שמות רבה לג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שמות רבה · לג א · >>

הוסף ביאור

א. [עריכה]

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי ד, ב): "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" - אל תעזובו את המקח שנתתי לכם:

  • יש לך אדם שלוקח מקח יש בו זהב אין בו כסף יש בו כסף אין בו זהב, אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף שנאמר (תהלים יב, ז): "אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף" יש בו זהב שנאמר (שם יט, יא) "הנחמדים מזהב ומפז רב".
  • יש אדם לוקח שדות אבל לא כרמים כרמים ולא שדות, אבל המקח הזה יש בו שדות ויש בו כרמים שנאמר (שיר ד, יג): "שלחיך פרדס רמונים".
  • יש לך אדם לוקח מקח ובני אדם אינן יודעין מהו אבל משכר הסרסור נתודע מה לקח, כך התורה אין אדם יודע מה היא אלא משכר שלקח משה שנאמר (שמות לד, כט): "ומשה לא ידע כי קרן אור פניו בדברו אתו".
  • ויש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו? אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה שנאמר "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". משל למלך שהיה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא לפרוש ממנה איני יכול לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם שאיני יכול להניח את בתי כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול לומר לכם אל תטלוה איני יכול אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ:".