קטגוריה:שמואל א טז יא

תרגום יונתן (כל הפרק)

עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן

הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים

שמואל בא לביתו של ישי כפקודת אלוהים: "וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי, מֶלֶךְ" (שמואל א טז א).
הוא ראה את בניו של ישי, אולם אלוהים פסל את כולם. שמואל שאל: "הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים"?

שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה

נראה שבניו האחרים של ישי לא עבדו בשדה או בצאן אלא היו קרוב לבית, וישי קרא להם לבוא הביתה לכבוד שמואל. ישי לא קרא לדוד עד ששמואל פקד עליו: "שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה". אולי ישי לא חשב שדוד חשוב לו או שעבודתו של דוד היתה חשובה לישי.

רש"י מסביר שבגלל שדוד היה "אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" (שמואל א טז יב), ישי חשד שדוד אינו בנו, והוא התיחס לדוד בצורה שונה משאר הבנים.

וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן

האבות היו רועי צאן, אבל עדריהם היו גדולים מאוד, והיו להם "צֹאן רַבּוֹת, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (ביאור:בראשית ל מג). האבות לא טיפלו בצאן בעצמם.

משה ודוד היו רועי צאן בעצמם. הם נהגו את הצאן ושמרו עליו, ככתוב על: "וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג א).

מה למד דוד כרועה צאן

דברים חשובים דוד למד בזמן היותו רועה צאן. דברים שישרתו אותו בחייו ויביאו לו הצלחה וכבוד לדורות.

• דוד היה המנהיג והמלך של צאנו. הוא פיתח את המנהיגות והאחריות לחי תחת פיקודו. כך היה הצאן לצבא שלו, ולעם שלו. הוא היה השופט והמנהיג.
• כדי להגן על הצאן דוד התאמן בקלע ונעשה קלע מומחה. כך הוא נלחם באריה ובדב "וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו, וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו" (שמואל א יז לה). כך דוד זכה להכות את גוליית ונעשה בן בית בחצר שאול המלך.
• כדי לרכז את הצאן ולשמור עליו דוד התאמן בנגינה. הצאן ידע את מקומו של דוד ונשאר בקרבתו. חיות תוקפות ידעו שדוד ער ושומר על צאנו. בזכות הנגינה דוד הוזמן לנגן למלך.