שירה (דוד פרישמן)/ברהמה

בְּרַהְמָה
 
שִׂים לְךָ עָבִים לְמִסְתּוֹר, בְּמַעֲבֵה כֵפֶל-עֲנָנִים
הֵחָבֵא לְךָ עִם-סוֹדְךָ וְהַחְבֵּא כָל-רִישְׁךָ עִמָּךְ –
אוּלָם יוֹצְרִים כָּמוֹךָ, בְּנֵי אֵלִים קְטַנִּים גַּם-הֵם
בְּצַלְמְךָ וּבִדְמוּתֶךָ,
אֲשֶׁר נָטַשְׁתָּ אַחֲרֶיךָ פֹּה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה,
הֵמָּה יֶאֶרְבוּ לְךָ וְיַחְפְּרוּךָ מִתּוֹךְ מַחֲבוֹאֶיךָ,
וְאֶת-שְׂפוּנֵי טְמוּנֵי סוֹדְךָ
יוֹקִיעוּ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ
עִם-עָנְיְךָ הַנּוֹרָא יַחְדָּו,
וְלֹא יִסָּתֵר כְּקֹרֶט אָבָק אֲשֶׁר מִתַּחַת צִפֹּרֶן
מִכֹּל אֲשֶׁר-תִּשָּׂא בְחֻבְּךָ וּמִכֹּל אֲשֶׁר-תִּסְבּוֹל
עֲרִירִי בִבְדִידָתֶךָ.
בְּלֵילוֹת אֵין-שֵׁנָה אֲרֻכִּים
חִקַּרְתִּיךָ מִשָּׁם גַּם-אֲנִי וּרְאִיתִיךָ פִּתְאֹם
בְּצַלְמְךָ כִּדְמוּתֶךָ.
 
שֵׁשֶׁת יָמִים, בְּרַהְמָה, עָשִׂיתָ אֶת-הַמְּלָאכָה,
יָצַרְתָּ, יָצַרְתָּ, יָצַרְתָּ,
וּכְמוֹ נַעַר הָעוֹשֶׂה בָתִּים מִן-הַחוֹל
וְצַלְמֵי אָדָם קְטַנִּים וְצַלְמֵי עוֹף וּבְהֵמָה
לְפִי-מִדַּת תַּבְנִית כַּף-רַגְלוֹ וּבְהוֹנוֹתָיו,
כָּכָה עָלַצְתָּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ
וְכָכָה מָחָאתָ כַּף אֶל-כַּף,
מָחֹא וְקָרֹא: „כִּי-טוֹב“, „כִּי-טוֹב“,„ כִּי-טוֹב!“
הָיִיתָ כְּנַעֲרָה מַבִּיטָה בִרְאִי בְּכָל-רֶגַע,
שִׁכּוֹרָה מִיָּפְיָהּ,
כָּכָה הִבַּטְתָּ בְּלֹא מַעֲצוֹר בְּפָעָלְךָ גַּם-אַתָּה,
וְצָהַלְתָּ וְקָרָאתָ: „מַה-יָפֶה“,„ מַה-יָפֶה“,„ מַה-יָפֶה!“
אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,
אָז רָאִיתָ פִּתְאֹם,
אָז הֲבִינוֹתָ פִּתְאֹם,
אָז יָדַעְתָּ פִּתְאֹם
אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ –
וְעֵינֶיךָ גָּדְלוּ בְחוֹרֵיהֶן, כָּל-עַיִן מִפְלֶצֶת גְּדוֹלָה,
וְשַׂעֲרוֹתֶיךָ נִצְּבוּ כְמוֹ-נֵד,
וְשִׁבְעַת שָׁמֶיךָ צָרוּ פִתְאֹם מִכַּלְכֵּל
אֵת אֲשֶׁר-סָבַלְתָּ בְּרֶגַע אֶחָד לְבַדּוֹ,
עַד-הֶחְתִּים פִּתְאֹם פִּיךָ מֵרֹב בֶּהָלָה
וְכָרְתָה הַחֲרָדָה אֶת-מִלֶּיךָ בַּחֵצִי,
אֲשֶׁר נָשַׁל „כִּי“ וְשָׁמַט מִקְּצֵה לְשׁוֹנְךָ,
וְזֶה „טוֹב“ נִשְׁאַר עִמְּךָ נֶחְנָק בְּמוֹ-גְרוֹנְךָ,
וּפִיךָ פָּעוּר –
הוֹי בְּרַהְמָה, מֶה-עָשׂיתָ?...
 
אִי לוֹ לְעוֹשֶׂה בְכִימְיָה, וְהוּא אֶל-לִבּוֹ לֹא יָשִׂים
כִּי-יֵשׁ אֲשֶׁר כָּשֵׁר וְנָקִי יִהְיֶה הַיְסוֹד הָאֶחָד
אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בוֹ אֶת-לְהָטָיו,
וְכָכָה כָשֵׁר וְנָקִי יִהְיֶה הַשֵּׁנִי גַם-הוּא,
וְרַק אִם-יִתְעָרְבוּ הַשְּׁנַיִם, וְקָם מֵהֵמָּה לִפְעָמִים
הַסַּם הַנּוֹרָא בַסַּמִּים, זֶה צִיָּן שֶׁל-קָלִי הַנּוֹרָא:
כָּכָה אֶחָד אֶחָד לְבַדּוֹ טוֹב כָּל-יָצוּר
אֲשֶׁר יָצַרְתָּ, בְּרַהְמָה,
וְרַק בְּהִוָּעֵד שְׁנַיִם, יָצוּר עִם-יָצוּר יַחְדָּו,
וְהָיְתָה הַשּׁוֹאָה נוֹרָאָה.
 
הוֹי בְּרַהְמָה, מֶה-עָשִׂיתָ?
 
רְאֵה, גֵּא וָרָם וְצוֹהֵל חוֹתֵר בַּמָּרוֹם הַשֶּׁמֶשׁ –
וַאֲדָמָה נֶאֱנַחַת מִתַּחַת מִצָּרָה וּמִכֹּבֶד רָעָה,
אֲשֶׁר אֲמוּלִים לַאֲלָפִים יִבְכּוּ וִיקַלְלוּ יוֹמָם,
וִיקַלְלוּ שֶׁבַע בַּיּוֹם זֶה עוֹשָׂם הַיּוֹצְרָם מִבֶּטֶן,
וַאֲשֶׁר רִבּוֹאוֹת יִשְׁרְצוּ וְיִרְמְשׂוּ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה
חָיֹה וְשָׁרֹץ וָמוֹת, חָיֹה וְרָמֹשׂ וָמוֹת,
וּמְאֻשָּׁר לֹא יִהְיֶה אַף-אֶחָד.
לָמָה הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה?...
רְאֵה, שָׂדוֹת שַׁאֲנַנִּים וְעַלִּיזִים יִדְשְׁאוּ וְיִפְרְחוּ סָבִיב –
וּמִמּוּלָם אַלְפֵי נֶאֱנָחִים,
אֲשֶׁר אֻמְלְלוּ עַפְרוֹתֵיהֶם מֵחֹרֶב רַב וּמִצָּיוֹן,
עַד-כִּי צָפְדוּ מִכָּפָן שִׂפְתֵיהֶם הַכְּחֻלּוֹת וְדַקּוֹת,
וְשָׁרְקוּ מֵעֵיהֶם מִמַּחְסוֹר.
לָמָּה הַמַּחְסוֹר הַזֶּה?...
וְגַנֵּי עֵדֶן וּפַרְדְּסֵי עֵדֶן וְכַרְמֵי עֵדֶן
לוֹהֲטִים מִכֹּבֶד פְּרָחִים,
אֲשֶׁר אֵין יָדַיִם לֶאֱסוֹף אוֹתָם –
וּמִנֶּגֶד לָהֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים
חַיִּים עַל מָחֳרָאוֹת וְחוֹבְקִים סְחִי אַשְׁפַּתּוֹת.
וּמִדְבָּרִיּוֹת לְךָ הַבּוֹעֲרִים מִזַּלְעֲפוֹת שָׁרָב –
וּמִמּוּלָם קוֹפֵא צִיר הַקֶּרַח הַנּוֹרָא.
וְעָרִים לְךָ אֲשֶׁר נָסוּ יַחַד מִתּוֹכָן
חֶמְלָה וְשָׁלוֹם וֶאֱמוּנָה.
וְיַמִּים לְךָ אֲשֶׁר תִּטְבַּעְנָה לַתְּהוֹם אֳנִיּוֹתָם
בְּלֵילוֹת זְוָעָה –
וּבֹקֶר וְצָהַל הַשֶּׁמֶשׁ עַל-חֶלְקַת הַגַּלִּים הַשּׁוֹקְטִים.
וּמַחֲלוּיִים יֵשׁ וּמַדְוִים וּמַכְאוֹבִים רָעִים וְרַבִּים,
מִזְּרַע הַמָּוֶת הָאוֹרֵב,
וְהַמָּוֶת, זֶה הַשֵּׁד הַנּוֹרָא בְאֵין עֵינַיִם,
מְהַלֵּךְ עִוֵּר אַחֲרֵיהֶם וּמַכְרִית לְפִי מַגָּלוֹ
אֶת-כֹּל אֲשֶׁר-יִפְגּוֹשׁ בַּדֶּרֶךְ,
כָּל-נִבְחָר וְטוֹב וְדָרוּשׁ.
וַאֲרָצוֹת לְךָ, שֶׁתְּעוֹפֵף הַמִּלְחָמָה בָהֶן לַפִּידֶיהָ,
וְסִכְסְכָה עַמִּים בְּעַמִּים עַד לְשִׁגְעוֹן עוֹלָם;
וַתִּמְעַט עוֹד זֹאת מִמֶּנּוּ, כָּל-אֲשֶׁר יוֹם יוֹם תְּבוֹאֵנוּ,
כָּל-פֶּגַע וּמִקְרֶה וְעֵת וְכָל-אֲשֶׁר נִקְרָא לוֹ טֶבַע,
וְנוֹסַף עֲלֵיהֶם גַּם-זֶה אֲשֶׁר אָדָם יַעֲשֶׂה לָאָדָם
לִרְצוֹנוֹ הֶחָפְשִׁי וּלְחֶפְצוֹ,
אֲשֶׁר יַכֶּה אִישׁ אֶת-רֵעוֹ וְהֵשַׁם אִישׁ נְוֵה אָחִיו,
וְהִשְׁתַּגַּע וְהִתְהוֹלֵל הָאָדָם, לְהָצֵר וּלְהָצִיק וּלְעַנּוֹת,
עַד-פִּתְאֹם בְּבֹקֶר יוֹם אֶחָד
יִפּוֹל הַתְּבַלֻּל מֵעֵינוֹ וְעָבְרָה הָרוּחַ הָרָעָה,
וְעָמַד וְהִשְׁתָּאָה וְלֹא יֵדַע עַל-מֶה עָשָׂה כָכָה וְלָמָּה –
וְכָל-זֶה רַק כּוֹכָב אֶחָד בִּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָרַבִּים.
 
וּבְרַהְמָה יַעֲמוֹד וְהֵבִין פִּתְאֹם
אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה –
וְגָדְלוּ עֵינָיו בְּחוֹרֵיהֶן, כָּל-עַיִן מִפְלֶצֶת לְבַדָּהּ,
וְשַׂעֲרוֹתָיו תִּצַּבְנָה כַנֵּד,
וְקָם וְאָחַז פִּתְאֹם בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָעוֹלָם,
עִם-רִבּוֹא רִבֲבוֹת כּוֹכָבִים-עוֹלָמוֹת,
וְכָפַל אֶת-כֹּחוֹ מִשְׁנֶה תַעֲצֻמוֹת
לְהַשְׁלִיךְ בְּכֹחַ לֹא-אֵל
מִמַּעֲלֵה רֹאשׁוֹ
אֶת-רִבֲבוֹת רִבֲבוֹת הַכַּדּוּרִים,
לְנַפֵּץ אֶת-כֻּלָּם יַחְדָּו
וּלְהַחֲזִיר אֶת-הַכֹּל, אֶת-הַכֹּל
לְתֹהוּ וָבֹהוּ,
אֲשֶׁר יַכֶּה לִרְסִיסִים בְּפַעַם אַחַת כֹּל אֲשֶׁר-יָצַר
מַכָּה אַחַת וְלֹא יִשְׁנֶה – –
הוֹי הֶרֶף יָדְךָ, בְּרַהְמָה, כִּי רִיק כָּל-הִשְׁתּוֹלֶלְךָ;
זֶה אֲשֶׁר-נוֹצַר פַּעַם לֹא יוּכַל עוֹד לְעוֹלָמִים
לָשׁוּב וְלִהְיוֹת לֹא-נוֹצָר.
גְּדוֹלָה פִי-אֶלֶף מִן-הַיּוֹצֵר הַיְצִירָה,
וַעֲצוּמָה הִיא מִמֶּנּוּ וַחֲזָקָה הִיא מִמֶּנּוּ
לָעַד, לָעַד,
אֲשֶׁר תֹּאבֶה אוֹ תְמָאֵן וְעָמְדָה הַיְצִירָה,
גַּם הַטּוֹבָה, גַּם הָרָעָה, לְנֵצַח נְצָחִים,
וְאַתָּה עִם-שְׁאוֹנְךָ וְעִם-קִצְפְּךָ בְּאֶפֶס אוֹנִים
רַק תַּחֲרוֹק אֶת-שִׁנֶּיךָ וְתִשְׁאַף וְתִשֹּׁם,
וְסוֹף-סוֹף בְּאַחֲרִיתְךָ
לֹא יִוָּתֵר לְךָ דָּבָר בִּלְתִּי כִּי-תִתְחַבֵּא
בְּסֵתֶר עֲנָנֶיךָ
עִם-עֱנוּתְךָ הַגְּדוֹלָה וְעִם-מוּסַר כִּלְיוֹתֶיךָ,
וְאֶת-סִבְלְךָ תִּשָּׂא עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים –
וְאָדָם לַאֲלָפִים זוֹחֲלֵי עַל-בֶּרֶךְ
יִשְׁרְצוּ לְפָנֶיךָ עַל-גָּחוֹן וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וְיַעַבְדוּךָ
עַל-כֹּחֲךָ הַגָּדוֹל וְעַל-כִּי עָצַמְתָּ כָּכָה.
 
בְּלֵילוֹת שׁוֹמֵמִים וַאֲרֻכִּים
חִקַּרְתִּיךָ מִמַּחֲבוֹאֶיךָ וּרְאִיתִיךָ פִּתְאֹם
בְּעֶצֶם עֱנוּתְךָ בְּצַלְמְךָ וּדְמוּתֶךָ.