תו"א על בראשית א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


תו"א על בראשית · א · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

(בראשית א א): "בְּרֵאשִׁית" -

  • (סוכה מט א): "תנא דבי רבי ישמעאל: 'בְּרֵאשִׁית', אל תקרי 'בְּרֵאשִׁית' אלא 'ברא - שית'"
  • (ראש השנה לב א): "אין פוחתין מעשרה מלכויות...הני עשרה מלכויות כנגד מי?...ר' יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות בהן נברא העולם. הי נינהו? 'וַיֹּאמֶר' דבראשית. ט' הוו! 'בְּרֵאשִׁית' נמי מאמר הוא, דכתיב 'בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ' (תהלים לג ו)"
  • (מגילה כא ב): "אלא הא דתני רב שימי: אין פוחתין מי' פסוקין בבית הכנסת, 'וידבר' עולה מן המניין, כנגד מי? ... רבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. הי נינהו? ויאמר דבראשית. תשעה הוו! 'בְּרֵאשִׁית' נמי מאמר הוא, דכתיב 'בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם' (תהלים לג ו)"
  • (בבא קמא נה א): "אמר רבי יהושע: הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו ... הואיל ופתח בו הכתוב בתחילה, שמ'בְּרֵאשִׁית' עד 'וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר' (בראשית א ד) לא כתיב טי"ת"
-

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה" –

  • חגיגה יב א – ואמר רב יהודה אמר רב: עשרה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן: שמים וארץ, תֹהוּ וָבֹהוּ, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה... אור וחשך, חשך דכתיב: וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם.
  • תמיד לב א – ונימרו ליה: חשך נברא תחילה, דכתיב: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, והדר "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור"? סברי, דילמא אתי לשיולי מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור.
.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" –

  • חגיגה יב א – ואמר רב יהודה אמר רב: עשרה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן: שמים וארץ, תהו ובהו, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה... אוֹר, דכתיב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר.
  • תמיד לב א – ונימרו ליה: חשך נברא תחילה, דכתיב: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ", והדר וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר? סברי, דילמא אתי לשיולי מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור.
.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" –

  • (יומא לח ב): "[ו]אמר רבי אלעזר: אפילו בשביל צדיק אחד עולם נברא, שנאמר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, ואין טוב אלא צדיק, שנאמר: "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב" (ישעיהו ג י)".
  • (סוטה יב א): "וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה, נתמלא הבית כולו אור. כתיב הכא: "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב ב), וכתיב התם: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב".
  • (בבא קמא נה א): "אמר רבי יהושע: הרואה טי"ת בחלומו, סימן יפה לו. מאי טעמא? ...אלא הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה, שמבראשית עד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר לא כתיב טי"ת".

.