תוספתא/זבים/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · תוספתא · זבים · ג · >>


הלכה א[עריכה]

חומר בזב שאין בזבה ובה שאין בזב שהזב טעון ביאת מים חיים והזבה אינה טעונה ביאת מים חיים. זב מטמא בזיבת בן יומו וזבה לעשרת ימים. זב אם ראה שלש ראיות לג' ימים מטמא בהן זבה פעמים שהיא רואה שלשה ראיות לשלשה ימים ואינה מטמאה בהן. זב אין הימים שלו עומדין לפניו משא"כ בזבה. זב נזקק לספירת שבעה בשתי ראיות משא"כ בזבה. זב אין מינו סותרו משא"כ בזבה. חומר בזבה שהזבה מטמאה משכב ומושב בראייה כל שהוא מטמאה את בועלה ומטמאה מעת לעת ומטמאה מבפנים כבחוץ ומטמאה באונסין ומטמאה באודם משא"כ בזב.

הלכה ב[עריכה]

חומר בזב שאין בטמא מת ובטמא מת מה שאין בזב שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים ועל גביו מדף לטמא אוכלין ומשקין זובו ורוקו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה ומטמאין אוכלין ומשקין וכלי שטף במגע וכלי חרס בהיסט וחייב בקרבן וטעון ביאת מים חיים משא"כ בטמא מת. חומר בטמא מת שטמא מת טעון הזאה שלישי [ושביעי] משא"כ בזב.

הלכה ג[עריכה]

חומר בזב מה שאין במצורע ובמצורע שאין בזב. זב טעון ביאת מים חיים משא"כ במצורע. חומר במצורע שהמצורע מטמא בביאה וטעון הזאה משא"כ בזב. חומר בזבה שאין במצורע ובמצורע שאין בזבה. שזבה מטמאה את בועלה משא"כ במצורע. חומר במצורעת שהמצורעת מטמאה בביאה וטעונה הזאת מים חיים משא"כ בזבה.