חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרשיון, בחינות, התמחות ואגרות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרשיון, בחינות, התמחות ואגרות) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרשיון, בחינות, התמחות ואגרות), התשנ״ז–1997


ק״ת תשנ״ז, 352; תשס״ד, 312; תשס״ו, 409, 1152; תשע״א, 608; תשע״ג, 196, 198.

הודעות: ק״ת תשנ״ז, 892; תשנ״ח, 229, 990; תשנ״ט, 223; תש״ס, 214, 686; תשס״א, 909; תשס״ב, 271, 906; תשס״ג, 355; תשס״ו, 302; תשס״ז, 411; תשס״ח, 272; תשס״ט, 274; תש״ע, 596; תשע״א, 297; תשע״ב, 477; תשע״ג, 359; תשע״ד, 342; תשע״ה, 540; תשע״ו, 355; תשע״ז, 505; תשע״ח, 598; תשע״ט, 1761.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), על פי הצעת הרשות ובהתאם לסעיפים 7, 8, 30, 41 ו־42 לחוק ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק ראשון: בקשה לרשיון

1.
בקשה של יחיד [תיקון: תשס״ו]
בקשת רשיון של יחיד תכלול בין היתר פרטים ומסמכים אלה:
(1)
הצהרה על עמידתו בתנאי הרישיון, על מקום עיסוקו, על כך שאין הוא נמנה עם המנויים בפסקאות (1) עד (6) לסעיף 7(ג1) או 7(ג2) לחוק, לפי הענין, ועל הסכמתו לכך כי הרשות תבדוק את פרטיו במרשם הפלילי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981; מתקיימת בו זיקה לנכס פיננסי או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה המנויה בהגדרה הורשע בעבירה בסעיף 1 לחוק, יצהיר גם על כך, תוך פירוט מהות הזיקה או החקירה, לפי הענין;
(2)
(נמחקה);
(3)
אישור מאמן או אישור הרשות כמשמעותם בתקנה 23(א);
(4)
העתק מתאים למקור של פוליסת ביטוח תקפה העומדת בדרישות לפי תקנה 3 לתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התשנ״ז–1997 (להלן – תקנות הביטוח);
(5)
פרטי אישור התשלום של האגרה לפי תקנה 24(א).
2.
בקשה של שותפות [תיקון: תשס״ו]
בקשת רשיון יועץ או משווק של שותפות תכלול בין היתר פרטים ומסמכים אלה:
(1)
הצהרה של כל אחד מהשותפים על כך שהוא בעל רישיון, על כך שאין הוא נמנה עם המנויים בפסקאות (1) עד (6) לסעיף 7(ג1) או 7(ג2) לחוק, לפי הענין; מתקיימת בו זיקה לנכס פיננסי, יצהיר גם על כך, תוך פירוט מהות הזיקה;
(2)
הצהרה של השותפות על עמידתה בתנאי הרישיון, על כך שאין היא נמנית עם המנויים בפסקאות (1) עד (6) לסעיף 7(ג1) או 7(ג2) לחוק, לפי הענין; מתקיימת בה זיקה לנכס פיננסי, תצהיר גם על כך, תוך פירוט מהות הזיקה והתחייבות כי מי שיעסקו בשם השותפות בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, יהיו שותפים בה או עובדי השותפות שהינם בעלי רשיון;
(3)
אישור חתום ביד רואה חשבון כי לשותפות ביטוח לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח;
(4)
פרטי אישור התשלום של האגרה לפי תקנה 24(ב).
3.
בקשה של חברה [תיקון: תשס״ו]
(א)
בקשת רשיון של חברה תכלול, בין היתר, פרטים ומסמכים אלה:
(1)
אישור חתום ביד רואה חשבון כי לחברה הון עצמי כנדרש לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח;
(2)
אישור חתום ביד רואה חשבון כי לחברה ביטוח, ערבות בנקאית, פקדון או איגרות חוב כנדרש לפי תקנות 3 ו־6 לתקנות הביטוח;
(3)
הצהרה על עמידת החברה בתנאי ההון העצמי והביטוח; לגבי חברה העוסקת בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות – גם הצהרה על כך שאין היא נמנית עם המנויים בפסקאות (1) עד (6) לסעיף 7(ג1) או 7(ג2) לחוק, לפי הענין; מתקיימת בה זיקה לנכס פיננסי, תצהיר גם על כך, תוך פירוט מהות הזיקה; לגבי חברה המבקשת רשיון מנהל תיקים – גם הצהרה של נושא משרה בה כי היא עוסקת רק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, או בביצוע פעולות בבורסה, ובביצוע פעולות נלוות לשם כך ואינה עוסקת בחיתום;
(4)
פרטי אישור התשלום של האגרה לפי תקנה 24(ג).
(ב)
חברה המבקשת רשיון תגיש לרשות, יחד עם בקשתה, התחייבויות אלה:
(1)
לגבי חברה המבקשת רשיון יועץ – שמי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות יהיו עובדי החברה שהם בעלי רשיון יועץ;
(1א)
לגבי חברה המבקשת רישיון משווק – שמי שיעסקו בשמה בשיווק השקעות יהיו עובדי החברה שהם בעלי רישיון משווק;
(2)
לגבי חברה המבקשת רשיון מנהל תיקים – שמי שיעסקו בשמה בניהול תיקים יהיו עובדי החברה שהם בעלי רשיון מנהל תיקים;
(3)
שלא יכהן בחברה כנושא משרה מי שידוע לחברה כי הורשע בעבירה וכן מי שרישיונו הותלה או בוטל לפי הוראת סעיף 35(א)(4) או (5) לחוק – למשך תקופת ההתליה או הביטול, לפי הענין.
4.
[תיקון: תשס״ו, תשע״ג]
(בוטלה).

פרק שני: בחינות

5.
מועדי הבחינות [תיקון: תשס״ו]
(א)
בחינות לקבלת רישיון ייערכו בפיקוח הרשות או מי מטעמה לפחות פעמיים בשנה.
(ב)
הרשות תקבע מקומן של הבחינות, מועדיהן, ומועדי הגשת הבקשות להיבחן; הודעה על כך תפורסם ברשומות ובשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה היוצאים לאור בישראל בשפה העברית.
6.
בקשה להיבחן [תיקון: תשס״ו]
בקשה להיבחן תוגש לרשות במועד שנקבע לכך בהודעה שפורסמה כאמור בתקנה 5(ב); לבקשה יצורפו פרטי אישור התשלום של האגרה לפי תקנה 25(א).
7.
נושאי הבחינות [תיקון: תשס״ו]
(א)
הבחינות ליועץ השקעות ומשווק השקעות יהיו בחינות היסוד המפורטות בתוספת הראשונה ובחינה מקצועית א׳ כמפורט בתוספת השניה, הכל לפי הנושאים המפורטים בתוספות האמורות.
(ב)
הבחינות למנהל תיקים יהיו בחינות היסוד המפורטות בתוספת הראשונה והבחינות המקצועיות המפורטות בתוספת השניה, הכל לפי הנושאים המפורטים בתוספות האמורות.
(ג)
לא יורשה אדם להיבחן בבחינות המקצועיות המפורטות בתוספת השניה, אלא אם כן עמד בכל בחינות היסוד המפורטות בתוספת הראשונה; אדם שהרשות פטרה אותו מבחינה במקצוע מסוים רואים אותו, לענין תקנות אלה, כאילו עמד בבחינה באותו מקצוע.
8.
סדרי הבחינות
(א)
הבחינות יהיו בכתב.
(ב)
הבחינות יהיו בעברית, אך הרשות רשאית להתיר לנבחן או לסוג נבחנים לענות על השאלות בשפות שהיא תקבע.
9.
בוחנים ובודקים
(א)
הרשות תמנה בוחנים לכתיבת שאלוני הבחינות, דרך כלל או לבחינה מסוימת או לנושאים מסוימים, ותקבע את שכרם.
(ב)
הרשות תמנה בודקים לבדיקת מחברות הבחינה, דרך כלל או לבחינה מסוימת או לנושאים מסוימים, ותקבע את שכרם.
10.
תוצאות הבחינות
(א)
תוצאות הבחינות ייקבעו בידי הבודק ויצוינו על ידו במספר נקודות שבין 0 ל־100.
(ב)
נבחן שקיבל בבחינה מסוימת פחות מששים נקודות ייחשב כנכשל בה.
(ג)
קבע בודק ציון לבחינה בין חמישים לחמישים ותשע נקודות, תיבדק הבחינה בידי בודק נוסף.
(ד)
נבדקו בחינות בידי שני בודקים ונחלקו דעותיהם, ייקבע מספר הנקודות הגבוה מבין השניים.
11.
ערר [תיקון: תשס״ו]
(א)
נבחן רשאי לערור על ציון שקיבל בבחינה; הערר יוגש לרשות בכתב, כשהוא מנומק, תוך שלושים ימים מיום פרסום הציונים ברשות, ויצורפו פרטי אישור התשלום של אגרת הערר לפי תקנה 25(ב).
(ב)
נבחן המבקש לערור על ציון שקיבל, רשאי לעיין במשרדי הרשות במחברת הבחינה שהיא נושא הערר.
(ג)
הרשות תמנה בודקים לבדיקת עררים; לא יתמנה בודק לערר מי שבדק את מחברת הבחינה נושא הערר.
(ד)
הרשות תמסור לעורר החלטה בערר תוך ארבעים וחמישה ימים מן היום האחרון להגשת הערר.
(ה)
ההחלטה בערר תהא סופית, ולא ניתן עוד לערור עליה.
12.
אישור על סיום בחינות [תיקון: תשס״ו]
נבחן שעמד בכל הבחינות שאינו פטור מהן לפי תקנה 14, זכאי לקבל, על פי בקשה בכתב שהגיש לרשות, אישור על סיום בחינות ליועץ השקעות, משווק השקעות או למנהל תיקים, לפי הענין.
מפקחים [תיקון: תשס״ד]
(א)
הרשות תמנה מפקחים על הבחינות דרך כלל או לבחינה מסוימת; המפקחים יכול שיהיו גם מי שאינם עובדי הרשות.
(ב)
נבחן חייב למלא אחר הוראות המפקח על הבחינה.
13.
משמעת [תיקון: תשס״ד]
(א)
נבחן שפגע במשמעת בשעת הבחינה רשאי המפקח להפסיק את בחינתו ולהוציאו מאולם הבחינות; לענין זה, ”פגיעה במשמעת“ – לרבות הימצאות ספר, רשימה או כתב אחר ברשותו, שהחזקתם לא הותרה, וכן החזקת אוזניות, טלפון סלולרי וכל מכשיר הקלטה או תקשורת, הפרעה כלשהי למהלך התקין של הבחינה או דיבור, העברת חומר לנבחן אחר, היענות לפניה של נבחן אחר, יצירת קשר כלשהו עם אחר או אי מילוי אחר הוראות המפקח.
(ב)
נבחן שפגע במשמעת כאמור בתקנת משנה (א), בין אם הופסקה בחינתו והוצא מאולם הבחינות ובין שהוזהר ולא הופסקה בחינתו או לא הוצא, רשאית הרשות לפסול בחינתו; כן רשאית הרשות לאסור עליו להשתתף בבחינה במועדים אחרים, בין באותו נושא ובין בנושאים אחרים.
(ג)
הרשות לא תקבל החלטה לפי תקנת משנה (ב) אלא אם כן נתנה לנבחן הזדמנות לטעון את טענותיו.
14.
פטור מבחינה [תיקון: תשס״ו]
(א)
יחיד המבקש רישיון יהיה פטור מן הבחינות בחשבונאות, בסטטיסטיקה ומימון ובכלכלה, אם הוא רואה חשבון או בעל תואר אקדמי בחשבונאות, בכלכלה, במינהל עסקים, בביטוח או בבנקאות.
(ב)
בקשה לפטור מבחינה תוגש לרשות ויצורפו אליה המסמכים הדרושים לענין ועותק צילומי של שובר התשלום של האגרה לפי תקנה 25(ג).
(ג)
בתקנה זו –
”למד“ – (נמחקה);
”תואר אקדמי“ – ממוסד מוכר;
”מוסד מוכר“ – אחד מאלה:
(1)
מוסד בישראל שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
(2)
מוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי אוניברסיטה או טכניון בארץ, שהינם מוסד מוכר כאמור בפסקה (1).

פרק שלישי: התמחות

15.
מאמן למתמחים [תיקון: תשס״ו]
(א)
מתמחה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות יתמחה אצל בעל רשיון שעסק בישראל בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים אם סך התקופות שעסק בעיסוקים כאמור כבעל רישיון הוא חמש שנים לפחות.
(ב)
מתמחה בניהול תיקים יתמחה אצל בעל רשיון מנהל תיקים שעסק בישראל בניהול תיקים חמש שנים לפחות.
16.
מספר מתמחים
אצל מאמן אחד לא יתמחו יותר מאשר שני מתמחים בבת אחת אצל מאמן, אלא על פי הרשאה מאת הרשות.
17.
רישום להתמחות [תיקון: תשס״ו]
לא יירשם אדם כמתמחה בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים אלא אם כן עמד בכל בחינות היסוד המפורטות בתוספת הראשונה.
18.
תחילת התמחות [תיקון: תשס״ו]
(א)
הרוצה להירשם כמתמחה יגיש בקשה על כך לרשות ויצרף אליה כתב התחייבות לפי הטופס שבתוספת השלישית, חתום ביד מאמן, ואת פרטי אישור התשלום של האגרה לפי תקנה 26.
(ב)
מועד תחילת ההתמחות ייקבע על ידי הרשות ובלבד שלא יקדם למועד הקבלה של כל המסמכים לפי תקנת משנה (א) ברשות.
19.
תקופת ההתמחות [תיקון: תשס״ו]
(א)
מתמחה יעבוד אצל מאמנו לפחות 30 שעות שבועיות ולא פחות מארבעה ימים בשבוע.
(ב)
תקופת ההתמחות ליועץ השקעות ומשווק השקעות היא ששה חודשים ותקופת ההתמחות למנהל תיקים היא תשעה חודשים.
(ג)
נעדר מתמחה מעבודה אצל מאמנו למשך יותר מארבעה עשר ימים במהלך תקופת התמחותו, יידחה גמר ההתמחות במספר הימים כאמור העולה על ארבעה עשר.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), נעדר מתמחה לייעוץ השקעות או לשיווק השקעות מעבודה אצל מאמנו יותר ממאה ימים, או נעדר מתמחה לניהול תיקים מעבודה אצל מאמנו יותר ממאה ועשרים ימים במהלך תקופת התמחותם, לא ייחשבו הימים שבהם עבדו אצל מאמנם במנין הימים הנדרשים לתקופת ההתמחות.
(ה)
בתקנה זו, היעדרות מתמחה, לרבות היעדרותו של מאמנו.
20.
פיקוח על מתמחים
(א)
הרשות תפקח על המתמחים.
(ב)
הרשות רשאית לברר עם המאמן והמתמחה את טיב ההתמחות ולבקר במקום ההתמחות.
21.
הפסקת התמחות על ידי הרשות
(א)
ראתה הרשות כי אין עבודת המתמחה אצל המאמן התמחות נאותה, תודיע למתמחה ולמאמן על השעיית ההתמחות של המתמחה אצל אותו מאמן, ותקבע מועד שבו יוכלו לטעון טענותיהם לפניה, אם ירצו בכך.
(ב)
שמעה הרשות טענות המתמחה והמאמן, או לא הופיעו לטעון טענותיהם במועד שנקבע כאמור, רשאית היא להחליט על הפסקת ההתמחות של המתמחה אצל אותו מאמן, מן המועד שתקבע.
(ג)
הרשות תחליט בדבר הבאה בחשבון של משך ההתמחות של המתמחה אצל אותו מאמן עד למועד הפסקת ההתמחות והחלטתה תימסר למאמן ולמתמחה.
22.
הפרת התחייבות על ידי מאמן
מאמן שהפר את כתב התחייבותו לפי תקנה 18 או לא קיים הוראה מהוראות התקנות הנוגעות להעסקת מתמחים, ייאשם בהתנהגות שאינה הולמת בעל רשיון.
23.
גמר התמחות
(א)
תמה תקופת ההתמחות, יגיש המתמחה לרשות אישור מאמן בנוסח שבתוספת הרביעית; הרשות תתן לו, לפי בקשתו, אישור על סיום התמחות.
(ב)
אישור על סיום התמחות ישמש הוכחה מספקת לגמר ההתמחות.

פרק רביעי: אגרות

24.
אגרת בקשה לרשיון [תיקון: [ק״ת הודעות], תשס״ו, תשע״א]
(א)
יחיד המבקש רשיון ישלם לרשות אגרה בסך 200 שקלים חדשים (מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 315 ש״ח); בעל רישיון המבקש רישיון אחר ישלם לרשות אגרה בסך של מחצית האגרה האמורה (בשנת 2019, 158 ש״ח).
(ב)
שותפות המבקשת רשיון תשלם לרשות אגרה בסך 300 שקלים חדשים (מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 474 ש״ח); בעל רישיון המבקש רישיון אחר ישלם לרשות אגרה בסך של מחצית האגרה האמורה (בשנת 2019, 237 שקלים חדשים).
(ג)
חברה המבקשת רשיון תשלם לרשות אגרה בסך 400 שקלים חדשים (מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 627 ש״ח); בעל רישיון המבקש רישיון אחר ישלם לרשות אגרה בסך של מחצית האגרה האמורה (בשנת 2019, 314 שקלים חדשים).
(ד)
תאגיד מורשה המבקש להירשם במרשם העוסקים הזרים, ישלם לרשות אגרה בסך 1,156 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010, שהם 800 ש״ח מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 1,228 ש״ח) בעבור כל עוסק זר שאתו התקשר.
25.
אגרות בחינה וערר [תיקון: [ק״ת הודעות]]
(א)
המבקש להיבחן בבחינה ישלם לרשות אגרה בסך 300 שקלים חדשים (מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 474 ש״ח).
(ב)
נבחן המבקש לערור על ציון שקיבל בבחינה ישלם לרשות אגרה בסך 300 שקלים חדשים (מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 474 ש״ח); הועלה ציון הבחינה כתוצאה מהערר, ל־60 ומעלה, תוחזר אגרת הערר למערער.
(ג)
המבקש פטור מבחינות או מהתמחות ישלם לרשות אגרה בסך 300 שקלים חדשים (מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 474 ש״ח) עבור כל בקשה; כללה הבקשה פטור מבחינה אחת בלבד – ישלם לרשות אגרה בסך 200 שקלים חדשים (מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 315 ש״ח).
26.
אגרת רישום מתמחה [תיקון: [ק״ת הודעות]]
הרוצה להירשם כמתמחה ישלם לרשות אגרה בסך 200 שקלים חדשים (מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 315 ש״ח).
27.
מועד תשלום אגרה שנתית [תיקון: [ק״ת הודעות], תשע״ג]
בעל רישיון, וכן מי שרישיונו בוטל או הותלה במהלך שנת כספים, ישלם ב־1 באוגוסט של כל שנה אגרה שנתית לפי תקנות אלה בעד כל שנת הכספים (להלן – מועד התשלום).
אגרה שנתית ליחיד [תיקון: תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ט]
(א)
יחיד אשר ביום 30 ביוני של שנת הכספים (בפרק זה – המועד הקובע), היה מועסק בתאגיד מורשה, ישלם אגרה שנתית בסך של 761 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012, שהם 500 ש״ח מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 777 ש״ח); יחיד בעל רישיון שבמועד הקובע עסק כיחיד או היה מועסק בתאגיד בנקאי, ישלם כפל האגרה האמורה (בשנת 2019, 1,554 ש״ח);
(ב)
יחיד בעל רישיון אשר התלה או ביטל את רישיונו במהלך שנת הכספים ולפני המועד הקובע, ישלם אגרה שנתית בסך של 761 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012, שהם 500 ש״ח מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 777 ש״ח).
(ג)
על אף האמור בתקנה 27 ובתקנת משנה (א), לא החזיק יחיד ברישיון במועד הקובע, ואולם החזיק ברישיון לאחר מועד זה, באותה שנת כספים, ישלם אגרה שנתית בסך 761 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012, שהם 500 ש״ח מתואם לחודש מאי 1996; בשנת 2019, 777 ש״ח) עד 31 בינואר של שנת הכספים העוקבת.
אגרה שנתית לתאגיד בעל רישיון יועץ או משווק [תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ט]
(א)
תאגיד בעל רישיון יועץ השקעות או משווק השקעות ישלם אגרה שנתית בסכום של 5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2019, 5,104 ש״ח).
(ב)
על אף האמור בתקנה 27, קיבל תאגיד כאמור רישיון במהלך שנת הכספים לאחר המועד הקובע – ישלם אגרה שנתית בסכום של 5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2019, 5,104 ש״ח), עד 31 בינואר של שנת הכספים העוקבת.
אגרה שנתית לחברה בעלת רישיון מנהל תיקים [תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ט]
(א)
בתקנה זו, ”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של החברה, נכון ליום 31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת, כפי שדווח לרשות לפי סעיף 27(א) לחוק.
(ב)
חברה בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות תשלם אגרה שנתית לפי שווי הנכסים הכולל, כמפורט להלן – על כל שווי נכסים 1/30000 – משווי נכסים זה; ובלבד שסכום האגרה השנתית לא יעלה על 600,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2019, 612,782 ש״ח) ולא יפחת מ־5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2019, 5,104 ש״ח).
(ג)
לא הוגש דוח לרשות לפי סעיף 27(א) לחוק עד ה־30 ביוני – תשלם החברה אגרה שנתית השווה ל־150% מסכום האגרה ששולמה בשנה הקודמת; מצאה הרשות בעת הגשת הדוח האמור כי שולמה אגרה בחסר – ישולם באופן מיידי הפרש האגרה הנדרש ויחולו ביחס לתשלום זה הוראות תקנה 27ה; מצאה הרשות כי שולמה אגרה ביתר – יוחזר סכום האגרה העודף ששולם.
(ד)
על אף האמור בתקנה 27 ובתקנת משנה (ב), חברה שקיבלה רישיון מנהל תיקים במהלך שנת הכספים, תשלם אגרה בסך 5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2019, 5,104 ש״ח); נתקבל רישיון של חברה כאמור לאחר המועד הקובע – תשלם החברה את האגרה כאמור, עד ה־31 בינואר של שנת הכספים העוקבת.
תשלום יחסי של אגרה שנתית [תיקון: תשע״ג]
הפסיקה חברה בעלת רישיון מנהל תיקים להחזיק ברישיון במהלך השנה, תשלם את החלק היחסי של האגרה השנתית החלה עליה לפי תקנה 27ג, לפי העניין, השווה לסכום האגרה האמורה כשהוא מחולק ב־365 ימים ומוכפל במספר הימים באותה שנה שבהם היתה בעלת רישיון; מועד תשלום האגרה לפי תקנה זו יחול בתוך שלושים ימים מיום שהפסיקה החברה להחזיק ברישיון.
איחור בתשלום אגרה שנתית [תיקון: תשע״ג]
לא שולמה אגרה שנתית במועד, ייווספו עליה הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד האחרון שפורסם לפני 1 באוגוסט של אותה שנה עד המדד האחרון שפורסם לפני המועד שבו שולמה האגרה בפועל, וכן קנס בשיעור של 1% מסכום האגרה השנתית לכל חודש של איחור או חלק ממנו; פחת משך האיחור בתשלום מחודש ימים, ייווסף על סכום האגרה השנתית שטרם שולם קנס השווה לסכום של 1% מסכום האגרה כשהוא מחולק ב־30 ימים ומוכפל במספר ימי האיחור בתשלום.
אגרה שנתית לחברת ניהול תיקים הרשומה במרשם העוסקים הזרים [תיקון: תשע״ג]
לצורך חישוב סכום האגרה השנתית שחייבת בו חברה בעלת רישיון מנהל תיקים הרשומה במרשם העוסקים הזרים, לפי הוראות תקנה 27ג, יראו את שווי הנכסים הכולל שמנוהל בידי העוסק הזר בעבור לקוחותיה של החברה כחלק משווי הנכסים הכולל של החברה.
28.
עדכון האגרות [תיקון: תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ג]
(א)
ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), ישתנו סכומי האגרות לפי תקנות אלה, וכן שווי הנכסים הכולל וסכום האגרה השנתית הכוללת הנקובים בתקנה 27ג(ב), לפי שיעור שינוי המדד מן המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –
”המדד“ – מדד המחירים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
(ב)
סכומי האגרות המשתלמים יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב.
29.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ח בכסלו התשנ״ז (9 בדצמבר 1996).
30.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטלה).
[תיקון: תשע״ג]

פרק חמישי: שונות

31.
גבייה [תיקון: תשע״ג]
על גביית אגרות, הפרשי הצמדה וקנס לפי תקנות אלה תחול פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.

תוספת ראשונה

[תיקון: תשס״ו]

(תקנה 7) – בחינות יסוד

1.
[תיקון: תשס״ו]
דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית
דרישות
על הנבחן להוכיח ידע בדיני ניירות ערך לרבות נושאים הקשורים בהצעת ניירות ערך לציבור בשוק הראשוני והליכים בשוק המשני, חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, ותקנות לפיו, ומושגי יסוד בדיני החברות.
על הנבחן לגלות בקיאות בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995, ותקנות לפיו, החל מהגדרת העיסוקים טעוני רשיון, דרך החובות המוטלות על בעל רשיון וכלה בעבירות משמעת, שיפוט ועונשים; הנבחן יידרש להוכיח הבנה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, בנושאים של תרמית בניירות ערך, איסור שימוש במידע פנים ועבירות עובד חבר בורסה; על הנבחן לגלות ידע כללי בחוק העונשין, התשל״ז–1977, בכל הקשור לעבירות מרמה, זיוף, הונאה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, ובחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, בכל הקשור לעבירת הפגיעה בפרטיות. על הנבחן להוכיח הבנה בכללי ההתנהגות האתית והאחריות המקצועית הנדרשים מהעוסקים בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.
פירוט הנושאים למבחן בדיני ניירות ערך ובאתיקה מקצועית

חלק א׳ – דיני ניירות ערך

1.
רשות ניירות ערך: תפקידיה, סמכויותיה ודרכי פעולתה.
2.
הצעת ניירות ערך לציבור, חובת פרסום תשקיף ופטורים ממנה.
3.
פרטי התשקיף מבנהו וצורתו.
4.
הליכי ההנפקה והודעות על תוצאותיה.
5.
דוחות מיידיים ותקופתיים.
6.
דוח הדירקטוריון – מהותו, מבנהו וצורתו.
7.
אחריות פלילית:
א.
בשל פרט מטעה בתשקיף, פרט מטעה בדוח תקופתי או בדוח מיידי.
ב.
אחריות פלילית של דירקטורים, נושאי משרה בחברה ומומחים.
8.
אחריות אזרחית:
א.
אחריות אזרחית של בעל שליטה, דירקטור, מנהל כללי ומומחה.
ב.
תובענה ייצוגית.
1.
קרן נאמנות – מהותה ואופן הקמתה.
2.
הנאמן ועיקרי הנאמנות.
3.
אחריותו של מנהל קרן.
4.
פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו.
5.
קרן נאמנות פתוחה וקרן נאמנות סגורה, שינוי סיווגן ופירוקן.
6.
דוחות מיידיים, דוח חודשי, דוח על החזקת יחידות ודוח על הצבעה באסיפה כללית.
7.
פרסום מחירי קניה ומכירה, פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה, פרסום מחיר יחידה ושוויה בקרן סגורה.
מושגי יסוד בדיני חברות ובכללם:
1.
תזכיר, תקנון ושינויים.
2.
סמכויותיהם ותפקידיהם של דירקטורים.
3.
אחריותם של נושאי משרה.
4.
אישור התקשרויות של נושאי משרה עם החברה.
5.
אסיפות בעלי המניות.
6.
הון המניות ושינויו.
[תיקון: תשס״ו]
1.
(נמחק).
2.
(נמחק).
3.
(נמחק).
4.
(נמחק).
5.
(נמחק).
6.
(נמחק).
7.
(נמחק).
[תיקון: תשס״ו]

חלק ב׳ – אתיקה מקצועית

עבירות ניירות ערך לפי חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968
1.
תרמית בניירות ערך, ובכלל זה תיאום הוראות, השפעה מלאכותית על שערי ניירות ערך, פיצול פקודות וכו׳.
2.
איסור שימוש במידע פנים.
3.
עבירות עובד חבר בורסה.
[תיקון: תשס״ו]
אתיקה כללית
1.
ההבחנות בין ייעוץ השקעות לשיווק השקעות.
2.
אי־תלות היועץ.
3.
חובת הנאמנות ללקוח.
4.
חובת התאמת השירות לצורכי הלקוח.
5.
חובת השימוש במידע והספקתו ללקוח.
6.
החובה להמליץ במיומנות ובזהירות תוך הצגה מאוזנת של הסיכויים והסיכונים והדגשת סיכונים מיוחדים.
7.
מתן שירות הוגן ללקוח.
8.
שימוש במידע שנתקבל בנאמנות.
9.
איסור שימוש במידע על פעילות עתידית של לקוחות (Front Running).
10.
התנהגות אחרת שאינה הולמת בעל רשיון.
11.
2.
חשבונאות
דרישות
על הנבחן לגלות הבנה בקריאת מאזן, דוח רווח והפסד, דוח על השינויים בהון העצמי ודוח על תזרימי המזומנים ותקנות ניירות ערך הנוגעות לעריכתם של דוחות כספיים. על הנבחן להפגין ידע בניתוח הדוחות הכספיים ובהבנת היחסים הפיננסיים השונים.
פירוט הנושאים למבחן בחשבונאות
עקרונות חשבונאיים מקובלים והשפעתם על הדיווח הכספי:
1.
עקרון העסק החי (going concern).
2.
עקרון השמרנות.
3.
בסיס צבירה לעומת בסיס מזומנים.
4.
עקרון העלות ההיסטורית.
5.
עקרון הקבלת הכנסות להוצאות.
6.
עקרון הגילוי הנאות.
7.
עקרון המהותיות.
8.
עקרון העקביות ונתוני השוואה בדוחות כספיים.
מבנה הדוחות הכספיים
I
המאזן
1.
מבנה הקבוצות במאזן.
2.
מזומנים ושווי מזומנים.
3.
מלאי – שיטות הצגה.
4.
השקעות בניירות ערך – שיטות הערכה.
5.
רכוש קבוע – שיטות רישום והפחתה.
6.
רכוש אחר והוצאות נדחות – שיטות רישום והפחתה.
7.
התחייבויות – בסיס הצגה ודיווח.
8.
הפרשות במאזן.
9.
הרכב ההון העצמי.
II
דוח רווח והפסד
1.
בסיס ההכרה בהכנסה בדוחות כספיים.
2.
מבנה הדוח.
3.
הצגת מסים על הכנסה – מסים שוטפים ומסים נדחים.
4.
הצגת רווחי והפסדי הון.
5.
הוצאות מימון.
6.
פריטים יוצאים מהכלל.
III
דוח על השינויים בהון העצמי – מבנה והרכב
IV
דוח על תזרימי המזומנים
1.
תזרימי מזומנים מפעילות רגילה.
2.
תזרימי מזומנים מפעילות השקעה.
3.
תזרימי מזומנים מפעילות מימון.
דוחות כספיים מותאמים.
דוחות כספיים מאוחדים.
שיטת השווי המאזני.
ביאורים לדוחות הכספיים (ביאור מדיניות חשבונאית, ביאור התקשרויות והתחייבויות תלויות וכו׳).
אירועים לאחר תאריך המאזן – אופן ביטוים בדוח הכספי.
הרווח למניה ומשמעותו.
דוחות כספיים לתקופות ביניים – מבנה ותכולת הדוח.
ניתוח הדוחות הכספיים:
– יחסים פיננסיים.
– יחסי נזילות.
– יחסי רווחיות.
– יחסי איתנות פיננסית.
– מדדים תפעוליים (יעילות).
3.
סטטיסטיקה ומימון
דרישות
על הנבחן לגלות ידע בחישובי מימון בסיסיים הקשורים לחישוב ריביות, ערך נוכחי ועתידי ותשואות. עליו להיות מסוגל לחשב ערכים מרכזיים ומדדי פיזור של סדרות סטטיסטיות (תוחלת ושונות). על הנבחן להבין את ההתפלגות הנורמלית ומשמעות ניתוח רגרסיה כולל הבנת התוצאות המתקבלות מניתוח שכזה.
פירוט הנושאים למבחן בסטטיסטיקה ומימון
סטטיסטיקה
1.
סטטיסטיקה תיאורית.
2.
משתנה מקרי־תוחלת, שונות.
3.
התפלגות נורמלית.
4.
הבנת רגרסיה פשוטה.
5.
הסתברות.
חישובי מימון
1.
חישובי ריבית:
– ריבית דריבית.
– ריבית ריאלית.
– ריבית אפקטיבית.
2.
שיטת ערך נוכחי.
3.
שיטת שיעור תשואה פנימי.
4.
חישוב שיעורי תשואה וסטיית תקן.
5.
מודל תוחלת/שונות.
עקרונות ניהול נכסים פיננסיים
1.
שימוש במודל הדומיננטיות.
2.
עקום יעילות.
3.
שימוש במודל תיק השוק CAPM.
4.
כלכלה
דרישות
על הנבחן להבין כיצד פועלים השווקים למוצרים השונים הן בתנאי תחרות ללא התערבות ממשלתית, הן תחת התערבות ממשלתית והן בתנאי תחרות בלתי משוכללת. על הנבחן להבין את פעילות המשק כולו, כולל הסיבות למחזורי עסקים ואת דרכי הפעולה של מדיניות פיסקלית ומוניטרית. בנוסף נדרשת הבנה בסיסית של מסחר בין לאומי ושוקי מט״ח.
בכל הנושאים לעיל תידרש מעבר להבנה כללית של הנושאים, גם הכרה ספציפית של המשק הישראלי והמנגנונים והתהליכים האופייניים לו.
פירוט הנושאים למבחן בכלכלה
יסודות במיקרו כלכלה
1.
תופעת המחסור ועקומת תמורה.
2.
התנהגות הצרכן והפירמה.
3.
עקומות ביקוש והיצע (חישוב גמישויות).
4.
קביעת שיווי משקל בתנאי תחרות.
5.
התערבות ממשלתית.
6.
תחרות בלתי משוכללת (מונופול).
יסודות במקרו כלכלה
1.
חשבונאות לאומית.
2.
קביעת התוצר במשק.
3.
מדיניות פיסקלית.
4.
שוק הכסף.
5.
מדיניות מוניטרית.
יסודות בכלכלה בינלאומית
1.
מאזן התשלומים.
2.
יתרון יחסי.
3.
שוק מטבע חוץ.
4.
מדיניות שער החליפין.
5.
[תיקון: תשס״ו]
ניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים (נמחק)
[תיקון: תשס״ו]

תוספת שניה

(תקנה 7)

1.
בחינה מקצועית א'
דרישות
על הנבחן להכיר את מבנה שוק ההון בישראל ואת המדדים השונים המסכמים את הפעילות בשוק הון. כמו כן עליו להכיר את הנכסים והמכשירים הפיננסיים השונים, כולל המיסוי עליהם, את שיטות המסחר, שיטות החישוב של מחירי המכשירים הפיננסיים ואת משמעות הפרמטרים המתפרסמים על אודותם.
על הנבחן לגלות ידע בשיטות השונות להערכת חברות ולהערכת אג״ח ובשיטות ניתוח של הסיכונים הכרוכים בהשקעה באג״ח ממשלתיות ובאג״ח של פירמות, תוך שילובם בתיק ההשקעות.
על הנבחן להבין את השימוש במכשירים פיננסיים ואת דרכי החישוב של הסיכונים הכרוכים בהשקעה במכשירים הפיננסיים.
פירוט הנושאים לבחינה מקצועית א'
הכרת מכשירי ההשקעה הניתנים לרכישה בישראל והמסים עליהם לרבות:
קרנות נאמנות.
ניירות ערך.
תכניות חיסכון.
קופות גמל.
מוצרים מובנים.
מטבע חוץ.
תעודות סל.
הכרה בסיסית של שוק הסחורות.
רישום למסחר ושיטות מסחר
רישום ניירות ערך למסחר.
שיטות מסחר בבורסה בישראל ובבורסות עיקריות בעולם.
היכרות עם גיליון שערים ומדדי ניירות ערך בבורסה בישראל ובבורסות עיקריות בעולם.
מכירות בחסר.
חברות לרישומים, מסלקת הבורסה, מסלקת מעו״ף, השתתפות באסיפות כלליות וייפויי כוח (proxy).
גורמים המשפיעים על שווי ניירות ערך (השלכות מיקרו ומקרו)
תיאום שערים
דיווידנד וריבית.
מניות הטבה.
זכויות.
הערכת חבילה בהנפקה.
היכרות עם שיטות שונות להערכת חברות והפרמטרים הרלוונטיים
לרבות ערך נכסי, שווי שוק, מכפיל ומדדי סיכון.
המבנה העתי של שערי הריבית
הערכת אג״ח
סוגי אג״ח ממשלתיות ואחרות ודרכי הנפקתן.
קריטריונים להערכת אג״ח (לרבות תשואות, מיסוי, Duration, מנוף וביטחונות).
מדידת סיכון (שיטות הרייטינג).
ניתוח אג״ח להמרה.
תשקיף – הבנה וניתוח כולל הערכת שווי
המכשירים הפיננסיים
הכרת המכשירים הפיננסיים השונים לרבות אופציות, חוזים עתידיים ועסקאות Swap. כמו כן יש להכיר את נוהלי העבודה במכשירים פיננסיים בישראל ומערכת הביטחונות של הבורסה וניהולה.
שימושים במכשירים פיננסיים
(1)
האסטרטגיה והתאמה לתנאי השוק:
אסטרטגיות עירומות.
אסטרטגיות קומבינציה – אוכף ושוקת.
אסטרטגיות מרווח ופרפר.
אסטרטגיית box ושימוש בחוזים סינטטיים.
(2)
גידור סיכונים (Hedging).
תמחור אופציות
(1)
הקשר בין מחיר אופציה call ומחיר אופציה put.
(2)
תכונות מחירי אופציות.
(3)
גבולות מחירי אופציות.
(4)
המודל הנאיבי.
(5)
המודל הבינומי.
(6)
המודל של Black and Scholes.
(7)
רגישות מחיר האופציה לשינוי בפרמטרים ("היווניות").
(8)
הערכת כתבי אופציה.
(9)
הערכת מחירי ניירות ערך המונפקים על ידי חברות, בעזרת מודלים להערכת אופציות.
2.
בחינה מקצועית ב'
דרישות
על הנבחן להיות מסוגל ליישם את הידע והכלים שרכש בבחינה מקצועית א׳ ולבצע אינטגרציה של הנושאים השונים הלכה למעשה.
על הנבחן לדעת לבנות תיק השקעות מותאם לצורכי הלקוח והנחיותיו ולדעת לנהלו באופן שוטף.
הרכב התיק וניהולו יתבסס על האיזון הנדרש בין הנכסים הפיננסיים והתאמתם לתנאים משתנים ולהתפתחויות בכלכלת ישראל והעולם. התאמת ניירות הערך תיבחן על פי שינויי המחירים היחסיים של הנכסים הפיננסיים ועל פי הערכות מקצועיות של חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בשוק.
פירוט הנושאים לבחינה מקצועית ב'
הגדרת צורכי הלקוח.
קביעת רמת הסיכון בה ינוהל תיק הלקוח.
בניית תיק השקעות הלכה למעשה.
ניהולו השוטף של תיק ההשקעות בכל ההיבטים.
יכולת תגובה וניתוח סיטואציות ותסריטים אפשריים בכלכלת ישראל ובשוק ההון.
ניהול סיכונים דינמי בתיק ההשקעות באמצעות מכשירים פיננסיים מתוחכמים, לרבות ניהול תיק באסטרטגיית ”דלתא ניוטרל“.
ניצול הזדמנויות של ארביטראג׳ והגנה בפני סיכונים.
חישובי תשואות והשוואת ביצועי התיק למדדי השוואה ותיקים דומים.
דיווח ללקוחות.

תוספת שלישית

(תקנה 18)

כתב התחייבות

[תיקון: תשס״ו]
אני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בעל תעודת זהות מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בעל רשיון יועץ השקעות/משווק השקעות/מנהל תיקים (*) מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי:
1.
אני עצמאי/מועסק על ידי אחר ששמו . . . . . . . . . . . . . . . ומענו בכתובת . . . . . . . . . . . . . . . סניף . . . . . . . . . . . . . . . (*).
2.
קיבלתי את גב׳/מר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בעל תעודת זהות מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . כמתמחה לתקופה של . . . . . . . . . . . . . . . חודשים בהתאם לחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995, והתקנות שהותקנו לפיו.
3.
כל עוד גב׳/מר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יהיה בשירותי, הוא יעבוד אך ורק בייעוץ השקעות/ייעוץ השקעות וניהול תיקים/שיווק השקעות/שיווק השקעות וניהול תיקים (*) בפיקוחי, שלושים שעות בשבוע.
4.
אם גב׳/מר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לא יבוא לעבודתו בקביעות או ייעדר ממנה היעדרות רצופה העולה על מאה/מאה ועשרים (*) ימים, או אם יעזוב את עבודתו שבפיקוחי, אודיע על כך מיד לרשות ניירות ערך.
5.
אם ארצה להביא לידי גמר את התמחותו של גב׳/מר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שבפיקוחי, אודיע לרשות ניירות ערך את הנימוקים לכך.
. . . . . . . . . . . . . . .תאריך
. . . . . . . . . . . . . . .חתימה
(*) מחק המיותר.

תוספת רביעית

(תקנה 23(א))

אישור מאמן על סיום התמחות

אני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בעל תעודת זהות מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . ואשר כתובת מקום עבודתי . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה, כי מר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בעל תעודת זהות מספר . . . . . . . . . . . . . . . עבד במשרדי כמתמחה מיום . . . . . . . . . . . . . . . עד ליום . . . . . . . . . . . . . . . וכי בתקופה זו:
1.
נכח בקביעות במשרדי (חוץ מהימים המפורטים להלן) לא פחות מאשר . . . . . . . . . . . . . . . שעות בשבוע.
2.
נעדר מן העבודה בתקופות הבאות מן הסיבות המפורטות:
מיום . . . . . . . . . . . . . . . עד ליום . . . . . . . . . . . . . . . מן הסיבה: . . . . . . . . . . . . . . .
מיום . . . . . . . . . . . . . . . עד ליום . . . . . . . . . . . . . . . מן הסיבה: . . . . . . . . . . . . . . .
3.
עסק במשרדי בסוגי העבודות הבאות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
4.
עד כמה שידוע לי עסק בעבודה קבועה אחרת כדלהלן: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . .תאריך
. . . . . . . . . . . . . . .חתימה


י״א בשבט התשנ״ז (19 בינואר 1997)
  • דן מרידור
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.