תולדות תנאים ואמוראים/ת/ר' תנחום בר ירמיה
ר' תנחום בר ירמיה[עריכה]
נזכר בירושלמי ברכות ס"פד וסוף מעשרות.
ויסופר גיטין פ"א סה"ב שהיה בעיר חפר והורה שם א"ל ולא כן אלפן רבי שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק יב' מיל והא ר' מנא רבן יתיב בציפורן, א"ל ייתי עלי דלא ידעית, ובסהדרין ה: מובא ר' תנחום בריה דר' אמי איקלע לחתר דרש להו - א,ל לאו ר' מני דמן צור איכא הכא - א"ל לאו אדעתאי.
ובשביעית פ"ו ה"א איתא המעשה על ר' תנחום בר חייא, ובתנחומא אחרי-ו הגרסא ר' נחום בר ירמיה, ובויק"ר פ"כ-ז הגרסא כבירושלמי גיטין.
ונראה בבירור שהצדק כגרסת הירושל' גיטין כי אי אפשר לומר כגרסת שביעית, כידוע שר' תנחום בר חייא היה תלמיד ר' סימון כמבואר בערכו ואיך יהיה תלמיד ר' מנא, ואי אפשר לומר שהוא ר' מנא הראשון יען שזה ר' מנא היה בטבריא ולא בציפורי, ומה שהקשה שר' מנא היה בציפורי, ל"ק מידי כי באמת היה כמעט כל ימיו בטבריא מקום אביו ר' יונה ורבו ר' יוסי, וגם היה הולך תמיד לקיסרין, ואך לעת זקנותו הלך לציפורי מקום ר' חנינא שהיה שם הראש, ור' חנינא מחל לו כבודו ור' מנא נתמנה לראש ולכן לא ידע ר' תנחום בר ירמיה מזה וזה ברור.
ובתנחומא צ"ל ר' תנחום תחת ר' נחום.
ונזכרה בב"ר פ"ג-ח דרשה ממנו.