תורה לשמה/ת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה[עריכה]

מי שקנה חתיכת משי מן השוק נאה הרבה ונתן לאשתו שתעשנה בגד לעצמה ועשאתו ולבשתו אך היה זה קל מאוד ויש בו ציצים ופרחים נאים וכל מלבוש התחתון דהיינו הכתונת וכיוצא נראין ממנו לחוץ לעיני הכל מחמת קלותו וזכותו והבעל היה לבו נוקפו על זה משום שאין בבגד זה צניעות כלל ובפרט כי רואה שהכל תולים עיניהם בבגד זה כאשר לובשתו מפני שהוא נאה ביותר ומיחה באשתו שלא תלבשנו אך מחמת שהוא ערב לה הרבה לובשתו לפעמים ואינה שומעת לו אי שרי ליה לבעל לשרוף הבגד הזה בצינעא באופן שלא תרגיש אשתו שהוא שרף אותו ולא יבוא לידי מחלוקת וקטטה. או"ד יש לחוש על איסור בל תשחית. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

תשובה[עריכה]

איתא בגמרא דברכות דף ל"א ע"א מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריא חזינהו לרבנן דהוו קבדחי טובא אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו. רב אשי עבד הלולא לבריה חזינהו לרבנן דהו קא בדחי טובא אייתי כסא דזוגיתא חיוורתא ותבר קמייהו ואעציבו ע"ש נמצא כל כהאי גוונא שהוא מתכוין לשם מצוה ליכא בזה משום בל תשחית דהא ארבע מאה זוזי בימים הראשונים הוו חשיבי טובא וא"כ השתא ה"ה הכא כיון שהוא שורף הבגד משום אפרושי מאיסורא דהוא חושש משום צניעות וכל זמן שהבגד קיים א"א שלא תלבשנו ולכן הוא שורפו לעקרו לגמרי הא ודאי דשרי ורק יעשה בצנעה ובחכמה באופן שלא תרגיש אשתו שהוא עשה כדי שלא יבואו לידי קטטה ומריבה וברוך יהיה וכפי הנראה גם הוא חושש מזה שלא יהיה ביניהם קטטה ולכן הוא אינו לוקח הבגד בצינעא וגוזז אותו במקום אחר מפני כי יודע שאשתו תרגיש ותדע שהוא לקחו מאחר והיה מוחה בה שלא תלבשנו והיא לובשתו ועל כן ירא לעשות כן בשביל שלא יהיה קטטה ומריבה ביניהם ועושה המצאה שישרוף הבגד באיזה סיבה באופן שלא תרגיש אשתו שהוא עשה ובודאי שגם זו החששה של קטטה ומריבה שלא יהיה בינו לבין אשתו היא חששה גדולה וצריך ליזהר ממנה כי מי יודע מה תוליד אח"כ ואיך יהיה סופה.

והנה בזה תדע כי מנהג ישראל שהולכים בליל ל"ג לעומר למירון ושם מדליקים חתיכות בגדים חשובים לכבוד הרשב"י זיע"א אין לפקפק על זה מאחר שהם מתכוונים לשם מצוה אין כאן חשש בל תשחית ומנהג ישראל תורה הוא ועוד תדע שהרי נוהגים להדליק כמה נרות בבית הכנסת גם ביום ואעפ"י שאין המקום מאיר באורם דשרגא בטיהרא מאי אהני ובפרט מקום שאינו מקורה ואורו רב ביממא ואור השמש זורח בתוכו ועכ"ז אין בזה חשש משום בל תשחית מפני שהם מדליקים לכבוד בית הכנסת או לכבוד הצדיקים זיע"א ועושים לשם מצוה להכי שרי וה"ה הכא ודע כי מעיקרא אין כאן איסור בל תשחית מן התורה אלא הוא מדרבנן דהכי איתא בהרמב"ם ז"ל ה' מלכים פ"ו דאיסור לאו בל תשחית מן התורה אינו אלא בהשחתת אילנות ולא במשבר כלים וקורע בגדים ע"ש. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי.

כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.