תוספתא/כתובות/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תוספתא · כתובות · ד· >>


הלכה א[עריכה]

יפה כח הבעל מכח האב וכח האב מכח הבעל יפה כח הבעל שהבעל אוכל פירות בחייה מה שאין כן באב יפה כח האב שהבעל חייב במזונותיה בפרקונה ובקבורתה מקום שנהגו להספיד מספיד מה שאין כן באב.

הלכה ב[עריכה]

יפה כח אשה מכח יבמה [וכח] יבמה מכח אשה יפה כח אשה שהאשה אוכלת בתרומה כיון שנכנסה לחופה אע"פ שלא נבעלה משא"כ ביבמה יפה כח יבמה שהבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון אפילו בבית אביה קנה משא"כ באשה.

הלכה ג[עריכה]

הלך האב [עם שלוחיה או] עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל [היתה] לה חצר בדרך [נכנסה] ולנה בתוכה או שנכנסה לחופה שלא לשם נשואין ומתה אע"פ שכתובתה אצל בעלה אביה יורשה מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל [היתה] לה חצר בדרך ונכנסה ולנה בתוכה או שנכנסה לחופה לשם נשואין [ומתה] אע"פ שכתובתה אצל אביה בעלה יורשה במה ד"א בכתובתה אבל בתרומה אין אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה.

הלכה ד[עריכה]

נשבית אין חייב לפדותה בד"א בשבוית מלכות אבל בשבוית [ליסטות] פודה אם רצה לקיים יקיים ואם לאו יוציא ויתן כתובה [מנה] נשבית לאחר מיתת בעלה אין [יבמין] חייבין לפדותה ולא עוד אלא אפילו נשבית בחיי בעלה ולאחר כן מת בעלה אין [יבמין] חייבין לפדותה.

הלכה ה[עריכה]

היתה ניזונית מנכסיו וצריכה רפואה הרי היא כמזונות רשב"ג אומר רפואה שיש לה קצבה [נתרפא מכתובתה ושאין לה] קצבה הרי היא כמזונות היו שני בצורת ואמר לה טלי גיטיך וכתובתיך צאי ופרנסי את עצמיך הרשות בידו.

הלכה ו[עריכה]

לא כתב לה בנין דכרין דיהויין לך מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך יתיר על חולקיהון דעם אחוהון חייב שהוא תנאי ב"ד כל הארצות כותבין כאנשי ירושלים.

הלכה ז[עריכה]

נושא אדם אשה ופוסק עמה על מנת שלא לזון על מנת שלא לפרנס ולא עוד אלא שפוסק [עמה] ע"מ שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה מעשה ביהושע בנו של ר"ע שנשא אשה ופסק עמה ע"מ שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה [היו] שני בצורות [עמדו וחלקו] התחילה קובלת עליו לחכמים וכשבא לבית דין אמר להם היא נאמנת עלי יתר מכל אדם אמרה להם ודאי כך התנה עמי אמרו לה חכמים אין כלום אחר הקיצה.

הלכה ח[עריכה]

מצוה לזון את הבנות ואין צריך לומר את הבנים ר' יוחנן בן ברוקה אומר חובה לזון את הבנות.

הלכה ט[עריכה]

[דרש הלל הזקן לשון הדיוט כשהיו בני אלכסנדריא מקדשין נשים אחד בא וחוטפה מן השוק ובא מעשה לפני חכמים בקשו לעשות בניהן ממזרין אמר להם הלל הזקן הוציאו לי כתובת אמותיכן הוציאו לו וכתוב בה משתכנסי לביתי תיהוי לי לאנתו כדת משה וישראל].

הלכה י[עריכה]

[דרש ר' מאיר] המקבל שדה מחבירו ומשזכה בה הובירה שמין [אותה] כמה היא ראויה לעשות ונותן לו שכך כותב לו אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא.

הלכה יא[עריכה]

דרש ר' יהושע מביא אדם על אשתו כל קרבנות שהיא חייבת אפי' אכלה את החלב ואפילו חללה את השבת שכך כותב לה ואחרי דאיתאי ליך עלאי] מן קדמת דנא. שברה לו מקצת כתובתה שברה לו את כולה שכך היא כותבת לו [אחרי דאיתאי ליך עלאי] מן קדמת דנא.

הלכה יב[עריכה]

[דרש ר' יהושע בן קרחה] המלוה את חבירו לא ימשכנו יותר מחובו שכך כותב לו [תשלמתא מנכסיא דאית לי מנכסיא דקניתי מן קדמת דנא].

הלכה יג[עריכה]

[דרש ר' יוסי הגלילי מקום שגובין כתובה מלוה גובין אותה מלוה ואין גובין את הכתובה מקום שכופלין את הכתובה] אין גובין אלא מחצה.

הלכה יד[עריכה]

אבי הבן שנעשה ערב לכתובת כלתו אם יש נכסים לבן גובין משל בן ואם לאו גובין משל אב עשה האב בית או שדה אפותיקי לכתובת כלתו בין כך ובין כך גובין מהן.

הלכה טו[עריכה]

מי שיצא למדינת הים [ואמרו לו מת בנך] ועמד וכתב כל נכסיו [במתנה] ואח"כ נודע שבנו קיים מתנתו [קיימת] ר' שמעון בן מנסיא אומר אין מתנתו [קיימת] שאילו היה יודע שבנו קיים לא היה [נותן] היה חולה ומוטל במטה אמרו לו נכסים למי אמר להם דמיתי שיש לי בן עכשיו שאין לי בן נכסי לפלוני ואח"כ נודע שיש לו בן לא אמר כלום היה חולה ומוטל במטה אמרו לו נכסיך למי אמר להם דמיתי שאשתי מעוברת עכשיו שאין אשתי מעוברת נכסי לפלוני ואח"כ נודע שאשתו מעוברת לא אמר כלום.

הלכה טז[עריכה]

גר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו ואח"כ נודע שיש לו בנים במדה"י [ושאשתו] מעוברת כולם חייבין להחזיר החזירו הכל ומתו בניו [והפילה] אשתו מחזיק בשניה זכה בראשונה לא זכה.

הלכה יז[עריכה]

הבנות בין שנישאו עד שלא בגרו ובין בגרו עד שלא נישאו אבדו מזונותיהן ולא אבדו פרנסתן ר' שמעון בן אלעזר אומר אף אבדו פרנסתן כיצד עושות שוכרות להן בעלים [וגובין] להן פרנסתן.

הלכה יח[עריכה]

אחד נכסים שיש להן אחריות וא' נכסים שאין להן אחריות [נפרעין מהן למזון האשה והבנות דברי ר' יוסי ר' אלעזר בר' שמעון אומר נכסים שיש להן אחריות בנים מוציאין מידי בנים ובנות מידי בנות ובנות מידי בנים אבל לא בנים מידי בנות נכסים שאין להם אחריות בנים מוציאין מידי בנים ובנות מידי בנות ובנים מידי בנות אבל לא בנות מידי בנים] בין ששעבד האב בחייו בין ששעבדו [יורשין] אחר מיתת אביהן אין נפרעין מהן לענין כתובה אבל לפרנסה גובין מהן.