תהלים קיז/תרשים טעמים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
טעמי המקרא מוכרים כתווים למנגינה, אך למעשה יש להם תפקיד נוסף: כמערכת פיסוק משוכללת.
הטעמים מסמנים את אמצע הפסוק, את אמצע כל אחד משני החלקים שנוצרו, וכן הלאה – עד שמגיעים לרמת המילים הבודדות.
אופן החלוקה
ראשית, החלוקה מתבצעת על פי הטעם הנחשב ל"קיסר" – הלא הוא האתנחתא. לאחר מכן נחפש את ה"מלך" הראשון בכל מחצית. בתוך החלק הראשון (הימני) של המלך נחפש "משנה" (זהו החלק הנחשב "בתחום שלטונו" של המלך, ולכן הוא "ממנה" שם גורם זוטר יותר), ובחלק השני (השמאלי) נחפש מלך נוסף.
להרחבה על שיטת חלוקה זו, כדאי לעיין בספריו של הרב ברויאר על טעמי המקרא, ובמצגת הזו.
- הסימן מַקָף־ מחבר שתי מילים כאילו היו מילה אחת.
- טעמי המקרא מסמנים גם את האות אותה יש להדגיש (מלעיל\מלרע).
- בספרי אמ"ת - איוב (מלבד שני הפרקים הראשונים והפרק האחרון), משלי, תהלים מערכת טעמי המקרא שונה. להרחבה ראו בוויקיפדיה.
דירוג הטעמים
צבע המילים משתנה בהתאם ל"חוזק" הטעם:
- 1. קיסרים: סוֹף-פָּסֽוּק סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1), אֶתְנַחְתָּ֑א אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
- 2. מלכים: זָקֵף-קָטֹ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2), זָקֵף-גָּד֕וֹל זקף גדול (מלך, דרגא 2), סֶגּוֹל֒ סגול (מלך, דרגא 2) , שַׁלְשֶׁ֓לֶת שלשלת (מלך, דרגא 2), טִפְּחָ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
- 3. מִשְׁנִים (או שָׂרִים): רְבִיעִ֗י רביעי (משנה, דרגא 3), זַרְקָא֮ זרקא (משנה, דרגא 3), פַּשְׁטָא֙ פשטא (משנה, דרגא 3), יְ֚תִיב יתיב (משנה, דרגא 3), תְּבִ֛יר תביר (משנה, דרגא 3)
- 4. שָׁלִישִׁים (או פְּקִידִים): פָּזֵ֡ר פזר (שליש, דרגא 4), קַרְנֵי-פָרָ֟ה קרני פרה (שליש, דרגא 4), תְּ֠לִישָא-גְדוֹלָה תלישא גדולה (שליש, דרגא 4), אַזְלָא-גֵּ֜רֵשׁ גרש (שליש, דרגא 4), גֵּרְשַׁ֞יִם גרשיים (שליש, דרגא 4), מוּנַח-לְגַרְמֵ֣הּ׀ מונח לגרמה (שליש, דרגא 4)
- 5. משרתים: מוּנַ֣ח מונח (משרת, דרגא 5), מַהְפַּ֤ך מהפך (משרת, דרגא 5), מֵרְכָ֥א מרכא (משרת, דרגא 5), מֵרְכָא-כְּפוּלָ֦ה מרכא כפולה (משרת, דרגא 5), דַּרְגָּ֧א דרגא (משרת, דרגא 5), קַדְמָ֨א קדמא (משרת, דרגא 5), תְּלִישָׁא-קְטַנָּה֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5), יָרֵחַ-בֶּן-יוֹמ֪וֹ ירח בן יומו (משרת, דרגא 5)
- 6. טעמים לא מנוגנים: מֶֽתֶג מתג (לא מנוגן, דרגא 6) מַקָף־ פְּסִיק׀ פסיק (לא מנוגן, דרגא 6)
כאשר מניחים את סמן העכבר מעל מילה, יופיעו שם הטעם ודרגתו.
צבעי המסגרות (חלוקת הפסוק):
לקווים המקיפים את חלקי הפסוק בחרנו צבעים באופן שרירותי (הדרגתיים):
- החלוקה הראשית - שלרוב מתבצעת על ידי אֶתְנַחְתָּ֑א
- חלוקה משנית - שלרוב מתבצעת על ידי 'מלכים': זָקֵף-קָטֹ֔ן, זָקֵף-גָּד֕וֹל, סֶגּוֹל֒ , שַׁלְשֶׁ֓לֶת, טִפְּחָ֖א
וכן הלאה: חלוקה 3 חלוקה 4 חלוקה 5 חלוקה 6 חלוקה 7 חלוקה 8
חלוקת הפסוקים לפי הטעמים מבוססת על עבודת OpenScriptures Hebrew Bible Project באתר hb.openscriptures.org ומוצגת כאן בהתאם לרישיון האתר. לשם הנוחות, השתמשנו בשמות הטעמים המקובלים במסורת אשכנז. יצוין כי אף שהשמות והלחנים משתנים בין העדות, צורת הטעמים בדפוסים זהה ואין לכך השפעה על אופן חלוקת הפסוק.
הַֽלְל֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־יְ֭הוָה דחי (משנה, דרגא 3)
כָּל־גּוֹיִ֑ם אתנחתא (מלך, דרגא 2)
שַׁ֝בְּח֗וּהוּ גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
כָּל־הָאֻמִּֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) גָ֘בַ֤ר מהפך מוצנר (משרת, דרגא 5) עָלֵ֨ינוּ אזלא לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
חַסְדּ֗וֹ רביע גדול (משנה, דרגא 3)
וֶֽאֱמֶת־יְהוָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) לְעוֹלָ֗ם רביע גדול (משנה, דרגא 3)
הַֽלְלוּ־יָֽהּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)