תוספתא (בארי)/פסחים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת פסחים: משנה · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


לקריאה נוחה מהדורת וילנא מהדורת בארי מהדורת צוקרמנדל


<< | סדר מועד · מסכת פסחים | >>

פרקי מסכת פסחים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י


תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים מנוקדת ומעוצבת ע"י הרב דן בארי[עריכה]

הטקסט מכתב יד וינה, עם תיקונים על פי פירושו של ר"ש ליברמן.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק א[עריכה]

הלכה א
אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר.
אֵין בּוֹדְקִין לְאוֹר הַחַמָּה וְלֹא לְאוֹר הַלְּבָנָה,
אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר,
לְפִי שֶׁבְּדִיקַת הַנֵּר יָפָה מְרֻבָּה.
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר: (צְפַנְיָה א,יב)
"וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא, אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת",
וְאוֹמֵר: (מִשְׁלֵי כ,כז)
"נֵר יי נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן."

הלכה ב
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עַל פְּנֵי כָל הַמַּרְתֵּף,
שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה הָרוֹאָה אֶת הַפֶּתַח,
וְהָעֶלְיוֹנָה הָרוֹאָה אֶת הַקּוֹרוֹת,
אֲבָל שֶׁלְּמַטָּה הֵימֶנָּה וְשֶׁלִּפְנִים הֵימֶנָּה,
אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה,
הִיא הָעֶלְיוֹנָה רוֹאָה אֶת הַפֶּתַח שֶׁלִּפְנִים הֵימֶנָּה,
אֲבָל שֶׁלְּמַטָּה הֵימֶנָּה, אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק. <תיקון ליברמן>

הלכה ג
חוֹרִי הַבַּיִת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים,
הַיָּצִיעַ וְהַחַדּוּת, <מרתף, מחסן תת-קרקעי. והדות. חדות, על פי קאופמן וליידן>
וְגַג הַבַּיִת וְגַג הַמִּגְדָּל,
בֵּית הַתֶּבֶן, בֵּית הַבָּקָר וּבֵית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת,
אוֹצָרוֹת שֶׁלַּיַּיִן, אוֹצָרוֹת שֶׁלַּשֶּׁמֶן, וְאוֹצָרוֹת שֶׁלַּתְּבוּאָה,
אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מִטָּה הַחוֹצֶצֶת אֶת כָּל הַבַּיִת,
וְהָיוּ תַּחְתֶּיהָ עֵצִים וַאֲבָנִים,
בּוֹדֵק צַד הַחִיצוֹן,
וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת צַד הַפְּנִימִי.

הלכה ד
הַיּוֹצְאִין בַּשַּׁיָּרָה וְהַמְּפָרְשִׁין בַּסְּפִינָה,
לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק;
בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, בּוֹדֵק וּמַשְׁכִּים וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
שְׁתֵּי חַלּוֹת שֶׁלַתּוֹדָה פְּסוּלוֹת,
וּמֻנָּחוֹת עַל גַּג הָאִסְטְבָה, <אִסְטְוָה, stoá: אולם העמודים בהר הבית>
כָּל זְמַן שֶׁהֵן מֻנָּחוֹת,
כָּל הָעָם אוֹכְלִין חֻלִּין.
נִטְּלָה אַחַת מֵהֶן,
כָּל הָעָם אוֹכְלִין תְּרוּמָה.
נִטְּלוּ שְׁתֵּיהֶן,
שׂוֹרְפִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ.

הלכה ה
שׂוֹרְפִין תְּרוּמָה תְּלוּיָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה כְּאֶחָד.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
תְּלוּיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
טְהוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
וּטְמֵאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי לִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ
עַל הַטְּהוֹרָה וְעַל הַטְּמֵאָה,
שֶׁשּׂוֹרְפִין זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְזוֹ בְּעַצְמָהּ.
עַל מָה נֶחְלְקוּ?
עַל הַתְּלוּיָה וְעַל הַטְּמֵאָה,
שֶׁרַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
תִּשָּׂרֵף זוֹ בְעַצְמָהּ וְזוֹ בְעַצְמָהּ.
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת.

הלכה ו

אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
אֵין הַנִּדּוֹן זֶה דּוֹמֶה לָרְאָיָה:
בָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה,
עִם בָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בְּאָב טֻמְאָה,
שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין,
אֶלָּא שֶׁזֶּה טָמֵא טֻמְאָה חֲמוּרָה,
וְזֶה טָמֵא טֻמְאָה קַלָּה.
וְכֵן, שֶׁמֶן שֶׁנִּפְסַל בִּטְבוּל יוֹם,
בְּנֵר שֶׁנּטְמָא טְמֵא מֵת,
שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין,
אֶלָּא שֶׁזֶּה טָמֵא טֻמְאָה חֲמוּרָה,
וְזֶה טָמֵא טֻמְאָה קַלָּה.
וַאֲנִי אוֹמֵר
שֶׁשּׂוֹרְפִין תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת בִּוְלַד טֻמְאָה
עִם תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת בְּאַב הַטֻּמְאָה,
אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹסִיפִין לָהּ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתָהּ.
וּתְלוּיָה וּטְמֵאָה,
אוֹמֵר אֲנִי,
שֶׁהַתְּלוּיָה טְהוֹרָה אִם נִשְׂרֶפֶת עִם הַטְּמֵאָה.
נִמְצֵאת זוֹ מְטַמְּאָתָּהּ.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אֵין שׂוֹרְפִין בָּשָׂר טָהוֹר עִם בָּשָׂר טָמֵא.
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.

הלכה ז

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים:
אֵין מוֹכְרִין חָמֵץ לַנָּכְרִי וְאֵין נוֹתְנִין לוֹ בְמַתָּנָה,
אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ עַד שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ שָׁעַת הַבִּעוּר.
עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָה וְלָמַד,
שֶׁמּוֹכְרִין וְנוֹתְנִין מַתָּנָה אַף בְּשָׁעַת הַבִּעוּר.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
אֵלּוּ דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּי וְאֵלּוּ דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.
הִכְרִיעַ רַבִּי עֲקִיבָה לְסַיֵּעַ דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.

הלכה ח
הָאוֹכֵל חָמֵץ אַחֵר חֲצוֹת,
וְחָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח,
הֲרֵי זֶה בְ'לֹא תַּעֲשֶׂה', וְאֵין בּוֹ כָּרֵת.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
כָּל שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת, אֵין בּוֹ בְ'לֹא תַּעֲשֶׂה'.

הלכה ט
הָאוֹכֵל כַּזַּיִת חָמֵץ בַּפֶּסַח,
חַיָּב עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת,
וְעַל לֹא הוֹדַעוֹ אָשָׁם תָּלוּי.

הלכה י
הָאוֹכֵל תְּרוּמָה חָמֵץ בַּפֶּסַח,
אֵין מְשַׁלֵּם דְּמֵי עֵצִים לַכֹּהֵן.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
נַמְתִּי לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָה: <נאמתי: אמרתי>
מִפְּנֵי מָה הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח,
אֵין מְשַׁלֵּם דְּמֵי עֵצִים לַכֹּהֵן?
מַה נִּשְׁתַּנֵּיתָ זוֹ מִשְּׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה,
שֶׁבִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מְשַׁלֵּם דְּמֵי עֵצִים לַכֹּהֵן?
אָמַר לִי:
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה,
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בָהּ הֶתֵּר אֲכִילָה,
יֵשׁ לוֹ בָהּ הֶתֵּר עֵצִים,
תֹּאמַר בַּזּוֹ שֶׁאֵין לוֹ בָהּ לֹא הֶתֵּר אֲכִילָה וְלֹא הֶתֵּר עֵצִים.
לְמָה זֶה דוֹמֶה?
לִתְרוּמַת תּוּתִים וַאֲבַטִּיחִים וּמַלְפְּפוֹנוֹת שֶׁנִּטְמֵאת,
שֶׁאֵין לוֹ בָהּ לֹא הֶתֵּר אֲכִילָה וְלֹא הֶתֵּר עֵצִים.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּתְרוּמָה שֶׁהִפְרִישָׁהּ חָמֵץ קֹדֶם לַפֶּסַח לְשׁוּם תְּרוּמָה,
אֲבָל הַמַּפְרִישׁ תְּרוּמָה חָמֵץ בַּפֶּסַח,
אֵינָהּ תְּרוּמָה.

הלכה יא
הָאוֹכֵל קֹדֶשׁ חָמֵץ בַּפֶּסַח בְּשׁוֹגֵג,
מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם וַדַּי וְאָשָׁם תָּלוּי.
בְּמֵזִיד, פָּטוּר.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים?
בְּקֹדֶשׁ שֶׁהִפְרִישׁוֹ חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ,
אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ קֹדֶשׁ חָמֵץ בַּפֶּסַח, אֵינוֹ קֹדֶשׁ.

הלכה יב
אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד מְמַחֶה וְשׁוֹתֶה.
אָכַל וְחָזַר וְאָכַל, וְחָזַר וְאָכַל,
אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה
עַד סוֹף אֲכִילָה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי אֲכִילַת פֶּרֶס,
מִצְטָרְפִין,
וְאִם לָאו, אֵין מִצְטָרְפִין.
שָׁתָה וְחָזַר וְשָׁתָה,
אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת שְׁתִיָּה רִאשׁוֹנָה
עַד סוֹף שְׁתִיָּה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי שְׁתִיַּת רְבִיעִית,
מִצְטָרְפִין,
וְאִם לָאו, אֵין מִצְטָרְפִין.
חָמֵץ שֶׁלַּנָּכְרִי, מֻתָּר אַחַר הַפֶּסַח מִיָּד.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמְרִים:
אַף שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ מֻתָּר אַחַר הַפֶּסַח מִיָּד.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק ב[עריכה]

הלכה א
חָמֵץ שֶׁלַּכּוּתִיִּים, מֵאֵמָתַי מֻתָּר אַחַר הַפֶּסַח?
שֶׁלְּבַעֲלֵי בָתִּים, אַחַר שָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת שֶׁלַּאֲפִיָּה,
וְשֶׁלַּנַּחְתּוֹמִין בַּכְּפָרִים, עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים.
וּבַכְּרַכִּין, עַד שְׁלֹשָׁה תַּנּוּרִין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
כְּשֶׁאָמְרוּ,
'שֶׁלְּבַעֲלֵי בָתִּים, אַחַר שָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת שֶׁלַּאֲפִיָּה',
אִם הָיָה בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁמַּסִּיא אֶת בְּנוֹ,
וְאָפָה בִּשְׁלֹשָׁה תַּנּוּרִין זֶה אַחַר זֶה, מֻתָּר.
וְשֶׁאָמְרוּ, 'שֶׁלַּנַּחְתּוֹמִין בַּכְּפָרִים, עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים',
אִם נִדְחַק וְאָפָה בִשְׁלֹשָׁה תַנּוּרִין זֶה אַחַר זֶה,
אֲפִלּוּ בְיוֹם אֶחָד, מֻתָּר.

הלכה ב
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַף כְּשֶׁאָמְרוּ,
'שֶׁלַּנַּחְתּוֹמִין בַּכְּרַכִּים עַד שְׁלֹשָׁה תַנּוּרִים',
אָסוּר עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים,
שֶׁמִּשַּׁחְרִית הָיָה בוֹדֶה לוֹ שְׂאֹר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן עִם יִשְׂרָאֵל,
אוֹ שֶׁהִקְדִּימוּ יוֹם אֶחָד,
אֲבָל אִם עָשׂוּ פִּסְחֵיהֶן עִם יִשְׂרָאֵל,
אוֹ שֶׁעִכְּבוּ אַחַר יִשְׂרָאֵל יוֹם אֶחָד,
חֲמֵצָן מֻתָּר אַחַר הַפֶּסַח מִיָּד.

הלכה ג
מַצָּה שֶׁלַּכּוּתִיִּים, מֻתֶּרֶת,
וְאָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח.
וְרַבִּי לְעָזָר אוֹסֵר,
לְפִי שֶׁאֵין פְּקִיעִין בְּדִקְדּוּקֵי מַצָּה. <בקיאים>
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
כָּל מִצְוָה שֶׁהֶחְזִיקוּ בָהּ כּוּתִים,
הַרְבֵּה מְדַקְדְּקִין בָּהּ יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל.

הלכה ד
חֲמֵצָן שֶׁלְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה,
מֻתָּר אַחַר הַפֶּסַח מִיָּד,
מִפְּנֵי שֶׁמַּחְלִיפִין אֶת הַשְּׂאֹר.

הלכה ה
הַמְּלַי שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, <סחורה>
וּפוֹעֲלֵי גּוֹיִם עוֹשִׂין לְתוֹכוֹ,
וּמָצְאוּ בוֹ חָמֵץ אַחַר הַפֶּסַח,
אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּאֲכִילָה.

הלכה ו
הַמְּלַי שֶׁלַּגּוֹיִם, וּפוֹעֲלֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין לְתוֹכוֹ,
וּמָצְאוּ בוֹ חָמֵץ אַחַר הַפֶּסַח,
מֻתָּר בַּאֲכִילָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּהֲנָאָה.

הלכה ז
חֲנוּת שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, וּפוֹעֲלֵי גּוֹיִם עוֹשִׂין לְתוֹכָהּ,
וּמָצְאוּ בָהּ חָמֵץ אַחַר הַפֶּסַח,
אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּאֲכִילָה.

הלכה ח
חֲנוּת שֶׁלַּגּוֹיִם, וּפוֹעֲלֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בְּתוֹכָהּ,
וּמָצְאוּ בָהּ חָמֵץ אַחַר הַפֶּסַח,
מֻתָּר בַּאֲכִילָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּהֲנָיָה.

הלכה ט
נָכְרִי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ,
אָמַר לוֹ:
"אִם לֹא בָאתִי עַד הַפֶּסַח,
הֲרֵי הוּא מָכוּר לָךְ",
מֻתָּר בַּאֲכִילָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּהֲנָאָה.

הלכה י
יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה אֶת הַנָּכְרִי עַל חֲמֵצוֹ,
וְאָמַר לוֹ:
אִם לֹא בָאתִי קֹדֶם לַפֶּסַח,
הֲרֵי הוּא מָכוּר לָךְ אַחַר הַפֶּסַח",
אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּאֲכִילָה.

הלכה יא
נָכְרִי שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל וְחָמֵץ בְּיָדוֹ,
אֵין זָקוּק לוֹ לְבַעֲרוֹ.
הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ, חַיָּב לְבַעֵר.
יִחֵד לוֹ בַיִת בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
אֵין זָקוּק לוֹ.

הלכה יב
יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ בָאִין בַּסְּפִינָה,
וְחָמֵץ בְּיַד יִשְׂרָאֵל,
הֲרֵי זֶה מוֹכְרוֹ לַנָּכְרִי אוֹ נוֹתְנוֹ בְמַתָּנָה,
וְחוֹזֵר וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לְאַחַר הַפֶּסַח,
וּבִלְבַד שֶׁיִּתְּנוֹ לוֹ בְמַתָּנָה גְמוּרָה.

הלכה יג
רַשַּׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁיֹּאמַר לְנָכְרִי:
"עַד שֶׁאַתָּה לוֹקֵחַ בְּמָנֶה, קַח בְּמָאתַיִם,
שֶׁמָּא אֶצְטָרֵךְ וְאָבֹא וְאֶקַּח מִמָּךְ אַחַר הַפֶּסַח".

הלכה יד
מַשְׂכִּיר יִשְׂרָאֵל חֲמוֹרוֹ לְנָכְרִי,
לְהוֹלִיךְ עָלָיו חָמֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
מָצָא חָמֵץ בַּדֶּרֶךְ,
אִם רַבָּה חָמֵץ, מֻתָּר,
וְאִם לָאו, אָסוּר.

הלכה טו
מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל,
שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ מֵעַכּוֹ לִכְזִיב.
מָצָא גְּלוֹסְקִין אֶחָד בַּדֶּרֶךְ. <kollikios: לחם>
אָמַר לְעַבְדּוֹ:
"טְבִי, טֹל אֶת הַגְּלוֹסְקִין!"
רָאָה גּוֹי אֶחָד, אָמַר לוֹ:
"מַבְגַּי, טֹל גְּלוֹסְקִין זֶה!"
רָץ אַחֲרָיו רַבִּי לָעַי, אָמַר לוֹ:
"מַה טּוּבָךְ?"
אָמַר לוֹ:
"מֵעֲיָרוֹת הַלָּלוּ שֶׁלְּבֻרְגָנִין אָנִי."
אָמַר לוֹ:
"מַה שְּׁמָךְ?"
אָמַר לוֹ:
"מַבְגַּי."
אָמַר לוֹ:
"מַכִּירָךְ רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִיָּמָיו?"
אָמַר לוֹ:
"לָאו."
מִכָּן לָמַדְנוּ, שֶׁכִּוֵּן רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
וּמִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים:
לָמַדְנוּ שֶׁחָמֵץ שֶׁלַּנָּכְרִי אַחַר הַפֶּסַח מֻתָּר מִיָּד,
וְאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאֳכָלִין,
וְהוֹלְכִין אַחֵר רֹב הוֹלְכֵי דְּרָכִים.

הלכה טז
הִגִּיעַ לִכְזִיב,
בָּא אֶחָד וְשָׁאַל לוֹ אֶת נִדְרוֹ.
אָמַר לַזֶּה שֶׁעִמּוֹ:
"כְּלוּם שָׁתִינוּ רְבִיעִית יַיִן הָאִיטַלְקִי?"
אָמַר לוֹ:
"הֵן."
אָמַר לוֹ:
"אִם כֵּן, יְטַיֵּל עִמָּנוּ עַד שֶׁנָּפִיג אֶת יֵינֵנוּ!"
וְהָלַךְ עִמָּהֶן עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְסֻלָּמָהּ שֶׁלְּצוֹר.
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְסֻלָּמָהּ שֶׁלְּצוֹר,
יָרַד מִן הַחֲמוֹר,
וְנִתְעַטַּף וְיָשַׁב, וְהִתִּיר לוֹ נִדְרוֹ.
וּדְבָרִים הַרְבֵּה לָמַדְנוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם:
לָמַדְנוּ שֶׁרְבִיעִית יַיִן מְשַׁכֶּרֶת,
וְהַדֶּרֶךְ מְפִיגָה אֶת הַיַּיִן,
וְאֵין מוֹרִין שְׁתוּיֵי יַיִן,
וְאֵין מְפֵרִין נְדָרִים
לֹא רְכוּבִין וְלֹא מְהַלְּכִין, וְלֹא עוֹמְדִין,
אֶלָּא עֲטוּפִין וְיוֹשְׁבִין.

הלכה יז
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר:
אַף הַקַּרְמִית, <דגן בר הגדל בביצות>
אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ.

הלכה יח
יוֹצְאִין בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם,
אֲבָל לֹא בַּבִּכּוּרִים.
מַה הֶפְרֵשׁ בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לַבִּכּוּרִים?
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יֵשׁ לוֹ הֶתֵּר אֲכִילָה בַּגְּבוּלִין,
בִּכּוּרִין אֵין לָהֶן הֶתֵּר אֲכִילָה בַּגְּבוּלִין.

הלכה יט
יוֹצְאִין בָּרָקִיק הַשָּׁרוּי וּבַמְּבֻשָּׁל שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
יוֹצְאִין בָּרָקִיק הַשָּׁרוּי,
וְאֵין יוֹצְאִין בַּמְּבֻשָּׁל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ.
יוֹצְאִין בַּסִּפְגָּנִין הַנֶּעֱשִׂין בָּאוּר, <לחם מלא חורים קטנים כמו ספוג>
וְאֵין יוֹצְאִין בַּסִּפְגָּנִין הַנֶּעֱשִׂין בַּחַמָּה.
וְאֵין עוֹשִׂין סִפְגָּנִין בַּחַמָּה בַּפֶּסַח.
יוֹצְאִין בִּסְרִיקִין, <מצה סרוקה במסרק>
בֵּין מְצֻיָּרִין וּבֵין אֵין מְצֻיָּרִין,
וְאֵין עוֹשִׂין סְרִיקִין מְצֻיָּרִין בַּפֶּסַח.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
שָׁאַל בַּיְתוֹס בֶּן זוֹנָן לַחֲכָמִים:
מִפְּנֵי מָה אֵין עוֹשִׂין סְרִיקִין מְצֻיָּרִין?
אָמְרוּ לוֹ:
מִפְּנֵי שֶׁהַאִשָּׁה שׁוֹהָא עֲלֵיהֶן וּמְחַמְּצָתָּן.
אָמַר לָהֶן:
אִם כֵּן, יֵעָשׂוּ בִּדְפוּס!
אָמְרוּ לוֹ:
יֹאמְרוּ, כָּל הַסְּרִיקִין אֲסוּרִים,
סְרִיקֵי בַּיְתוֹס מֻתָּרִין!
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
עוֹשִׂין סְרִיקִין כְּמִין רְקִיקִין,
וְאֵין עוֹשִׂין סְרִיקִין כְּמִין גְּלוֹסְקָאוֹת.

הלכה כ
אֵין יוֹצְאִין בֶּחָלִיט, <בצק מקמח שחלטו אותו ברותחין>
וְלֹא בַחַמְעִסָּה, <חם עיסה. כמו חליט>
וְלֹא בַסִּפְגָּנִין, וְלֹא בַדִּבְשָׁנִין,
וְלֹא בָאֶסְקָרִיטִין, <eskharítes: עיסה אפויה על האש או במחבת>
אֲבָל מְמַלֵּא כְרֵסוֹ מֵהֶן,
וּבִלְבַד שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת מַצָּה בָּאַחֲרוֹנָה.

הלכה כא
יוֹצְאִין בְּמַצָּה מְתֻבֶּלֶת,
בֵּין שֶׁנִּתְבְּלָה בַּלַּפָּס, בֵּין שֶׁנִּתְבְּלָה בַּקְּדֵרָה.
יוֹצְאִין בַּחֲרָרָה וּבְמַצָּה יְשָׁנָה,
וּבִלְבַד שֶׁעֲשָׂאָהּ מִתְּחִלָּה לְשׁוּם פֶּסַח.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר:
יוֹצְאִין בַּחֲזֶרֶת גַּלִּים וּבַחֻרְוָל. <חסה הררית. צמח קוצני>
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ סָרָף, יוֹצְאִין בּוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁמַּכְסִיף, יוֹצְאִין בּוֹ.
יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין כְּמוּשִׁין,
וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן יְבֵשִׁין.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אַף יוֹצְאִין בָּהֶן יְבֵשִׁין.
רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
אַף יוֹצְאִין בָּהֶן כְּבוּשִׁין.

הלכה כב
הַחֲזֶרֶת וְהַמַּצָּה וְהַפֶּסַח,
לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן חוֹבָה,
וּשְׁאָר יָמִים רְשׁוּת.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
לָאֲנָשִׁים חוֹבָה, לַנָּשִׁים רְשׁוּת.
הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה כוֹרְכָן שְׁלָשְׁתָּן זֶה בָּזֶה וְאוֹכְלָן.
מֵאֵמָתַי אוֹכְלָן?
מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.
לֹא אֲכָלָן מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, אוֹכְלָן כָּל הַלַּיְלָה.
לֹא אֲכָלָן כָּל הַלַּיְלָה, לֹא יֹאכְלֵם מֵעַתָּה.
הַחֲזֶרֶת וְהַמַּצָּה וְהַפֶּסַח אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק ג[עריכה]

הלכה א

בָּצֵק שֶׁבְּסִדְקֵי עֲרֵבָה,
עֲשָׂאוֹ לְחִזּוּק, אֵין חוֹצֵץ,
וְאִם לָאו, הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ.
וְאִם יֵשׁ כַּזַּיִת בְּמָקוֹם אֶחָד בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּך,
הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ.
הָיָה כַחֲצִי זַיִת מִכָּן וְכַחֲצִי זַיִת מִכָּן,
וּכְמִין חוּט בָּאֶמְצַע,
אִם נִטָּלִין שְׁלָשְׁתָּן כְּאֶחָד,
הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְבַעֵר,
וְאִם לָאו, אֵין צָרִיךְ לְבַעֵר.

הלכה ב
עֲרֵבַת הָעַבְּדָנִין שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ קֶמַח
שְׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לַפֶּסַח,
הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְבַעֵר.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים:
כֵּיוָן שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ עוֹרוֹת,
אֵין צָרִיךְ לְבַעֵר.

הלכה ג
הַקִּלּוֹר, וְהָאַסְפְּלָנִית, וּרְטִיָּה, <משחה לעיניים; תחבושת>
שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ קֶמַח,
אֵין צָרִיךְ לְבַעֵר.
מְלָגְמָא שֶׁנִּסְרְחָה, <רטייה מורכבת מקמח>
אֵין צָרִיךְ לְבַעֵר.
הַמָּסִית שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ קֶמַח, <חלב קרוש ששמים בו חלב לגבינה (ל)>
הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.
חַלּוֹת בָּצֵק שֶׁעִפְּשׁוּ אוֹ שֶׁיָּבְשׁוּ,
הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרוֹת.

הלכה ד
חָמֵץ שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ הַבּוֹר,
הֲרֵי הוּא כִמְבֹעָר.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
קֶמַח קָלִי שֶׁיָּרַד לְתוֹכוֹ דֶּלֶף,
אֵין בּוֹ מִשּׁוּם חִמּוּץ.
הַשּׁוֹרֶה חִטִּין וּשְׂעוֹרִין בַּמַּיִם וְהֶחְמִיצוּ,
הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרוֹת.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
הַשּׁוֹרֶה שְׂעוֹרִין בַּמַּיִם וְנִתְבַּקָּעוּ,
הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרוֹת.
וּבַחֹמֶץ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מֻתָּר,
מִפְּנֵי שֶׁהַחֹמֶץ צוֹמְתָן.

הלכה ה
אֵין לָשִׁין אֶת הַמַּצָּה בָּרוֹתְחִין,
מִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹלְטִין,
וְלֹא בַּפּוֹשְׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁמַּחְמִיצִין,
אֲבָל לָשִׁין אוֹתָהּ בְּצוֹנֵן.
אֵין לָשִׁין אֶת הָעִסָּה בִּשְׁאָר מַשְׁקִין,
וְאִם לָשׁ, אוֹפָה מִיָּד.
וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.
אֲבָל מְקַטְּפִין אוֹתָהּ בְּכֻלָּן.

הלכה ו
מֵי תַשְׁמִישׁוֹ שֶׁלַּנַּחְתּוֹם,
שׁוֹפְכִין אוֹתָן בְּמָקוֹם הָאֶשְׁבֹּרֶן,
וְאֵין שׁוֹפְכִין אוֹתָן בְּמָקוֹם קְטַפְרֵס,
מִפְּנֵי שֶׁמִּתְכַּנְּסוֹת וּבָאוֹת לִידֵי חִמּוּץ.

הלכה ז
הָאִשָּׁה שֶׁכִּנְּסָה מֵי תַשְׁמִישׁוֹ שֶׁלַּנַּחְתּוֹם
לָלוּשׁ בָּהֶן לְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב,
הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין.
יָתֵר עַל כֵּן, הָיוּ נָשִׁים נוֹהֲגוֹת
שֶׁלֹּא הָיוּ לָשׁוֹת בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב
בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב.
אָמַר לוֹ רַבִּי לִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הֵיאָךְ אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמַּפְרִישִׁין חַלָּה בְּטֻמְאָה בְּיוֹם טוֹב,
וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: (שְׁמוֹת יב,יט)
"שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם"?
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שְׁמוֹת יב,טז)
"אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ,
הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם."
אָמַר לוֹ רַבִּי לִיעֶזֶר:
עַד אֵין הַדָּבָר שָׁקוּל, מִי מַכְרִיעַ?
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
אֲנִי אַכְרִיעַ.
כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְיָדִי,
נִמְצֵאתִי עוֹבֵר עַל 'לֹא תַּעֲשֶׂה',
וַהֲרֵי הִיא בְּיָדִי.
כְּשֶׁאֲנִי מַנִּיחָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא,
נִמְצֵאתִי עוֹבֵר עַל 'לֹא תַּעֲשֶׂה',
וְאֵינָהּ בְּיָדִי.

הלכה ח
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שָׁלֹשׁ נָשִׁים עֲסִיקוֹת בַּבָּצֵק,
אַחַת לָשָׁה, וְאַחַת מְקַטֶּפֶת, וְאַחַת אוֹפָה,
לָשָׁה הִיא מְקַטֶּפֶת וְאַחֶרֶת לָשָׁה תַּחְתֶּיהָ,
מְקַטֶּפֶת הִיא אוֹפָה וְאַחֶרֶת מְקַטֶּפֶת תַּחְתֶּיהָ,
הוֹאִיל וּשְׁלָשְׁתָּן עֲסִיקוֹת בּוֹ, וְכֻלָּן חוֹזְרוֹת חֲלִילָה,
אֵינוֹ בָא לִידֵי חִמּוּץ.
כַּמָּה הִיא שִׁעוּר הָעִסָּה?
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
בַּחִטִּין, עַד שְׁלֹשֶׁת קַבִּין,
וּבַשְּׂעוֹרִין, עַד אַרְבַּעַת קַבִּין.
וְכָל זְמַן שֶׁהַאִשָּׁה עֲסוּקָה בּוֹ,
אֵינוֹ בָא לִידֵי חִמּוּץ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי לִיעֶזֶר:
חִלּוּף הַדְּבָרִים.

הלכה ט
אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
מְבַעֲרִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת,
וְאוֹפֶה לוֹ מַצָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת.

הלכה י
תְּרוּמָה טְהוֹרָה וּטְמֵאָה,
מְבַעֲרִין אוֹתָן מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בִּזְמַנָּן.
תְּרוּמָה טְהוֹרָה וּטְמֵאָה,
מְבַעֲרִין בַּשַּׁבָּת.

הלכה יא
רַבִּי לְעָזָר בֵּי רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
תְּרוּמָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת שֶׁאוֹכְלֶיהָ מֻעָטִין,
וְחֻלִּין בַּשַּׁבָּת שֶׁאוֹכְלֵיהֶן מְרֻבִּין,
אָמַר רַבִּי לְעָזָר בֵּי רַבִּי צָדוֹק:
פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלוֹד,
וּבָא זוֹנָן הַמְּמֻנֶּה וְאָמַר:
"הִגִּיעַ עֵת לְבַעֵר הֶחָמֵץ."
הָלַכְתִּי אֲנִי וְאַבָּא לְבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
וּבִעַרְנוּ אֶת הֶחָמֵץ.

הלכה יב
אֵי זֶה צוֹפֶה?
הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ מַפְסִיק.
מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר,
הַהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ,
וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ,
וְלוֹכַל סְעוֹדַת אֵרוּסִין בְּבֵית חָמִיו,
וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ הַבַּיִת,
אִם יֵשׁ לוֹ שָׁהוּת כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר, חוֹזֵר,
וְאִם לָאו, אֵין חוֹזֵר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
כָּל סְעוֹדָה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם מִצְוָה,
אֵין חָבֵר רַשַּׁי לֹאכַל הֵימֶנָּה.

הלכה יג
אִם עִבֵּר אֶת הַצּוֹפִים, שׂוֹרְפוֹ בִּמְקוֹמוֹ,
וְאִם לָאו,
חוֹזֵר וְשׂוֹרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.
הָוֵי, לֹא אָמְרוּ 'לַחֲזֹר' אֶלָּא לְהָקֵל עָלָיו.
עַד כַּמָּה הֵן חוֹזְרִין?
בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר:
עַד כִּשְׁנֵי בֵיצִים.
וְלֹא מָצִינוּ לוֹ חָבֵר.
רָצָה לְשָׂרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי עַצְמוֹ,
אוֹ עַל גַּגּוֹ מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה,
אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

הלכה יד
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחְזִיר אֶת הַקִּדּוּשִׁין, מַחְזִיר.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַחְזִיר, אֵין מַחְזִירִין.

הלכה טו
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׁוֹת מַעֲמָד וּמוֹשָׁב, עוֹשִׂין.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׁוֹת, אֵין עוֹשִׂין.
אֵין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב פָּחוּת מִשִּׁבְעָה פְּעָמִים.

הלכה טז
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁאֹל שְׁלוֹם אֲבֵלִים בַּשַּׁבָּת, שׁוֹאֲלִין.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל, אֵין שׁוֹאֲלִין.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִהְיוֹת אֲבֵלִים הוֹלְכִין לְאַחַר הַמִּטָּה, הוֹלְכִין.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֵילֵךְ, אֵין הוֹלְכִין.

הלכה יז

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר לֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, מַדְלִיקִין.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק, אֵין מַדְלִיקִין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
מַדְלִיקִין בְּפָנְדְּקָאוֹת וּבְבֵית הַמַּיִם. <שירותים>
כְּשֶׁאָמְרוּ 'מַדְלִיקִין', וּכְשֶׁאָמְרוּ 'אֵין מַדְלִיקִין'
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הֶרְגֵּל דָּבָר אַחֵר.

הלכה יח
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׁוֹת מְלָאכָה בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע עַד חֲצוֹת, עוֹשִׂין.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׁוֹת, אֵין עוֹשִׂין.
מֵאֵמָתַי אַרְבָּעָה עָשָׂר אָסוּר בִּמְלָאכָה?
רַבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
מֵאוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מִשֶּׁתָּנֵץ הַחַמָּה.
אָמַר רַבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:
הֵיכָן מָצִינוּ יוֹם
שֶׁמִּקְצָתוֹ אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה וּמִקְצָתוֹ מֻתָּר?
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה:
הוּא יוֹכִיחַ עַל עַצְמוֹ,
שֶׁמִּקְצָתוֹ אָסוּר בֶּחָמֵץ, וּמִקְצָתוֹ מֻתָּר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אַף בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ
'אֵין עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת',
שָׁלֹשׁ אֻמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין:
הַחַיָּטִין וְהַסַּפָּרִין וְהַכּוֹבְסִין.
הַחַיָּטִין,
שֶׁכֵּן הֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ בַּמּוֹעֵד.
הַסַּפָּרִין,
שֶׁכֵּן נָזִיר וּמְצֹרָע,
וּמִי שֶׁעָלְתָה לוֹ מַכָּה בְּרֹאשׁוֹ, מְסַפְּרִין בַּמּוֹעֵד.
הַכּוֹבְסִין,
שֶׁכֵּן הַבָּאִין מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם מְכַבְּסִין
רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף הָרַצְעָנִין,
שֶׁכֵּן עוֹלֵי רְגָלִים מְתַקְּנִין מַנְעָלֵיהֶן וְסַנְדָּלֵיהֶן בַּמּוֹעֵד.
זֶבֶל שֶׁבָּאֶמְצַע, מְסַלְּקִין אוֹתוֹ לַצְּדָדִין,
שֶׁבָּרֶפֶת וְשֶׁבֶּחָצֵר, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה.

הלכה יט

שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ,
שְׁלֹשָׁה כִרְצוֹן חֲכָמִים,
וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן חֲכָמִים.
אֵלּוּ כִרְצוֹן חֲכָמִים:
מַרְכִּיבִין דְקָלִים בְּעַרְבֵי פְסָחִים כָּל הַיּוֹם,
וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע,
וְקוֹצְרִין לִפְנֵי הָעֹמֶר.
וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן חֲכָמִים:
מַתִּירִין גְּוָזִיּוֹת שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ, <פירות השקמה והחרוב, הצומחים מן הגזע>
וְאוֹכְלִין נְשָׁרִים בַּשַּׁבָּת, <פירות שנשרו מן העץ>
וְנוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
אִם כִּרְצוֹן חֲכָמִים הֵן עוֹשִׂין,
יְהוּ כָּל אָדָם עוֹשִׂין כֵּן!
אֶלָּא שְׁלֹשָׁה, מִחוּ בְיָדָן,
וּשְׁלֹשָׁה, לֹא מִחוּ בְיָדָן.
אֵלּוּ שֶׁלֹּא מִחוּ בְיָדָן:
מַרְכִּיבִין דְקָלִים בְּעַרְבֵי פְסָחִים,
וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע,
וְגוֹדְשִׁין וְקוֹצְרִין לִפְנֵי הָעֹמֶר,
וְלֹא מִחוּ בְיָדָן.
אֵלּוּ שֶׁמִּחוּ בְיָדָן:
מַתִּירִין גְּוָזִיּוֹת שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ,
וְאוֹכְלִין נְשָׁרִים בַּשַּׁבָּת,
וְנוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק.
כֵּיצַד כּוֹרְכִין אֶת שְׁמַע?
אוֹמֵר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יי אֱלֹהֵינוּ, יי אֶחָד",
וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מַפְסִיקִין הָיוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים:
"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד."

הלכה כ
כֵּיצַד נוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק?
לֹא הָיוּ נוֹתְנִין אֶלָּא לַלֶּפֶת וְלַקַּפְלוֹט, <kephalotós: כרתי בעל ראש>
מִפְּנֵי שֶׁלְּקִיטָתָן כְּאֶחָד.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אַף לַכְּרוּב.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
מַעֲשֶׂה בִּבְנוֹ שֶׁלְּבֶן בּוֹהַיִן,
שֶׁנָּתַן אָבִיו פֵּאָה לַלֶּפֶת,
וּבָא וּמָצָא עֲנִיִּים עַל פֶּתַח גִּנָּתוֹ.
אָמַר לָהֶם:
"בָּנַי! לֹא נָחוּשׁ לְדִבְרֵי חֲכָמִים?
הַשְׁלִיכוּ מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם!"
וְהִשְׁלִיכוּ מַה שֶּׁבְּיָדָן,
וְנָתַן לָהֶם כִּפְלַיִם בַּמַּעֲשֵׂר.
וְלֹא שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה,
אֶלָּא שֶׁחָשׁ לְדִבְרֵי חֲכָמִים.

הלכה כא
כֵּיצַד אוֹכְלִין נְשָׁרִים בַּשַּׁבָּת?
שֶׁהָיוּ פּוֹתְחִין גַּגּוֹתֵיהֶן וּפַרְדְּסוֹתֵיהֶן
לָעֲנִיִּים שֶׁהָיוּ בִּשְׁנֵי בַצָּרוֹת,
וְהָיוּ עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין
וְאוֹכְלִין נְשָׁרִים מִתַּחַת תְּמָרִים בַּשַּׁבָּת.

הלכה כב
כֵּיצַד מַתִּירִין גְּוָזִיּוֹת שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ?
אָמְרוּ לָהֶם:
אי אַתֶּם מוֹדִים לָנוּ שֶׁגִּדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ אֲסוּרִין?
אָמְרוּ לָהֶם:
אֲבוֹתֵינוּ, כְּשֶׁהִקְדִּישׁוּ,
לֹא הִקְדִּישׁוּ אֶלָּא קוֹרוֹת עַצְמָן,
מִפְּנֵי שֶׁבַּעֲלֵי אֶגְרוֹף בָּאִין וְנוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק ד[עריכה]

הלכה א
הֵבִיא אֲשָׁמוֹ, וְלֹא הֵבִיא גְּזֵלוֹ,
לֹא יְהֵא מְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד שֶׁיָּבִיא גְּזֵלוֹ,
אֶלָּא תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרִיפָה.
הֵבִיא אֲשָׁמוֹ, וְלֹא הֵבִיא מְעִילָתוֹ,
לֹא יְהֵא מְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד שֶׁיָּבִיא מְעִילָתוֹ,
אֶלָּא תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרִיפָה.
מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא חַטָּאתוֹ קֹדֶם לַאֲשָׁמוֹ,
לֹא יְהֵא אֶחָד מְמָרֵס בְּדָמֶיהָ עַד שֶׁיָּבִיא אֲשָׁמוֹ,
אֶלָּא תְּעֻבַּר צוּרָתָהּ וְתֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרִיפָה.

הלכה ב
כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהִקְרִיבָן קֹדֶם תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר,
אוֹ שֶׁעִכְּבָן אַחַר תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם,
הֲרֵי אֵלּוּ פְסוּלִין,
שֶׁאֵין לָךְ קֹדֶם לְתָמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר אֶלָּא קְטֹרֶת,
וְאֵין לָךְ שֶׁמִּתְעַכֵּב אַחַר תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם
אֶלָּא קְטֹרֶת, וּפֶסַח בְּעַרְבֵי פְסָחִים, וּמְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה,
כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ בַּפְּסָחִים לָעֵרֶב
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
מְחֻסְּרֵי כַפָּרָה מְבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן
עִם תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם,
כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב.
שְׁחָטוֹ לִשְׁמוֹ וּמֵרְקוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ,
כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁהָכְשַׁר בִּשְׁחִיטָה.
כֵּיצַד שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו?
שְׁחָטוֹ לְחוֹלֶה וּלְזָקֵן שֶׁאֵין יְכֹלִין לוֹכַל כַּזַּיִת.
שֶׁלֹּא לִמְנוּיָו?
שְׁחָטוֹ לִבְנֵי חֲבוֹרָה אַחֶרֶת,
שְׁחָטוֹ לַמּוּלִין וְלָעֲרֵלִים,
לַטְּמֵאִים וְלַטְּהוֹרִים,
כָּשֵׁר.
אַבָּא שָׁאוּל פּוֹסֵל,
וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁיְּהֵא פוֹסֵל,
הוֹאִיל וּזְמַן פּוֹסֵל וְעָרְלָה פוֹסֶלֶת,
מַה הַזְּמַן, עָשָׂה בוֹ מִקְצָתוֹ כְּכֻלּוֹ,
אַף עָרְלָה, נֶעֱשָׂה בָהּ מִקְצָתָהּ כְּכֻלָּהּ.
אוֹ כָלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: <לְכָה לָךְ>
הוֹאִיל וְטֻמְאָה פוֹסֶלֶת וְעָרְלָה פוֹסֶלֶת,
מַה טֻּמְאָה, לֹא עָשָׂה בָהּ מִקְצָתָהּ כְּכֻלָּהּ,
אַף עָרְלָה, לֹא נֶעֱשָׂה בָהּ מִקְצָתָהּ כְּכֻלָּהּ.
נִרְאֶה לְמִי דוֹמֶה?
דָּנִין דָּבָר שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַזְּבָחִים
מִדָּבָר שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַזְּבָחִים,
וְאַל יוֹכִיחַ זְמַן, שֶׁאֵין נוֹהֵג בְּכָל הַזְּבָחִים.
אוֹ כָלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ:
דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ
מִדָּבָר שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ,
וְאַל תּוֹכִיחַ טֻמְאָה, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ.

הלכה ג

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל הֶחָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה'.
פֶּסַח עַצְמוֹ כָּשֵׁר,
וְיוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח.
אֶחָד הַשּׁוֹחֵט וְאֶחָד הַזּוֹרֵק וְאֶחָד הַמַּקְטִיר.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ חָמֵץ לְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוֹרָה.
אֵין חָמֵץ לְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוֹרָה, פָּטוּר.
אֲבָל הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף מִבִּפְנִים
עַל הֶחָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
אֵינוֹ עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה'. <על פי הבבלי (ל)>

הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,

לִשְׁמוֹ, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כָשֵׁר;
שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל.
וּבְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד,
לִשְׁמוֹ, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל;
שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כָשֵׁר.
אֵימָתַי?
בִּזְמַן שֶׁהֵן רְאוּיִין לָבִיא פֶּסַח,
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין רְאוּיִין לָבִיא פֶּסַח,
בֵּין לִשְׁמוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ,
חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כָשֵׁר.

הלכה ד
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
פֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
לִשְׁמוֹ, כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, פָּסוּל.
בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד,
לִשְׁמוֹ, פָּסוּל, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, כָּשֵׁר.
אֵימָתַי?
בִּזְמַן שֶׁרָאוּי לָבִיא פֶסַח אַחֵר,
אֲבָל אֵין רָאוּי לָבִיא פֶסַח אַחֵר,
בֵּין לִשְׁמוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, כָּשֵׁר.

הלכה ה
שָׁחֲטוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
רַבִּי לִיעֶזֶר פּוֹסֵל, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
וּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לִשְׁמוֹ,
כָּשְׁרוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ,
אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁכָּשֵׁר לִשְׁמוֹ,
אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּכְשְׁרוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ?
אָמַר לוֹ רַבִּי לִיעֶזֶר:
חִלּוּף הַדְּבָרִים:
וּמָה אִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה,
שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לִשְׁמוֹ, כָּשֵׁר הוּא לְשֵׁם אֲחֵרִים,
אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁכָּשֵׁר לִשְׁמוֹ,
אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּכְשַׁר הוּא לְשֵׁם אֲחֵרִים?
וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר? אוֹ כְלוֹמַר:
מִפְּנֵי מָה כָּשְׁרוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה?
שֶׁכֵּן כָּשֵׁר הוּא לְשֵׁם אֲחֵרִים,
יִכְשְׁרוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ!
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לְשֵׁם אֲחֵרִים,
אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּכְשְׁרוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ?

הלכה ו
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הוֹרַעְתָּ כֹחַ פֶּסַח וְאַתָּה נוֹתֵן כֹּחַ לַשְּׁלָמִים!
חָזַר רַבִּי לִיעֶזֶר וְדָנוֹ דִּין אַחֵר:
מָצִינוּ שֶׁמֵּהַמַּקְדִּישׁ פֶּסַח בָּאוּ שְׁלָמִים, <ממותר המעות של הפסח קונה שלמים>
וְלֹא מֵהַמַּקְדִּישׁ שְׁלָמִים בָּא פֶּסַח.
וּמָה פֶּסַח, שֶׁמֵּהַמַּקְדִּישׁוֹ בָּאוּ שְׁלָמִים,
אֵינוֹ כָשֵׁר לְשֵׁם שְׁלָמִים,
שְׁלָמִים, שֶׁאֵין מֵהֶקְדֵּשָׁן בָּא פֶּסַח,
דִּין הוּא שֶׁלֹּא יִכְשְׁרוּ לְשֵׁם פֶּסַח.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
חַטָּאת תּוֹכִיחַ,
שֶׁאֵין הֶקְדֵּשָׁהּ בָּא מִשְּׁלָמִים, <אין מותר שלמים בא חטאת>
וּכְשֵׁרִים לִשְׁמָהּ שְׁלָמִים.
אַף אַתָּה, אַל תִּתְמַהּ עַל הַשְּׁלָמִים,
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מֵהֶקְדֵּשָׁן בָּא פֶּסַח,
שֶׁיִּכְשְׁרוּ לְשֵׁם פֶּסַח.
אָמַר לוֹ רַבִּי לִיעֶזֶר:
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּחַטָּאת,
שֶׁכֵּן כְּשֵׁרָה לִשְׁמָהּ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה,
תֹּאמַר בַּפֶּסַח,
שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה.
הוֹאִיל וְאֵין כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה,
אִם שָׁחֲטוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
הֲרֵי זֶה פָסוּל.

הלכה ז
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח לְאָכְלוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
כָּשֵׁר;
לְאָכְלוֹ נָא שָׁלוּק וּמְבֻשָּׁל,
כָּשֵׁר.
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל בְּנֵי חֲבוֹרָה וְאָמַר:
"שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ שְׁחַטְתִּיו",
שׁוּרַת הַדִּין, אֵין נֶאֱמָן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בוֹ, נֶאֱמָן;
מִשֶּׁיַּתְחִילוּ בוֹ, אֵין נֶאֱמָן.

הלכה ח
הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּשַּׁחְרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ,
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר,
וּבֶן בְּתֵירָה פּוֹסֵל כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בֵּין הָעַרְבַּיִם.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הוֹאִיל וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֵינוֹ רָאוּי,
וְאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחְרִית אֵינוֹ רָאוּי,
מַה שְּׁלֹשָׁה עָשָׂר,
אִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, כָּשֵׁר,
אַף אַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחְרִית,
אִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, כָּשֵׁר.

הלכה ט
הֵשִׁיב רַבִּי לְסַיֵּעַ דִּבְרֵי בֶּן פְּתֵירָא:
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, שֶׁאֵין מִקְצָתוֹ רָאוּי,
תֹּאמַר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחְרִית שֶׁמִּקְצָתוֹ רָאוּי!
הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רָאוּי,
אִם שְׁחָטוֹ שַׁחְרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ,
פָּסוּל.

הלכה י
פֶּסַח רִאשׁוֹן בְּשָׁלוֹשׁ כִּתִּים,
וְאֵין הַשֵּׁנִי בְּשָׁלוֹשׁ כִּתִּים.
נִשְׁחַט תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם,
מַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,
וּבָא לוֹ אֵצֶל פֶּסַח.
קְרָעוֹ וְהוֹצִיא אֶת אֵמוּרָיו,
אֲפִלּוּ שֶׁלְּאַרְבָּעָה וְשֶׁלַּחֲמִשָּׁה. <פסחים בקערה אחת>
נְתָנָן בַּמָּגֵס וְהִקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. <magis: קערה, כדי להקטירן>
וּבַשַּׁבָּת מַלְבִּישׁוֹ בְגִזָּתוֹ, וּמַנִּיחוֹ וְיוֹצֵא.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
לֹא הָיָה מַפְשִׁיט אֶלָּא עַד מְקוֹם חָזֶה.

הלכה יא
כֹּהֵן הַקָּרוֹב אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ
שׁוֹפְכוֹ שְׁפִיכָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְּסוֹד.
אִם שְׁפָכוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַיְּסוֹד, פָּסוּל.
הַלְוִיִּם עוֹמְדִין עַל דּוּכָנָן וְגוֹמְרִין הַלֵּל בַּשּׁוּרָה.
אִם גָּמְרוּ, שָׁנוּ, וְאִם שָׁנוּ, שִלֵּשׁוּ,
וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִלְּשׁוּ מִימֵיהֶן.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
מִיָּמֶיהָ שֶׁלְּכַת שְׁלִישִׁית,
לֹא הִגִּיעָה לוֹמַר: (תְּהִלִּים קטז,א)
"אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יי",
מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מְמֻעָטִין.
וְהִיא הָיְתָה נִקְרֵית כַּת עֲצֵלִין.

הלכה יב
כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחֹל, כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת,
אֶלָּא שֶׁהָיוּ כֹּהֲנִים מַדִּיחִין אֶת הָעֲזָרָה,
שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן חֲכָמִים.
כֵּיצַד מַדִּיחִין אֶת הָעֲזָרָה?
פּוֹקְקִין אוֹתָהּ וּמַרְגִּילִין לָהּ אַמַּת הַמַּיִם, <מזרימים>
עַד שֶׁנֶּעֱשֵׂית נְקִיָּה כֶּחָלָב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כּוֹס הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרוֹבוֹת,
וְזוֹרְקוֹ זְרִיקָה אַחַת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
שֶׁאִם נִתְעָרַב דָּמוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן,
נִמְצָא זֶה מַכְשִׁירוֹ.
אָמְרוּ לוֹ:
וַהֲלֹא אֵין מִתְקַבֵּל בַּכֶּלִי!
וְדָם שֶׁאֵין מִתְקַבֵּל בַּכֶּלִי פָּסוּל לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.
דָּבָר אַחֵר:
שֶׁהוּא דַּם הַתַּמְצִית, <דם הזורם אחר דם הנפש>
וְדַם הַתַּמְצִית פָּסוּל לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ,
אָמַר לָהֶם:
אִם כֵּן, לָמָּה פּוֹקְקִין אֶת הָעֲזָרָה?
וְהָיוּ מַפְקִיעִין הַכֹּהֲנִים בַּדָּם עִם רְכֻבּוֹתֵיהֶן. <מבקיעים; ארכובותיהם>
אָמְרוּ לוֹ:
שֶׁבַח הוּא לַכֹּהֲנִים,
שֶׁיְּהוּ מַפְקִיעִין בַּדָּם עִם רְכֻבּוֹתֵיהֶן.
רַבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
כַּת שְׁלִישִׁית הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ בַּעֲזָרַת הַנָּשִׁים.

הלכה יג

פַּעַם אַחַת חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת.
שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל הַזָּקֵן:
פֶּסַח, מַהוּ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת?
אָמַר לָהֶם:
וְכִי פֶּסַח אֶחָד יֵשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת?
הַרְבֵּה מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת פְּסָחִים יֵשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה,
וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.
חָבְרוּ עָלָיו כָּל הָעֲזָרָה.
אָמַר לָהֶם:
תָּמִיד קָרְבָּן צִבּוּר, וּפֶסַח קָרְבָּן צִבּוּר;
מַה תָּמִיד קָרְבָּן צִבּוּר וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת,
אַף פֶּסַח קָרְבָּן צִבּוּר דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

הלכה יד
דָּבָר אַחֵר:
נֶאֱמַר בַּתָּמִיד "מוֹעֲדוֹ" וְנֶאֱמַר בַּפֶּסַח "מוֹעֲדוֹ";
מַה תָּמִיד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "מוֹעֲדוֹ" דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת,
אַף פֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "מוֹעֲדוֹ" דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר:
וּמַה תָּמִיד, שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת,
פֶּסַח, שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת,
אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת?
וְעוֹד, שֶׁאֲנִי מְקֻבָּל מֵרַבּוֹתַי,
שֶׁפֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
וְלֹא פֶּסַח רִאשׁוֹן, אֶלָּא פֶּסַח שֵׁנִי,
וְלֹא פֶּסַח צִבּוּר, אֶלָּא פֶּסַח יָחִיד.
אָמְרוּ לוֹ:
"מַה יְּהֵא עַל הָעָם,
שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ סַכִּינִין וּפְסָחִין לַמִּקְדָּשׁ?"
אָמַר לָהֶם:
"הַנִּיחוּ לָהֶם! רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם.
אִם אֵין נְבִיאִין הֵן, בְּנֵי נְבִיאִין הֵן!"
מָה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה?
מִי שֶׁפִּסְחוֹ טָלֶה, טְמָנוֹ בְצִמְרוֹ;
גְּדִי, קְשָׁרוֹ בֵין קַרְנָיו,
וְהֵבִיאוּ סַכִּינִין וּפְסָחִים לַמִּקְדָּשׁ,
וְשָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן.
בּוֹ בַיּוֹם מִנּוּ אֶת הִלֵּל נָשִׂיא,
וְהָיָה מוֹרֶה לָהֶם בְּהִלְכוֹת פֶּסַח.

הלכה טו

פַּעַם אַחַת, בִּקֵּשׁ אַגְרִיפָּס הַמֶּלֶךְ
לֵידַע כַּמָּה מִנְיָנָן שֶׁלָּאוֹכְלוֹסִין.
אָמַר לָהֶם לַכֹּהֲנִים:
"הַפְרִישׁוּ לִי כֻלְיָא מִכָּל פֶּסַח וּפֶסַח!"
וְהִפְרִישׁוּ לוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף זוּגוֹת שֶׁלִּכְלָיוֹת,
כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרָיִם.
וְאֵין לָךְ כָּל פֶּסַח וּפֶסַח
שֶׁלֹּא הָיוּ עָלָיו יָתֵר מֵעֲשָׂרָה מְנוּיִין,
חוּץ מִטָּמֵא, וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה.
בּוֹ בַיּוֹם נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְהַר הַבַּיִת,
וְלֹא הָיָה מַחְזִיקָן.
וְהָיָה נִקְרָא פֶּסַח מוּכִין. <מעוכין>

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק ה[עריכה]

הלכה א
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁהַשְּׁחִיטָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,
כָּךְ מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת.
כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה:
כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לֵעָשׁוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,
וְשֶׁאֵי אֶפְשָׁר לָהּ לֵעָשׁוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
אָמַר לוֹ רַבִּי לִיעֶזֶר:
אֵמוּרֵי צִבּוּר יוֹכִיחוּ,
שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת בִּזְמַנָּן.
מַה לִי מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה אַחַר שְׁחִיטָה,
וּמָה לִי מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה לִפְנֵי שְׁחִיטָה?
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה:
מַה לְּמַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה אַחַר שְׁחִיטָה,
שֶׁכֵּן דָּחָת שְׁחִיטָה אֶת הַשַּׁבָּת,
יִדְחוּ מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה לִפְנֵי שְׁחִיטָה אֶת הַשַּׁבָּת,
שֶׁכֵּן לֹא דָּחָת שְׁחִיטָה אֶת הַשַּׁבָּת?
וְעוֹד, שֶׁמָּא יֶעֱרַע בּוֹ פְּסוּל,
וְנִמְצָא חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא עָשָׂה פֶּסַח.

הלכה ב
פֶּסַח בָּא מִן הַצֹּאן, וְאֵינוֹ בָא מִן הַבָּקָר.
בָּא מִן הַכְּשָׂבִים וּמִן הָעִזִּים,
בָּא מִן הַזְּכָרִים וְאֵינוֹ בָא מִן הַנְּקֵבוֹת,
בָּא בֶן שָׁנָה וְלֹא בָא בֶן שְׁתַּיִם,
וְאֵין נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה,
וְאֵין נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָיו,
וְאֵין נֶאֱכָל אֶלָּא צְלִי,
וְחַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.

הלכה ג
חֲגִיגָה הַבָּאָה עִמּוֹ בָּאָה מִן הַצֹּאן,
וּמִן הַבָּקָר, מִן הַכְּשָׂבִים וּמִן הָעִזִּים,
מִן הַזְּכָרִים וּמִן הַנְּקֵבוֹת,
וּבָאָה בֶּן שְׁנָתָהּ וּבָאָה בַּת שְׁתַּיִם,
וְנֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד,
וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשֵּׁם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.
חֲגִיגָה הַבָּאָה עִמּוֹ,
הִיא נֶאֱכֶלֶת תְּחִלָּה,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא פֶסַח נֶאֱכָל עַל הַשֹּׂבַע.
חֲגִיגָה הַבָּאָה עִמּוֹ,
יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ מִשֵּׁם שִׂמְחָה,
וְאֵין יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ מִשֵּׁם חֲגִיגָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
חֲגִיגָה הָעוֹלָה עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן,
וְתַבְשִׁילִין הָעוֹלִין עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן,
הֲרֵי אֵלּוּ מִתְבַּעֲרִין עִמּוֹ.

הלכה ד
אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
אֶחָד דְּבָרִים שֶׁהֵן רְאוּיִין לָבִיא פֶסַח,
וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁאֵין רְאוּיִין לָבִיא פֶסַח,
וּשְׁחָטָן לְשֵׁם פֶּסַח.
הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם חַטַּאת צִבּוּר,
לְשֵׁם עוֹלַת צִבּוּר,
וּפֶסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּשַּׁבָּת שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ,
פָּטוּר.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי לִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ
עַל דְּבָרִים שֶׁאֵין רְאוּיִין לָבִיא פֶסַח וּשְׁחָטָן לְשֵׁם פֶּסַח,
וְהַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם חַטַּאת צִבּוּר, לְשֵׁם עוֹלַת צִבּוּר,
שֶׁהוּא חַיָּב.
וְעַל מַה נֶּחְלָקוּ?
עַל דְּבָרִים שֶׁהֵן רְאוּיִין לָבֹא פֶּסַח,
וּשְׁחָטָן לְשֵׁם פֶּסַח,
שֶׁרַבִּי לִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת,
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.

הלכה ה
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתָּמִיד בַּשַּׁבָּת שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ,
חַיָּב.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
שָׁמַעְתִּי שֶׁהַשּׁוֹחֵט תָּמִיד בַּשַּׁבָּת שֶׁאֵינוֹ מְבֻקָּר,
שֶׁחַיָּב חַטָּאת,
וְיַחְזֹר וְיָבִיא תָּמִיד אַחֵר לְהַכְשִׁירוֹ חוּץ מִן הַנִּשְׁחָט,
שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּמִדְבַּר כח,לא)
"תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם."
כְּשֶׁהֵן מְבֻקָּרִין, תְּמִימִין,
כְּשֶׁאֵינָן מְבֻקָּרִין, אֵין תְּמִימִים.

הלכה ו
שְׁחָטוֹ,
וְנוֹדַע שֶׁמָּשְׁכוּ בְּעָלִים אֶת יָדָן, אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ לוֹ שָׁהוּת כְּדֵי שֶׁיֵּדַע,
הֲרֵי זֶה חַיָּב,
וְאִם לָאו,
הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

הלכה ז
חַטֹּאות צִבּוּר שֶׁשְּׁחָטָן בַּשַּׁבָּת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
הִקְטִיר אֵמוּרִין,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
עוֹלוֹת צִבּוּר שֶׁשְּׁחָטָן בַּשַּׁבָּת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן,
הֲרֵי זֶה חַיָּב, וְיַקְטִיר אֵמוּרִין לָעֶרֶב.
חַטַּאת יָחִיד וְעוֹלַת יָחִיד
שֶׁשְּׁחָטָן בַּשַּׁבָּת לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן לִשְׁמָן,
חַיָּב, וְהֻרְצוּ הַבְּעָלִים.
הַשּׁוֹחֵט שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לַצִּבּוּר,
וְאֵין צְרִיכִין אֶלָּא אַחַת,
חַיָּב עַל הָאַחֲרוֹנָה;
שְׁתֵּי עוֹלוֹת לַצִּבּוּר,
וְאֵין צְרִיכִין אֶלָּא אַחַת,
חַיָּב עַל הָאַחֲרוֹנָה.

הלכה ח
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁלָּעֵץ אֵין נִשְׂרָף,
כָּךְ שֶׁלַּמַּתָּכוֹת אֵין מַרְתִּיחַ.
אָמְרוּ לוֹ:
אֵין דּוֹמֶה הָעֵץ לַמַּתֶּכֶת:
מַתֶּכֶת, חַם מִקְצָתוֹ, חַם כֻּלּוֹ;
שֶׁלָּעֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁחַם מִקְצָתוֹ, לֹא חַם כֻּלּוֹ.

הלכה ט
פֶּסַח שֶׁסָּכוֹ יַיִן וְשֶׁמֶן,
אַף עַל פִּי מְנַטֵּף מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה
אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל.
בִּשְּׁלוֹ וְאַחַר כָּךְ צְלָאוֹ,
צְלָאוֹ וְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ,
הֲרֵי זֶה אָסוּר.

הלכה י
אֵין מוֹלְגִין אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַכְּרָעַיִם, <לא שופכים מים רותחים להסיר השערות>
וְאֵין טוֹפְלִין אוֹתָן בַּחַרְסִית וּבָאֲדָמָה, <מורחים עליו טין>
אֲבָל מְסַפְסְפִין אוֹתָן בָּאוּר. <מהבהבים>
הַפֶּסַח, צוֹלִין אוֹתוֹ שָׁלֵם,
וְאֵין צוֹלִין אוֹתוֹ חֲתִכּוֹת.
רָצָה,
מְנַתְּחוֹ וּמְטִילוֹ אֵבֶר אֵבֶר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים.

הלכה יא
אֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְסָחִים בְּתַנּוּר אֶחָד,
מִפְּנֵי תַּעֲרֹבֶת.
אֲפִלּוּ זֶה גְדִי וְזֶה טָלֶה, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל,
אֲבָל צוֹלִין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְסָחִים
בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה תַּנּוּרִין זֶה אֵצֶל זֶה,
וְאֵין חוֹשְׁשִׁין.

הלכה יב
חָמֵשׁ חֲבוֹרוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶן,
נֶאֱמָן אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוֹרָה לוֹמַר:
"פֶּסַח זֶה, שֶׁלְּאוֹתָהּ חֲבוֹרָה הוּא."

הלכה יג
פֶּסַח אֵין נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה,
וְאֵין נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת,
וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם נוֹתָר,
וְאֵין מַחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בּוֹ מִשֵּׁם פִּגּוּל,
עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק ו[עריכה]

הלכה א
אֵימָתַי אָמְרוּ הַפֶּסַח נֶאֱכָל בְּטֻמְאָה?
בִּזְמַן שֶׁבָּא מִתְּחִלָּה בְּטֻמְאָה.
שְׁחָטוֹ בְּטַהֲרָה וְנִטְמָא הַצִּבּוּר,
יִזָּרֵק הַדָּם בְּטֻמְאָה,
וְאַל יֵאָכֵל הַבָּשָׂר בְּטֻמְאָה.
שְׁחָטוֹ בְּטַהֲרָה וְנִטְמָא הַדָּם וְהַצִּבּוּר,
יִזָּרֵק הַדָּם בְּטֻמְאָה וְאַל יֵאָכֵל הַבָּשָׂר בְּטֻמְאָה.
הַצִּבּוּר וְהַכֹּהֲנִים טְהוֹרִין, וּכְלֵי שרת טְמֵאִין,
עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּטֻמְאָה.

הלכה ב
אֵימָתַי אָמְרוּ פֶּסַח בָּא בְּטֻמְאָה?
בִּזְמַן שֶׁרֻבּוֹ שֶׁלַּצִּבּוּר טְמֵאִין.
הָיוּ חֶצְיָן טְהוֹרִין וְחֶצְיָן טְמֵאִין,
הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן,
וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי.
הַיָּחִיד מַכְרִיעַ אֶת הַפֶּסַח לַעֲשׂוֹתוֹ בְּטֻמְאָה.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתִּתְיָה אוֹמֵר:
אֵין הַיָּחִיד מַכְרִיעַ אֶת הַפֶּסַח לַעֲשׂוֹתוֹ בְּטֻמְאָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים טז,ה)
לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הָיוּ חֶצְיָן טְהוֹרִין וְחֶצְיָן טְמֵאִין,
הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין לְעַצְמָן,
וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין לְעַצְמָן.
אָמְרוּ לוֹ:
אֵין חוֹלְקִין אֶת הַצִּבּוּר,
אֶלָּא אוֹ כֻלָּן עוֹשִׂין בְּטַהֲרָה,
אוֹ כֻלָּן עוֹשִׂין בְּטֻמְאָה.

הלכה ג
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
כָּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה,
שֶׁנִּשְׁתַּיַּר מֵהֶן כַּזַּיִת בָּשָׂר וְכַזַּיִת חֵלֶב,
זוֹרֵק אֶת הַדָּם עָלָיו.
כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב,
אֵין זוֹרֵק אֶת הַדָּם עָלָיו,
וּבָעוֹלָה,
אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּיַּר מִמֶּנָּה
אֶלָּא כַחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב,
זוֹרֵק אֶת הַדָּם עָלֶיהָ,
מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּהּ רְאוּיָה לְהַקְטָרָה.
וּבַמִּנְחָה,
אֲפִלּוּ כָּל הַמִּנְחָה קַיֶּמֶת,
וְלֹא נִשְׁתַּיַּר מִן הַזֶּבַח כַּזַּיִת בָּשָׂר וְכַזַּיִת חֵלֶב,
אֵין זוֹרֵק אֶת הַדָּם עָלֶיהָ.
וּבַפֶּסַח,
אִם יֵשׁ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, יִזְרֹק,
וְאִם לָאו, לֹא יִזְרֹק.

הלכה ד
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
כָּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר,
וַחֲלָבִים קַיָּמִין,
זוֹרֵק אֶת הַדָּם עַל חַחֲלָבִים.
נִטְמְאוּ חֲלָבִים, וְהַבָּשָׂר קַיָּם,
זוֹרֵק אֶת הַדָּם עַל הַבָּשָׂר.
אֲבָל פֶּסַח אֵינוֹ כֵן:
אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר וַחֲלָבִים קַיָּמִים,
אֵין זוֹרֵק אֶת הַדָּם עַל חַחֲלָבִים,
שֶׁלֹּא בָּא מִתְּחִלָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה.
נִטְמְאוּ חֲלָבִים וְהַבָּשָׂר קַיָּם,
אִם יֵשׁ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, יִזְרֹק,
וְאִם לָאו, לֹא יִזְרֹק.

הלכה ה

כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד,
הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת אָדָם וְעַל טֻמְאַת הַגּוּף,
חוּץ מִנָּזִיר וְעוֹשֶׂה פֶסַח,
שֶׁמְּרַצֶּה עַל טֻמְאַת אָדָם,
וְאֵין מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף.
וְאִם נִטְמָא טֻמְאַת הַתְּהוֹם,
הֲרֵי זֶה מְרַצֶּה.
כֵּיצַד?
הָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ,
וְאָמְרוּ לוֹ:
"מֵת הָיָה עִמָּךְ בַּבַּיִת שֶׁנִּכְנַסְתָּ בּוֹ",
אוֹ "תַּחַת אֶבֶן שֶׁיָּשַׁבְתָּ עָלֶיהָ",
וְנוֹדַע לוֹ,
בֵּין מִשֶּׁעָשָׂה פִסְחוֹ,
וּבֵין עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה פִסְחוֹ,
צָרִיךְ לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
אֲבָל אָמְרוּ לוֹ:
"קֶבֶר הַתְּהוֹם הָיָה עִמָּךְ בַּבַּיִת שֶׁנִּכְנַסְתָּ לוֹ",
אוֹ "תַּחַת אֶבֶן שֶׁיָּשַׁבְתָּ עָלֶיהָ",
וְנוֹדַע לוֹ עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה פִסְחוֹ,
צָרִיךְ לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי;
מִשֶּׁעָשָׂה פִסְחוֹ,
אֵין צָרִיךְ לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
וְכֵן נָזִיר שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו,
וְאָמְרוּ לוֹ:
"מֵת הָיָה עִמָּךְ בַּבַּיִת שֶׁנִּכְנַסְתָּ לוֹ",
אוֹ "תַּחַת אֶבֶן שֶׁיָּשַׁבְתָּ עָלֶיהָ",
וְנוֹדַע לוֹ,
בֵּין מִשֶּׁהֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו,
וּבֵין עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו,
צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה.
אֲבָל אָמְרוּ לוֹ:
"קֶבֶר הַתְּהוֹם הָיָה עִמָּךְ בַּבַּיִת שֶׁנִּכְנַסְתָּ לוֹ",
אוֹ "תַּחַת אֶבֶן שֶׁיָּשַׁבְתָּ עָלֶיהָ",
וְנוֹדַע לוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו,
צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה;
מִשֶּׁהֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו,
אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה.

הלכה ו
שְׁחָטוֹ וְנוֹדַע שֶׁמָּשְׁכוּ בְּעָלִים אֶת יָדָן,
אוֹ שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁנִּטְמָאוּ,
יִשָּׂרֵף מִיָּד.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ שָׁהוּת כְּדֵי שֶׁיֵּדַע, יִשָּׂרֵף מִיָּד,
וְאִם לָאו, תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרִיפָה.
זֶה הַכְּלָל:
אֵרַע פְּסוּל בְּגוּפוֹ, יִשָּׂרֵף מִיָּד;
בַּדָּם אוֹ בַבְּעָלִים,
תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיָצָא לְבֵית הַשְּׂרִיפָה.

הלכה ז
הַשּׂוֹרֵף אֶת הָעֲצָמוֹת,
וְהַמְּחַתֵּךְ בַּגִּידִין וּבַקַּרְנַיִם וּבַטְּלָפַיִם,
אֵינוֹ עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה'.

הלכה ח
הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין הָרַכִּין,
הֲרֵי הֵן כַּבָּשָׂר לְכָל דָּבָר.
הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בְּפֶסַח טָהוֹר,
הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים,
וּפֶסַח עַצְמוֹ כָשֵׁר,
וְיוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח.

הלכה ט
פֶּסַח כָּשֵׁר,
חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם.
פֶּסַח פָּסוּל,
אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.
רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר:
הָיְתָה לוֹ שָׁעַת כֹּשֶׁר וְנִפְסַל,
חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׁעַת הַכֹּשֶׁר וְנִפְסַל,
אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ לֹא נִפְסַל בּוֹ אֶלָּא אֵבֶר אֶחָד בִּלְבַד,
אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.

הלכה י
הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֲצָמוֹת לוֹכַל כַּזַּיִת מֹחַ,
מִן הַמֹּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּקּוֹלִית, <kolén: עצם הירך, פימור>
עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה',
וְהַמֹּחַ עַצְמוֹ כָּשֵׁר,
וְיוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח,
וְחַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם פִּגּוּל וּמִשֵּׁם נוֹתָר וּמִשֵּׁם טָמֵא,
וּמְטַמֵּא כַזַּיִת בְּמַשָּׂא, וְּכָעֲדָשָׁה בְּמַגָּע.
כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר,
הַמֹּחַ הֲרֵי הוּא כַבָּשָׂר לְכָל דָּבָר:
אָכַל מִמֶּנּוּ כַזַּיִת נָא וּמְבֻשָּׁל,
עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁכָה, הֲרֵי זֶה פָּטוּר;
מִשֶּׁחֲשֵׁכָה, הֲרֵי זֶה חַיָּב.
כַּזַּיִת צְלִי,
עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁכָה,
לֹא פָטַר אֶת עַצְמוֹ מִבְּנֵי חֲבוֹרָה,
מִשֶּׁחֲשֵׁכָה,
פָּטַר אֶת עַצְמוֹ מִבְּנֵי חֲבוֹרָה.

הלכה יא
הַמּוֹצִיא כַזַּיִת בָּשָׂר מִבַּיִת לְבַיִת,
וּמֵחֲבוֹרָה לַחֲבוֹרָה,
בְּשָׁעַת אֲכִילָה,
הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוֹת יב,מו)
"לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה",
אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר:
"בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל",
אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּחַצְרוֹתֵיהֶן וּבְגַגּוֹתֵיהֶן.
מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל"?
בַּחֲבוֹרָה אַחַת.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הֲרֵי שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין,
וְרָאוּ נָחָשׁ אוֹ עַקְרָב,
עוֹקְרִין אֵלּוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן,
וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוֹת יב,ז)
"עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם".
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל"?
שֶׁלֹּא יְהוּא שְׁתֵּי חֲבוֹרוֹת אוֹכְלוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ.
כְּשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזֹג,
קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחְזִיר אֶת פָּנָיו וְלוֹעֵס,
עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוֹרָתוֹ, וּבוֹלֵעַ,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה אוֹכֵל מִשְּׁנֵי פְּסָחִים.
אִם אֵין שָׁם אֶלָּא חֲבוֹרָה אַחַת,
אוֹכֵל בְּכָל הַבַּיִת כֻּלּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק ז[עריכה]

הלכה א
אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בָּעֶרֶב שַׁבָּת,
מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח לַתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה,
וְעוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִין, <נסרים>
וְנוֹתְנָן עָלָיו מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
נוֹתֵן עַל גַּבָּיו כִּסּוּי, וְנוֹטְלוֹ בַּשַּׁבָּת,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲזִיר.
וְאִם הֶחְזִיר, הֲרֵי זֶה חַיָּב,
מִפְּנֵי שֶׁבָּא לִידֵי מֵרוּחַ,
וְהַמְּמָרֵחַ בַּשַּׁבָּת, הֲרֵי זֶה חַיָּב חַטָּאת.
מְבַקְּרוֹ וְעוֹדֶנּוּ בַּתַּנּוּר.
אִם נִצְלָה, נוֹטְלוֹ,
וְאִם לָאו, מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיִּצָּלֶה.
נִצְלָה הַחִיצוֹן וְלֹא נִצְלָה הַפְּנִימִי,
קוֹלֵף וְאוֹכֵל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַנָּא.

הלכה ב
הַפֶּסַח, מַחְזִירִין אוֹתוֹ שָׁלֵם,
וְאֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ חֲתִכּוֹת.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בַּשַּׁבָּת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אָסוּר.
בְּיוֹם טוֹב, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מֻתָּר.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל עַל הַפֶּסַח,
שֶׁמַּחְזִירִין אוֹתוֹ שָׁלֵם,
וְאֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ חֲתִכּוֹת.
וְעַל מַה נֶּחְלָקוּ? עַל הָאֵבָרִין,
שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מַחְזִירִין.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אֵין מַחְזִירִין.

הלכה ג
יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אַפִּטְרוֹפִּין,
יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה.
הֻמְנָה עַל אֶחָד מֵהֶן,
אוֹכֵל מִמָּקוֹם שֶׁהֻמְנָה.
הֻמְנָה עַל שְׁנֵי פְסָחִים,
אוֹכֵל מֵאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
לְעוֹלָם נִמְנִין עַל הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט,
וּמוֹשְׁכִין יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו הַדָּם.

הלכה ד
לֹא יִשְׁחֹט אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים,
וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים,
וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא מִדַּעְתָּן.
אֲבָל שׁוֹחֵט הוּא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים,
וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים,
בֵּין מִדַּעְתָּן וּבֵין שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּן.
וְכֻלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ לְעַצְמָן וְשָׁחַט רַבָּן עֲלֵיהֶן,
אוֹכְלִין מִשֶּׁלְּעַצְמָן,
חוּץ מִן הָעֶבֶד, שֶׁאוֹכֵל מִשֶּׁלְּרַבּוֹ.

הלכה ה
עֶבֶד עִבְרִי,
וּמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין,
אוֹכְלִין מִשֶּׁלְּעַצְמָן.
עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִין,
אוֹכֵל מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶן.
הֻמְנָה עַל אֶחָד מֵהֶן,
אוֹכֵל מִמָּקוֹם שֶׁהֻמְנָה.
הֻמְנָה עַל שְׁנֵי פְסָחִים,
אוֹכֵל מֵאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן.
אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן,
אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת,
לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלְּרַבּוֹ.

שָׁכַח רַבּוֹ מָה אָמַר לוֹ,

שְׁנֵיהֶם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרִיפָה,
וּצְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר:
אֵין צְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי,
שֶׁכְּבָר נִזְרַק הַדָּם עֲלֵיהֶם.

הלכה ו
בְּנֵי חֲבוֹרָה שֶׁנִּמְנוּ עַל הַפֶּסַח,
אִם יֵשׁ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, יֹאכֵלוּ,
וְאִם לָאו, לֹא יֹאכֵלוּ.
נִמְנוּ עָלָיו זֶה אַחַר זֶה,
הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יֹאכֵלוּ,
וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יֹאכְלוּ,
וּצְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
דִּבְרֵי רַבִּי.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר:
אֵין צְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי,
שֶׁכְּבָר נִזְרַק עֲלֵיהֶם הַדָּם.

הלכה ז
בְּנֵי חֲבוֹרָה שֶׁרָצוּ לְהַמְנוֹת אֲחֵרִים עַל פִּסְחָן,
הָרְשׁוּת בְּיָדָן.
רָצוּ לְהִמָּשֵׁךְ וּלְהַמְנוֹת אֲחֵרִים עַל פִּסְחָן,
הָרְשׁוּת בְּיָדָן.
הַמַּמְנֵה אֲחֵרִים עַל פִּסְחוֹ,
הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.
רָצָה לְהִמָּשֵׁךְ וּלְהַמְנוֹת אֲחֵרִין עַל חֶלְקוֹ,
הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.
לְעוֹלָם נִמְשָׁכִין וְהוֹלְכִין,
וּבִלְבַד שֶׁנִּשְׁתַּיַּר אֶחָד מֵחֲבוֹרָה רִאשׁוֹנָה.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וְרַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בֵּין מֵחֲבוֹרָה רִאשׁוֹנָה בֵּין מֵחֲבוֹרָה אַחֶרֶת,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא.

הלכה ח
בְּנֵי חֲבוֹרָה שֶׁרָצוּ לְהַמְנוֹת אֲחֵרִים עַל חֶלְקָן,
הָרְשׁוּת בְּיָדָן, מָעוֹת חֻלִּין.
רָצוּ לְהִמָּשֵׁךְ, לְהַמְנוֹת אֲחֵרִים עַל חֶלְקָן,
הָרְשׁוּת בְּיָדָן, וּמָעוֹת חֻלִּין.
הַמַּמְנֵה אֲחֵרִים עַל חֶלְקוֹ,
הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, הַמָּעוֹת חֻלִּין.
רָצָה לְהִמָּשֵׁךְ, לְהַמְנוֹת אֲחֵרִים עַל חֶלְקוֹ,
הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, הַמָּעוֹת חֻלִּין.
הַמַּמְנֵה אֲחֵרִים עַל חֲגִיגָתוֹ,
הַמָּעוֹת חֻלִּין.
רָצָה לְהִמָּשֵׁךְ וּלְמַנּוֹת אֲחֵרִים עַל חֲגִיגָתוֹ,
הַמָּעוֹת חֻלִּין.
הַמּוֹכֵר עוֹלָתוֹ וּשְׁלָמָיו, לֹא עָשָׂה כְלוּם,
הַמָּעוֹת גָּזֵל בְּיַד בְּעָלִים,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּחַטָּאת וְאָשָׁם.

הלכה ט
בְּנֵי חֲבוֹרָה שֶׁמֵּתוּ מִקְצָתָן,
אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ מִקְצָתָן,
הַשְּׁאָר אוֹכְלִין וְאֵין חוֹשְׁשִׁין.

הלכה י
בְּנֵי חֲבוֹרָה,
שֶׁהָיָה אֶחָד בָּהֶן שֶׁהָיוּ יָדָיו רָפוֹת, <בלשון שגיא נהור: שחוטף הרבה>
רַשָּׁאִין לוֹמַר לוֹ:
"טֹל חֶלְקָךְ שֶׁלָּךְ!"
וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶסַח,
אֶלָּא אַף בְּנֵי חֲבוֹרָה שֶׁעָשׂוּ סִבּוֹל, <súmbolon: הסכם להתחלק בהוצאות המשתה>
וְהָיָה בָהֶן אֶחָד שֶׁהָיוּ יָדָיו רָפוֹת,
רַשָּׁאִין לוֹמַר לוֹ:
"טֹל חֶלְקָךְ שֶׁלָּךְ!"
רָצוּ לַעֲשׁוֹת עִמּוֹ טוֹבָה,
בָּא וְאוֹכֵל עִמָּהֶן.

הלכה יא
מְצֹרָע מֻסְגָּר,
שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי;
מֻחְלָט,
שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁמִינִי.
יוֹלֶדֶת,
שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ יוֹם אַרְבָּעִים לְזָכָר,
וְיוֹם שְׁמוֹנִים לִנְקֵבָה,
וְכֻלָּן שֶׁנִּטְמְאוּ בֵּין לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים,
בֵּין לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים,
הֲרֵי הֵן כִּמְפַקֵּחַ הַגַּל,
וּצְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
פְּעָמִים שֶׁהֵן כִּמְפַקֵּחַ הַגַּל,
וּפְעָמִים שֶׁמְּפַקֵּחַ הַגַּל כַּיּוֹצֵא בָהֶן.
כֵּיצַד?
הָיָה גַּל אָרֹךְ,
בָּדַק בְּצַד זֶה וְנִמְצֵאת טֻמְאָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי,
הֲרֵי הוּא כַיּוֹצֵא בָהֶן,
וּפָטוּר מִלַּעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
הָיָה גַּל עָגֹל,
הֲרֵי הֵן כַּיּוֹצֵא בוֹ,
וּצְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
וְכֻלָּן שֶׁנִּטְמְאוּ לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים,
הֲרֵי הוּא כַיּוֹצֵא בָהֶן,
וּצְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.

הלכה יב
הָיָה טָמֵא בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה, וְטָהוֹר בְּשָׁעַת זְרִיקָה,
טָהוֹר בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה, וְטָמֵא בְּשָׁעַת זְרִיקָה,
הֲרֵי זֶה אֵין אוֹכֵל,
וְצָרִיךְ לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
חוֹלֶה בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה, וְאֵין יָכוֹל לוֹכַל כַּזַּיִת,
חָלוּם בְּשָׁעַת זְרִיקָה, וְיָכֹל לוֹכַל כַּזַּיִת,
חָלוּם בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה, וְיָכֹל לוֹכַל כַּזַּיִת,
חוֹלֶה בְּשָׁעַת זְרִיקָה, וְאֵין יָכוֹל לוֹכַל כַּזַּיִת,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל,
וְצָרִיךְ לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
לְעוֹלָם אֵין יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ
עַד שֶׁיְּהֵא חָלוּם בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה וּבְשָׁעַת זְרִיקָה.
וְכֻלָּן, סָפֵק נִזְרַק עֲלֵיהֶן דָּם,
סָפֵק לֹא נִזְרַק עֲלֵיהֶן דָּם,
סָפֵק יֵשׁ בָּהֶן כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד,
סָפֵק אֵין בָּהֶן,
סָפֵק טְמֵאִין, סָפֵק טְהוֹרִין,
פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הַסְּפֵקוֹת פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.

הלכה יג
רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם,
שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ דָּם, וְאַחַר כָּךְ רָאָת,
הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת,
וּפְטוּרָה מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי,
שֶׁכְּבָר יָצָאת בִּזְרִיקָה.
אֲבָל עָרֵל שֶׁנִּזְרַק עָלָיו דָּם,
וְאַחַר כָּךְ מָל,
הֲרֵי זֶה אֵין אוֹכֵל,
וְחַיָּב לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.

הלכה יד
אָמַר רַבִּי לְעָזָר בֵּי רַבִּי צָדוֹק:
מוֹדִין בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל בְּעָרֵל זָכָר,
שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּאָה וְאוֹכֵל.
וְעַל מַה נֶּחְלָקוּ? עַל עָרֵל גּוֹי,
שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר.
אֶחָד נָכְרִי שֶׁמָּל וְאַחַת שִׁפְחָה שֶׁטָּבְלָה.
רַבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אִצְטְרָטִיוֹטוֹת וְשׁוֹמְרֵי צִירִין <stratiótai: חיילים רומיים>
הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁטּוֹבְלִין,
וְאוֹכְלִין פִּסְחֵיהֶן לָעֶרֶב.

הלכה טו
בְּנֵי חֲבוֹרָה,
שֶׁנִּטְמָא אֶחָד מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶהוּ,
צְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
צִבּוּר,
שֶׁנִּטְמָא אֶחָד מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶהוּ,
עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּטֻמְאָה.

הלכה טז
בְּנֵי חֲבוֹרָה שֶׁהֻמְנָה אֶחָד עִמָּהֶן,
אֲפִלּוּ מִן הַצְּדָקָה,
הֲרֵי זֶה חוֹלֵק עִמָּהֶן בָּעוֹרוֹת.

הלכה יז
בְּנֵי חֲבוֹרָה שֶׁטָּעוּ וְאָכְלוּ פִסְחֵיהֶן שֶׁלַּחֲבֵרֵיהֶן,
אוֹמְרִין לָהֶן:
"אִכְלוּ אֶת שֶׁלָּנוּ!"
אָכְלוּ אֶת שֶׁלָּהֶן,
וְנִמְצֵאת יַבֹּלֶת בְּעוֹרוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן,
צְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
עָשׂוּ פֶסַח שֵׁנִי,
וְטָעוּ וְאָכְלוּ פִסְחֵיהֶן שֶׁלַּחֲבֵרֵיהֶן,
אוֹמְרִין לָהֶן:
"אִכְלוּ אֶת שֶׁלָּנוּ!"
אָכְלוּ אֶת שֶׁלָּהֶן,
וְנִמְצֵאת יַבֹּלֶת בְּעוֹרוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן,
צְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
נִמְצְאוּ אוֹכְלִין אַרְבָּעָה פְסָחִים,
וִידֵי חוֹבָתָן לֹא יָצָאוּ.
חָמֵשׁ חֲבוֹרוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶן,
וְנִמְצֵאת יַבֹּלֶת בְּעוֹרוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן,
צְרִיכִין לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק ח[עריכה]

הלכה א

אֵלּוּ עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי:
הַזָּבִין וְהַזָּבוֹת, הַנִּדּוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת,
הָאֲנוּסִין וְהַשּׁוֹגְגִין וְהַמְּזִידִין,
וְהַמְּצֹרָעִין וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת,
וּמִי שֶׁהָיָה טָמֵא לָנֶפֶשׁ, אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: (בְּמִדְבַּר ט,י)
"טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה"?
שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְפָטְרוֹ מִן הַהִכָּרֵת.

הלכה ב

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
נֶאֱמַר "טָמֵא לָנֶפֶשׁ" וְנֶאֱמַר "דֶּרֶךְ רְחֹקָה".
מַה טָּמֵא לָנֶפֶשׁ רוֹצֶה לַעֲשׁוֹת וְאֵין יָכוֹל,
אַף דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, רוֹצֶה לַעֲשׁוֹת וְאֵין יָכוֹל.
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר,
וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח.
מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּמַּעֲשֵׂר,
חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ,
אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּפֶּסַח,
חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
חוּץ לִמְקוֹם עֲשִׂיָּתוֹ.

הלכה ג
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
לְפִיכָךְ נָקוּד עַל הַ-יֹ, כְּלוֹמַר:
לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא רְחוֹקָה וַדַּי,
אֶלָּא מֵאִסְקֻפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ. <מפתן>
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר:
"דֶּרֶךְ רְחוֹקָה",
שׁוֹמֵעַ אֲנִי מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד,
אוֹ שְׁנֵי יָמִים, אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים!
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (בְּמִדְבַּר ט,יג)
"וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה",
הָוֵי, מֵאִסְקֻפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ קָרוּי 'דֶּרֶךְ'.

הלכה ד
גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים,
צָרִיךְ לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
דִּבְרֵי רַבִּי.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר:
אֵין צָרִיךְ לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי,
שֶׁכְּבָר לֹא נִתְחַיַּב בָּרִאשׁוֹן.
נִתַּן לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בֵּית הַבִּירָה,
הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶסַח שֵׁנִי,
וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשֶׂה פֶסַח שֵׁנִי.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף הַצִּבּוּר עוֹשֶׂה פֶסַח שֵׁנִי.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
מַעֲשֶׂה בְחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה,
שֶׁהֶעְשָׂה אֶת הַצִּבּוּר לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב ל,יח)
"כִּי מַרְבִּית הָעָם,
רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן
לֹא הִטֶּהָרוּ, כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב,
כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר:
יי הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד."

הלכה ה
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
לֹא מִפְּנֵי שֶׁהֶעְשִׂי אֶת הַצִּבּוּר לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי,
אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁעִבֵּר נִיסָן,
וְאֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
אַף מִפְּנֵי שֶׁהֶעְשִׂי אֶת הַצִּבּוּר לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.

הלכה ו

אֵין עוֹשִׂין חֲבוֹרָה שֶׁלְּנָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים,
שֶׁלֹּא לְרַבּוֹת אֶת הַתִּפְלָה.

הלכה ז
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי:
הָרִאשׁוֹן בְּשָׁלוֹשׁ כִּתִּים,
וְאֵין הַשֵּׁנִי בְּשָׁלוֹשׁ כִּתִּים.
הָרִאשׁוֹן דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה,
וְאֵין הַשֵּׁנִי דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה.
הָרִאשׁוֹן, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת,
וְהַשֵּׁנִי, אֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
דִּבְרֵי רַבִּי.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר:
אַף הַשֵּׁנִי, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר:
אִם עָשׂוּ אֶת הַשֵּׁנִי,
אֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן.
לֹא עָשׂוּ אֶת הַשֵּׁנִי,
חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן.
הָרִאשׁוֹן טָעוּן חֲגִיגָה,
וְאֵין הַשֵּׁנִי טָעוּן חֲגִיגָה.
הָרִאשׁוֹן נוֹהֵג כָּל שִׁבְעָה,
וְהַשֵּׁנִי יוֹם אֶחָד.

הלכה ח
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁשָּׁוִין בָּהֶן הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי:
הָרִאשׁוֹן, נֶאֱמַר בּוֹ: (שְׁמוֹת יב,ה)
"שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה",
וְהַשֵּׁנִי כַיּוֹצֵא בוֹ.
הָרִאשׁוֹן, נֶאֱמַר בּוֹ: (שְׁמוֹת יב,ט)
"אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם",
וְהַשֵּׁנִי כַיּוֹצֵא בוֹ.
הָרִאשׁוֹן, נֶאֱמַר בּוֹ: (שְׁמוֹת יב,י)
"וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר",
וְהַשֵּׁנִי כַיּוֹצֵא בוֹ.
הָרִאשׁוֹן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת,
וְהַשֵּׁנִי דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
הָרִאשׁוֹן טָעוּן לִינָה,
וְהַשֵּׁנִי טָעוּן לִינָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין הַשֵּׁנִי טָעוּן לִינָה.
אֶלָּא כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה?
נִכְנָס וְשׁוֹחֵט אֶת פִּסְחוֹ בָעֲזָרָה,
וְיוֹצֵא וּמַסְפִּיד אֶת אָבִיו בְּבֵית פָּגִי. <מקום קרוב לירושלים>

הלכה ט
בִּזְמַן שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכָל בְּטֻמְאָה,
טְמֵא מֵת נִכְנָס לָעֲזָרָה וְאוֹכְלוֹ.
זָבִים וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת,
הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִכָּנְסוּ,
וְאִם נִכְנְסוּ, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.
רַבִּי לְעָזָר אוֹמֵר:
אִם נִכְנְסוּ, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּמִדְבַּר ה,ב)
"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב",
בְּשָׁעָה שֶׁטְּמֵא נֶפֶשׁ חַיָּב,
זָבִין וּמְצֹרָעִין חַיָּבִין;
בְּשָׁעָה שֶׁאֵין טְמֵא נֶפֶשׁ חַיָּב,
אֵין זָבֵין וּמְצֹרָעִין חַיָּבִין.
בִּזְמַן שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכָל בְּטֻמְאָה,
טְמֵא מֵת נִכְנָס לָעֲזָרָה וְשׁוֹחֵט.
זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת,
הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִשְׁחָטוּ,
וְאִם שָׁחֲטוּ, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
אִם שָׁחֲטוּ, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּקְרָא ז,יט-כ)
"כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר.
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר
מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיי וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו,
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ."
הַנִּשְׁחָט לַטְּהוֹרִין,
חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם טֻמְאָה.
הַנִּשְׁחָט לַטְּמֵאִין,
אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה.

הלכה י

פֶּסַח רִאשׁוֹן,
שׁוֹחֲטִין עַל הָאִשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
וְהַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה טְפֵלָה אֵצֶל אֲחֵרִים.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
פֶּסַח שֵׁנִי,
שׁוֹחֲטִין עַל הָאִשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר פֶּסַח רִאשׁוֹן.
רַבִּי לְעָזָר בֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
פֶּסַח רִאשׁוֹן עוֹשֶׂה טְפֵלָה אֵצֶל אֲחֵרִין,
וְאֵין עוֹשֶׂה פֶסַח שֵׁנִי.
אָמְרוּ לוֹ:
מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן,
שֶׁהֶעֱלָה אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ לַעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, <אשתו>
וְהֶחְזִירוּהוּ שֶׁמָּא יִקָּבַע הַדָּבָר חוֹבָה.
אָמַר לָהֶם:
לֹא 'שֶׁיִּקָּבַע הַדָּבָר חוֹבָה',
אֶלָּא 'שֶׁאֵין הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶסַח שֵׁנִי'.

הלכה יא

אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין פֶּסַח מִצְרָיִם לְפֶסַה דּוֹרוֹת:
פֶּסַח מִצְרָיִם, אֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת,
פֶּסַח דּוֹרוֹת, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
פֶּסַח מִצְרָיִם,
לֹא נָהֲגוּ בּוֹ דַּקִּין וּתְבַלֻּלִים, אֶתְנָן וּמְחִיר,
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת.

הלכה יב
פֶּסַח מִצְרָיִם, נֶאֱמַר בּוֹ: (שְׁמוֹת יב,ד)
"וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ,
בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת,
אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה."
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת.

הלכה יג
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אוֹמֵר אֲנִי,
אַף בְּפֶסַח דּוֹרוֹת נֶאֱמַר כֵּן,
וְכָל כָּךְ לָמָּה?
כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אָדָם שְׁכֵנוֹ הַקָּרוֹב אֶל בֵּיתוֹ,
וְיֵלֵךְ וְיַעֲשֶׂה פִסְחוֹ אֵצֶל חֲבֵרוֹ.
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (מִשְׁלֵי כז,י)
"טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק."

הלכה יד
פֶּסַח מִצְרָיִם,
לֹא הָיָה טָעוּן דָּמִים וַחֲלָבִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ,
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת.
פֶּסַח מִצְרָיִם, נֶאֱמַר בּוֹ: (שְׁמוֹת יב,כב)
"וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת",
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת.

הלכה טו
פֶּסַח מִצְרָיִם, נֶאֱמַר בּוֹ: (שְׁמוֹת יב,כב)
"וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר",
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת.

הלכה טז
פֶּסַח מִצְרָיִם,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹחֵט בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,
פֶּסַח דּוֹרוֹת,
כָּל יִשְׂרָאֵל שׁוֹחֲטִין בְּמָקוֹם אֶחָד.

הלכה יז
פֶּסַח מִצְרָיִם,
מְקוֹם אֲכִילָה, שָׁם הָיְתָה לִינָה.
פֶּסַח דּוֹרוֹת,
אוֹכְלִין בְּמָקוֹם אֶחָד, וְלָנִין בְּמָקוֹם אַחֵר.

הלכה יח
אֶחָד פֶּסַח מִצְרָיִם וְאֶחָד פֶּסַח דּוֹרוֹת,
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים שֶׁלֹּא מָלוּ,
וּשְׁפָחוֹת שֶׁלֹּא טָבְלוּ,
מְעַכְּבִין אוֹתוֹ מִלּוֹכַל בַּפֶּסַח.
רַבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אוֹמֵר אֲנִי,
בְּפֶסַח מִצְרָיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

הלכה יט
אֵלּוּ דְּבָרִים
שֶׁשָּׁוֶה בָּהֶן פֶּסַח מִצְרָיִם לְפֶסַח דּוֹרוֹת:
פֶּסַח מִצְרָיִם בְּשָׁלוֹשׁ כִּתִּים,
וּפֶסַח דּוֹרוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ.
פֶּסַח מִצְרָיִם, נֶאֱמַר בּוֹ: (שְׁמוֹת יב,ה)
"שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה",
פֶּסַח דּוֹרוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ.

הלכה כ
פֶּסַח מִצְרָיִם, נֶאֱמַר בּוֹ: (שְׁמוֹת יב,י)
"וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר".
פֶּסַח דּוֹרוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ.

הלכה כא
פֶּסַח מִצְרָיִם נוֹהֵג כָּל שִׁבְעָה,
פֶּסַח דּוֹרוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ.
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר:
אוֹמֵר אֲנִי,
שֶׁלֹּא נֶאֱסַר חָמֵץ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא יוֹם אֶחָד,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוֹת יג,ג-ד)
"וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם".

הלכה כב
פֶּסַח מִצְרָיִם טָעוּן שִׁיר,
וּפֶסַח דּוֹרוֹת טָעוּן שִׁיר.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק ט[עריכה]

הלכה א
פֶּסַח שֶׁנִּתְעָרַב בְּחֻלִּין,
יַקְדִּישׁ חֻלִּין לְשֵׁם פֶּסַח
וַהֲרֵי הֵן כִּשְׁנֵי זְבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ.
שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶן,
זֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד, וְזֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד.
זֶה מַמְנֶה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק,
וְזֶה מַמְנֶה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק.
זֶה בָּא אֵצֶל זֶה, וְזֶה בָּא אֵצֶל זֶה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר:
"אִם שֶׁלִּי פֶּסַח זֶה,
יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּךְ, וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלִּי,
וְאִם שֶׁלָּךְ הוּא פֶּסַח,
יָדַי מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלִּי, וְנִמְנֵיתִי עַל שֶׁלָּךְ."
שְׁתַּיִם שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה, <שתי חבורות>
שָׁלֹשׁ שֶׁלְּאַרְבָּעָה אַרְבָּעָה,
אַרְבַּע שֶׁלַּחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה,
חָמֵשׁ שֶׁלְּשִׁשָּׁה שִׁשָּׁה,
שֵׁשׁ שֶׁלְּשִׁבְעָה שִׁבְעָה,
שֶׁבַע שֶׁלִּשְׁמוֹנָה שְׁמוֹנָה,
שְׁמוֹנֶה שֶׁלְּתִשְׁעָה תִּשְׁעָה,
תֵּשַׁע שֶׁלַּעֲשָׂרָה עֲשָׂרָה,
מַמְנִין לָהֶם אֶחָד מִכָּל חֲבוֹרָה וַחֲבוֹרָה,
וּמֵחֲבוֹרָה אַחֲרוֹנָה שְׁנַיִם,
מַפְרִישִׁין פֶּסַח אֶחָד, וְאוֹמֵר:
"כָּל מִי שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ פֶּסַח זֶה,
יָדֵינוּ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ, וְנִמְנֵינוּ עַל שֶׁלּוֹ."
שָׁלֹשׁ שֶׁל שָׁנִים שָׁנִים,
אַרְבַּע שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה,
חָמֵשׁ שֶׁלְּאַרְבָּעָה אַרְבָּעָה,
שֵׁשׁ שֶׁלַּחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה,
שֶׁבַע שֶׁלְּשִׁשָּׁה שִׁשָּׁה,
שְׁמֹנָה שֶׁלְּשִׁבְעָה שִׁבְעָה,
תֵּשַׁע שֶׁלִּשְׁמֹנָה שְׁמֹנָה,
עֶשֶׂר שֶׁלְּתִשְׁעָה תִּשְׁעָה,
נִמְשָׁכִין לָהֶן אֶחָד מִכָּל חֲבוֹרָה וַחֲבוֹרָה,
וּמַפְרִישִׁין פֶּסַח אֶחָד, וְאוֹמֵר:
"מִי שֶׁהָיוּ שֶׁלּוֹ פֶּסַח זֶה,
יָדֵינוּ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ, וְנִמְנֵינוּ עַל שֶׁלּוֹ."
נִמְצְאוּ אוֹחֲזִין אֶת הַטְּפֵלָה
וּמַנִּיחִין אֶת הָעִקָּר.

הלכה ב

אָמַר לָהֶן וְאָמְרוּ לוֹ,
אוֹכְלִין מִן הָרִאשׁוֹן.
לֹא אָמַר לָהֶן וְלֹא אָמְרוּ לוֹ,
אֵינָן אַחֲרָאִין זֶה לַזֶּה.
מִכָּן, יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים,
וְקַל וָחֹמֶר לַטִּפְּשִׁים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (מִשְׁלֵי יז,כח)
"גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב",
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָכָם מַחֲרִישׁ!
"אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן."

הלכה ג

נִתְעָרְבוּ בָּעוֹלָה,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵי יָפֶה שֶׁבָּהֶן פֶּסַח,
וּבִדְמֵי יָפֶה שֶׁבָּהֶן עוֹלָה.
כְּבַר קָרַב פִּסְחוֹ,
יָבִיא בְדָמָיו פֶּסַח אַחֵר.
כְּבַר קָרְבָה עוֹלָתוֹ,
יָבִיא בְדָמֶיהָ עוֹלָה אַחֶרֶת.

הלכה ד
נִתְעָרְבוּ בְתוֹדָה,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן פֶּסַח,
וּבִדְמֵי יָפֶה שֶׁבָּהֶן תּוֹדָה.
קָרַב פִּסְחוֹ,
יָבִיא בְדָמָיו פֶּסַח אַחֵר.
קָרְבָה תּוֹדָתוֹ,
יָבִיא בְדָמֶיהָ תּוֹדָה אַחֶרֶת.

הלכה ה
נִתְעָרְבוּ בְחַטָּאוֹת,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן פֶּסַח,
וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן חַטָּאת.
קָרַב פִּסְחוֹ,
יָבִיא בְדָמָיו פֶּסַח אַחֵר.
קָרְבָה חַטָּאתוֹ,
יָבִיא בְדָמֶיהָ חַטָּאת אַחֶרֶת.

הלכה ו
נִתְעָרְבוּ בְאָשָׁם,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן פֶּסַח,
וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן אָשָׁם.
קָרַב פִּסְחוֹ,
יָבִיא בְדָמָיו פֶּסַח אַחֵר.
קָרַב אֲשָׁמוֹ,
יָבִיא בְדָמָיו אָשָׁם אַחֵר.

הלכה ז
נִתְעָרְבוּ בִשְׁלָמִים
שְׁנֵיהֶן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן פֶּסַח,
וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן שְׁלָמִים.
קָרַב פִּסְחוֹ,
יָבִיא בְדָמָיו פֶּסַח אַחֵר.
קָרְבוּ שְׁלָמִים,
יָבִיא בְדָמָיו שְׁלָמִים אֲחֵרִים.

הלכה ח
שְׁלָמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִשְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת הַפֶּסַח,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן שְׁלָמִים,
וְיֵאָכְלוּ לְיוֹם וְלַיְלָה עַד חֲצוֹת,
וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן שְׁלָמִים אֲחֵרִים,
וְיֵאָכְלוּ לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר:
שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת הַפֶּסַח,
הֲרֵי הֵן כַּפֶּסַח לְכָל דָּבָר,
אֶלָּא שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לְיוֹם וְלַיְלָה.

הלכה ט
נִתְעָרְבוּ בִבְכוֹר,
שְׁנֵיהֶן יִרְעוּ וְיִסְתָּאֲבוּ, וְיֵאָכְלוּ כַּבְּכוֹר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
זֶה יִשָּׁחֵט לְשֵׁם מַה שֶּׁהוּא,
וְזֶה יִשָּׁחֵט לְשֵׁם מַה שֶּׁהוּא,
וּשְׁנֵיהֶם יֵאָכְלוּ כַּפֶּסַח וְכִמְנוּיָיו שֶׁלַּפֶּסַח.
נִתְעָרְבוּ בְמַעֲשֵׂר,
שֵׁנִיהֶן יִרְעוּ וְיִסְתָּאֲבוּ, וְיֵאָכְלוּ כְּמַעֲשֵׂר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
זֶה יִשָּׁחֵט לְשֵׁם מַה שֶּׁהוּא,
וְזֶה יִשָּׁחֵט לְשֵׁם מַה שֶּׁהוּא,
וּשְׁנֵיהֶם יֵאָכְלוּ כַּפֶּסַח וְכִמְנוּיָיו שֶׁלַּפֶּסַח.

הלכה י
בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָזֶה,
שְׁנֵיהֶם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
זֶה יִשָּׁחֵט לְשֵׁם מַה שֶּׁהוּא,
וְזֶה יִשָּׁחֵט לְשֵׁם מַה שֶּׁהוּא,
וּשְׁנֵיהֶם יֵאָכְלוּ כְאֶחָד,
מִפְּנֵי שֶׁמַּתַּן דָּמָן שָׁוֶה.
וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר
בְּאָשָׂם וּשְׁלָמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָזֶה.
וְלֹא הוֹדוּ חֲכָמִים לְרַבִּי שִׁמְעוֹן
בְּמֵבִיא קֳדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁנִּתְעָרְבוּ חַיִּין,
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁנִּתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין,
יֵאָכְלוּ כַחָמוּר שֶׁבָּהֶן.

הלכה יא
נִתְעָרְבוּ בִפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין,
אוֹ בְחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה,
תְּעֻבַּר צוּרָתָן, וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרִיפָה.

הלכה יב

הַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ וְאָבַד,
וְהִפְרִישׁ אַחֵר תַּחְתָּיו,
וְלֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבוֹ עַד שֶׁנִּמְצָא הָרִאשׁוֹן,
וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִין,
יָבִיא אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.
כְּדִבְרֵי חֲכָמִים.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
מִצְוָה לְהָבִיא אֶת הָרִאשׁוֹן,
וְאִם הָיָה הַשֵּׁנִי מִן הַמֻּבְחָר, יְבִיאֶנּוּ,
וְהָרִאשׁוֹן יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאַב, וְיִמָּכֵר,
וְיָבִיא בְדָמָיו שְׁלָמִים לְשִׁשָּׁה עָשָׂר.
הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְפִסְחוֹ וְאָבָדוּ,
וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֵּיהֶן,
וְלֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן פֶּסַח
עַד שֶׁנִּמְצְאוּ מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ פֶּסַח וְיִקְרַב,
וְהַשְּׁאָר, יָבִיא בָהֶן שְׁלָמִים לְשִׁשָּׁה עָשָׂר.
הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְפִסְחוֹ וְאָבָדוּ,
וְהִפְרִישׁ פֶּסַח תַּחְתֵּיהֶן,
וְלֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבוֹ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ מָעוֹת,
הַמָּעוֹת, יָבִיא בָהֶן פֶּסַח וְיִקְרַב,
וְהַפֶּסַח יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאַב, וְיִמָּכֵר,
וְיָבִיא בְדָמָיו שְׁלָמִים לְשִׁשָּׁה עָשָׂר.

הלכה יג
הַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ וְאָבַד,
וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתָּיו,
וְלֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן פֶּסַח עַד שֶׁנִּמְצָא פֶּסַח,
פֶּסַח יִקְרַב,
וְיָבִיא מֵהַמָּעוֹת שְׁלָמִים לְשִׁשָּׁה עָשָׂר.
הַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ וְאָבַד,
וְהִפְרִישׁ אַחֵר תַּחְתָּיו וְהִקְרִיבוֹ,
וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא רִאשׁוֹן,
הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב שְׁלָמִים לְשִׁשָּׁה עָשָׂר.

הלכה יד
הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְפִסְחוֹ וְאָבָדוּ,
וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֵּיהֶן,
וְלָקַח בָּהֶן פֶּסַח וְהִקְרִיבוֹ,
וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
יָבִיא בָהֶן שְׁלָמִים לְשִׁשָּׁה עָשָׂר.

הלכה טו
הַפֶּסַח שֶׁנִּמְצָא בִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר,
יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאַב.
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, יִקְרַב שְׁלָמִים.
רַבִּי לְעָזָר אוֹמֵר:
קֹדֶם חֲצוֹת,
יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאַב וְיִמָּכֵר,
וְיָבִיא בְדָמָיו שְׁלָמִים.
לְאַחַר חֲצוֹת,
הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב שְׁלָמִים.
הַפֶּסַח שֶׁלֹּא קָרַב בָּרִאשׁוֹן, יִקְרַב בַּשֵּׁנִי.
לֹא קָרַב בַּשֵּׁנִי, יִקְרַב בַּשְּׁלִישִׁי.
מָעוֹת שֶׁלֹּא קָרְבוּ בָרִאשׁוֹן, יִקְרְבוּ בַשֵּׁנִי.
לֹא קָרְבוּ בַשֵּׁנִי, יִקְרְבוּ בַשְּׁלִישִׁי.
חֲגִיגָה שֶׁלֹּא קָרְבָה בָרִאשׁוֹן, תִּקְרַב בַּשֵּׁנִי.
לֹא קָרְבָה בַשֵּׁנִי, תִּקְרַב בַּשְּׁלִישִׁי.

הלכה טז
הַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ וָמֵת,
אִם הָיָה בְנוֹ מֻמְנֶה עִמּוֹ,
יְבִיאֶנּוּ אַחֲרָיו לְשֵׁם פֶּסַח.
וְאִם לָאו,
יְבִיאֵם שְׁלָמִים לְשִׁשָּׁה עָשָׂר.

הלכה יז
הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְפִסְחוֹ וָמֵת,
אִם הָיָה בְנוֹ מֻמְנֶה עִמּוֹ,
יָבִיא בָהֶם אַחֲרָיו פֶּסַח.
וְאִם לָאו,
יָבִיא בָּהֶן שְׁלָמִים לְשִׁשָּׁה עָשָׂר.

הלכה יח
תְּמוּרַת הַפֶּסַח,
וְלַד תְּמוּרַת הַפֶּסַח,
וַלְדָן, וְלַד וַלְדָן עַד סוֹף הָעוֹלָם,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵיהֶן שְׁלָמִים.
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
וְלָדוֹת עַצְמָן יִקָּרְבוּ שְׁלָמִים.
תְּמוּרַת שְׁלָמִים, וְלַד תְּמוּרַת שְׁלָמִים,
וּוַלְדָן וּוְלַד וַלְדָן עַד סוֹף הָעוֹלָם,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵיהֶן שְׁלָמִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
וְלָדוֹת עַצְמָן יִקָּרְבוּ שְׁלָמִים.

הלכה יח
תְּמוּרַת הַפֶּסַח,
וְלַד תְּמוּרַת הַפֶּסַח,
וַלְדָן, וְלַד וַלְדָן עַד סוֹף הָעוֹלָם,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵיהֶן שְׁלָמִים.
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
וְלָדוֹת עַצְמָן יִקָּרְבוּ שְׁלָמִים.
תְּמוּרַת שְׁלָמִים, וְלַד תְּמוּרַת שְׁלָמִים,
וּוַלְדָן וּוְלַד וַלְדָן עַד סוֹף הָעוֹלָם,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵיהֶן שְׁלָמִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
וְלָדוֹת עַצְמָן יִקָּרְבוּ שְׁלָמִים.

הלכה יט
הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָתוֹ, לְפִסְחוֹ, וְלַאֲשָׁמוֹ,
עוֹשָׂה תְּמוּרָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
לְעוֹלָתוֹ עוֹשָׂה תְּמוּרָה,
לְפִסְחוֹ וְלַאֲשָׁמוֹ, אֵין עוֹשָׂה תְּמוּרָה.
אֵין לָךְ דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה תְּמוּרָה,
אֶלָּא דָּבָר הָרוֹעֶה וּמִסְתָּאֵב.
אָמַר רַבִּי:
רוֹאֶה אֲנִי דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּפֶּסַח,
שֶׁמָּה הִקְדִּישׁ פֶּסַח, בָּאוּ שְׁלָמִים?

הלכה כ
הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ,
תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאַב, וְתִמָּכֵר,
וְיִפְּלוּ דָמֶיהָ לְפֶסַח.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
תִּמָּכֵר שֶׁלֹּא בְמוּם.
יָלְדָה זָכָר,
יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאַב, וְיִמָּכֵר,
וְיָבִיא בְדָמָיו פֶּסַח.
רַבִּי לְעָזָר אוֹמֵר:
הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב פֶּסַח.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ליברמן) פֶּרֶק י[עריכה]

הלכה א
עֶרֶב פְּסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה,
לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,
לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב.
וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כוֹסוֹת שֶׁלַּיַּיִן
שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית,
בֵּין חַי, בֵּין מָזוּג, בֵּין חָדָשׁ, בֵּין יָשָׁן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בוֹ טַעַם יַיִן וּמַרְאֶה.

הלכה ב
מָזְגוּ לוֹ כוֹס רִאשׁוֹן,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן,
שֶׁהַיּוֹם גּוֹרֵם לַיַּיִן שֶׁיָּבֹא,
וּכְבַר קָדַשׁ הַיּוֹם, וַעֲדַיִן יַיִן לֹא בָא.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם,
שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדֻשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמַר.

הלכה ג
דָּבָר אַחֵר:
בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה,
וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה.
וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל.

הלכה ד
מִצְוָה עַל אָדָם לְשַׂמֵּחַ בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ בָרֶגֶל.
בַּמֶּה מְשַׂמְּחָן?
בְּיַיִן, דִּכְתִיב: (תְּהִלִּים קד,טו)
"וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ."
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
נָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶם,
וּקְטַנִּים בָּרָאוּי לָהֶם.

הלכה ה
הַשַּׁמָּשׁ מְכַבֵּשׁ בִּבְנֵי מֵעַיִם, <מטבל במי מלח>
וְנוֹתֵן לִפְנֵי הָאוֹרְחִין.
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר,
זֵכֶר לַדָּבָר: (יִרְמְיָה ד,ג)
"נִירוּ לָכֶם נִיר, וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קֹצִים."

הלכה ו
הַמַּקְרֵא אֶת הַהַלֵּל,
הֵם הוֹלְכִין אֶצְלוֹ וְקוֹרִין,
וְהוּא, אֵין הוֹלֵךְ אֶצְלָם.

הלכה ז
הַמַּקְרֵא אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו קְטַנִּים,
צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹנֶה עִמָּהֶן בְּמָקוֹם שֶׁעוֹנִין.
בְּאֵי זֶה מָקוֹם הוּא עוֹנֶה?
הִגִּיעַ לְ"בָּרוּךְ הַבָּא",
אוֹמֵר עִמָּהֶן "בְּשֵׁם יי".
הִגִּיעַ לְ"בֵּרַכְנוּכֶם", אוֹמֵר עִמָּהֶן "מִבֵּית יי."

הלכה ח

בְּנֵי הָעִיר שֶׁאֵין לָהֶן מִי שֶׁיַּקְרֵא אֶת הַהַלֵּל,
הוֹלְכִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקוֹרִין פֶּרֶק רִאשׁוֹן,
וְהוֹלְכִין וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין,
וְחוֹזְרִין וּבָאִין וְגוֹמְרִין אֶת כֻּלּוֹ.
וְאִם אֵי אֶפְשָׁר לָהֶן, גּוֹמְרִין אֶת כֻּלּוֹ.
הַהַלֵּל, אֵין פּוֹחֲתִין מִמֶּנּוּ,
וְאֵין מוֹסִיפִין עָלָיו.

הלכה ט
רַבִּי לְעָזָר בֶּן פַּרְטָא הָיָה פּוֹשֵׁט בּוֹ דְּבָרִים. <לא היה כופל>
רַבִּי הָיָה כּוֹפֵל בּוֹ דְּבָרִים.
רַבִּי לְעָזָר אָמַר:
חוֹטְפִין מַצָּה לַתִּינוֹקוֹת,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ לֹא אָכַל אֶלָּא פַּרְפֶּרֶת אַחַת,
אֲפִלּוּ לֹא טָבַל אֶלָּא חֲזֶרֶת אַחַת,
חוֹטְפִין מַצָּה לַתִּינוֹקוֹת,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ.

עַד הֵיכָן הוּא אוֹמֵר?

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
עַד "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה", (תְּהִלִּים קיג,ט)
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
עַד "חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם". (תְּהִלִּים קיד,ח)
וְחוֹתֵם בַּגְּאֻלָּה.
אָמְרוּ בֵית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל:
וְכִי כְּבַר יָצְאוּ, שֶׁמַּזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם?
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל:
אֲפִלּוּ הוּא מַמְתִּין עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר,
הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יָצְאוּ עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם,
הֵיאָךְ אוֹמֵר אֶת הַגְּאֻלָּה, וַעֲדַיִן לֹא נִגְאָלוּ?
הַמַּצָּה וְהַחֲזֶרֶת וְהַחֲרֹסֶת,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה
רַבִּי לְעָזָר בֵּי רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
מִצְוָה.
בַּמִּקְדָּשׁ, מְבִיאִין לְפָנָיו גּוּפוֹ שֶׁלַּפֶּסַח.

הלכה י
מַעֲשֶׂה וְאָמַר לָהֶם רַבִּי לְעָזָר בֵּרַבִּי צָדוֹק
לְתַגָּרֵי לוֹד:
"בֹּאוּ וּטְלוּ לָכֶם תַּבְלֵי מִצְוָה!"

הלכה יא
אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֶפִּיקוֹמוֹן.
כְּגוֹן אֱגוֹזִין, תְּמָרִים, וְקָלִיּוֹת.
חַיָּב אָדָם לַעֲסֹק בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח כָּל הַלַּיְלָה,
אֲפִלּוּ בֵינוֹ לְבֵין בְּנוֹ,
אֲפִלּוּ בֵינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ,
אֲפִלּוּ בֵינוֹ לְבֵין תַּלְמִידוֹ.

הלכה יב

מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים,
שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בְּבֵית בַּיְתוֹס בֶּן זוֹנִין בְּלוֹד,
וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח כָּל הַלַּיְלָה,
עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר.
הִגְבִּיהוּ מִלִּפְנֵיהֶן וְנִעָרוּ, <סילקו את השלחן ועזבו>
וְהָלְכוּ לָהֶן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

הלכה יג

אֵי זוֹ הִיא בִּרְכַּת הַפֶּסַח?
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לוֹכַל הַפֶּסַח."
אֵי זוֹ הִיא בִּרְכַּת הַזֶּבַח? <החגיגה>
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לוֹכַל הַזֶּבַח."

סליקא מסכתא