תוספתא סנהדרין פרק יא הלכה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלכה קודמת - תוספתא - סדר נזיקין - מסכת סנהדרין - הלכה הבאה


תוספתא[עריכה]

ר' שמעון בן יהודה אומר משם ר"ש (ב) הנוי והכח והעושר והחכמה והשיבה {א} והתפארת ובנים - לצדיקים, נאים להם ונאה לעולם שנאמר (משלי ט"ז) עטרת תפארת שיבה וגו' ואומר (שם י"ז) עטרת זקנים בני בנים וגו' ואומר (שם כ') *עטרת בחורים כֹחם והדר זקנים שיבה ואומר (ישעיה כ"ד) ונגד זקניו כבוד.

רבי שמעון בן מנסיא אומר אלו ז' מידות שמנו חכמים בצדיקים כולן נתקיימו [ג] ברבי ובבניו.

פירושים[עריכה]

נוסחאות כ"י[עריכה]

{א} - והכבוד:

מצפה שמואל[עריכה]

(ב) - ברייתא אבות פ"ו ובאדר"נ פ"א וירושלמי פי"א הל"ג:

מגן אברהם[עריכה]

[ג] - וצ"ע מה עניין זה לכאן:

חסדי דוד[עריכה]

רשב"י ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר"ש: הך ר"ש סתם הוא ר"ש בן יוחאי. והא דמני הנוי אע"ג דאיתא בתענית גבי ההיא דר"י אי הוו סני טפי הוי גמירי וע"ש בפירש"י וצ"ל דפי' של נוי כאן הוא בלי מום אבל לא יפה תאר:

מנחת בכורים[עריכה]

רשב"י: איידי דבן סורר דאמרינן ראו גדולים שגדלתם מייתי שהבנים נאה לצדיקים כשהבן צדיק ולחנם הניח המ"א בצ"ע:
והתפארת והכבוד: גרסינן ונפקא לן מתפארת כמבואר פ"ו בברייתא דאבות ופ"ק באדר"נ: