שיר השירים רבה ו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יא.    [ עריכה ]
אל גנת אגוז ירדתי אמר ר' יהושע בן לוי: נמשלו ישראל באגוזה. מה האגוזה נגזזת ונחלפת לטובתה היא נגזזת. למה? שהיא מחלפת כשער הזה שנגזז ונחלף, וכצרפנים הללו שנגזזין ונחלפין. כך כל מה שישראל נגזזין מעמלן ונותנין לעמלי תורה בעולם הזה, לטובתן הן נגזזין ונחלפין להם, ומרבין להם עושר בעולם הזה ושכר טוב לעולם הבא. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: מה הנטיעות הללו, אם את מכסה שרשיהם בשעת נטיעתן הן מצליחות ואם לאו אין מצליחות, אבל האגוז הזה אם את מכסה שרשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח. כך ישראל: (משלי כ"ח) מכסה פשעיו לא יצליח. אמר רבי אלעשה: לא היה צריך קרא למימר, אלא אל גינת ירק ואמר אל גנת אגוז, אלא מלמד שנתן להם כחן של נטיעות וזיון של ירק. ר' עזריה אמר תרתי: מה אגוז זה, עצו משמר פריו. כך עמי הארץ שבישראל מחזיקין בדברי תורה, הדא הוא דכתיב: (משלי ה') עץ חיים היא למחזיקים בה. אמר חורי: מה אגוז זה, אם נופל לתוך הטנופת, את נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו, והוא חוזר כתחילתו והוא יפה לאכילה. כך כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יום הכפורים ומכפר עליהם, הדא הוא דכתיב: (ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. ר' יהודה בר' סימון אומר: מה אגוז זה, יש לו שתי קליפות. כך ישראל, יש להן שתי מצוות מילה ופריעה. דבר אחר: אל גנת אגוז אמר ריש לקיש: מה אגוז זה חלק. דתנינן ר' שמעון אומר: אף בחלקי אגוזים וכל מי שעולה לראשו ואינו נותן דעתו האיך יעלה, הוא נופל ומת ונוטל שלו מן האגוז. כך כל מי שהוא מנהיג שררה על הציבור בישראל, ואינו נותן דעתו היאך הוא מנהיג את ישראל, סוף שהוא נופל ונוטל שלו מתחת ידיהם, הדא הוא דכתיב: (ירמיה ב') קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו וגו'. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה שחוק לתינוקות ושעשוע למלכים. כך הן ישראל בעולם הזה על ידי עונות, דכתיב (איכה ג') הייתי שחוק לכל עמי וגו'. אבל לעתיד לבא (ישעיה מ"ט) והיו מלכים אומניך. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה האגוז הזה, יש בו אגוזי פרך אגוזים בינונים ואגוזים קנטרנין. כך ישראל, יש מהן עושין צדקה מאליהן, ויש שאם אתה תובען הם נותנים, ויש שאת תובען ואין עושין. אמר רבי לוי: מתלא אמר: תרעא דלא פתיח למצוותה יהא פתיח לאסיה. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה האבן שוברו. כך התורה קרואה אבן ויצר הרע קרוי אבן. התורה קרויה אבן, שנאמר: (שמות כ"ד) ואתנה לך את לוחות האבן. ויצר הרע קרוי אבן שנאמר: (יחזקאל ל"ו) והסירותי את לב האבן מבשרכם. אמר רבי לוי: למקום ארימון שהוא משובש בגייסות, מה עשה המלך? הושיב בו כוסטריינים בשביל לשמרו, כדי שלא יקפחו לעוברים ולשבים. כך אמר הקב"ה: תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן, תהא האבן משמר האבן. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה, אינו יכול לגנוב המכס שלו שהוא נשמע וניכר. כך הם ישראל, כל מקום שאחד מהם הולך אינו יכול לומר שאינו יהודי. למה? שהוא ניכר, הדא הוא דכתיב: (ישעיה ס"א) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה, השק מלא אגוזים בידך את נותן לתוכו כמה שומשמים כמה חרדלים והן מחזיקין. כך כמה גרים באו ונתוספו בישראל, הדא הוא דכתיב (במדבר כ"ג) : מי מנה עפר יעקב. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי מה אגוז זה, את נוטל אחד מהכרי וכולן מדרדרין ומתגלגלים זה אחר זה. כך הן ישראל לקה אחד מהן כולן מרגישין, הדא הוא דכתיב: (שם ט"ז) האיש אחד יחטא וגו'. אמר ר' ברכיה: מה אגוז זה עשוי ארבע מגורות והסירה באמצע. כך היו ישראל שרויין במדבר ארבע דגלים ארבע מחנות ואהל מועד באמצע, הדא הוא דכתיב: (במדבר ב') ונסע אהל מועד. דבר אחר: אל גנת אגוז ירדתי זה העולם. לראות באבי הנחל אלו ישראל. לראות הפרחה הגפן אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. הנצו הרמונים אלו התינוקות, שיושבין ועוסקין בתורה ויושבין שורות שורות כגרעיני רמונים: