תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי
אוגוסטוס קיסר
[עריכה]גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס[1] (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים גם החשוב שבהם. אוגוסטוס משל ברומא 57 שנה, תחילה כאחד משלושת חברי הטריוּמווירט השני (43–27 לפנה"ס), ולאחר מכן כפּרִינקֶפּס (27 לפנה"ס – 14 לספירה). אוגוסטוס היה אחיינו ובן טיפוחיו של יוליוס קיסר.[2] עם מותו של יוליוס, מונה אוגוסטוס ליורשו. הוא שם קץ למלחמות האזרחים של תקופת הרפובליקה, הרחיב את גבולותיה של רומא וכונן את "השלום הרומי" (פַּקס רוֹמָנָה; בלטינית: Pax Romana), שנמשך כמאתיים שנים אחריו.
לאחר פירוק הטריומווירט השני השיב אוגוסטוס לכאורה את כוחה של הרפובליקה החופשית, עם כוח שלטוני הנתון לסנאט הרומי, השופטים המבצעים והאספות המחוקקות, אך הוא שמר על סמכות אוטוקרטית בכך שהסנאט העניק לו כהונה לכל החיים כמפקד עליון, טריבון (זכות הגשת הסיוע וסמכות הווטו) וצנזור (משרה פוליטית ברפובליקה הרומית שעל הנושא בה היה לבצע מפקד אוכלוסין בקרב אזרחי רומא העתיקה ולחלק את האזרחים למעמדות מצביעים על בסיס הכנסתם ושיוכם השבטי). אוגוסטוס גם הבין שעליו לשמור בשליטתו את הסנאט, מעוז הכוח האריסטוקרטי. משמעות הדבר היא מצד אחד להעניק לאנשי הסנאט כבוד והערכה אבל מצד שני לסלק כיסי ההתנגדות. וכך כבר בשנת 29 לפנה"ס הוא סילק 190 סנאטורים וצמצם את מספר החברים מ-900 ל-600.[3] שם משפחתו המאומץ קיסר ותוארו אוגוסטוס (הנשגב, המרהיב) אומצו כתוארם הרשמי של כל הקיסרים הרומיים שבאו אחריו, ואף של שליטים רבים אחרים במדינות ובתקופות שונות עד העידן המודרני.
תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי
[עריכה]תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי (בלטינית: Res Gestae Divi Augusti) היא כתובת המיוחסת לאוגוסטוס קיסר ובה דיוקן עצמי ופירוט הישגיו של אוקטביאנוס – לימים הקיסר אוגוסטוס, הפרינקפס הראשון של רומא העתיקה. הכתובת שנחקקה ביוונית ובלטינית על קירות בניין שהיה מקדש אוגוסטוס באַנְקָרָה (אנצ'ירה) שבטורקיה היא העתקה של הכתובת המקורית שהייתה חרותה על לוחות ברונזה בקברו של הקיסר ברומא, אך המקור אבד. העתקי הכתובת הופיעו באתרים נוספים ברחבי האימפריה הרומית אך זו שנמצאה באנקרה היא היחידה שהשתמרה בשלמותה. הטקסט כתוב בגוף ראשון אך לא נכתב כאוטוביוגרפיה, אלא כתיאור תעמולתי של הפרינקפס כראשון בעם הרומי (Populus Romanus). בתחילת הכתובת יש הקדמה קצר ולאחר מכן גוף הכתובת המכיל 35 פסקאות ולבסוף יש נספח. הפסקאות מקובצות לפי נושאים וניתן לחלקן בצורה הבאה: פסקאות 2–14 מתארות את הקריירה הפוליטית של אוגוסטוס; פסקאות 15–24 מתארות את מעשיו ותרומתו למען הציבור; פסקאות 25–33 מתארות את הישגיו הצבאיים והדיפלומטיים; ופסקאות 34–35 מסכמות את יחסו של העם הרומי למעשיו של אוגוסטוס. הנספח שככל נכתב מאוחר יותר ולא על ידי אוגוסטוס, כתוב בגוף שלישי, מסכם חלק מהכתובת ומונה את הוצאות כספיות של אוגוסטוס לטובת העם הרומי, לבניית מבני ציבור ולשיקומם וכן לעזרה לקהילות שנפלו קורבן לאסונות טבע.
הטקסט העברי הוא תרגום מאנגלית על פי שילוב של שני מקורות חופשיים המתבססים על הטקסט הלטיני המקורי וטקסט יווני עתיק:
- William Stearns Davis, ed., Readings in Ancient History . (Allyn and Bacon, 1912-13), Vol. II: Rome and the West, pp. 166-172.
- Frederick W. Shipley Velleius Paterculus Compendium of Roman History and Res Gestae Divi Augusti Loeb Classical Library 1924
תרגום הכתובת לעברית
[עריכה]- פסקה 1
- להלן תיאור של מעשיו של אוגוסטוס האלוהי, שבאמצעותם הכפיף את העולם כולו לשליטה של העם הרומי, ושל סכומי הכסף שהוציא על הרפובליקה והעם הרומי. שני עמודי ברונזה אשר מוקמים ברומא.
- פסקה 2
- בשנתי התשע-עשרה ,[4] ביוזמתי ועל חשבוני, גייסתי צבא שבראשו עמדתי על מנת לשחרר את הרפובליקה הרומית כשהייתה תחת שלטון מדכא של סיעה .[5] מסיבה זו, הסנאט צירף אותי לשורותיו בהחלטות משבחות כאשר גאיוס פנסה ואולוס הירטיוס היו קונסולים,[6] הם נתנו לי את הזכות להשמיע את דעתי בפני הקונסולים, ונתנו לי את הסמכות להנהיג. [7] הסנאט הורה לי כפרומגיסטראט [8] לעבוד לצידם של הקונסולים, לשמור על בטחון הרפובליקה מכל איום. באותה שנה, כשהקונסולים נפלו בקרב, העם מינה אותי קונסול וטריומוויר על מנת להשליט חוק וסדר ברפובליקה.
- פסקה 3
- את האנשים שרצחו את אבי [9] גירשתי לגלות על יד שימוש בהליך שיפוטי בלבד, אבל כשהם הרימו את דגל המרד כנגד הרפובליקה הבסתי אותם פעמיים בשדה הקרב.
- פסקה 4
- ניהלתי מלחמות אזרחים ומלחמות עם אויבים מחוץ הן ביבשה והן בים; כמנצח בכל המלחמות הפגנתי את מידת הרחמים לכל האזרחים [הרומאים] שנותרו בחיים. מדינות זרות, שעליהן יכולתי בבטחה לתת חנינה העדפתי לשמר במקום להרוס. כ-500,000 אזרחים רומאים נשבעו לי את שבועת הנאמנות הצבאית. ליותר מ-300,000 מהם נתתי את הזכות להתישב בקוֹלוֹנְיָה [10] או ששלחתי חזרה לעיירות הולדתם מוניקיפיום [11] כשתקופת השירות שלהם נגמרה. ולכל אלה נתתי אדמות שנקנו על ידי, או כסף לחוות חקלאיות וזאת מכיסי הפרטי. לקחתי 600 ספינות, חוץ מאלה הקטנות מטרירמה.[12]
- פסקה 5
- פעמיים זכיתי לכבוד של אוביישן [13] שלוש פעמים קיבלתי את הכבוד המלא טריומף כמנצח, עשרים ואחת פעמים זכיתי לכבוד כאימפרטור.[14] לאחר מכן, כשהסנאט הצביע להעניק לי כיבודים על ניצחונותי הרבים, דחיתי אותם. ולעתים קרובות הפקדתי את זרי הדפנה[15] בקפיטול ,[16] וכך קיימתי את הנדרים שנדרתי בקרב. על מנת לציין את מפעלותי או מפעלות הכפופים לי שפעלו תחת חסותי ושהסתיימו בהצלחה משמחת ביבשה ובים, קבע הסנאט חמישים וחמש פעמים הודיה לאלים בני האלמוות. ומספר הימים שבהם נחגגה ההודיה, תוך מילוי הוראות הסנאט, היה 890. תשעה מלכים, או ילדי מלכים, הובלו לפני כרכרה שלי בעת מצעדי הניצחון. כשכתבתי את המילים האלה, שלוש עשרה פעמים הייתי קונסול, ובמשך שלושים ושבע השנים החזקתי בתואר ובמעמד של טריבון.[17]
- פסקה 6
- סירבתי לקבל את תפקיד הדיקטטור[18] שהוצעה לי על ידי העם והסנאט, כאשר נעדרתי מרומא וכאשר כשהייתי נוכח ברומא בתקופת כהונתם של הקונסולים מרקוס מרסלוס ולוציוס ארונטיוס .[19] לא התחמקתי מתפקידי כאחראי על מלאי אוצרות התבואה בשיא המחסור במזון שאותו פתרתי. תוך ימים ספורים שחררתי את העיר כולה מהפחד והסכנה, על חשבוני. סירבתי לקבל את תפקיד הקונסול המתחדש כל שנה ותפקיד הקונסול לכל החיים.
- פסקה 7
- כאשר מרקוס ויניסיוס וקווינטוס לוקרטיוס היו קונסולים ,[20] ואז שוב כאשר פובליוס לנטולוס וגנאוס לנטולוס היו קונסולים ,[21] ושלישית כאשר פאולוס פביוס מקסימוס וקווינטוס טוברו היו קונסולים ,[22] ולמרות שהסנאט והעם הרומי הסכימו לכך שאני אהיה האחראי ובעל הסמכויות העליונות על אוצר ההלכות והמנהגים לא פעלתי ולא פסקתי כנגד המנהגים של אבותנו. את המשימות שהסנאט ביקש להוציא לפועל באמצעותי ביצעתי על ידי שימוש בתפקיד ותואר של טריביון. ביקשתי וקיבלתי מהסנאט שאדם נוסף, עמית לתואר, ישרת לצידי בתפקיד זה, בעל עמדת כוח כה רבה.
- פסקה 8
- עשר שנים ברציפות הייתי אחד מ"הטריומווירים להקמת הרפובליקה מחדש". עד ליום שכתבתי את המילים האלה הייתי פְּרִינְקֶפְּס [23] הסנאט ארבעים שנה. הייתי פונטיפקס מקסימוס ,[24] שימשתי כאָוּגוּר[25] חבר במכללת החמישה עשר לטקסים הקדושים (פונטיפקס), ,[26] אחד מהשבעה המנהלים טקסים קדושים, חבר באחוות האחים הארווליים [27] חבר באחוות הכוהנים הטיטיים ,[28] חבר באחוות הכוהנים הפיטיאליים [29]
- פסקה 9
- בתקופת כהונתי החמישית כקונסול, בפקודת העם והסנאט הגדלתי את מספר הפטריקים [30] שלוש פעמים שיניתי את סדרי הסנאט .[31] בתקופת כהונתי השישית כקונסול, עם מרקוס אגריפס כעמיתי לתפקיד, ערכתי מפקד של העם. ערכתי את טקס הלוסטרום [32] לאחר הפסקה של ארבעים ואחת שנים. במפקד זה נרשמו 4,063,000 אזרחים רומאים. בפעם השנייה, בתקופת כהונת הקונסולים גאיוס צנסורינוס וגאיוס אסיניוס, ביצעתי שוב את המפקד האוכלוסין ביזמתי תחת הסמכות הקונסולרית. במפקד זה נרשמו 4,233,000 אזרחים רומאים. בפעם השלישית תחת הסמכות הקונסולרית ועם בני טיבריוס קיסר כעמיתי, ביצעתי את מפקד האוכלוסין בתקופת כהונתם של הקונסולים של סקסטוס פומפיוס וסקסטוס אפוליוס. [33] בו נרשמו 4,937,000 אזרחים רומאים. על ידי העברת חוקים חדשים החזרתי מסורות רבות של אבותינו אשר אבדו ונשכחו, ואני עצמי יצרתי תקדימים ומודלים לחיקוי בדברים רבים עבור הדורות הבאים.
- פסקה 10
- על פי צו של הסנאט שמי נכלל בהמנון הסאליי [34] ונחקק חוק שכל עוד אני חי אאחוז בכוח וסמכויות של טריבון. סירבתי להיות פונטיפקס מקסימוס במקום עמית, כל עוד היה חי, כשהעם הציע לי את הכהונה שבה החזיק אבי. כמה שנים מאוחר יותר בתקופת כהונתו של הקונסולים פובליוס סופיציוס וגאיוס ולגיוס ,[35] לאחר מותו של האיש שניצל את התסיסה האזרחית לצרכים האנוכיים, קיבלתי על עצמי את הכהונה. קהל רב נאסף מכל איטליה לחגוג את בחירתי ומספרם היה רב יותר מכל מה שנרשם קודם לכן ברומא. הסנאט קבע שהקונסולים והכוהנים יישאו תפילות לבריאותי כל שנה חמישית, בטקסים שכללו, לעיתי קרובות משחקים קדושים להבטחת אריכות ימי שנערכו גם בבתים פרטיים וגם בציבור ובהשתתפות של ארבעת האחוות הבכירות ביותר של כוהנים ולעיתים גם נושאי משרת הקונסול. בכל המקדשים גם באופן פרטי וגם בציבור כל האזרחים התפללו פה אחד וללא הפסקה בכל לבריאותי.
- פסקה 11
- הסנאט קידש לכבוד חזרתי מזבח לפורטונה רדוקס [36] בפורטה קאפנה [37] ליד מקדש הכבוד והמעלה, על מזבח זה הממונים והבתולות הווסטליות נצטוו להקריב קורבן שנתי ביום השנה ליום שבו חזרתי לעיר מסוריה, בתקופת הכהונה של קווינטווס לוקרטיוס ומרקוס וינוסיוס כקונסולים, וקראו ליום על שמי: אוגוסטליה.
- פסקה 12
- על פי צו של הסנאט, חלק מהפראייטורים ומהטריבונים של העם, יחד עם הקונסול קווינטוס לוקרטיוס ומנהיגי המדינה, נשלחו לקמפניה לפגוש אותי, כבוד אשר עד ליום זה לא ניתן לאיש מלבדי. כשחזרתי מספרד ומגאליה, בתקופת כהונת הקונסול טיבריוס נירו ופובליוס קווינטיליוס, לאחר שביצעתי פעולות מוצלחות באותם מחוזות, הצביע הסנאט לכבוד חזרתי להקדיש מזבח לפקס אוגוסטה בשדה מרס ,[38] ועל מזבח זה. הוא ציווה על השופטים והכוהנים ועל הבתולות הוסטליות להקריב קורבן שנתי.
- פסקה 13
- [דלתות מקדש] יאנוס קווירינוס, אשר מטרת אבותינו הייתה לסגור כאשר היה שלום בכל האימפריה הרומית, ביבשה ובים ואשר לפני לידתי נטען כי [דלתותיו] נסגרו רק פעמיים מאז נוסדה רומא. שלוש פעמים הורה הסנאט לסגור את הדלתות בתקופת כהונתי בתפקיד הפרינקפס [39]
- פסקה 14
- כדי לתת לי כבוד, הסנאט והעם הרומי מינו לקונסולים מיועדים [40] את בני גאיוס ולוציוס קיסר אשר המזל הרע לקח אותם ממני בצעירותם .[41] כל אחד בשנתו החמש עשרה, בתנאי שכל אחד מהם ייכנס לתפקיד זה. לאחר תקופת המתנה של חמש שנים. הסנאט קבע כי מהיום בו הם הוצגו בפני העם בפורום עליהם לקחת חלק בתפקידי הקונסול. יתרה מכך, כל מעמד האבירים הרומיים העניק לכל אחד מהם את התואר פרינקפס והעניק להם מגני כסף וחניתות.
- פסקה 15
- לכל אחד מהפּלֶבֶּאים[42] שילמתי 300 ססטרטיוס בהתאם לרצונו האחרון של אבי. בתקופת כהונתי החמישית כקונסול [43] 400 ססטרטיוס משלל המלחמה. בתקופת כהונתי העשירית כקונסול [44] נתתי מתנה מתוך רכושי לכל אדם [בין הרומאים] 400 ססטרטיוס.גם בתקופת כהונתי האחד-עשרה כקונסול חילקתי מזון, שתים עשרה פעמים קניתי תבואה על חשבוני. ובשנה ה 12 לכהונתי כטריביון נתתי, בפעם השלישית, 400 ססטרטיוס לכל רומאי. כל מעשה נדבה שעשיתי הגיע לידיים של לא פחות מ 250,000 איש. בשנה השמינית של כהונתי כטריביון וכהונתי ה 12 כקונסול חילקתי 60 דנאריי ל 320,000 מהפלבאים של רומא. בקולוניות של החיילים, בעת שהייתי קונסול בפעם החמישית נתתי לכל אדם אלף ססטרטיוס משלל המלחמה ו120,000 איש בקולוניות קיבלו מענק ניצחון זה.בתקופת כהונתי ה 13 כקונסול הענקתי 60 דנאריי לכל אחד מהפלבאים שקיבלו קצבה מהדגן הציבורי, בסך הכל מעט יותר מ 200,000 איש [נהנו מהמענק].
- פסקה 16
- למועצות הערים שילמתי כסף עבור הקרקעות שהקצתי לחיילים בתקופת הכהונה הרביעית שלי כקונסון ולאחר מכן בתקופת הכהונה של מרקוס קראסוס וגנאוס לנטולוס האוגור {{הערה| 14 לפני הספירה)). הסכום שהוצאתי עבור מתן חלקות קרקע באיטליה [עבור ותיקי הצבא הרומאי] היה כשישה מאה מיליון ססטרטיוס ועבור אדמות במחוזות היה כמאתיים ושישים מיליון ססטרטיוס. הייתי הראשון והיחיד שעשה זאת מכל אלה שעד זמני הקימו ויישבו קולוניות של חיילים באיטליה או במחוזות. ומאוחר יותר, בתקופת הקונסולים של טיבריוס נירון וגנאוס פיסו, כמו גם בתקופת הקונסולים של גאיוס אנטיסטיוס ודצימוס לאליוס, ושל גאיוס קלביוס ולוציוס פאסינוס, ושל לוציוס לנטולוס ומרקוס מסאלה, ושל לוציוס קניניוס וקווינטוס פבריציוס, שילמתי כמחווה של תודה במזומן לחיילי אותם יישבתי בעיירות שלהם בתום תקופת שירותם, ולצורך כך הוצאתי ארבע מאות מיליון ססטרס כמעשה חסד.
- פסקה 17
- ארבע פעמים עזרתי לאוצר הציבורי מכספי שלי, ושילמתי באופן זה לאחראים על האוצר מאה וחמישים מיליון ססטרטיוס. בתקופת כהונתם של הקונסולים מרקוס לפידוס ולוציוס ארונטיוס תרמתי מאה שבעים מיליון ססטרטיוס מהכספים שלי לאוצר הצבאי, שהוקם בעצתי במטרה כי ממנו ישולמו תגמולים לחיילים שתקופת שירותם הייתה עשרים שנות שירות או יותר. [45]
- פסקה 18
- החל מהשנה שבה גנאיוס ו-פובליוס לנטולוס היו קונסולים, בכל פעם שגביית המיסים היתה בפיגור, סיפקתי מהארנק שלי ומהרכוש שלי את האמצעים לרכישת תבואה ו[תרמתי] כסף לפעמים למאה אלף איש, לפעמים לרבים נוספים.
- פסקה 19
- בניתי את בית הסנאט ואת הכלסידיקום הסמוך [46] [בניתי את] מקדש אפולו, הידוע באכסדרות שלו, על גבעת הפאלאטיום. [בניתי] מקדש ליוליוס קיסר האל, [בניתי את] הלופרקל .[47] [בניתי את] הפורטיקו (מבנה מעל שער) בקירקוס פלאמיניוס [48] ונתתי את רשותי כי ייקרא אוקטביה על שם בונה הפורטיקו הקודם באותו אתר. [בניתי את] התא המלכותי בקירקוס מקסימוס [49], את המקדשים ליופיטר פריטריוס [50] ויופיטר טוננס [51]. מקדש קווירינוס [52], המקדשים של מינרווה והאלה יונו המלכה, המקדש ליופיטר ליברטאס [53] שעל גבעת אוונטינו, המקדש של הלארס בנקודה הגבוהה ביותר של הויה סקרה [54] המקדש של די פנאטאס [55], המקדש של הנעורים [56] ומקדש האם הגדולה על גבעת הפלטין [57]
- פסקה 20
- [אני בניתי את] הקפיטוליום [58] ואת תיאטרון פומפיוס [59] שני מפעלי בניה הכרוכים בהוצאות גדולות, בניתי מחדש מבלי להציב כתובת עם שמי. שיקמתי את התעלות של אמות המים שבכמה מקומות סבלו מבלאי והרס עם השנים, והכפלתי את קיבולת האמה הנקראת מרסיה על ידי הפיכת מעיין חדש לאפיקו.[60] סיימתי את בניית הפורום היוליאני ואת הבזיליקה היוליאנית [61] אשר בין מקדש קסטור [62] למקדש סטורנוס, עבודות שהתחילו והתקדמו רבות על ידי אבי, וכאשר אותה בזיליקה נהרסה בשריפה התחלתי בשחזור שלה על אתר גדול יותר ועל המבנה נחרטו שמות בני, ונתתי את ההוראה שבמקרה שלא אחיה לפני השלמתו, ישלימו אותו יורשיי. בתקופת כהונתי השישית כקונסול [63] בהתאם לצו של הסנאט, בניתי מחדש בעיר שמונים ושניים מקדשים לאלים, ולא השמטתי אף אחד שבאותו זמן היה זקוק לתיקון. כקונסול בפעם השביעית בניתי את ויה פלמיניה [64] מהעיר [רומא] לארימינום, ואת כל הגשרים מלבד הגשר המיליוויאני [65] והגשר המינוסיאני [66]
- פסקה 21
- על הקרקע הפרטית שלי בניתי את המקדש לאל מארס אולטור [67] ואת פורום אוגוסטוס משלל המלחמה. על קרקע שנרכשה ברובה מבעלים פרטיים בניתי את התיאטרון ליד מקדש אפולו שעתיד היה לשאת את שמו החתן שלי מרקוס מרקלוס [68]. משלל המלחמה קידשתי מנחות בקפיטול, ובמקדש יוליוס האלוהי, במקדש אפולו, במקדש וסטה [69] ובמקדש של מאדים אולטור, שעלה לי כמאה מיליון ססטרס. בתקופת הכהונה החמישית שלי כקונסול שילמתי 35,000 פאונד זהב בכתרי זהב [70] שתרמו הערים והקולוניות באיטליה, ולאחר מכן, בכל פעם שקיבלתי את התואר אימפרטור סירבתי לקבל את האורום קורוניום למרות שהערים והקולוניות הציעו תשלום זה ברוח טובה כבעבר.
- פסקה 22
- שלוש פעמים בשמי מימנתי מופעים של גלדיאטורים, וחמש פעמים נוספות מימנתי [מופעים] בשם בני או נכדי, במופעים הללו נלחמו כעשרת אלפים איש. פעמיים מימנתי עבור עבור העם הופעה של ספורטאים שנאספו מכל חלקי העולם ופעם שלישית מימנתי [הופעה] בשם נכדי. ארבע פעמים הענקתי [לעם] משחקים בשמי, כמייצג של מגיסטרים אחרים [הענקתי לעם] עשרים ושלוש פעמים. עבור הקולגיום [71] של קווינדצמווירים [72] כמאסטר של הקולגיום ועם מרקוס אגריפס כעמיתי, ניהלתי את המשחקי המאה [73] בתקופת כהונת הקונסולים גאיוס פורניוס ומרקוס סילאנוס. בעת תקופת כהונתי השלוש עשרה כקונסול הענקתי [לעם] בפעם הראשונה, את המשחקים של האל מארס [74], מאז אירוע זה הקונסולים בצו של הסנאט ניהלו בשנים רצופות בשיתוף איתי ותחת חסותי או בשמן של בני או נכדי, עשרים ושש אירועים שהענקתי לעם, בקרקס, בפורום, או באמפיתיאטרון. ציד של חיות בר אפריקאיות, בהן נהרגו כשלושת אלפים וחמש מאות חיות.
- פסקה 23
- אני הענקתי לעם מחזה של קרב ימי [75] אירוע שהתרחש מעבר לנהר הטיבר, במקום בו עומדת כעת חורשת הקיסרים, האדמה נחפרה לאורך של חמש מאות וארבעים מטרים ורוחב שלש מאות ושישים מטרים. באירוע מיוחד זה שלושים ספינות עם איילי ניגוח ומספר רב של כלים קטנים יותר נלחמו אחת בשניה ובציים האלו נלחמו כשלושת אלפים איש מלבד החותרים.
- פסקה 24
- לאחר ניצחוני [76]. החלפתי במקדשים בכל ערי פרובינציית אסיה את הקישוטים שהיריב שלי במלחמה, כאשר הוא בזז את המקדשים, והעביר את השלל לשימושו הפרטי.[77] כשמונים פסלי כסף שלי, ברגל, רכוב על סוסים ובמרכבות, הוקמו בעיר אלה אני עצמי הסרתי, ומהכסף שהושג מפסלים אלו הנחתי במקדש אפולו מנחות זהב בשמי ובשם אלה שכיבדו אותי על ידי הקמת הפסלים.
- פסקה 25
- שחררתי את הים משלטון שודדי ים. כשלושים אלף עבדים, שברחו מאדוניהם ונטלו נשק נגד הרפובליקה, נלכדו במלחמה ההיא. [78] מסרתי אותם לאדוניהם לקבל את עונשם. כל איטליה נשבע לי שבועת אמונים ודרשה כי אהיה לה מנהיג ומפקד במלחמה שבה ניצחתי באקטיום. הפרובינקיות ספרד, הגאלים, אפריקה, סיציליה וסרדיניה נשבעו את אותה שבועת אמונים. אלה ששירתו תחת הדגל שלי באותה תקופה כללו יותר מ-700 סנאטורים, וביניהם שמונים ושלושה שקודם או לאחר היום שבו נכתבו דברים אלו היו בתפקיד של קונסולים , וכ-170 היו כוהנים.
- פסקה 26
- הרחבתי את את הגבולות של כל הפרובינקיות שגבלו בגזעים שעדיין לא היו כפופים לאימפריה שלנו. אהשכנתי שלום בפרובינקיות של הגאלים, ספרד וגרמניה, שגובלים באוקיינוס מגאדס ועד פתח נהר האלבה. השכנתי שלום בהרי האלפים, מהאזור הקרוב ביותר לים האדריאטי עד הים הטוסקני, מבלי לנהל מלחמה לא צודקת. הצי שלי הפליג משפך הריין מזרחה עד לאדמות הקימברים [79] שאליהן עד אותה עת לא חדר רומאי מעולם לא ביבשה ולא בים. והקימברים והסרידים [80] .והסמנונים [81]. ועמים אחרים של הגרמנים מאותו אזור באמצעות שליחיהם ביקשו להיות כפופים למרותי וביקשו להיות ידידים של העם הרומי. בפקודתי ובחסותי שני צבאות צעדו כמעט באותו זמן, לאתיופיה ול[ארץ] ערב הנקראת "השמחה" והתנגשו עם כוחות גדולים מאוד של האויב משני הגזעים שנגזרו לחתיכות בקרב וערים רבות נכבשו. אתיופיה נכבשה עד לעיירה נבטה אשר ליד מרואה. בערב הצבא התקדם לשטחי הסבאי עד לעיר מאריב.
- פסקה 27
- את מצרים סיפחתי לאימפריה של העם הרומי [82] במקרה של ארמניה הגדולה, [83] למרות שיכולתי להפוך אותה לפרובינקיה לאחר רצח המלך ארטקסס [84], על פי התקדים שקבעו אבותינו העדפתי למסור את הממלכה הזו לטיגרנס [85]. בנו של המלך ארטוואסדס [86] ונכדו של המלך טיגראנס [הראשון] [87], אני שלחתי את טיבריוס נירון שהיה אז הבן החורג שלי. ומאוחר יותר, כאשר אותם אנשים התקוממו ומרדו, והוכנעו על ידי בני גאיוס, נתתי [את כס המלוכה הארמני] למלך אריוברזנס [88] בנו של ארטבזוס, מלך המדיים, ואחרי מותו לבנו ארטוואדס [89] כשהוא נרצח, שלחתי לממלכה ההיא את טיגרנס [90], שצמח ממשפחת המלוכה של הארמנים. אני החזרתי [לשלטון הרומאי] את כל הפרובניקיות מעבר לים האדריאטי ולקירנה [91] שהיו לפני כן תחת שליטת מלכים [עצמאיים] ובזמנים מוקדמים יותר סיציליה וסרדיניה שנכבשו במהמלך מלחמות כנגד עבדים מורדים [92].
- פסקה 28
- ישבתי קולוניות של חיילים באפריקה, סיציליה, מקדוניה, שתי [הפרובינקיות של] ספרד, אֵכֵאִיָה [93], אסיה, סוריה, גליה נרבוננסיס [94] ןפיסידיה [95]. יתרה מכך, לאיטליה יש עשרים ושמונה מושבות שנוסדו בחסותי, אשר הפכו להיות מפורסמות ומאוכלסות במהלך חיי.
- פסקה 29
- מספרד, גאליה והדלמטים, החזרתי לאחר הכנעת האויב, את נסי הלגיון [96] הרבים שאבדו על ידי גנרלים אחרים. את הפרתים הכרחתי להחזיר לי את השלל ואת נסי הלגיון של שלושה צבאות רומאים, ולבקש בתחינה את הידידות של העם הרומאי. את ניסי הלגיון שהחזרתי הפקדתי בקודש הקודשים של מקדש מאדים אולטור.
- פסקה 30
- את שבטי הפאנונים, שאל שטחם לא חדר צבא של העם הרומי על לפני תקופת שלטוני, לאחר שהוכנעו על ידי טיבריוס נירון שהיה אז בני החורג והלגאטוס [97] מטעמי, הכפפתי תחת ריבונות העם הרומאי, הרחבתי את גבול הפרובינקיה איליריקום עד לגדת נהר הדנובה. צבא של דאקים [98] שחצה מדרום לדנובה, הובס על ידי צבא שהיה תחת חסותי, ולאחר מכן הצבא שלי חצה את הדנובה ואילץ את שבטי הדאקים להיכנע ולציית לפקודת העם הרומי.
- פסקה 31
- לעתים קרובות נשלחו אליי משלחות של שגרירים ממלכי הודו, דבר שלא נראה מעולם במחנה של אף מנהיג של הרומאים. את הידידות שלנו ביקשו, באמצעות שגרירים, על ידי הבסטרנאים [99] והסקיטים [100] , ועל ידי מלכי הסרמטים [101] המתגוררים משני צדי נהר הטנאיס, ועל ידי מלך האלבני וההיברי ומהמדאים.
- פסקה 32
- מלכי הפרתים, טירידטס [102] ומאוחר יותר פראטס [103], בנו של המלך פראטס, מצאו מקלט אצלי מתחננים על נפשם. ארטוואסדס מלך אדיאבני, ארטקסרס של הבריטים [104], דומנובלאונוס [105] וטים [....] מהסוגמברי,[106] מאלו של המרקומנים [107] והסואבים [108]. רוס[....] פראטס, בנו של אורודס, מלך הפרתים, שלח אלי את כל בניו ונכדיו באיטליה, לא בגלל שנכבש במלחמה, אלא בחיפוש אחר ידידותנו באמצעות ילדיו שלו כבני ערובה. מספר רב של אומות אחרות זכו להכיר את הרצון הטוב של העם הרומי בתקופת שלטוני, אומות שמעולם לא זכו לחילופי שגרירים או [להנות] מידידות עם העם הרומי.
- פסקה 33
- ממני קיבלו עמי הפרתים והמדיים את המלכים שביקשו באמצעות שגרירים. ראשי העמים האלה הפרתים [קיבלו את] וונונס [109] בנו של המלך פראטס, נכדו של המלך אורודס. המדאים [קיבלו את] אריוברזנס [השני] [110] בנו של המלך אטוואזדס, נכדו של המלך אריוברזנס [הראשון].
- פסקה 34
- בתקופות הכהונה השישית והשביעית שלי כקונסול, כאשר כיביתי את להבות מלחמת האזרחים, לאחר שקיבלתי בהסכמה אוניברסלית את השליטה המוחלטת, העברתי את הרפובליקה משליטתי לרצון הסנאט והעם הרומי. [111] עבור שירות זה מצדי קיבלתי את התואר אוגוסטוס בצו של הסנאט, ומזוזות הדלת של ביתי היו מכוסות זרי דפנה על ידי מעשה ציבורי, וכתר אזרחי נקבע מעל דלתי, וזהב. מגן הונח בעמוד 401 ה-Curia Julia שהכתובת שלה העידה שהסנאט והעם הרומי נתנו לי זאת כהוקרה על גבורתי, רחמיי, הצדק שלי, ואדיקותי. לאחר הזמן הזה קיבלתי עדיפות על כולם בדרגה, אבל בכוח לא היה לי יותר מאלה שהיו עמיתיי בכל בית משפט.
- פסקה 35
- בתקופת כהונתי השלוש עשרה כקונסול , הסנאט וחברי מעמד הפרשים [112] וכל העם הרומאי נתנו לי את התואר "אבי האומה" וקבעו כי התואר הזה ייכתב על חדר הכניסה של ביתי ובבית הסנאט. ובפורום אוגוסטום מתחת למרכבת הקוודריגה [113] שנבנתה לכבודי בצו של הסנאט. בזמן כתיבת שורות אלה הייתי בשנתי השבעים ושש.
תוספת וסיכום
[עריכה]- פסקה 1
הסכום הכולל של הכסף שהוא תרם לאוצר או לבני מעמד הפלבאים הרומי או לחיילים משוחררים היה 600,000,000 דינרים.
- פסקה 2
העבודות החדשות שהוא בנה היו: המקדש של מאדים, של יופיטר טוננס ופטריוס, של אפולו, של יוליוס האלוהי, של קווירינוס, של מינרווה, של יונו המלכה, של יופיטר ליברטאס, של הלארס, של די פנאטס. , של נעורים, של אם האלים, הלופרקל, תא המכובדים בקירקוס, בית הסנאט עם הכלסידיקום, הפורום אוגוסטוס, בזיליקת יוליה, תיאטרון מרסלוס,. . . . . . . . חורשת הקיסרים שמעבר לטיבר.
- פסקה 3
הוא שיפץ את גבעת הקפיטולין ואת 82 המבנים הקדושים, תיאטרון פומפיוס, אמות המים, דרך הפלמיניאנית.
- פסקה 4
ההוצאות נועדו למופעים תיאטרליים, למשחקי גלדיאטורים, להופעות של ספורטאים, לציד של חיות בר ולקרב ימי, ומתנותיו לקולוניות באיטליה, לערים במחוזות שנהרסו ברעידת אדמה או שריפות, לחברים וסנטורים, שאת רכושם הוא העלה לדירוג הנדרש [114], רבים מכדי שניתן יהיה למנות.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ ההיסטוריוגרפיה המודרנית מכנה אותו אוקטביוס מיום לידתו עד אימוצו בשנת 44 לפנה"ס, אוקטביאנוס – מאז אימוצו עד להפיכתו לפרינקפס בשנת 27 לפנה"ס, ואוגוסטוס מהפיכתו לפרינקפס ועד ליום מותו. שמו המקורי היה גאיוס אוקטביוס, ועם אימוצו על ידי יוליוס קיסר – הוא שינה את שמו לגאיוס יוליוס קיסר; לפי המנהג המקובל הוא היה צריך להוסיף את השם אוקטביאנוס בסוף שמו כדי לסמל את הנומן המקורי שלו, אך אין כל הוכחה לכך שתוספת זו אכן קרתה.
- ^ מיכאל גרינצויג, "אישים ומושגים בתקופת הורדוס" בתוך מ. נאור (עורך), המלך הורדוס ותקופתו: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, סדרת עידן 5, יד יצחק בן צבי, 1985, עמ' 200–202
- ^ How to Establish an Empire: The Emperor Augustus Transforms Rome, 2022-03-14 (en)
- ^ אוקטביאנוס היה בן תשע-עשרה ב-23 בספטמבר, 44 לפנה"ס
- ^ במהלך אוקטובר, על ידי הצעת פרס של 500 דינרים, אוקטבינוס-אוגוסטוס גייס לצידו את ותיקי הלוחמים בצבאו של יוליוס קיסר. במילה "סיעה" הוא מתכוון למרקוס אנטוניוס, שאותו הוא לא מזכיר בשמו
- ^ תואר שניתן למחזיק במשרה הנבחרת הגבוהה ביותר ברומא העתיקה בזמן הרפובליקה הרומית.
- ^ בשנת 44 לפני הספירה
- ^ תואר שניתן ברפובליקה הרומית לאדם הפועל עם סמכות של בעל משרת מגיסטראט, אך בלי להחזיק במשרה כזו בפועל. הפרומגיסטראטים מונו על פי "החלטת הסנאט" (senatus consultum) ולא על־פי חוק מיוחד
- ^ הכוונה היא ליוליוס קיסר שבצוואתו מינה את בנו המאומץ גאיוס אוקטביוס ליורשו היחיד, הוריש לו את שם הקיסר והפך אותו לאחד האזרחים העשירים ביותר ברפובליקה
- ^ לטינית: colonia ומשמעותו המקורית היא "שטח אדמה שיועד לעיבוד חקלאי". היות שבעת העתיקה נהגו לא אחת להשיג שטחים אלה באמצעות כיבוש ובהמשך ליישב בהם חיילים משוחררים
- ^ סטטוס ביניים שניתן לערים שנכבשו על ידי רומא העתיקה, לפיו הוענקו לתושבי העיר חלק מהחובות והזכויות של אזרחי רומא, אך לא כולן. המוניקיפיום היא דרגה נמוכה מקולוניה
- ^ ספינת מלחמה בעת העתיקה המונעת בעזרת משוטים.
- ^ כבוד ה"תשואות" (בלטינית: ovatio מילולית:לשמוח) היה דרגה פחותה של האות הניצחון הרומי. אוביישן ניתן למצביא כאשר לא הוכרזה מלחמה בין אויבים או כאשר אויב נחשב נחות או כשהסכסוך נפתר עם סכנה קטנה או ללא סכנה לצבא עצמו
- ^ אימפרטור (בלטינית: imperator) הוא מונח משפטי מדיני ברומא העתיקה שבמובנו הרחב ביותר מתפרש כבעל שלטון, ובמובנים מצומצמים יותר מתפרש כמפקד צבא מנצח. לפי החוק הרומאי מפקד צבא היה זכאי להיקרא אימפרטור רק בהכרזה על ידי חייליו שלו, בשדה הקרב, סמוך לניצחונו. תואר זה היה מאושר לפעמים על ידי הסנאט הרומי, והמצביא היה נושא אותו עד סוף כהונתו או עד לעריכתו של מצעד ניצחון לכבודו.
- ^ ברומא העתיקה הזֵרים היו סמלי ניצחון בקרב, באמצעותם הכתירו מפקד מצליח במהלך מצעד הניצחון.
- ^ הכוונה היא למקדש של ההשלשה הקפיטולינית האלים יופיטר, יונו אשתו ומינרווה שעמד על גבעת הקפיטולין שהיא הגבוהה מבין שבע הגבעות של רומא.
- ^ אוגוסטוס קיסר, קיבל מהסנאט את כוח הטריבון (potestas) וחסינותו, בנוסף לאימפריום מורחב, ושאר הכוחות שהרעיף עליו הסנאט. ההענקה הרשמית של הכוח הטריבוני העניק למעשה לאוגוסטוס, יחד עם שאר הכוחות, את השלטון המוחלט ברומא באופן חוקי, ויצרה את המשרה החדשה של הפרינקפס.
- '^ דִיקְטָטוֹר (בלטינית: dictator – "מכתיב") הידוע לעיתים גם כמָגִיסְטֵר פּוֹפּוּלִי (magister populi - "הממונה על העם"), הוא שמה שלמשרה פוליטית ברומא העתיקה. הדיקטטור נבחר לבצע משימות יוצאות דופן –משימות שחרגו מהסמכויות החוקתיות של הפקידים הנבחרים הרגילים.
- ^ שנת 22 לפני הספירה
- ^ 19 לפנה"ס
- ^ 18 לפנה"ס
- ^ 11 לפנה"ס
- ^ מקור התואר הוא בתקופת הרפובליקה הרומאית, שבה הוכרז מדי 5 שנים על פרינקפס סנאטוס – "הראשון בסנאט". בשנת 27 לפנה"ס החליט אוגוסטוס קיסר ליטול תואר זה מתוך כוונה ליצור מראית עין של המשכיות בין שלטונו המוחלט למעשה ובין תקופת הרפובליקה
- ^ פונטיפקס מקסימוס (בלטינית: Pontifex Maximus, "פונטיפקס הגדול"), היה הכוהן העליון של הדת ברומא העתיקה.
- ^ אוגור (בלטינית: Augur בתרגום: "חוזה", היה תוארו של כהן דת ברומא העתיקה שתפקידו היה לפרש את כוונותיו של האל יופיטר סימנים שונים
- ^ פונטיפקס (בלטינית: Pontifex ) היה קולגיום של כוהנים שבראשם עמד הפונטיפקס מקסימוס. תפקידו העיקרי של הקולגיום היה בפיקוח על קיומו הנכון של פולחן הדת.
- ^ בדת הרומית העתיקה, האחים הארווליים (בלטינית: Fratres Arvales, מילולית: "האחים של השדות") היו אחווה של כוהנים שהקריבו קורבנות שנתיים כדי להבטיח יבול טוב.
- ^ אחוות הטיטיי (לטינית:Titii sodales, Titienses, Sacerdotes Titiales Flaviales ) אחוות כוהנים שנוסדה בעת המלוכה הרומית וחזרה לפעילות בתקופת האימפריה כחלק מפולחן הקיסר
- ^ (בלטינית: fētiālēs) אחווה של כוהנים ברומא שערכה טקסים לכבודו של יופיטר. חובותיהם כללו ייעוץ לסנאט בענייני חוץ, הכרזות רשמיות של שלום ומלחמה ואישור הסכמים.
- ^ פטריקים (בלטינית]: patricii) הוא שמה של קבוצה חברתית מהמעמד הגבוה ברומא העתיקה. המילה "פטריקיוס" מבוססת בחלקה על המילה הלטינית pater, שמשמעותה "אב"
- ^ שלושת התיקונים שעליהם הוא מדבר תואמים כנראה לעריכת המפקד ב-28 וב-8 לפנה"ס, וב-14 לספירה.
- ^ הלוסטרום היה טקס העלאת הקרבן בתום המפקד ובטקסט זה מתייחס גם למפקד עצמו. מפקד אוכלוסין לא נערך מאז שנת 69 לפנה"ס ובאותה תקופה מספר האזרחים בגיל הצבא היה 450,000 בלבד. הגידול במפקד של שנת 28 לפנה"ס. נובע כנראה מספירה מדויקת יותר של אזרחים ברחבי האימפריה.
- ^ בשנת 14 לספירה, שלושה חודשים לפני מותו של אוגוסטוס. העלייה במספר האזרחים בעשרים ושתים השנים שחלפו מאז מפקד האוכלוסין של 8 לפנה"ס. היה 704,000.
- ^ סאליי בלטינית: Salii היה שמם של "הכוהנים המקפצים של האל מרס, כל שנה בחודש מרץ הסאליי היו צועדים מסביב לרומא, ושרים מזמור "קרמן סאליאר" (Carmen Saliare) ובוא תיאור לירי של המיתוס על המלך נומה והמגן השמימי. הכנסת שמו של אוגוסטוס למזמורים משמעותו שאוגוסטוס עלה לדרגת אל
- ^ 12 לפנה"ס
- ^ פורטונה רדוקס Fortuna Redux הייתה התגשמות של האלה פורטונה באימפריה הרומית שפיקחה על הדרך חזרה, ממסע ארוך או מסוכן.
- ^ פורטה קאפנה (בלטינית: Porta Capena) היה שער בחומת רומא, הייתה זו אחת הכניסות הראשיות לעיר, מאחר שנפתחה אל ויה אפיה.
- ^ שדה מרס (בלטינית: Campus Martius – "קמפוס מארטיוס"), הוא שמו של אזור במרכז העיר רומא.
- ^ מקדש יאנוס קשור במלחמה ובמסורת דתית, הפתיחה והסגירה של השערים של מקדש יאנוס סימלו אם רומא נמצאת במצב מלחמה אז היו השערים פתוחים או בשלום אז היו השערים סגורים. משמעות הפסקה היא ששלטונו של אוגוסטוס הביא שלום לאחר עידנים של מלחמות תקופה הידועה בשם W:השלום הרומאי
- ^ קונסולים רומיים מיועדים היו אנשים שנבחרו או מועמדו לתפקיד הפוליטי של הקונסול הרומי, אך מסיבה כלשהי לא נכנסו לתפקידם בתחילת השנה.
- ^ גאיוס (נולד בשנת 20 לפנה"ס) ולוציוס (נולד בשנת 17 לפנה"ס) הבנים של W:יוליה אוגוסטי פיליאה, בתו של אוגוסטוס. הם אומצו על ידי סבם בשנת 17 לפנה"ס. לוציוס נפטר בשנת 2 לספירה, וגאיוס נפטר בשנת 4 לספירה.
- ^ כל האזרחים הרומאים החופשיים שלא היו בני מעמד הW:פטריקים
- ^ שנת 29 לפני הספירה
- ^ שנת 24 לפנה"ס
- ^ אוגוסטוס ייסד את ה"אוצר הצבאי" (לטינית: aerarium militare) בשנת 6 לספירה. בנוסף לתמיכתו שלו, השווה בקירוב ל 6,809,000 דולר ארה"ב האוצר הצבאי נתמך גם על ידי מס של חמישה אחוזים על ירושה ומס של אחוז אחד על מכירות. משנת 13 לפנה"ס משך השירות בצבא האימפריה הרומית היה מתחילה 12 שנים לחיילים במשמר הפרטוריאני ו-16 שנים ללגיונרים. ולאחר מכן הוא הוגדל ל-16 ו-20 שנים בהתאמה
- ^ באדריכלות הרומית, הכלסידיקום מתייחס לסוג של מרפסת מונומנטלית, מכוסה בגג, הנתמך בעמודים ומוצמד לחזית הראשית של בניין.
- ^ הלופרקל (מלטינית לופה "זאב נקבה") הייתה מערה למרגלות הדרום-מערביים של גבעת הפלטין ברומא. באגדה על ייסוד רומא, רומולוס ורמוס נמצאו שם על ידי הזאבה שהניקה אותם. כוהנים של האל פאנוס ערכו טקסים במערה, מימיה הראשונים של העיר ועד לשנת 494 לפחות
- ^ קירקוס פלאמיניוס (בלטינית: Circus Flaminius) היה היה מגרש מעגלי תחת כיפת השמיים ברומא העתיקה, באזור הידוע בשם שדה מרס, ששימש כאתר משחקים ומרוצים.
- ^ הקירקוס מקסימוס (בלטינית: Circus Maximus) הוא קירקוס - אצטדיון שהיה ממוקם בעמק שבין גבעת הפלטין לגבעת האבנטין.
- ^ מקדש יופיטר פריטריוס (בלטינית: Aedes Iovis Feretrii) היה, על פי האגדה, המקדש הראשון שנבנה אי פעם ברומא. האתר שלו אינו ודאי אך סביר להניח שהיה על הגבעת הקפיטולינית
- ^ מקדש יופיטר טוננס (בלטינית: Aedes Iovis Tonantis) היה מקדש קטן ברומא, שהוקדש על ידי אוגוסטוס קיסר בשנת 22 לפנה"ס אל יופיטר בהתגלמותו כאל הרעם
- ^ מקדש קווירינוס (בלטינית: Aedes Quirinus או Templum Quirinus) היה מקדש רומי עתיק שנבנה על המחצית המערבית של גבעת הקווירינוס והורדש לאל הקדום קווירינוס. בתקופת שלטונו של אוגוסטוס קווירינוס היה גם כינוי של האל יאנוס בשם יאנוס קווירינוס.
- ^ ליברטאס (בלטינית: Libertas) הייתה אלה במיתולוגיה הרומית והתגלמות רעיון החירות
- ^ ויה סקרה או סקרה ויה (בלטינית: Via Sacra - "הדרך הקדושה") הייתה הרחוב הראשי של רומא העתיקה. הדרך הובילה לאורך הפורום הרומאי, צפונית לגבעת הפלטין לעבר פסגת גבעת הקפיטולין. לאורך הדרך נערכו התהלוכות הדתיות ותהלוכות הניצחון.
- ^ בדת הרומית העתיקה, הדי פנאטאס (בלטינית:-Di Penates היו בין האלים הביתיים בדת הרומית העתיקה. לפנאטס של רומא (Penates Publici Populi Romani) היה מקדש על הווליה ליד הפאלאטין.
- ^ מקדש של האלה יובנטס (Hebe) נשרף בשנת 16 לפנה"ס ושוחזר על ידי אוגוסטוס. יובנטס, הייתה האלה הרומית העתיקה שתחום החסות שלה היה נעורים והתחדשות, על מטבעות אימפריאליים, יובנטס וספס ("תקווה") מזוהים לעתים קרובות עם הקיסר השולט. תחינה ליובנטס וספס סימנה את יום השנה להתבגרותו של אוגוסטוס.
- ^ מקדש סיבל או מקדש מגנה מאטר היה המקדש הראשון והחשוב ביותר של רומא למגננה מאטר ("האם הגדולה") המקדש נחנך ב-11 באפריל 191 לפנה"ס, המקדש היה ממוקם על המדרון המערבי הגבוה של הפלטין, המקדש המקורי נשרף בשנת 111 לפני הספירה, הוא נשרף בשתי הזדמנויות נוספות ושוחזר בכל פעם על ידי אוגוסטוס
- ^ מקדש יופיטר הקפיטולינימקדש יופיטר אופטימוס מקסימוס או מקדש יופיטר הקפיטוליני (בלטינית: Aedes Iovis Optimi Maximi Capitolini) היה מקדש לאל יופיטר שניצב בראש גבעת הקפיטולין המקדש נבנה על ידי קווינטוס לוטאטיוס קאטולוס ושופץ על ידי אוגוסטוס
- ^ תיאטרון פומפיוס (בלטינית: Theatrum Pompeium) הוא שמו של מבנה תיאטרון רומי שהוקם בשנת 55 לפנה"ס בשדה מרס שברומא העתיקה, והיה אחד התיאטראות הגדולים ביותר שנבנו בעת העתיקה.
- ^ אקווה מרסיה (לטינית: Acqua Marcia) היא אמת מים רומית באורך 91 ק"מ, הארוכה מבין אחת עשרה אמות מים שסיפקו את צרכי העיר רומא
- ^ בזיליקת יוליה (לטינית: Basilica Giulia) הייתה מבנה שעמד בפורום הרומי. מבנה ציבורי גדול ומקושט ששימש לישיבות ולעסקים רשמיים אחרים בתקופת האימפריה הרומית. הוא נחנך בתחילה בשנת 46 לפנה"ס על ידי יוליוס קיסר, עם עלויות בנייה ששולמו משלל המלחמה הגאלית, והושלם על ידי אוגוסטוס, שקרא לבניין על שם אביו המאמץ,
- ^ מקדש קסטור ופולוקס הוא מקדש המצוי בפורום העתיק של העיר רומא. נבנה במקורו לאות תודה על ניצחון העיר רומא בקרב רגילוס בשנת 496 לפנה"ס. המקדש הוקדש לקסטור ופולוקס שזוהו ברומא כאלים הפטרונים של מעמד הפרשים
- ^ 27 לפני הספירה
- ^ ויה פלמיניה (בלטינית: Via Flaminia) היא דרך רומאית עתיקה, אשר הובילה מרומא אל חוף הים האדריאטי.
- ^ הגשר המיליוויאני ( בלטינית: Pons Milvius או Pons Mulvius) הוא גשר על הטיבר בצפון רומא
- ^ גשר מינוסיאנוס (בלטינית Pons Minucius) היה אחד הגשרים על נהר הטיבר באזור אומבריה
- ^ מקדש מארס אולטור היה מקדש שהוקם ברומא ע"י אוגוסטוס בשנת 2 לפני הספירה והוקדש לאל מרס בדמותו כנוקם. אוגוסטוס נדר להקים מקדש זה לאחר קרב פיליפי (שנת 42 לפנה"ס). המקדש היה המרכז של הפורום של אוגוסטוס
- ^ התיאטרון של מרקלוס בקמפוס מרטיוס נחנך ב-4 במאי, 11 לפנה"ס. מרקלוס מת בשנת 23. חלק מהקיר החיצוני עדיין עומד
- ^ מקדש וסטה היא מקדש שעמד בפורום בעיר רומא בתקופה העתיקה, בסמוך למקדש קסטור ופולוקס, למקדש קיסר, ולבית הבתולות הווסטליות.
- ^ ערים שנכבשו על ידי הרומאים נדרשו לתת כתרים של זהב, על פי חישוב המביא בחשבון את בחיי האזרחים שנותרו בחיים . נראה שהכתרים הללו הומרו מאוחר יותר במזומן שנקרא "אורום קורוניום" (לטינית: Aurum Coronarium)
- ^ קוֹלֶגיוּם (לטינית: collegium) הוא מושג ששימש ברומא העתיקה לציון התאגדות.
- ^ מסדר כוהנים רומאיים (לטינית: quindecimviri sacris faciundis)
- ^ משחקי המאה (לטינית: Ludi Saeculares) היה פסטיבל דתי שנחוג ברומא העתיקה לכבוד סיום מחזור הסקולום בין 100 או 110 שנים ומציין את תוחלת החיים של דור והתחלתו מחדש
- ^ לטינית:Ludi Martiales
- ^ הנאומאצ'יה (בלטינית naumachia) התייחסה הן לעריכת קרבות ימיים כאל בידור המוני, והן שבו אירוע זה התרחש. ב-2 לפני הספירה לחנוכת מקדש מארס אולטור אוגוסטוס יזם נאומאצ'יה מפוארת שתיארה קרב בין היוונים והפרסים והצריכה אגן אשר נוצר על ידי הסטת נהר הטיבר.
- ^ קרב אקטיום בשנת 31 לפנה"ס
- ^ מרקוס אנטוניוב לא מוזכר בשמו. על פי ההיסטוריון קסיוס דיו הוא שדד את הפסלים והקישוטים של מקדשים שונים בסאמוס, אפסוס, פרגמוס ורוטאום במחוז אסיה ונתן אותם לקליאופטרה.
- ^ אוגוסטוס מתכוון למלחמה עם סקסטוס פומפיוס שניצל את מלחמת האזרחים לאחר רצח קיסר לשלוט בסיציליה, כוחותיו של פומפיוס היו ברובם עבדים נמלטים, והצי שלו, ניתק את דרכי המסחר הימי ואת אספקת התבואה בדרכם לרומא. לאחר מאמצים רבים הצליח הצבא הרומאי בשנת 36 לפנה"ס להביס את סקסטוס
- ^ הקימברים היו שבט גרמאני עתיק שמוצאו היה כנראה מחצי האי יוטלנד בצפון אירופה.
- ^ ה-Charudes או Harudes היו קבוצה גרמנית שהוזכרה לראשונה על ידי יוליוס קיסר.
- ^ הסמנונים היו עם גרמני שנחלתו היתה בין האלבה ונהר האודר
- ^ לפני קרב אקטיום מצרים הייתה ממלכה עצמאית מבחינה עקרונית אך למעשה מדינת חסות רומית. לאחר אקטיום והחל משנת 30 לפנה"ס מצרים נחשבה לנחלתו האישית של הקיסר.
- ^ החל משנת 60 לפנה"ס התחולל מאבק כוחות בין האימפריה הפרתית לרומאים, העימותים התרכזו במלכויות העצמאיות למחצה שבהרי הקווקז.
- ^ ארטקסיאס השני,[ (שנות ה-60 לפנה"ס - 20 לפנה"ס) היה נסיך ממלכת ארמניה, חבר בשושלת ארטקסיה ומלך ארמניה משנת 30 לפנה"ס עד 20 לפני הספירה אז נרצח בידי קושרים]]
- ^ טיגרנס השלישי (שנות ה-50 לפנה"ס–8 לפנה"ס) היה נסיך ממלכת ארמניה וחבר בשושלת הארטקסיאדה ששימש מלך בובה רומאי של ממלכת
- ^ ארטוואסדס השני היה מלך ארמניה משנת 55 לפנה"ס עד 34 לפנה"ס. הוא היה בנו ויורשו של טיגראנס הגדול
- ^ טיגרנס הראשון היה מלך מהשושלת הארטקסיאדית של ארמניה בסוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-1 לפני הספירה.
- ^ היה מלך - בובה רומאי על כס ממלכת מדיה אטרופטנה ששלט מתישהו משנת 28 לפנה"ס עד 20 לפנה"ס עד 4[2] ומונה על ידי הקיסר הרומי אוגוסטוס לתפקיד מלך ארמניה משנת 2 לספירה עד 4 לספחרה
- ^ ארטוואסדס הרביעי של ארמניה;ידוע גם בשם ארטאבסדס השני של אטרופטנה היה נסיך איראני ששלט בתמיכה רומאית בממלכה העצמאית למחצה אטרופטנה.הוא שימש גם כמלך בובה רומאי של ארמניה
- ^ טיגרנס החמישי,היה נסיך משושלת בית הורדוס ששלט כמלך-בובה רומי בארמניה משנת 6 לספירה עד שנת 12 לספירה.
- ^ קירנה היא עיר עתיקה בתחומי לוב של ימינו.
- ^ הכוונה לסדרת הקרבות כנגד סקסטוס פומפיוס
- ^ אכאיה היא חבל ארץ היסטורי של יוון
- ^ גאליה נארבונסיס הייתה פרובינקיה רומאית בדרום צרפת
- ^ פיסידיה הוא חבל ארץ היסטורי באסיה הקטנה, חופף בערך לאזור אנטליה בטורקיה המודרנית
- ^ נס הלגיון אקווילה (לטינית: Aquila), היה הסמל החשוב ביותר של הלגיונות בצבא הרומי. הנס נחשב לפריט מקודשו נפילתו בידי האויב נחשבה לחרפה של רומא בכלל. לכן הרומאים השקיעו מאמצים גדולים למען השבת נסי הלגיונות לידיהם, גם שנים רבות לאחר אובדנם בקרב.
- ^ לגאטוס (בלטינית: Legatus) היה תואר לקצין צבאי בכיר בצבא הרומי, מקביל לגנרל בצבאות המודרניים.
- ^ הדאקים (בלטינית: Daci ) היו התושבים ההודו-אירופיים הקדומים של אזור דקיה, השוכן לרגלי הרי הקרפטים
- ^ ההבסטרני (לטינית: Bastarni) היו עם קדום שישבו באזורים מצפון וממזרח להרי הקרפטים.
- ^ סקיטים הם קבוצת עמים ממוצא הודו-אירופי שהתיישבו בין המאה ה-8 לפנה"ס למאה הראשונה לפנה"ס בערבות אוקראינה הדרומית לחופיו של הים השחור
- ^ הסרמטים היו עם נוודי מקורב לסקיתים שמוצאו ככל הנראה במרכז אסיה.
- ^ טירידטס השני מפרתיה היה טוען לכתר של האימפריה הפרתית נגד פראטים הרביעי בערך בשנת 32 לפני הספירה, אך גורש כשפראטס חזר בעזרת הסקיתים. טירידאטס ברח לסוריה, שם אוגוסטוס איפשר לו להישאר, אך סירב לתמוך בו
- ^ פראטס החמישי, היה מלך המלכים של האימפריה הפרתית משנת 2 לפנה"ס עד שנת 4 לספירה. הוא היה בנו הצעיר של פראטס הרביעי. תחת פראטים החמישי, איימה לפרוץ מלחמה בין האימפריה הפרתית והרומית על השליטה בארמניה ומסופוטמיה. בשנת 4 לספירה, פראטס החמישי ואמו ברחו לרומא לאחר שגורשו על ידי האצולה הפרתית, שהכתירה את אורודס השלישי למלך.
- ^ שם המופיע רק בכתובת הרומית, אולי עוד שליט של חדייב
- ^ דומנובלאונוס Dubnovellaunus או Dumnovellaunus היה שמו של לפחות אחד, ואולי כמה מלכים של דרום-מזרח בריטניה בסוף המאה ה-1 לפנה"ס/תחילת המאה ה-1 לספירה, מוכר ממטבעות שנמצאו ומאזכור ב- Res Gestae Divi Augusti.
- ^ הסוגמברים, שבט גרמני שחי ממזרח לנהר הריין, הובסו בשנת 8 לפנה"ס.
- ^ המרקומנים (באנגלית: Marcomanni) היו שבט גרמאני, קרוב לוודאי מקבוצת השבטים השוואבית.
- ^ הסואבים היו קבוצה גדולה של עמים גרמניים שמקורם באזור נהר האלבה בתקופה הרומית המוקדמת הם כללו עמים רבים עם שמות משלהם כמו המרקומנים, הקוודי, הרמונדורי, הסמנונס והלומברדים
- ^ וונונס הראשון מלך המלכים של האימפריה הפרתית בין השנים 8 ל-12, ולאחר מכן מלך ארמניה בין השנים 12 ל-18. לאחר רצח אורודס השלישי בערך בשנת 6 לספירה, פנו הפרתים לאוגוסטוס בבקשה לתווך בין הפלגים להכתרת מלך חדש. אוגוסטוס שלח אליהם את וונונס אך הוא לא הצליח לשמור על השלטון, והאצולה הפרתית ראתה בו כבובה רומאית
- ^ אריוברזנס השני מלך מדי (40 לפנה"ס - 26 ביוני 4 לספירה) היה מלך מדיה אטרופטנה ששלט משנת 28 לפנה"ס עד 20 לפנה"ס עד 4 לפנה"ס ומונה על ידי הקיסר הרומי אוגוסטוס לשמש מלך-בובה רומי של ארמניה משנת 2 לספירה עד 4
- ^ אירועים אלו התרחשו בשנים 28 ו-27 לפנה"ס בשנים אלו ובשנים הבאות אוגוסטוס הרפה בהדרגה מסמכויותיו יוצאות הדופן והסתפק בתפקידים רגילים לכאורה אותם החזיק בצורה יוצאת דופן, כמו סמכויות הטריבון הבלתי מוגבלות והאימפריום. כך אוגוסטוס שיקם והחזיר את מבנה הרפובליקה אך מבחינה מהותית הכוח האמיתי היה בידיו. ההצהרה של אוגוסטוס היא בבירור ההשקפה שהוא רוצה שתהיה נחלת הדורות הבאים
- ^ מעמד הפרשים (לטינית: Ordo equester) היה אחד משני המעמדות העליונים ברפובליקה הרומית ובראשית ימי האימפריה הרומית. שמו של המעמד נובע מהדרישה המוקדמת להשתייכות אליו: סכום כסף מספיק להחזקת סוס.
- ^ קוודריגה (בלטינית: Quadriga; quadri - ארבע, ו-jungere - להוביל) היא מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים אשר שימשה ביוון העתיקה במשחקים האולימפיים ומאוחר יותר במרוצי מרכבות ברומא העתיקה.
- ^ תחת הרפורמות של אוגוסטוס, סנאטור היה צריך להיות אזרח חופשי שלא הורשע בדין ויש לו רכוש בשווי של לפחות 1,000,000 ססטרס.לפי התוספת חברים של אוגוסטוס שהיו ראויים בעיניו להיות סנטורים אך היו בעלי רכוש מועט הוא קידם על ידי מתנות של כסף