"ירעם", בזה לא אמר ישמחו השמים ותגל הארץ כמ"ש תחלה, כי עתה יתבטל הנהגת המערכת, ולא תהיה השמחה התמידית שבשמים על הנהגתם התמידית, ולא גילה בארץ על ההשגחה הכללית, כי ההשגחה תהיה עתה אישיית, לא בכלל הארץ לבד רק בתבל שהוא הישוב ששם נמצאים בני אדם, שהנס הוא פרטי רק לבני אדם יושבי תבל המיושב, לכן אמר "ירעם הים ומלואו" בעת יצוה שיקרע הים כמו שהיה בעת יציאת מצרים, או תבל ויושבי בה שיתהוו שנוים בתבל המיושב:
ביאור המילות
"עדותיו". הם מצות שבאו להעיד על מעשה ה' והשגחתו, וחק הם מצות שאין להם טעם.
