שפתי חכמים על רש"י בראשית א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| שפתי חכמים על בראשיתפרק א' • פסוק ד' |

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית א', ד':

וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃


צריכין לדברי אגדה – דלפי פשוטו של מקרא משמע דבתחילה היו מעורבין יחד, דלשון הבדלה שייך בדבר המעורב יחד; וזה אי אפשר, כיוון שיש אור – אין חושך, דאור וחושך אינם אלא קניין והעדר, ואי אפשר חיבורם יחד בעת מן העיתים.

דקשה, דאיך אפשר לפרש שקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה וכו'? והלא לא נעשה ההבדלה עד יום רביעי, דכתיב ביה: "להבדיל בין היום ובין הלילה" (פסוק יד)! לכך צריכין אנו לדברי אגדה. (נחלת יעקב).

והבדילו לצדיקים – לצדיק שהוא "טוב", לכך "ויבדל". רצונו לומר, כדי שיהיה הפרש בין הצדיק שהוא אור, ובין הרשע שהוא חושך.

משתמשים בערבוביא – רוצה לומר, במדינה זו יש אור, ובמדינה זו יש חושך. או רוצה לומר, לפי שעות, כגון שעה אחת יום, ושתי שעות לילה, ואחר כך להיפך, היינו ערבוביא. אבל אין לפרש בפעם אחת ממש, דזה אי אפשר כדפרישית לעיל (ד"ה צריכין לדברי אגדה). ואם כן, יהיה פירוש "ויבדל" – הבדיל זמנם, לזה תחומו ביום, ולזה תחומו בלילה.