תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אבינא (או אבונא ובבבלי לפעמים רבינא)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



ר' אבינא (או אבונא ובבבלי לפעמים רבינא)[עריכה]

הוא היה בבבל תלמידו דר"ה כמפורש גיטין סו., וכן קיבל מרב ירמיה בר אבא כשבת קלז: ר' אבינא א"ר ירמיה בר אבא אמר רב, וכן מה שמצינו פאה פ"ג ה"ז, נדרים פ"ד ה"א, ר' אבינא א"ר ירמיה, ובנדרים פ"א ה"א א"ר אבינא, ר' ירמיה בעי אהן יוסטא וכו', הוא רב ירמיה בר אבא, ובשבת פ"א הס"ד אר"ז בר אבונה בשם רב ירמיה, צ"ל אר"ז בשם ר' אבינא בשם רב ירמיה (בר אבא) כידוע שר"י בר אבא נקרא בירושלמי כמה פעמים בשם סתם ר' ירמיה, וכן הוא ב"מ ר"פו רב בינה ר' ירמיה בשם רב, וכן היה בידו קבלות שאמר בשם רב ככתובות פי"ג ה"ד, סנהדרין פ"ג ה"ז.

וכן קיבל מרב חסדא כפסחים נט. רבינא אמר רב חסדא, וכתובות כד: מחלוקת רב חסדא ור' אבינא.

וכן מצינו בכתובות נג. ר' אבינא בעי מרב ששת, ובכורות טו. בעי רבינא מרב ששת, (וזה יען שרבינא ור' אבינא אחד הוא, וכן כתב הרשב"ם ב"ב עד. שרבינא הוא כמו ר' אבינא).

וכן מצינו חולין נו: ר' אבינא אמר גניבא אמר רב, ושם מד. גרס רבינא אמר גניבא.

והיה גדול כ"כ עד שהורה הוראות לבני פקתא דערבות (והיא עיר בסביבות סורא כמו"ק טו. שרב הורה להם), ואח"כ הלך לא"י והיה שם מגדולי הדור.

עם ר' אימי כשביעית פ"ד ה"ב, עם ר' זעירא ור' יעקב בר אחא ישב ביחד כפסחים פ"ה ה"ה, יומא פ"א ה"א ד:, וכן מצינו שר"ז שאלו בכתובות פ"ט סה"ה.

ובגיטין סו. ובירושלמי שם פ"ו ה"ה יסופר שגניבא יצא למקטלא כי הוה נפיק אמר הבו ד' מאה זוזי לר' אבינא מחמרא דנהר פינא אר"ז דרא ר' אבינא לסלתיה ואזל לגביה דרב הונא רביה, (פירש שילך לבבל ולפי שיטת ר"ה יגבה הירושה) ולא לפלא מה שגניבא נתן לו הירושה יען כי הוא כמעט האחד שהיה תלמידו לאמר בשמו, (ובספר חקרי לב ח"א צד 2 שגג בזה וחשב שהוא רבינא חברו דרב אשי).

האומרים בשמו מצינו את ר' אילא כירושלמי רפ"ג דיבמות, ר' יונה ור' יוסי כשביעית פ"ב ה"ג, ובחלה פ"א סה"א ר' יוסי בשמו, ר' יוסי בר' בון בשמו חלה פ"א סה"ג ר' יעקב בר אחא בשמו שביעית פ"ח ה"ז, כלאים פ"ז ה"ג. ר' זריקן מצינו כלאים פ"ט ה"ב שאמר יהבו לר' אבינא ביעתא במפה, ונראה שהיה כמו חברים עם ר' אבין ואף שלא מצינו שדברו פא"פ אבל מצינו ברכות ז. ל. א"ר אבין ואיתימא ר' אבינא, וכל מצינו בכורות לג. במערבא אמרי משמיה דרבינא, ובתמורה כד. הגרסא ר' אבין ושניהם צדקו שהיה מסופק להם מי הוא בעל המאמר, אבל א"א לומר שהוא רבינא חברו דרב אשי יען שבימיו כבר נחרבו כל ישיבות בא"י.

ונזכר קידושין עא., ב"ב קע. בשם ר' אבינא, וע"ז ר' אבינא אמרו שהוא רבינא הקדמון.

ומה שמצינו ברכות ד: א"ר אלעזר א"ר אבינא כבר מוגה שצ"ל א"ר אלעזר בר אבונא וכן הוא בדק"ס.