קטגוריה:שמואל א טז יא
ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל־יִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־נָסֹ֖ב עַד־בֹּא֥וֹ פֹֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל־יִשַׁי֮ הֲ/תַ֣מּוּ הַ/נְּעָרִים֒ וַ/יֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַ/קָּטָ֔ן וְ/הִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּ/צֹּ֑אן וַ/יֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣/ה וְ/קָחֶ֔/נּוּ כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב עַד־בֹּא֥/וֹ פֹֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
| וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה. |
| -- שמואל א טז, יא |
עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן
הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים
שמואל בא לביתו של ישי כפקודת אלוהים: "וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי, מֶלֶךְ" (שמואל א טז א).
הוא ראה את בניו של ישי, אולם אלוהים פסל את כולם. שמואל שאל: "הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים"?
שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה
נראה שבניו האחרים של ישי לא עבדו בשדה או בצאן אלא היו קרוב לבית, וישי קרא להם לבוא הביתה לכבוד שמואל. ישי לא קרא לדוד עד ששמואל פקד עליו: "שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה". אולי ישי לא חשב שדוד חשוב לו או שעבודתו של דוד היתה חשובה לישי.
רש"י מסביר שבגלל שדוד היה "אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" (שמואל א טז יב), ישי חשד שדוד אינו בנו, והוא התיחס לדוד בצורה שונה משאר הבנים.
וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן
האבות היו רועי צאן, אבל עדריהם היו גדולים מאוד, והיו להם "צֹאן רַבּוֹת, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (ביאור:בראשית ל מג). האבות לא טיפלו בצאן בעצמם.
משה ודוד היו רועי צאן בעצמם. הם נהגו את הצאן ושמרו עליו, ככתוב על: "וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג א).
מה למד דוד כרועה צאן
דברים חשובים דוד למד בזמן היותו רועה צאן. דברים שישרתו אותו בחייו ויביאו לו הצלחה וכבוד לדורות.
- דוד היה המנהיג והמלך של צאנו. הוא פיתח את המנהיגות והאחריות לחי תחת פיקודו. כך היה הצאן לצבא שלו, ולעם שלו. הוא היה השופט והמנהיג.
- כדי להגן על הצאן דוד התאמן בקלע ונעשה קלע מומחה. כך הוא נלחם באריה ובדב "וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו, וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו" (שמואל א יז לה). כך דוד זכה להכות את גוליית ונעשה בן בית בחצר שאול המלך.
- כדי לרכז את הצאן ולשמור עליו דוד התאמן בנגינה. הצאן ידע את מקומו של דוד ונשאר בקרבתו. חיות תוקפות ידעו שדוד ער ושומר על צאנו. בזכות הנגינה דוד הוזמן לנגן למלך.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמואל א טז יא"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.
