תוספתא/בבא בתרא/ח
הלכה א
[עריכה]הכותב נכסיו לאחר והיה כהן והיו בהן עבדים אף על פי שאמר הלה אי אפשי בהן הרי אלו אוכלין בתרומה רבן שמעון בן גמליאל אומר כהן שאמר הלה אי אפשי בהן זכו בהן היורשין. הכותב נכסיו לעשרה בין שזכה אחד מהן ובין שזכו כולן זכו כולן כתב והעלה להם בערכים זכתה להן הערכים. המוציא עשרה עבדים בני חורין בין שיצא אחד מהן ובין שיצאו כולן יצאו כולן. כתב והעלה להן בערכים זכתה להן הערכים. האומר תנו שדה לפלוני ואם מת פלוני לפלוני ואם מת ינתנו לשני השני אוכל פירות ינתנו לשלישי מת השני עד שלא מת הראשון אוכל פירותיו ואם מת ינתנו לשלישי מת השלישי עד שלא ימות השני השני אוכל פירות ואם מת יחזרו ליורשי הנותן הראשון מוכר קרקע ואוכל פירות רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד.
הלכה ב
[עריכה]שנים שהיו באין ממדינת הים אע"פ שמשאן ומתנן ומאכלן ומשקן כאחד ומת אחד מהן אין חבירו יורשו ואם היה נוהג בו משום אחוה חבירו יורשו משיצא הוא ובנו למדינת הים ובא ועמו אחד ואמר זה אחי שניתן לי במדינת הים ולו חמשה אחין ולפניהן בית חמשת כורין הן אין נותנין לו כלום והוא נותן להן שתות בחלקו מת הוא נוטל מה שנתן והשאר מביאין לאמצע וחולקין משיצאו הוא ואביו למדינת הים ומת הבן או שמת האב לעולם נכסיו בחזקת זקן.
הלכה ג
[עריכה]הכותב דייתיקי והיה מתיירא מן היורשין נכנסין אצלו כמבקרין אותו שומעים דבריו מבפנים ויוצאין וכותבין מבחוץ בריא שכתב דייתיקי שכיב מרע שכתב נכסיו מתנה אע"פ שזיכה לאחר מתנה לא עשה כלום אבל הכותב נכסיו בשם חבירו וזיכה לאחר מיתה דבריו קיימין. הכותב דייתיקי יכול לחזור בו מתנה אין יכול לחזור בו איזה הוא דייתיקי דא תהא לי לעמוד ולהיות אם מתי ינתנו נכסי לפלוני איזו היא מתנה מן היום ינתנו לפלוני. הכותב דייתיקי עד שלא זכה בין הוא ובין אחר יכול לחזור בו משזכה בין הוא ובין אחר אין יכול לחזור בו. אפוטרופין עד שלא החזיקו בנכסי יתומין יכולין לחזור בהן משהחזיקו בנכסי יתומים אין יכולין לחזור בהן אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע שמינוהו ב"ד [לא] ישבע אבא שאול אומר אף שמינהו בית דין ישבע מפני שהוא כנושא שכר.
הלכה ד
[עריכה]אפוטרופין תורמין ומעשרין על נכסי יתומין מוכרין בתים שדות וכרמים בהמה עבדים ושפחות להאכיל יתומים לעשות להם סוכה לולב וציצית וכל מצות האמורות בתורה ולקנות להם ספר תורה ונביאים דבר הקצוב מן התורה אבל אין פודין עליהן שבויין ואין פוסקין עליהן צדקה בבית הכנסת לעניים דבר שאינו קצוב מן התורה. אינן רשאין להוציא עבדיהם בני חורין אבל מוכרין אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן בני חורין רבי אומר אומר אני שנותן דמיו ופודה את עצמו. אין מוכרין ברחוק ליקח בקרוב ברע ליקח ביפה אין דנין לחוב ולזכות להכניס ולהוציא ליתומים אלא א"כ נטלו רשות מב"ד וצריכין אפוטרופין לחשב עם היתומים באחרונה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין ליתומין אלא מה שהניחו להם אפוטרופין. מוכרין עבדים ליקח בהן קרקעות אבל לא קרקעות ליקח בהן עבדים רבן שמעון בן גמליאל אומר אף לא עבדים ליקח בהן קרקעות. אין ב"ד עושין אפוטרופין נשים ועבדים לכתחלה ואם מינה אותן אביהן בחייו עושין אותן אפוטרופין. כתב בשטר מעות וכלים יש לי ביד פלוני רשאין העדים לחתום אבל אינו גובה עד שיביא ראיה רבי אומר אומר אני שלא יחתמו עד שיטלו רשות מב"ד וכשהוא גובה אינו צריך שיביא ראיה. הניח בנים גדולים וקטנים והיו גדולים נזונים ובאין בשתיקה לא יאמרו קטנים הרי אנו נזונים כדרך שניזנתם אתם. נשאו גדולים בחיי אביהן לא יאמרו קטנים הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם ולא עוד אלא אפילו הניח להם עבדים ושפחות כלי כסף וכלי זהב הרי אלו של עצמן. הניח בנות גדולות וקטנות והיו גדולות נזונות ובאות בשתיקה לא יאמרו קטנות הרי אנו נזונות כדרך שניזנתם אתם. נישאו גדולות בחיי אביהן לא יאמרו קטנות הרי אנו נושאות כדרך שנשאתם אתם ולא עוד אלא אפילו הניח להן אביהן עבדים ושפחות כלי כסף וכלי זהב הרי אלו של עצמן.