תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק)
תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק) מתוך 
תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק), התשנ״ג–1993
ק״ת תשנ״ג, 295.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 62ב(א) לפקודת בריאות העם, 1940, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”אתר לסילוק פסולת“ – מקום המשמש לפינוי ולסילוק פסולת, המופעל בהתאם לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש״ן–1990;
”השטח“ – השטח החקלאי שבו נעשה שימוש ביריעות פלסטיק;
”יריעות פלסטיק“ – יריעות פלסטיק המשמשות בחקלאות, לרבות עטיפות או שקיות המשמשות לחיפוי קרקע או לצורך כיסוי בחממות, בגידולי שדה או במטעים;
”מחזיק“ – בעל השטח, החוכר או המחזיק בשטח בפועל, או אדם אחר האחראי על העבודה החקלאית בשטח;
”מפעל מיחזור“ – מפעל הממחזר יריעות פלסטיק משומשות.
חובות פינוי יריעות פלסטיק
(א)
לא ישאיר מחזיק יריעות פלסטיק בשטח לאחר גמר השימוש בהן.
(ב)
המחזיק יאסוף את יריעות הפלסטיק בתום השימוש בהן.
(ג)
המחזיק יחזיק יריעות פלסטיק שאינן בשימוש באופן שימנע את התפזרותן, כך שלא יהוו מפגע.
(ד)
המחזיק ידאג שיריעות הפלסטיק יפונו לאתר לסילוק פסולת או למפעל מיחזור.
איסור שריפה
מחזיק לא ישרוף את יריעות הפלסטיק ולא ירשה לאחר לשרפן, כל עוד לא פונו כאמור בתקנה 2(ד).
שמירת דינים
הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר בענין מניעת מפגעי פסולת וזיהום אוויר ולא לגרוע מהן.
עונשין
העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
כ״ה בכסלו התשנ״ג (20 בדצמבר 1992)
- אורה נמיר
השרה לאיכות הסביבה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.