שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ח
| שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א |
|---|
|
חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
נספחים: הסכמות • הקדמות ושונות • דקדוקי סופרים • תו חיים (תולדות החיד"א) • רשימת ספרי החיד"א |
מערכת ח'[עריכה]
(א) חבור - על ספר בראשית (עיין חוזה דוד).
(ב) חבור - ע"פ גורי האר"י ז"ל. (עיין מ' אהרן ברכי' ממודינא בח"א).
(ג) חבור - על רבינו ירוחם (עיין מ' אהרן לפפא בח"א).
(ד) חבור המוקצה - לר"מ דטרנקטאלייא (עיין ספר העזר).
(ה) חבור - על המקרא ועל כל המשניות ועל כל הש"ס זולת סדר קדשים. ועל הרמב"ם ועל הרא"ש ועל הטורים. (עיין מהר"ר משה ן' אדרת בח"א).
(ו) חבור - על סמ"ג (עיין מה' חיים אבואלעפיא בכ"ר דוד. מ' יהוסף קונקי בח"א).
(ז) חבור - על הרי"ף והרמב"ם והרא"ם (עיין מה' יוסף מטראני בח"א).
(ח) חבור - על הרמב"ם. (עיין מה' יהודה הכהן מ' יוסף קורקוס בח"א).(א)
(ט) חבור - על הרמב"ם ועל י"ד והלכות גיטין. (עיין מה' אברהם יצחקי בח"א).
(י) חבור - על ד' ש"ע. (עיין סדר הדורות).
(יא) חבור - על ש"ע. (עיין מ' יעקב חאגיז בח"א).
(יב) חבור - על ש"ע א"ח. (עיין מ' שלמה עבדלה בח"א).
(יג) חבור - על ש"ע א"ח וקצת על ש"ס ורמב"ם. (עיין מ' דוד האסן בח"א).
(יד) חבור - על ש"ע י"ד. (עיין מ' חיים הכהן מעיר ארם צובא בח"א).
(טו) חבור - על ח"מ. (עיין מ' שמואל גאון בח"א).
(טז) חבור - על ח"מ ותוספות על סמ"ע. (עיין מ' אורי דלוגאטש בח"א).
(יז) חבור - בשמות הגיטין (עיין דברי אמת).
(יח) חבור - על התורה ועל הרי"ף והרא"ש והטור. (עיין מ' שלמה לוריא בח"א).
(יט) חבור - על התלמוד. (עיין רבינו יהודה בן ברזילי אלברצלוני בח"א).
(כ) חבור - על התלמוד והפוסקים. (עיין מ' שבתי הכהן בח"א).
(כא) חבורים - בכל חכמה. (עיין מ' חיים ויטאל בח"א).
(כב) חבורים - בחכמת האמת. (עיין שדה הארץ).
(כג) חבורים - על הש"ס. (עיין טורי אבן).
(כד) חבורים - על הש"ס ורי"ף וסמ"ג ורש"י ובשארי חכמות. (עיין מ' יהושע פלק בח"א).
(כה) חבורים - (עיין מ' בנימין קאזיס. רבינו יוסף טוב עלם בח"א וזולתם).
(כו) חבצלת השרון - פי' דניאל להרב מהר"ם אלשיך נדפס בקובץ קטן בחיי הרב ז"ל. וגם שושנת העמקים פי' שיר השירים נדפס בחיי הרב ז"ל ש' שנ"א. ואח"כ נדפס חבצלת השרון בקובץ גדול עם פי' שני חזון למועד ועוד נדפס עם פירורי פת הקמח להרב מהר"ם חאגיז.
(כז) חבר הקני - חיבר מהר"ח חבריא פי' על ספרא וספרי וראיתיו כתב יד ומביא קצת ממנו הר"א גידיליא בפירוש הילקוט.(ב)
(כח) חגורת שמואל - באור על הרב הלבוש י"ד מרב אשכנזי מסי' כ"ט עד סי' קי"א.(ג)
(כט) חדוד הלכות - חדושי נדה למהר"ר אלחנן נדפסו עם סדרי טהרה לו ז"ל פי' הלכות נדה מהש"ע.
(ל) חדות יעקב - (עיין שיח יצחק).
(לא) חובת הלבבות - בסדר הדורות דף קס"ז ע"ב יש קצת בלבול למען דעת באיזה לשון חובר ומי הוא הרב המחבר. והאמת הברור הוא שחיברו רבינו בחיי בן בקודה בן יוסף בערבי בשנת ד' אלפים תתקכ"א כמ"ש בנדפס במערכת בי"ת בס"ד (עיין רבינו בחיי בח"א). והזכירו רבינו בחיי המפרש ריש פ' מקץ.(ד)
(לב) חוג הארץ - חיבר הרב מהר"ר שלמה אב"ד דק"ק לבוב והיתה מנוחתו בשלוניקי בעוד שמדפיסים מרכבת המשנה ח"ב וח"ג זלה"ה ובס' מרכבת המשנה ריש הל' תרומות כ' שחיבר ס' חוג הארץ על גבולי ארץ ישראל.
(לג) חוזה דוד - למהר"ר דוד חזן בן הרב מ' חיים חזן פי' יפה על תהלים על פי הקדמות יקרות. וחיבר ספר אגן הסהר על משלי וס' קהלת בן דוד ב' פירושים על קהלת בנגלה ובנסתר ואלו נדפסו. ועוד לו חבור גדול כ"י על ספר בראשית.
(לד) חוט השני - שו"ת להגאונים מ' שמואל ומ' שמשון בכרך אבותיו של הגאון הרב חות יאיר ויש בתוכם איזה תשובה ממנו. (ועיין מ' חיים יאיר בכרך בח"א).(ה)
(לה) חופת אליהו - דרשות הרב אברהם היכיני הזכירם מהר"י כולי בספר מעם לועז.
(לו) חופת אליהו רבה - נדפס בסוף ראשית חכמה כי כן יסד הרב המחבר זצ"ל והזכירו בהקדמתו והוא מאמרי רז"ל בהגדה ירדו לשערים שער ג' שער ד' וכו' כאשר יראה הרואה שם.
(לז) חות יאיר - (עיין מ' חיים יאיר בכרך בח"א).(ו)
(לח) חות יאיר - (עיין גימטריאות בקונטרס אחרון).
(לט) חזה ציון - פירוש על תהלים בדרך פרד"ס ונוטריקון וגימטריאות חיברו הרב החסיד המקובל קדוש יאמר לו כמוהר"ר עמנואל חי ריקי הרב המחבר משנת חסידים ושאר ספרים.
(מ) חזה התנופה - מזכירו מרן בב"י והוא מתלמידי הרא"ש קיצר תשובות הרא"ש ויש בו חדושים.
וזיכני ה' וראיתיו כ"י והוא קצור תשובות הרא"ש שקיצר הרב ר' משה בן הקדוש ה"ר משה די ברושליש והוא קצור כללי הרא"ש שנדפסים(ז) ונוסף עליהם ס"ד תשובות הרא"ש חדשות בקיצור ואלו הס"ד תשובות הציב לבדנה אחר הכללים. והרב הנזכר כותב בהקדמתו שקרא הספר חזה התנופה יען כי הורם מזבח תודת שלמי הרב השלם אדוננו הרא"ש להודיע כי מתלמידי תלמידי הרב אנו ומימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים. ובתשובות הרא"ש דפוס ויניציא שנת שס"ז יש קצת תשובות מחודשות ושם נמצא קצורם בחזה התנופה. ומה שמביא מרן ב"י בשם חזה התנופה הוא מהס"ד תשובות שבסוף הס' המחודשות. (ח)
וכשראה בני ידיד נפשי החזיון הזה של חזה התנופה אז אמר אלי בני הוא החכם השלם והכולל כמה"ר אברהם נר"ו חזי מר דהרב משפט צדק ח"א סי' ל"ה דף קי"ט ע"ג שעלה במחשבה לפניו דתשובות הרא"ש חולק על תשובת חזה התנופה והקשה על מרן דבחושן משפט סי' צ"ז פסק בש"ע כתשובת חזה התנופה. וכתב "ואין לומר במרן לא ראה תשובת הרא"ש שאם היה רואה תשובת הרא"ש גדול האחרונים לא היה מניח סברתו ופוסק כאותה תשו' וכו'. שהרי ביורה דעה סימן רל"ב הביא תשו' הרא"ש ופסק כן בשלחן ערוך וכו'", עכ"ל. ומכל זה מוכח דנעלם מהרב היולדה ומחזיקה לתשו' חזה התנופה(ט) ואלו שמיע ליה למר כי הוא הרא"ש עצמו הוה רמי דידיה אדידיה ותריץ יתיב. ולא קבע תלונותיו על מרן וכתב מה שכתב. ואני השבתי לו ידיד נפשי הטבת לראות ואין זה תימה כי ספרי כ"י מונחים בארץ רחוקה בקרן זוית ואין להם מכיר.
חזה התנופה ?מדברי הרב כנה"ג בח"מ בח"א סי' ס' ראש הגהת ב"י וח"ב סי' צ"ז הגהת ב"י אות ה' מוכח שלא ידע מהותו של חזה התנופה שהוא קצור תשובות הרא"ש כמ"ש לעיל. עיין בדברי הרב כנה"ג שם ואתה תחזה. ועיין ב"י ח"מ ריש סי' י"ב ודוק. וזכיתי והדפסתי מחזה התנופה הנזכר קיצור התשובות שאינם בכלי(?) הרא"ש בקונטרס חיים שאל ח"ב בס"ד. וראיתי למרן ז"ל בבדק הבית ח"מ סי' שמ"ח שמביא ראיה מחזה התנופה שהשמיט תיבה אחת והדין עמו ע"ש.
(מא) חזון למועד - (עיין חבצלת השרון).(י)
(מב) חזון נחום - פי' משניות ס' קדשים וס' טהרות למורנו הרב מהר"א נחום ונדפסו.(יא) ועוד יש לו פירוש על סדר זרעים גדול בכמות ואיכות והוא בכ"י מלבד כמה ספרים אחרים כמ"ש בנדפס מערכת א'. (עיין מ' אליעזר ן' יעקב נחום בח"א).
(מג) חזון עובדיה - (עיין נשאל דוד).(יב)
(מד) חזיונות - למהרח"ו ז"ל כ"י מחלומות שחלם וחלמו לו אחרים והגדות ומראות. (עיין גלגולים להאר"י ז"ל).(יג)
(מה) חזקוני - חיברו מהר"ר חזקיה ובירר אוכל מעשרים מפרשי התורה והוסיף נפך. והרב אליה רבה א"ח סימן רמ"ג השיג עליו מהרב הלבוש. ועמו הסליחה דהרב חזקוני קדים טובא להרב הלבוש. ובסדר הדורות דף קס"ז ע"ג הביאו בשנת שי"ט. ואני הדל ראיתי חזקוני נדפס בוויניציא שנת רפ"ד ואם כן קדם הרבה להרב הלבוש.
שוב בא לידי ס' מנחת יהודה כ"י לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י והס' ישן נושן. וכתוב בהקדמה "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'", עכ"ל. וראיתי בספר שמביא כמה דברים מחזקוני בכבוד גדול והם דברי חזקוני שבדפוס. ומזה נקרא כמה קדמון הוא החזקוני. ואחר זמן נדפס זה ספר מנחת יהודה מחובר עם פי' התוספות ונקרא דעת זקנים וראיתי בהקדמות מנחת יהודה שהשמיטו תיבת חזקוני ואפשר שהיה בכונה לפי שהיה מביא הרבה מחזקוני בלי שום חדוש והשמיטוהו. אך עם כל זה במה שנדפס השאירו הלשונות שהוא מזכיר חזקוני בתוך דבריו.
(מו) חי בן מקיץ - כתב סדר הדורות שהוא כ"י ואני ראיתיו בב' דפוסים בזמנים שונים ומיחסים אותו להרב אברהם ן' עזרא.(יד)
(מז) חידושי אגדות - (עיין מ' שמואל אידלש בח"א).(טו)
(מח) חידושי גפ"ת - (עיין מרכבת המשנה).
(מט) חדושי הגרשוני - מהג' מהר"ר גרשון אשכנזי והם הגהות על י"ד וח"מ(טז) וקצת דרושים.
(נ) חידושי הלכות - על רוב התלמוד. (עיין מה' שמואל אידלש בח"א).(יז) (ש'צ כג)
(נא) חידושי הלכות - על פסחים ביצה קדושין ובבא קמא. (עיין ראש יוסף בח"א).
(נב) חידושי ר' זאב הלוי - ס' נדפס בזאלקווא שנת תקל"א ויש בו כמה חידושים על שעור בין השמשות וכמה שיעורים וענינים אחרים והגהות על ד' ש"ע והרבנים בהסכמותם שבח יתנו להרב המחבר שלן בעמק גופי הלכות בחריפות ובקיאות.(יח)
(נג) חידושי סופרים - כ"י למהר"ר יוסף בן הרב הגדול מוהר"ש אבוהב מ"מ ושו"ת וחבורי האחרונים על ד' טורים כמו לקט הקמח.(יט)
(נד) חידושים - על אברעה טורים ועל גפ"ת. (עיין סדרי טהרה).
(נה) חידושים - על ש"ס או תלמוד (עיין רבינו אברהם ממונפלייר, רבינו אברהם ן' עזרא, רבינו אהרן הלוי, רבינו דוד בונפיד, רבינו יונה, הריטב"א, הריב"ש, הרמב"ן, הר"ן, רבינו פינחס הלוי, רבינו צדוק, רבינו קרשקש וידאל, הרשב"א, רבינו שמואל הנגיד בח"א. ועיין דמשק אליעזר, ועיין עוד (שיטה, שיטות) וזולתם).(כ)
(נו) חידושים - על הש"ס לר' יוסף וואשיר טרילינגין. (עיין זכרון יעקב).
(נז) חידושים - על ש"ס וד' טורים. (עיין מ' מאיר שיף בח"א). (ש'צ כד)
(נח) חידושים - על ש"ס ועל הרא"ש (עי' מה' יעקב בהג"מ צבי בח"א).
(נט) חידושים - על ש"ס ועל הרמב"ם (עיין מה' יעקב בי רב מה' ישמעאל ן' חכמון מ' יצחק די מולינא בח"א).
(ס) חידושים - על ש"ס ותוספות (עיין מ' חיים ויטאל בח"א).
(סא) חידושים - על ס' קדשים למהר"א טייב (עיין זרע יצחק).
(סב) חידושים - על כמה מסכתות (עיין רבינו יוסף הלוי ן' מיגאש בח"א).
(סג) חידושים - על מסכת שבת (עיין שלום הבית).
(סד) חידושים - על מסכת ביצה לבן הרמב"ן (עיין הרמב"ן בסופו בח"א).
(סה) חידושים - על מסכת תענית ועל הר"ן פ' בתרא דיומא (עי' מה' חיים שבתי בח"א).
(סו) חידושים - על מסכת יבמות (עי' רבי' מאיר המעילי בח"א).
(סז) חידושים - על מס' מסכת גיטין (עיין הרמ"ך בח"א).
(סח) חידושים - על מסכת קידושין (עיין נר מצוה).
(סט) חידושים - על מסכת סנהדרין (עיין מ' חים בנבנשת בח"א).
(ע) חידושים - על מסכת חולין (עי' מ' משה קאזיס בח"א).
(עא) חידושים - (עי' מ' אהרן ששון, מ' עזריה יהושע רבינו שמואל הנגיד בח"א וזולתם).(כא)
(עב) חיי יהודה - (עי' מ' יהודה אריה ממודינא בח"א).
(עג) חיי עולם - ספר קדמון מזכירו המרדכי בהלכות קטנות ומרן ב"י אורח חיים סימן ר"ן.(כב)
(עד) חיי עולם - דרושים נחמדים על בראשית ושמות(כג) להרב המו' אב"ד ור"מ דעה"ק ירושלים ת"ו כמהר"ר משה בולה.
(עה) חיי עולם - (עי' חשק שלמה).
(עו) חיי עולם הבא - הוא ס' שחיבר ה"ר אברהם אבואלעפיא בעיגול שם ע"ב וראיתיו על קלף כ"י(כד) . ודע שהרשב"א בתשובותיו סי' תקמ"ח והרב יש"ר בספר מצרף לחכמה זלזלו בו כאחד הרקים ויותר. ברם קושטא קאמינא חזיתיה לרב גדול ממארי רזין ובישראל גדול שמו ואחרי דברו לא ישנו שהוא מקרב לס' הנזכר ותושע לו ימינו.(כה)
(עז) חיים ארוכים - על ש"ע א"ח כ"י להרב קויפמן הרב המחבר לחם הפנים על י"ד ושאר ספרים.(כו)
(עח) חיים ארוכים - (עי' ויכוח מים חיים).
(עט) חיים וחסד - דרשות מ' יצחק ן' ג' אמיל (ועיין חנן אלהים).
(פ) חינוך -(כז) כתב בספר פרי מגדים א"ח במשבצות זהב דף ב' בהקדמתו שחיברו הרא"ה וכן כתבו כמה אחרונים, ובשם הגדולים ח"א מערכת אל"ף אות כ"ט(כח) פקפקתי בזה. (עי' רבינו אהרן הלוי בח"א). ובס' שאילת שלום להגאון מ' ישעיה ברלין נר"ו כתב שחיבר פי' על ס' החינוך וזה שמו חנוך לנער.(כט)
(פא) חינוך בית יהודה - שו"ת על סדר ד' טורים נדפס בפפד"מ.(ל)
(פב) חכם הרזים - מביאו בספר ילקוט ראובני בכמה דוכתי.(לא)
(פג) ס' החכמה - לרבינו אלעזר בעל הרוקח ס"ה(?) שערים נפלא מאד כ"י כולל כל דרכי הלמוד והיה ביד הרב סדר הדורות.
(פד) חכמות נשים - כ"י מהרב מה' שמואל ויטל בן רבינו מהרח"ו זצ"ל סדרי גיטין וחליצות ושמות הגיטין.
(פה) חכמות מנוח - הגהות וחידושים על הש"ס.(לב)
(פו) חכמת שלמה - הגהות מהרש"ל על התלמוד(לג) ושמעתי מחכמי דורנו שקבלו מרבותיהם דמהרש"ל יש בו עומק גדול. והשגות מהרש"א עליו על הרוב אינן השגות אם יעמיק המעיין בדברי מהרש"ל.
(פז) חכמתא רבתי - דשלמה המלך ע"ה. הזכיר ספר זה הרמב"ן בפתיחתו לפי' התורה(לד) וכתב ספר חשק שלמה כ"י שהחוקרים הקדמונים כתבו שחיבר שלמה הע"ה ספרים רבים ומכללם: מלאכת מושכלת, ס' הרזיאל (ש'צ כה), ספר האלמדיל, ס' הנסיונות, ס' הזקנה, ס' המשלים, ס' השלמות, ס' המעללים, ס' היחוד, ס' הדרישה, ס' קריאת השמירה, ס' הרצון, ס' גלוי השקריות, ס' הישר, ספר הרפואות, ס' האמונה, ס' הבחירות, ס' הנבואה, ספר שמירת הזרוז, ספר כתות החכמים, הפר התכליות, ספר המראות העליונות, ס' מלאכה אלהית, ס' בחירת המדות, וחיבר ספרים אלו מפי המלאכים והיה מתפחד בכתיבתו מאד לפי שהיו הענינים גבוהים ממנו.
וכתב עוד שם בס' החשק הנז' שראה בספרי קדמונים שדוד הע"ה הלך למחמה ושלמה ילד היה למד חכמות אצל חכם גדול ואמר לרבו ראה בחכמה אם אבי ינצח המלחמה ויבא לשלום וענהו הוא רחוק כי גבר אויב, ואז שלמה נתן נפשו והעמיק בחכמה ומלאכה, ואחר שכמעט כפשע בין דוד המלך ע"ה ובין המות נהפך הדבר ונהרג המלך השונא וכה אמר במותו "שלמה הרגני, שלמה הרגני". וראה רבו עומק דעתו וחכמתו ואחר כך למד ממנו. וכשבא לשלום דוד המלך ע"ה הראה לו חיבה יתירה.
(פח) חלוקא דרבנן - (עיין כתונת פסים).(לה)
(פט) חלקת מחוקק - חיבור על ש"ע אבן העזר עיין בנדפס מערכת מ"ם (עיין מ' משה אבד"ק ווילנא בח"א). ונדפס כמה פעמים עם בית שמואל מהדורא בתרא ונקרא אפי רברבי.
(צ) חמדת ישראל - מהרב מהר"ש ויטאל בן רבינו מהרח"ו זצ"ל כונות האר"י זצ"ל מסודרות על סדור התפילה כ"י ב' חלקים. ועיין מ"ש בנדפס אות י"ד (עיין מ' חיים ויטאל בח"א).
(צא) חן טוב - דרושים פשוטים מתוקים למ' טוביה הלוי. ועיין בנדפס מערכת טי"ת (עיין מ' טוביה הלוי בח"א).
(צב) חנוך לנער - (עיין חינוך).
(צג) חנן אלהים - להרב הגדול מופת הדור מהר"ח אבואלעפיא בעל עץ החיים(לו) וכו' ואתו עמו ספר חיים וחסד, דרשות למר זקנו הרב מהר"י ן' ג' אמיל וזאת לפנים נדפסו בקצור בסוף ישרש יעקב ונקרא באר לחי רואי.
(צד) חסד לאברהם -(לז) פירוש על ח' פרקי הרמב"ם שיסד קודם אבות. חיברו הגאון החסיד מ' אברהם אביו של הגאון הגדול בעל של"ה.
(צה) חסד לאברהם - חיבר מז"ה מהר"א אזולאי זלה"ה ונדפס באמ"ד שנת תמ"ה וחיברו מהקדמות ספרי כ"י ומספרי הרמ"ק וקצת מגורי האר"י וחיברו בעיר עזה ת"ו בברחו מדבר באפל שנת השע"ט. ובעיר ריגייו ראיתי ביד ר"ב המקום מר קשישא מהר"ר ישראל באסן נר"ו ס' חסד לאברהם מוגה מכ"י מר זקנו הרב החסיד מהר"ר בנימן כ"ץ תלמיד הגאון הרמ"ז ונסתכלתי בו שההגהות הם מטעיות והשמטות שנפלו בהעתקה ובדפוס וחסר כמעט בכל דף כמה שורות וכמה טעוית וחלופי תיבות ואותיות. והגם דהואי חד כרעא אארעא ויהי דוד נחפז ללכת בשליחות מצוה לא נתתי שינה לעיני עד שהעתקתי עיקר ההגהות הנזכר סביב חסד לאברהם שלי. ובחזרתי פה ליוורנו באל ידי חסד לאברהם כלו כ"י שהיה של הרמ"ז ומצאתי בו כפלי כפלים מההגהות הנזכר. והענין הוא כי ס' זה הועתק כמה פעמים בכמה עיירות מוסופרים שונים עד שמרוב ההעתקות בסופרים בורים ופוחזים החליפו שינו השמיטו השחיתו התעיבו. ועד אחרן בא לידי הה"ר אברהם ברך מגוריציא והדפיסו כמות שהוא והנה עלה כלו קמשונים כסו פניו חרולי הטעיות. וכבר שאלו לי איזה לשון בדפוס שאינו מובן ובזה של כתיבת יד הכל מתוקן.(לח)
(צו) חסדי דוד - (עיין מ' דוד פארדו בח"א).(לט)
(צז) חסדי ה' - (עיין מהר"י מינץ בח"א).
(צח) ס' חסידים - חיברו רבינו יהודה החסיד בן רבינו שמואל תלמיד ר"י בעל התוספות ורבו של הסמ"ג וכ"כ ברקח כ"י שרבינו יהודה חסיד בן רבינו שמואל החסיד כמ"ש מצרף לחכמה דף י"ד וט"ו ובס' יוחסין כתב שרבינו יהודה החסיד היה בר יצחק וחיבר ס' הכבוד וכמדומה לי שבס' החסידים מזכירו. ומ"ש בצמח דוד בשם ש"ק שרבינו שמואל חיבר ס' החסידים ואח"כ כתב שר"י החסיד חיבר הצוואות -- ליתא. שרבינו יהודה חיבר הצוואות וס' החסידים ואין רצוני להשיג על צ"ד שצריך להאריך הרבה. ומ"ש בס' חסידים סי' כ' הוא לשון הרמב"ם פ"א ופ"ב מהלכות תשובה(מ). וכתוב בשו"ת מהרי"ל סי' קי"א דבס' הכבוד כתב צוואתי לשחוט תרנגלות שקוראה גברא. והקשה על עצמו מהש"ס שאומר שהוא מדרכי האמורי ותירץ ע"ש ועיין לעיל.(מא)
(צט) ס' חסידים - כ"י הזכירו הרב כנה"ג ח"מ סי' קס"ג הגהות הטור אות כ"א בשם הרב משא מלך.
(ק) חסן ישועות - חיברו מהר"ש חסן והוא(?) מורה מקום בשו"ת וחידושי רבני שלוניקי ע"ד ס' מורה צדק ולא נדפס כ"א על א"ה. ומהר"ש הנז' תלמיד הרב הגדול מה' דניאל אשטרומסה.
(קא) ס' חפץ - חיבר רבינו חננאל בן רבינו חושיאל ומייתו ליה הראשונים ומיחסים אותו לרבינו חננאל כמ"ש בהגהות מיימוניות סוף ס' אהבה על התפילה וכ"כ בהלכות שכנים וכ"כ בסמ"ק מצוה פ"ב ושאר גדולים.(מב)
(קב) חפץ ה' - להרב ח"ק כמהר"ח ן' עטר על ברכות שבת הוריות וריש חולין.
(קג) חק יוסף - על הל' פסח ושקיל וטרי על ס' חק יעקב להרב יוסף פרעמסלא(מג) חתנו של הגאון מהר"א ברודא. ועתה נדפס שבית יעקב ח"ג והרב ז"ל היטב חרה לו על הספר הנזכר וגם על שמו קרא ערער דיוסף שם חק לכומרים וכו'. ובמטו מיניה דמר דאין להשגיח בעיקר הדבר כמו שהוכחתי במ"א מזבחים דף ל"א ודי בזה.
(קד) חק יעקב - חיבור על הלכות פסח(מד) מהגאון בעל מנחת יעקב ושבות יעקב. וגיסו הגאון בס' אליה רבה שקיל וטרי עליו. ונדפס כמה פעמים וביעסניץ נדפס עם תוספות שהוסיף מה' נחמן שנת תפ"ד ונדפס עם המגינים ונדפס בברלין ש' תקי"ז עם קונטרס מהר"ר יהושע שפירא ועוד נדפס בעיר ברין.
(קה) חק לישראל - (עיין קנאת סופרים).
(קו) חק נתן - שיטה על סדר קדשים והוריות מהרב מהר"ר נתן בורגיל עיר וקדיש אחד המיוחד שברבני תוניס(מה). ולעת זקנתו עלה לעה"ק ירושלים ת"ו והיתה מנוחתו כבוד תנצב"ה.
(קז) חקור דין - מאמר (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).
(קח) חקות הדיינים - בסדר הדורות דף קס"ז ע"ג נבוך מי הוא המחבר(מו). והאמת הוא כמ"ש בנדפס מערכת יו"ד אות ל"ב (עיין ריטב"א בח"א) שהוא רבינו יום טוב בן אשבילי. כי בא לידי הספר עצמו כתוב על קלף וכתוב בו שהוא מרבינו י"ט בן אשבילי. וכן כתב מהר"ש בן הרשב"ץ בתשו' "חקות הדיינים לרי"ט בן אשבילי".
(קט) חקות שמים - (עיין רבינו יהודה בן הרא"ש בח"א).
(קי) חקי עזר (צ"ל דרך) - הזכירו שם בסה"ד עם חקי חיים וחקי דעת וחקי משפט. וחקי עזר לא יש, וזה שמו חקי דרך. וראיתיו עתה בדפוס אשכנז חדש ממש והוא על ש"ע אבן העזר וכבר הוזכר בס' לחם הפנים ח"ב.(מז)
(קיא) חקת התורה - ס' קדמון מזכירו מהר"י קולון. וראיתי בס' כתב יד ישן שמביא מספר הנזכר איזה דינים ומיחסו לר' יהודה בן הרא"ש. וכ"כ מהריק"ו בשרש קע"ז וכמ"ש.
(קיב) חרב פיפיות - פי' שם מ"ב ושמות ע"ב איך רמוזים באותיות ותיבות ק"ש מהרב המקובל מה' ישעיה הלוי מבראד.
(קיג) חרבות ירושלים - (עיין מ' ישעיה סג"ל הורוויץ בח"א).
(קיד) חרדים - ס' על המצות חיברו הרב עיר וקדיש(מח) מה' אליעזר אזכרי זלה"ה כמ"ש בשם הגדולים ח"א מערכת אל"ף ע"ש. (עיין מ' אלעזר אזכרי בח"א).
(קטו) חשן אהרן - שו"ת כ"י על סדר ד' טורים מהגאון מה' אהרן תאומים בעל בגדי אהרן.
(קטז) חשק - ספ' נפלא כ"י מקבלה מעשיות(מט) והי' ביד הרב סדר הדורות כמ"ש דף קס"ח ע"א. ובס' שרשי השמות מהרמ"ז כ"י מזכירו הרבה.
(קיז) חשק שלמה - ממהר"ש בכ"ר מרדכי על ח"מ מתחלתו עד סי' ס"ח כמו מלאכת הרב כנה"ג מספרי האחרונים שאחר הכנה"ג ובעוה"ר נח נפשיה(נ) ולא השלימו. ועתה נדפס מטה שמעון לבן מהר"ש הנזכר כמעשהו ממנו מריש ח"מ עד סי' קנ"ו.
(קיח) חשק שלמה - חיבר אותו החכם השלם רבי יוחנן אלימאן והוא פירוש שיר השירים וראיתיו כ"י והוא קובץ גדול. והוא באור ע"פ המוסר והטבע וקצת בקבלה ובהקדמה ביאור כללי החכמות שהיו לשלמה הע"ה באור רחב, וכ' שם שחיבר המחבר רבי יוחנן הנזכר עוד שני ספרים: עיני העדה, חיי עולם(נא). ומעתיק הס' חשק שלמה הנז' היה הגאון מה' יצחק בכ"ר עמנואל דלטאש והשלימו בי"ז אלול שנת שכ"ח. והגאון הנזכר המעתיק מר ניהו אשר כתב פסק על הדפסת הזהר כשנדפס במנטובה והדפיסוהו אח"כ בדפוסים אחרים. והוא המדפיס תשובות הר"ן בעיר רומי ויש שם תשובה ממנו.
וראיתי להרמ"ז ז"ל בהגהותיו על הזהר שכתב על גבי פסק הנז' דברים אלה: "זה לשון הרח"ו זלה"ה: אמר לי מורי זלה"ה שהחכם שעשה פסק להדפיס הזהר היה ניצוץ של צדיק וחסיד גדול וקדוש וראוי לכל טוב ולכן עלה קנאה בלבו וכתב אותו פסק כדי להוציא לאור ס' הזהר", עכ"ל.
הג"ה מנחם ציון[עריכה]
הערה (א): וכן הרדב"ז שם, וכעת העריכו לדפוס בווארשא על ג"ח הראשונים וכן הר"י קורקוס על ח"ג מהרמב"ם כמ"ש הגאון מלבוב בעשו"ת שו"ע בהסכמתו לספר ברכה המשולשת הנדפס שם.
הערה (ב): הנקרא ברית אברהם ואך הרב בעל המעלות שלשלמה כתב שזכה גם הוא לראות ספר חבר הקני מחובר הוא על הפטורת ולפמש"כ שם בפ' שמיני היה תלמידי של הג' בעל שטמ"ק ובהקדמתו שם מונה והולך עוד ס' שחי' והיינו חבר כהנים על הספרא וספרי חיים על הספרי עי"ש.
הערה (ג): למו"ה שמואל במו"ה עזריאל מלנצבורג ונדפס גם עם הלבוש (ברדיטשוב תקע"ט) גם נדפס לו ס' עמודי העולם על ג' עמודי עולם.
הערה (ד): גם נזכר לטובה בהראב"ע פ' האזינו ובספר כד הקמח וע' הקדמת ספר הישר לר"ת ובספר שתי ידות ח' דרך חיים ד' שאלוניקו ונדפס הרבה פעמים גם עם פירושים נחמדים כמו מנוח הלבבות מרפא לנפש טוב הלבנון ודרך הקודש ופחד יצחק וכו'.
הערה (ה): ועמש"ל ח"א ח' ז"ך בהג"ה מנחם ציון שם.
הערה (ו): ועוד ג' ספרים נפתחים לו ובתוכם ספר סדר שני הדורות וקורא הדורות מראש עד זמנו וע' בהקדמתו שם.
הערה (ז): וע' קצה"ח חו"מ סי' ע"ג ושו"ת שער אשר אה"ע סי' א'.
הערה (ח): וכ"כ הב"י או"ח ר"ס ש"א (ומצאתי בהל' תפילין להרא"ש שכתב וכן שמעתי ממורי אחי ע"ש).
הערה (ט): אבל ודאי ידע מזה שחברו תלמיד הרא"ש וכמ"ש בשו"ת בעי חיי יו"ד סר"ב עי"ש.
הערה (י): והוא למו"ה שמואל בר"י וולריאו (דו"ו שמ"ו).
הערה (יא): קושטא תק"ח וכעת נדפסו בווילנא (תרמ"ז) עם המשניות.
הערה (יב): והוא דרשות עה"ת ועל שו"ת בשם חזון למועד למו"ה עובדיא בר"א הלוי (ליווארנא ישרא"ל) והי' מרבני ארם צובה ושמ"ך ח' אדר (תקמ"ד).
הערה (יג): ועח"א ח' כ"א ויו"ד קכ"א ובח"ב ג' ל"א עי"ש ובדפוס אוסטרהא תקנ"ו הסבו לו שם שבחי מהרחו"ו ומאז עד היום נדפס רק בשם זה ולמ"ש בהקדמת ספר זהרי חמה היה נקרא גם בשם מעשה נסים עי"ש.
הערה (יד): מליצה צחה מענין גן עדן וגיהנם נדפס בברלין תוך ספר חופש מטמונים עם הג"ה מהרזוו"ה ובסופו נמצא שיר לר' שבתי ע"ס חי בן מקיץ וג' שירים להראב"ע.
הערה (טו): גם נקבצו מחי' אגדות הש"ס ונסדרו על סדר פרשיות התורה ולקט גם איזה דברים מס' יפ"ת וספר שמע שלמה (אלגאזי) על ידי הרב מהרצ"ה והוסיף נופך משלו מה שחידש בטובו ונקרא בשם תאומי צבי' (פירטה תקכ"ד).
הערה (טז): וגם על אה"ע וקצת דרושים מבראשית עד שמות ודרוש לפ' ואתחנן פפד"מ ת"ע.
הערה (יז): ומחובר לו מהדורא בתרא לחתנו הג"מ משה ר"י ר' בונמש אבד"ק לובמילא ולובלין אחי חמיו של הש"ך. וראיתי בראש יוסף פסחים (כ"ז) שכ' בזה"ל ראיתי בספר מים עמוקים שתמה על מהרש"א כדרכו ונראה שלא טרח לעיין בדבריו ותמה אני על גדול כמוהו שלא עיין היטב בדבריו שכל דבריו ברוה"ק נאמרו ומי יתן שכל חכמי ישראל בזמנינו יבינו דבריו הקדושים וטוב להם עי"ש. ועיין שארית ציון בסופו. וכ"כ הג"מ יונה לנדסופר כי מבלעדי השגת רוה"ק אי אפשר שיעשה אדם ספר בדומה לזה והג"מ יואל בר"מ גד נכד הטו"ז כתב וכל החולק עליו כחולק על השכינה.
הערה (יח): והיה נקרא ר' וואלף אלעסקר ועשו"ת נו"ב סי' צ"ו[1] מה שהאריך בשבחיו.
הערה (יט): ונדפס על חו"מ בס"ס חיים שאל להמחבר ז"ל (ליווארנא תקנ"ה).
הערה (כ): וע' ח"א ג' ג' ואות ה' ב' ונו"ן יו"ד, וחי' הרשב"א יבמות נדפס מכ"י פיעטרקוב תרנ"ט וחי' הר"ן ר"ה מגילה וע"ז נדפס בירושלים.
הערה (כא): וע' מו"ה ברוך אנגיל.
הערה (כב): ועוד קודם לזה בסי' יו"ד, והוא נמצא בכ"י באוצר הספרים ומיוחס לר"י החסיד ז"ל והיינו רבינו יונה החסיד ויש מחליטים דהוא ספר היראה לרבינו יונה החסיד ועי' מנורת המאור נ"ו כלל א' ח"א פ"ד.
הערה (כג): קושטא תקי"ב.
הערה (כד): גם אני זכיתי לראותו והי' שאול אצלי זמן מה ובעקד הספרים בעיר מינכן נמצא לו עשרה ספרים שחי' ובתוכם ספר חיי הנפש על המו"נ ע"פ קבלה ולפי שיר הנכתב שם בסופו נקרא החיבור חיים אולם ואולי זולת ספר חיי הנפש חיבר גם ספר חיי עולם וחיי עולם הבא. ומעתה אין תפיסה כ"כ על בעל סדר הדורות במ"ש חיי עולם לר"א הרואה פי' על שם המפורש כת"י, הובא במגן דוד להרדב"ז, ובשמות שם כ' ר"א הרואה בהמ"ס חיי עולם הבא, ועי' בהקדמת ספר החייט.
הערה (כה): ובל"ס כונתו על הרמ"ק בספר הפרדס שער פרטי השמות ועי' גם בהקדמת ספר עמק המלך ובספר נוה שלום מ"ד פ"ה ומ"ט פ"ט ובספר שער החשק דל"ה.
הערה (כו): והוא ספר חקי חיים.
הערה (כז): נדפס בראשונה בוויניציא ש' רפ"ג ואח"כ בא"ד תע"ו וצ"ע על המו"ל בא"ד מ"ש בשער הספר ובהקדמתו וכן על הרב המסכי"ם מהר"ש אאיליון ז"ל דנראה מלשונם דהוא פעם ראשונה שבא לדפוס וע"ש לשון הזהב וההדר"ת מהרב מהר"ד וויטל חרוזי(?) מוהרי"א מודינא והי' מהראוי להביאם בכ"פ לדפוס, וכעת נדפס ספר החינוך בלבוב עם ביאור ארוך ונחמד ע"ד הפלפול להג"מ יוסף באבד אבד"ק טארניפאל ולא הניח זויות ופינה בלי ביאור השכל דעת ותבונה, ובשם מנחת חינוך יכונה, ויצא כגבור מזויין ובידו מגן וצינה.
הערה (כח): ולפי הסדר שלנו הוא באות קל"ב.
הערה (כט): ובספר שאילת שלום סקנ"ט נראה שהוא רק הגהות ומכנהו בשם ס' קטן שהגיה לחינוך ונדפס ביחד עם הגהות לבעל משנה למלך (וויען תקפ"ו) ואולם נשמטו הרבה דברים מהקדמת החינוך והנם בשלימות בד' א"ד (ועת"ה) ובפרט בדפוסי הראשונים וויניציא רפ"ג וש"ס.
הערה (ל): והוא להג"מ חנוך הענוך בהרב החסיד מו"ה אברהם דיין מפוזנא וח"ב נקרא ראשית ביכורים דרושים על המועדות ובתוכם נמצא גם חי' מבנו הג"מ יודא ליב אבד"ק פפערשי ומנכדו הג"N חנוך הענוך אבד"ק שנייטוך וצ"ע על המח' שלא נקבו בשמות בח"א שם וכן בסדר הדורות ומה שמציין שם אצל מו"ה יהודה בר' משה חינוך בית יהודה וראשית ביכורים צ"ע. (וע' שאילת יעב"ץ ח"א מש"ש על תשובת הג"מ געטשליק בשו"ת חינוך ב"י סס"ח עי"ש).
הערה (לא): וראיתי לח"א שרוצה להוכיח דספר חכם הרזים וסודי רזי אחד הוא, וע"ש שמתחיל ברוך חכם הרזים והוא לר"א מגרמיזא ואולם לא נראה כן מבעל ילקוט הראובני שהביאם כ"א ואחד בפני עצמו.
הערה (לב): למהר"ם הענדל והוא כעין ספר חכמת שלמה למהרש"ל על הש"ס (נדפס בשנת שמ"ה ופראג שע"ב).
הערה (לג): וצ"ע על כל המדפיסים שנשמטו על פ' חלק זולת בהוצאה ראשונה משנת ושלו"ה, ובש"ס ווילנא נדפס חי' מהרש"ל גם על הרא"ש למסכת שבת עירובין וגיטין, וזה לא כביר נדפס ספר צהר לבנין (פ"ב ת"ס(?)) לח"א לישב כל השגות מהרש"א על מהרש"ל.
הערה (לד): וי"א דהוא הנמצא אצלם בגופן שלהם כמו כתבי האפקריפא, ונעתקו ללה"ק על ידי ח"א ועם ביאור ופי' נדפס (שנת תקמ"א).
הערה (לה): והוא דרושים וחידושים על הגדת הפסח להקדוש מהר"א תאומים הי"ד ולהר"י במו"ה משה (א"ד תנ"ה).
הערה (לו): והוא עה"ת ולשונות הרמב"ם ותקנת אזמיר שם (תצ"ז).
הערה (לז): צ"ל חסד אברהם ומנ"כ בעה"ק חברון ומ"ש בעל בני יששכר על המשניות סוף מס' תמיד לעיין בס' "אשל אברהם" -- נ"ל דצ"ל "חסד אברהם" עי"ש.
הערה (לח): ועמש"ל אות א' אלימה.
הערה (לט): והוא על תוספתא ועל סדר נזיקין נדפס ליווארנא תקמ"ו ועל סדר זרעים ומועד ונשים בירושלים תר"ן.
הערה (מ): גם כאן נשמט מלשון המחבר וכצ"ל המחבר ספר חסידים רבינו יהודה בן רבינו שמואל קדושי עליונין והוא המחבר הצוואות וספר הכבוד וכ' בשו"ת מהרי"ל וכו'.
הערה (מא): ובמהרי"ל נראה קצת דספר חסידים חברו הרוקח תלמידו ויש להביא קצת ראיה לזה דמ"ש בספר חסידים סימן תתשכ"ט ולמ"ד אי' כן להדיא בספר הנפש לרוקח (וע' סדר הדורות) ואולי היה הוא רק המו"ל, ובב"י או"ח ס"א הביא בשם האגור שמכנה לספר חסידים בשם טעמי הרב ר"י החסיד עי"ש, וכ"ה בשבולי הלקט כלל ו' עי"ש, ונדפס כ"פ גם עם פי' קצר מלוקט מכמה ספרים ונקרא בשם משנת חסידים מר' סעדיא חלוונא בר' אהרן ז"ל מקראקא וע' נחלת שבעה סמ"ו אות ח' ובכל הדפוסים האחרונים נדפס הפי' בלי שם החיבור ובלי שם המחבר. ובפפד"מ (תפ"ד) נדפס עם פי' לר' דוד אפטרוד גם נדפס עם פירוש ברית עולם להרב המחבר ז"ל גם עם פירוש מלי דחסידותא להה"ג מוהרא"ד אבד"ק בוטשאטש, וכעת נדפס ספר חסידים בשלימות מכ"י ונמצא בו שינוי נסחאות עד למרבה ועם הג"ה לת"א(?), וע"ס הון יוסף סי' ט' יו"ד וי"א שהפריז מאוד על המדה עי"ש, ולקמן אות כ' א' בהג"ה מנחם ציון שם. וכעת נדפס מחדש בלבוב עם הג"ה מקור חסד ומ"מ לח"א ועוד כ"ב הוספות והג"ה מגאוני הזמן.
הערה (מב): ובהקדמת ספר חובת הלבבות הביא ספר החפץ שהוא על עניני מצות דרך קצרה לרב חפץ בן יצליח וכן בספר פאר הדור להרמב"ם סי' קמ"ב הביא רב חפץ בס' המצות כ' עי"ש, ואפשר דהוא ספר המצות שהביא הרמב"ם בהקדמת ספר המצות שלו עי"ש. ואולי הא דיש מיחסים לרבינו חננאל על שמצאו כתוב ספ' החפץ לר"ח וסברו דר"ת מרמזים לרב חננאל ואך הוא רב חפץ ועל שמו נקרא ספר החפץ ובערוך לר"ש הפרחין ערך עמר וקצע הביא רב חפץ סגי נהור ראש ישיבה ע"ש. ובספר נחל אשכול (ע"ס האשכול) ח"א דק"ח אות א' עי"ש.
הערה (מג): צ"K מברעסלא וכ"ה בסוף הקדמת ס' חק יוסף ושרש יוסף שחתם א"ע בזה"ל יוסף משה בר' דוד מברעסלא (ונדפס חק יוסף עם ה' חק יעקב ונקראים בשם הכולל חקים טובים טורקא תקכ"ז).
הערה (מד): והוא מחובר על כל הש"ע או"ח אבל לא זכינו לאורו רק על הלכות פסח לבד וכמה פעמים נעתקו דברי העט"ז בתוך דברי הח"י ומסיים וכ"כ מורי בב"ח וזהו שהביא לי לטעות בזה שהרב הח"י היה תלמיד הב"ח (ועח"א אות יו"ד סר"ט ובהג"ה מ"ץ עי"ש).
הערה (מה): נדפס בליווארנא ש' תקל"ו עם חי' מגדנות נתן על ב"מ לבנו הג"מ אלי'.
הערה (מו): נדפס מחדש בתוך חמשה קונטרסים (וויען תרכ"ד) ובהקדמת המו"ל החליט דהוא לר' אברהם במו"ה שלמה טאזרטי תלמיד הרשב"א ז"ל וכן הסכים עמו באור החיים (מיכל).
הערה (מז): ועח"א ק' ס"א בהג"ה מ"ץ שם והי' חתנו של הג' בעל מגן אברהם ז"ל.
הערה (מח): וראיתי בפי' תרגום יונתן פ' תצא שכתב בזה"ל מצאתי בספר חרדים והוא חי' קודש קדשים עי"ש. ונדפס קיצורו על ידי הגאון בע"ס חיי אדם בשם מצות משה (פירטה תר"ט).
הערה (מט): והוא על ע' שמות למט"ט לר' ישמעאל כה"ג, ועתו"ס חולין ד"מ ובהג"ה שם וביבמות ס"ז ע"ב ד"ה פסוק וצע"ק. ונדפס זה לא כביר בעיר לבוב מכ"י ישן נושן.
הערה (נ): בן ל"ח שנה, ונדפס אח"כ גם ח"ב וח"ג עד סי' רנ"ז שאלוניקו תקע"ט ואח"כ נדפס ס' מטה אשר בס"ס שער אשר להר"א קובו ולהשלים עבודתו גם עד סי' רפ"ב גם חי' פי' על תלים ודרושים וספר בית שלמה על ש"ע או"ח ומרכבת המשנה על הרמב"ם ושו"ת ושיטת התלמוד וכמ"ש בנו בהקדמת ספר חשק שלמה.
הערה (נא): ונדפס לו גם ספר שער החשק ליווארנא תע"ז וזה לא כביר גם בעיר הלברשטאט והוא חקירות בחכמת הקבלה ועמ"ש המח' בספרו צאוורי שלל פ' מקץ עי"ש.
שארית ציון[עריכה]
הערה (ש'צ כג): סי' נו"ן. חידושי הלכות. ונדפס ספר הוראת שעה (ברלין תקכ"ה) לח"א לישב כל המקומות שהניח המהרש"א רק "ויש לישב" וסמך על המעיין.
ואגב אורחא באתי כבן להעיר ולהוסיף עמ"ש בח"א ערך שי"ן ספ"א בהגה מ"ץ אות נו"ן בשם ספר יש נוחלין דמהרש"א היה ש"ץ בקראקא ע"ש דר"ל דהיה כאן בקראקא בש' ש"ץ ולזה העירני ח"א והאמת אתו.
הערה (ש'צ כד): סי' נ"ז. חי' מאיר שיף. נכתב בקיצור גדול ולא היה[2] מובן לכל רק בעיון רב, עד שקם הרהג"מ מארדיש ז"ל אבד"ק פאריצק ועשה עליו ביאור ונדפס שנת תק"ע ונתן בים דרך ובמים עזים נתיבה.
הערה (ש'צ כה): סימן פ"ז. רזיאל. ולפי מה שהחליטו איזה אחרונים ספר רזיאל המה לקוטים מספרי ר"א רוקח מסודי רזיא וספר סוד המרכבה ורזיאל הוא נוטריקון רזי אלעזר, וע"ס שתי ידות להרמד"ל.
פליטת ספרים[עריכה]
א) - חבור יפה, מהישועה לרבינו נסים גאון פירארה שמ"ו, ואח"ז נדפס בשם מעשיות שבתלמוד, קושטא רע"ט. ועוד הפעם בשם מדרש מעשיות דו"ו ש"ד ונעתק גם ללשון אשכנזי.
ב) - חבור על הלכות מילה ומנהגיו, לר"י הגוזר אביו של ר"מ הדרשן נדפס פה קראקא מכ"י ישן נושן ושם הגוזר על שם שהיה מוהל.
ג) - חבור רבינו יונה, על סנהדרין בתוך ספר סם חיים, ליווארנא תקס"א.
ד) - חבור על טור יו"ד, לבעל מגיני שלמה עיין ח"א יו"ד ע"ז.
ה) - חבר הקני, מחובר על הפטרות והוא היה תלמידו של בעל השטמ"ק ועי' ש"ץ לעיל ח' ז"ך.
ו) - חבר כהנים, פי' על התו"כ וספרי חיים על הספרי להנ"ל וכמש"ש בהקדמה.
ז) - חבורי לקוטים, על גפ"ת להג"מ יונתן אייבשיץ ז"ל ובסופו עטרת סמיכת זקנים הניתן לו מהג"מ אברהם ברודא מש' את"ן ועוד הביא שם שהגביר מו"ה בערמאן מהלברשטט קבל ע"ע לתת לו די מחסורו בשיסע לא"י.
ח) - חבורי לקוטים, למו"ה אבי עזרי זעליג מרגליות בהמ"ס כסף נבחר דו"ו תצ"ה.
ט) - חדות, לר"ש ן' גבירול (דפוס קראקא).
י) - חדרי בטן, להג' המחבר מוסר ודרוש עה"ת הובא בספר פתח עינים סנהדרין קי"א ובספר כסא דוד דכ"ח.
יא) - חדשים לבקרים, להגאון המחבר ז"ל הובא בספר תולדות גדולי ישראל.
יב) - חומת אנ"ך, פירוש קצר על כל תנ"ך ובסופו ק' חומה נשגבה (פיסא תקס"ג) וברם צריך אנא לאודיע מ"ש בספר תהלה לדוד על תלים להרב מוהר"א חי מוסיפיא מטריעסטי וז"ל: בהיותי באנקונא אצל מהר"ם אזולאי ראיתי ספר יוסף כ"י והוא ממש כספר חומת אנ"ך, עכ"ל. ולפי זה מה שהביאו המבקרים ספר סבר יוסף בפ"ע אך למותר הוא, ועיין ספר ככר לאדן דף קט"ו וספר דבש לפי דף י"א.
יג) - חושב מחשבות, מאמרי אגדה וחדות ושיעור מקוה לבעל משנת חסידים א"ד תצ"ב.
יד) - חות יאיר, חדש דרושים לבעל אור חדש (פראג תקנ"ג).
טו) - חוזק יד, קיצור פסקי רמב"ם בחרוזים עם פירוש קצר לר"ש מובחר (אדעס תרכ"ו).
טז) - חזון למועד, שו"ת לבעל חזון עובדיה וע"ל ח' מ"ג ובהג"ה שם.
יז) - חזות קשה, לבעל העקידה נגד למוד הפלסופיא סביוניטא (שי"ב).
יח) - חזניא, לר' אליהו הלוי (בהמ"ס זקן אהרן) כולל סדר התפלות ובקשות ופירושן ודינים לכל השנה ע"פ מנהג אשכנז וצרפת וכן הבקשה מאלף תיבות מתחלת באות ב' נדפס בראשונה לקהלת בני רומניאה אשר בקושטא ועיין ח"א א' קס"ט.
יט) - החזון, ע"ד היכא תמצא לר' יהודא לנדא אבי בעל האגור (נאפולי ר"ן) ועד"ז מחובר ספר עולת יצחק (פראג שס"ג).
כ) - חיים שאל, שו"ת ב"ח ולשונות הרמב"ם להגאון המחבר ז"ל ובסוף ח"א נדפס ספר שיורי ברכה על יו"ד, ובסוף ח"ב נדפס קצת מס' חזה התנופה (והוא קיצור שו"ת הרא"ש מכ"י) וקונטרס חי' סופרים למוהר"י בי רב בעשו"ת דברי שמואל והשמטות לספר ועד טוב ותהלה בארץ.
כא) - חיי הנפש, להר"א אבועלפיא ע"ס מו"נ על פי קבלה נמצא בכ"י בעיר מינכן ולפי שיר הנכתב בסופו נקרא חיי עולם.
כב) - חיים שנים ישלם, לר"ש במהרח"ש נדפס תוך ספר פתח הדבור לר"ב פוטרומילו (אזמיר תרט"ו).
כג) - חי מדבר, להג' המחבר ז"ל חי' הגהות על הריטב"א.
כד) - חידושי גאונים, למהר"א ברודא ושאר גאונים ב"ק ב"מ וסנהדרין (אופיבאך תפ"ג).
כה) - חי' ע"ז, לר"א דניאל אשטרומסה נדפס תוך ספר בן לאברהם לבעל ירך אברהם (שאלוניקו תקפ"ו).
כו) - חידושי הלכות, על שבת ביצה סנהדרין וכו' להג"מ יצחק אחי הטו"ז (נייוויט תצ"ו).
כז) - חידושי הלכות, למוהר"א ברודא (וואנדזבק תצ"א).
כח) - חידושי הלכות, על ג' בבות להג"מ העשל אב"ד קראקא נדפס על ידי תלמידו הר' אהרן קאלינקר מו"צ דק"ק סאמטור (פפד"מ תפ"ה).
כט) - חידושי ש"ס למהר"ם שיף, ועם ביאור לה"ר מארדוש נדפס כ"פ.
ל) - חידושי מהר"ם גאלאנטי על ש"ס, נדפס עם חי' הר"ן לשבועות (ווילמרשדרף תס"ו).
לא) - חידושי מהר"ל מפראג, על טור יו"ד ואמרי דוד לח"א (פורטה תקל"ה).
לב) - חידושי מהר"י ן' לב, ומהרשש"ך נקרא כוס ישועות על ששה מסכתות (ווילמרשדרף תס"ו).
לג) -חידושי הר"י מיגאש, שבועות פראג תקפ"ו וגם נדפס לו על מסכת ב"ב.
לד) - חידושי הגרשוני, לבעל עבוה"נ על ד"ח שו"ע (פפד"מ ת"ע).
לה) - חידושי מהרח"ש, על מס' תענית ויומא בספר תורת משה לבנו (שאלוניקו תקנ"ז).
לו) - חידושי הלכות לר' יואל, נכד הטו"ז (אלטונא תצ"ז).
לז) - חידושי הלכות בבא מציעא, לבעל נחלת בנימן (פראג תמ"ו).
לח) חידושי הלכות על ה' מסכתות, לר"ב אנגיל (שאלוניקו תע"ז).
לט) - חידושי הרשב"א על יבמות, נדפס מכ"י, פיעטרקוב תרנ"ט.
מ) - חידושי הרא"ה על כתובות, (פראג תפ"ב).
מא) - חכמת הנפש, נדפס מקרוב מכ"י ישן נושן שהיה טמון תחת יד הגאון המקובל בעל ספר בני יששכר וכתב שם שהוא לא' קדוש קדמון ולפי הנראה שם דף י"ג היה נקרא בשם ר"א בר' יהודה ואולי הוא ספר הנפש שהובא בסה"ד ועיין ח"א א' רי"ט בהג"ה מ"צ שם.
מב) - חכמוני, וז"ל רש"י עירובין נ"ו ע"ב ד"ה ואין תקופה וכו' ור' שבתי דטולו פירש היטב בספר חכמוני שלו עי"ש, ואולי צ"ל ור"ש דנולו.
מג) - חלוקא דרבנן, לבעל מגיד משנה על משנת חסידים (זאלקווא תקכ"ח).
מד) - חקים טובים, כולל ספר חק יעקב על הל' פסח וספר חק יוסף טורקא (תקכ"ז) ובחק יעקב שם ישנו כמה הוספות מהרב מו"ה נתן מו"צ דק"ק האלי ונדפס אח"כ החק יעקב עם הוספות אלו בלי שם הבעלים.
מה)*) - חידושי מהרשד"ם, ב' חלקים, חידושים נפלאים חרופים ושנונים להג"מ שלמה דוד מרגליות במו"ה יצחק אבד"ק קלווריא ליקאווי ועיר חדש פולין (ונ"ב קראקא ז' פסח תר"ן). ובאותו יום היה אומר פלפול ארוך בשי' ריחא מלתא ויקוים בו "אדם כי ימות באהל - באהל של תורה".
מו)*) - חיי ארי' , שו"ת להרהג"מ חיים אריה ליבוש איש הורוויץ הלוי אבד"ק קראקא. וראיתי בספר היקר והנורא שדה חמד שהרבה פעמים משתעשע בתורתו ומביאם להלכה.
מז) - חלקי אבנים, פירוש על רש"י כסדר התורה למו"ה דוד לידא נדפס בסדור כל בו שלו וכן בפ"ע (פיורדא שנת גנ"ת).
מח) - חלקו של יהודה, למוהר"י נאגרה דרושים.
מט) - חמד משה, על ש"ע או"ח למו"ה גדליה משה במוהרצ"ה מלאשיץ (פירטה תקכ"ט).
נ) - חמדה גנוזה, שו"ת הגאונים נדפס מכ"י ירושלים (תרכ"ג).
נא) - חמרא וחיי, על מסכת סהנדרין לבעל כנה"ג על מסכת סנהדרין ובסופו קונטרס חמר חורין עתיק לקוטי חי' הראשונים כעין שטמ"ק (ליווארנא תקס"ב).
נב) - חן טוב וזבד טוב, על ש"ע אה"ע סימן טו"ב בעניני עיגונא דאתתא להג"מ יואב אבד"ק מט"ד וממחתנו הגאון בהמ"ס שערי בינה על השערים וע"ל שי"ן קכ"ד.
נג) - חנוך, הוא ספרא דחנוך, מובא בזוה"ק עם מבוא והערות לחכם אחד ברלין תרנ"ב.
נד) - חסד ואמת, חידושי מסכת ברכות למוהר"י ן' נעים וכתובות למוה"ר פינטו וחי' שבת לח"א. ושופרא דספר"א נוסח שטרות לר"י צבע שאלוניקו.
נה) - חסדי דוד, חסאן, ליווארנא תקנ"א. עיין ח"א ד' ח"י ח"א על תוספתות סדר זמ"ן וח"ב נזיקין ועל קדשים ירושת"ו תר"ן.
נו)*) - חסדי ה' , ע"פ ולך ה' החסד וגו' למו"ה משה מרדכי מרגליות אבד"ק קראקא (שם שמ"ט).
נז) - חסדי יונתן, חידושי ש"ס ואגדה לבעל או"ת (פיעטרקוב תרנ"ז).
נח) - חסדי אבות, להג' המחבר ז"ל על מסכת אבות נדפס כמה פעמים.
נט) - חצי יהונתן, דרשות וחי' ש"ס להגאון בעל או"ת (לבוב תקמ"ד).
ס) - חקר הלכה, שו"ת ושי' להגאון בהמ"ס אור חדש ופרפראות לבנו ולנכדו (וויען תקצ"ח). והיה נקרא ר"א בר"א ע"ש אביו האומר לאביו לא ראיתיו כי לקח אותו אלקי"ם טרם הולדו.
הגהות וויקיעורכים[עריכה]
- ^ נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/צו
- ^ כאן הגהתי. ובדפוס נראה כך ול ה - ויקיעורך