תפארת ישראל על המשנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סדר זרעים | סדר מועד | סדר נשים | סדר נזיקין | סדר קדשים | סדר טהרות
על המהדורה

פתח התיבה (פיענוח ראשי תיבות לפירוש תפארת ישראל על המשנה).

סדר זרעים[עריכה]

מסכת ברכות | מסכת פאה | מסכת דמאי | מסכת כלאים | מסכת שביעית | מסכת תרומות | מסכת מעשרות | מסכת מעשר שני | מסכת חלה | מסכת ערלה | מסכת בכורים

סדר מועד[עריכה]

"קופת הרוכלים" כולל "כלכלת השבת" מתוך משניות דפוס וילנא מועד ח"א

קופת הרוכלים (הקדמות לסדר מועד)[עריכה]

פתיחה ראשונה

הנקראת בשם ה'

קופת הרוכלים

לאשר בו כלולים כמה עניינים השייכים לסדר מועד אשר נחל בעזרת השם יתברך. והם:

  • א. כלכלת השבת, בו יבוארו שבעה עניינים הנצרכים מאד להתבאר למסכת שבת, ואל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, והם:
    • א. כללי ל"ט מלאכות (שייכים לפרק שביעי משבת).
    • ב. כללי הטמנה ובשולי שבת (שייכים לפרק שלישי ורביעי משבת).
    • ג. כללי מוקצה (שייכים לסוף פרק שבעה עשר משבת).
    • ד. אמירה לעובד כוכבים (שייך לפרק עשרים ושלשה).
    • ה. מלאכת שבת (שייך לפרק ששה עשר).
    • ו. שביתת בהמה, כלים, ועבד (פרק ראשון משבת).
    • ז. מסירת דבר למלאכה לעובד כוכבים מערב שבת (פרק ראשון משבת).
  • ב. כללי חמץ ונוקשה (השייכים לפרק שלישי דפסחים).
  • ג. כללי בגדי קודש (השייכים לסוף פרק שביעי דיומא).
  • ד. כללי הכנה (השייכים לפרק ראשון ופרק שלישי דביצה).
  • ה. כללי מלאכת חול המועד (השייכים לפרק שלישי דמועד קטן).
  • ו. כללי שמחות (השייכים לפרק שלישי דמועד קטן).

ועתה נתחיל כיד ה' הטובה לבארם ולפרשם אחת לאחת, וה' יהיה בעוזרי, ויתמכני בימין צדקו בזכות אבותי הקדושים האדירים והגבירים זכרונם לברכה, ולה' הישועה!

שבילי דרקיע (הקדמה לסדר מועד)[עריכה]

שבילי דרקיע

והוא למוד לעשות לוח וקאלענדער בעצמו


תפארת ישראל על מסכתות סדר מועד[עריכה]

שבת | ערובין | פסחים | שקלים | יומא | סוכה | ביצה | ראש השנה | תענית | מגילה | מועד קטן | חגיגה

סדר נשים[עריכה]

מסכת יבמות | מסכת כתובות | מסכת נדרים | מסכת נזיר | מסכת סוטה | מסכת גיטין | מסכת קידושין

סדר נזיקין[עריכה]

דרוש אור החיים - על אמונת השארת הנפש ותחיית המתים.

מסכת בבא קמא | מסכת בבא מציעא | מסכת בבא בתרא | מסכת סנהדרין | מסכת מכות | מסכת שבועות | מסכת עדיות | מסכת עבודה זרה | מסכת אבות | מסכת הוריות

סדר קדשים[עריכה]

מסכת זבחים | מסכת מנחות | מסכת חולין | מסכת בכורות | מסכת ערכין | מסכת תמורה | מסכת כריתות | מסכת מעילה | מסכת תמיד | מסכת מדות | מסכת קנים

סדר טהרות[עריכה]

פתיחה
קראתיה בשם
יבקש דעת

התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין (אבות פרק ד משנה טז)

מסכת כלים | מסכת אוהלות | מסכת נגעים | מסכת פרה | מסכת טהרות | מסכת מקואות | מסכת נידה | מסכת מכשירין | מסכת זבים | מסכת טבול יום | מסכת ידים | מסכת עוקצים

על המהדורה[עריכה]

מהדורה זו של פירוש תפארת ישראל על המשנה לר' ישראל ליפשיץ מבוססת על המהדורות הישנות והנפוצות (). אולם יש בו כמה תכונות חדשות:

  • החידוש העיקרי: שילוב נוסח המשנה במלואו, באותיות מודגשות, בתוך דברי הפירוש העיקרי "יכין", במקום המספרים המופיעים בדפוסים. בכך מתבצע רצונו של בעל ה"תפארת ישראל" שהקורא ישלב את קריאת פירושיו תוך כדי קריאת המשנה ברציפות. ובכך אנו גם נמנעים מלקבוע "דבורי מתחיל" לפי הבנתנו, שהמחבר לא קבע אותם בעצמו (אלא השתמש במספרים).
  • עיצוב חדש וקישורים למקורות בגוף הפירוש שמתאימים למהדורת האינטרנט.
  • פיענוח ראשי תיבות (בעיקר לפי פתח התיבה, שהוא רשימת ראשי תבות שהדפיס בעל התפארת ישראל בעצמו בתחילת כל סדר).
  • פיסוק מלא.
  • חלוקה לפסקאות.
  • תיקוני טעויות בהפנייה למקורות.
  • שינויים קלים בצורת ציוני ההפניות למקורות, וכן הפיכת הסוגריים המרובעים של הפניות אלו לסוגריים עגולים.

הפירוש עצמו מוגש לפי פרקים, דף אחד לכל פרק. הצגה זו מתאימה לאופי הפירוש, שגם הוא נכתב לפי פרקים:

  • בפירוש הנדפס, המיספור לפירוש העיקרי "יכין" עולה ברציפות לאורך כל פרק, ומתחיל מחדש בפרק הבא.
  • במקומות מסויימים האריך המחבר בביאור עיוני של נקודה בפירוש המשנה. החיבור נקרא "בועז".
  • בסוף כל פרק כתב המחבר את סיכום כל הלכותיו ב"הלכתא גבירתא".

נוסח המשנה במהדורה זו הוא זה שקבע בעל ה"תוספת יום טוב" וכפי שנדפס במהדורת וילנא ("משניות עם ע"ג פירושים – יכין ובועז").

הקלדת הפירוש במהדורה זו גם לפי מהדורת וילנא, בהשוואה למהדורה הראשונה (ווארשה) שיצא בחיי המחבר, ובהדרכתו האישית שלו ושל בנו (הרב ברוך יצחק ליפשיץ). מהדורת וילנא יצא לאור בהדרכת בנו של המחבר, וכולל את החלוקה ל"יכין" ו"בועז" לחמשת הסדרים הראשונים, כמו שנעשה בידי המחבר בפירושו השני לסדר טהרות.

מהדורה זו תכלול בעיקר את הפירוש השני לסדר טהרות ולא את הראשון, שהרי השני מהווה תיקון והרחבה לראשון. תורם שירצה להוסיף חומר מן הפירוש הראשון יבורך.