר היום לא יכלול אלא נושאים בעלי חשיבות מועטת בלבד;

(ו)

התנגד חבר לדיון בענין על פי סעיף ”שונות“ ידונו באותו ענין בישיבת המועצה הקרובה;

(ז)

יושב ראש המועצה רשאי לזמן ישיבה שלא מן המנין ללא הודעה מוקדמת של שבוע ימים, אם הסכימו לכך כל חברי המועצה;

(ח)

המזכיר ינהל פרוטוקולים מפורטים מדיוני המועצה, ועליהם יחתום מי שישב ראש באותה ישיבה;

(ט)

המועצה רשאית למנות ועדות משנה לבירור כל בעיה שתוטל עליהן על ידי מליאת המועצה. לועדות משנה אלה, רשאית המועצה לצרף גם אנשים שאינם חברי המועצה, בתנאי שחברי המועצה יהוו רוב בכל ועדת משנה.

(7)

ואלה הענינים שיובאו בפני המועצה על ידי המנהל:

(א)

בקשות לרשיונות חפירה;

(ב)

הצעות שימור ושחזור אתרים עתיקים ומונומנטים הסטוריים;

(ג)

תיאום ותכנון חפירות ארכיאולוגיות;

(ד)

בעיות הסקר הארכיאולוגי;

(ה)

בעיות בקשר לחלוקת הממצאים המתגלים בחפירות;

(ו)

פגיעות וסכנת פגיעות באתרים היסטוריים ובעתיקות;

(ז)

בעיות הנוגעות ליצוא עתיקות;

(ח)

ענינים שנודעת להם חשיבות ציבורית, לרבות הצעות לחוק העתיקות.

3.

רשיונות לנהל חפירות ארכיאולוגיות

(1)

כחו של רשיון־חפירה יהיה יפה רק עד ה־31 בדצמבר של אותה שנה שבה ניתן הרשיון, חוץ אם רשם המנהל מלכתחילה אחרת על גב הרשיון.

(2)

בעלי רשיונות חפירה הרוצים להמשיך את חפירותיהם לאחר גמר תוקף רשיונם, עליהם לפנות בבקשה לחידוש הרשיון.

(3)

בקשה לרשיון־חפירה או לחידוש הרשיון תוגש בכתב למנהל לפחות חודש ימים לפני שהרשיון או חידושו דרוש למבקש.

(4)

חובה להראות רשיונות־חפירה לכל פקיד מחוזי או שוטר ולכל פקיד המחלקה עפ״י דרישתם.

(5)

רשיון־חפירה יחולו עליו התנאים דלקמן, נוסף על אלה שנקבעו בחלק ג׳ של פקודת העתיקות, ונוסף לכל תנאים מיוחדים שיהיו רשומים על גבי הרשיון, –

(א)

העתיקות שתימצאנה בשעת החפירות תחולקנה ככלות העבודה בכל עונה ועונה בין המחלקה ובין בעל הרשיון;

(ב)

בעל הרשיון יודיע בכתב לרשות העתיקות [במקור: למחלקת העתיקות] באיזה תאריך הוא רוצה לסדר את החלוקה. את ההודעה הזאת עליו למסור לא יאוחר מארבעה עשר יום קודם לתאריך הנ״ל ויחד עם ההודעה ימסור –

(i)

רשימה מלאה מכל העתיקות שנתגלו; הרשימה צריכה לתאר את העתיקות די הצורך כדי לאפשר את זיהויו של כל חפץ וצריך לציין בה את המספר שניתן לכל חפץ ע״י החופר; את המספר צריך לרשום בכתב ברור ונוח לקריאה אם על גבי החפץ או בפתק שיהיה דבוק אליו כראוי; וכן

(ii)

הערה המבארת את שיטת החופר בסימון החפצים במספרים, בצרוף תרשימי־שרטוט, חתכים, ופרטים אחרים באופן שיהא מצוי זכרון־דברים על כל השרידים האדריכליים והמסבות שבהן נתגלה כל חפץ, כגון מצב החפץ בחפירה, וחפצי־לוי;

(ג)

לא תעשה שום חלוקה כל זמן שלא נמסרו הידיעות המתוארות לעיל וכל זמן שלא נעשתה החלוקה, אין ליתן שום רשיון להוציא עתיקות לחו״ל:

בתנאי שאם מטעמים מדעיים או מטעמים אחרים יש צרך לדעת המנהל לדחות את זמן החלוקה, אפשר ליתן את הרשיון לפני העשות החלוקה;

(ד)

ההודעה לא תמסר לאחר ולא תפורסם בלי הסכמת החופר לפני עבור שנתים מיום תום חפירותיו;

(ה)

אסור לו לחופר לעשות פרוצס [תהליך] כימי או אלקטרוליטי בעתיקות שנתגלו על ידו בשעת החפירות אלא אם כן קבל תחלה רשות לכך בכתב מאת המנהל:

בתנאי שיכול הוא להשתמש באמצעים משמרים, כגון שעות־פראפין, כדי ללכד את החפצים.

4.

[תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תש״ט, תשי״ח, תשכ״ח, תשל״ז, תשמ״ג־2, [הודעות], תשמ״ד]

(בוטלה).

4א.

חובות מחזיק רשיון [תיקון: תשי״ח, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ד]

(1)

(בוטלה).

(2)

(בוטלה).

(3)

(בוטלה).

(4)

(בוטלה).

(5)

(בוטלה).

(6)

(בוטלה).

(7)

מחזיק רשיון שבבעלותו נמצאת עתיקה שיצואה נאסר על פי סעיף 16 לפקודת העתיקות, יודיע –

(א)

לקונה אותה עתיקה על האיסור האמור, וכן

(ב)

למנהל, את שמו המלא של קונה ומענו בישראל ביום המכירה.

(8)

מחזיק רשיון יודיע לכל קונה עתיקות על הצורך להשיג רשיון ליצוא עתיקות וכן יציג בצורה הנראית לעין במקום סחרו כל הודעה הנוגעת ליצוא עתיקות שהמנהל סיפק לו לשם כך ויפנה את תשומת לבם של קוני עתיקות להודעה האמורה.

4ב.

הגשת בקשה לרשיון למכור או למסור עתיקה [תיקון: תשל״ב]

(א)

רצה אדם למכור או למסור עתיקה למי שאינו תושב ישראל, יגיש למנהל בקשה על כך בצירוף העתיקה, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב) יתן המנהל למבקש תשובה מיידית.

(ב)

היתה העתיקה טעונה בדיקה, יתן המנהל למבקש תשובה תוך שבעה ימים; היה המנהל סבור כי הבדיקה תימשך תקופה ארוכה יותר, ישלח הודעה מנומקת על כך תוך שבעה ימים, ויתן את תשובתו מיד עם גמר הבדיקה.

5.

[תיקון: תשמ״ה]

(בוטלה).

6.

איסור הכנסת עתיקות מסוריה אלא עפ״י רשיון [תיקון: תש״ח]

אסור להכניס עתיקה מסוריה או מהלבנון הגדול לישראל אלא אם כן התירו השלטונות המוסמכים שבארץ האקספורט את הוצאתה לחו״ל, ונתנו רשיון לכך.

[תיקון: תשי״ח]