חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות הכניסה לישראל (אמצעי בקרה על מעבר עובדים זרים בענף הסיעוד)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנות הכניסה לישראל (אמצעי בקרה על מעבר עובדים זרים בענף הסיעוד), התשע״ד–2014


ק״ת תשע״ד, 1118


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3א(ג2)(1) ו־14(א)(6) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר הכלכלה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


1.
הגדרות
בתקנות אלה –
”הממונה“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;
”הפסיק את עבודתו“ – הפסקת עבודה של עובד זר בענף הסיעוד, שלא מחמת פטירת המטופל הסיעודי שהוא טיפל בו, שלא מחמת פיטורין או שלא מחמת מעבר המטופל הסיעודי למגורים במוסד סיעודי;
”מוסד סיעודי“ – ”מוסד רפואי“ כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, או ”מעון“ כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, שבו מסופקים שירותי סיעוד;
”מטופל סיעודי“ – יחיד שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, להעסקת עובד זר במתן טיפול סיעודי שלא לצורך עיסוקו ומשלח ידו, המבקש להעסיק או המעסיק עובד זר בהתאם לתנאי ההיתר שקיבל;
”עובד זר“ – עובד זר כהגדרתו בסעיף 3א(ד) לחוק, שתחום עיסוקו, כפי שצוין באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לו, הוא ענף הסיעוד;
”לשכה פרטית“ – כהגדרתה בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959, בעלת היתר מיוחד לתיווך ולטיפול בעניינם של עובדים זרים לסיעוד לפי סעיף 65 לחוק האמור.
2.
בדיקת נסיבות סיום העסקת עובד זר בענף הסיעוד
הפסיק עובד זר את עבודתו אצל שלושה מטופלים סיעודיים לפחות, בתוך תקופה של שנתיים, ועולה חשש לניצול לרעה של האשרה ורישיון הישיבה שניתנו לו, רשאי עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה, לפעול לבירור החשש; עובד משרד הפנים יודיע לעובד הזר כי הוא מברר את החשש ועל התוצאות האפשריות של הליך זה כאמור בתקנה 4, וייתן לו הזדמנות להביא לפניו את טענותיו.
3.
שיקולים
(א)
לצורך קבלת החלטה כאמור בתקנה 4, יישקלו, בין השאר, קיומן של נסיבות חריגות של המטופל הסיעודי ושל העובד הזר, הנסיבות שהובילו את העובד הזר להפסיק את עבודתו, וכן מידע שהתקבל מהעובד, מהמטופל ומלשכה פרטית רלוונטית, והכול בשים לב לחירותו של עובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק מסוים.
(ב)
נמצא כי עובד זר התפטר מעבודתו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד, שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, ובכלל זה התעללות בעובד במסגרת ההעסקה, לא יראו בכך ניצול לרעה של אשרתו ורישיון שהייתו של העובד.
4.
ביטול אשרה ורישיון ישיבה
נמצא בעקבות בירור כאמור בתקנה 2 כי העובד הזר ניצל לרעה את האשרה ואת רישיון הישיבה שניתנו לו בענף הסיעוד, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה לבטל את האשרה ואת רישיון הישיבה או שלא להאריך אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי סעיף 3א לחוק ובלבד שניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו כאמור בתקנה 2.
5.
שמירת סמכויות
אין באמור בתקנות אלה לגרוע מכל סמכות אחרת לביטול, אי־חידוש או התנייה של אשרה ורישיון ישיבה של עובד זר.
6.
מתן הודעה לעובד זר מסירת מידע
(א)
אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר בענף הסיעוד יינתנו לראשונה רק לאחר שנותן האשרה ורישיון הישיבה נוכח לדעת כי קודם כניסתו לישראל של העובד הזר נמסרה לו הודעה בשפה שהוא מבין על ההסדרים הקבועים בתקנות אלה.
(ב)
לא יחודשו אשרה ורישיון לעובד זר, אלא לאחר שנותן האשרה ורישיון הישיבה נוכח כי נמסרה לו הודעה בשפה שהוא מבין על ההסדרים הקבועים בתקנות אלה.
7.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
8.
הוראת מעבר
סיום עבודה של עובד זר שהתרחש ערב יום התחילה לא יובא במניין לעניין תקנה 2.


י״ג בניסן התשע״ד (13 באפריל 2014)
  • גדעון סער
    שר הפנים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.