שיטה מקובצת על הש"ס/בבא בתרא/פרק ח/דף קטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: תוספות | רשב"ם | רי"ף | רא"ש | מאירי | מרדכי | רמב"ן | רשב"א | ריטב"א | תוספות רי"ד | יד רמ"ה | ר' גרשום | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע

על ש"ס: שיטה מקובצת | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קטו עמוד א[עריכה]


ואי לא דריש מטות בן קודם לבת בנכסי האם מנא ליה. ואם תאמר. ונילף מדאמרינן לעיל וירש אותה מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה. לאו קושיא היא דהתם ליכא למילף אלא אותן ירושות הכתובות בפרשה אבל ירושת האם לא כתיבה באותה פרשה דמכל בת יורשת נחלה ממטות נפקא ולפיכך אנו צריכין להיקישא דמטות. הר"ן ז"ל.

שאני הכא דאמר קרא וכל בת יורשת נחלה יורשת ואינה מורשת. פירוש זו הבת הוא הבן עצמו שיורש את אמו ואינו מוריש לאמי והכי קאמר יורשת מטה אביה ומטה אמה ואינה מורשת למטה אמה משום דאמה אינה יורשת אותה ואף על גב דמטות כתיב אחד מטה אב ואחד מטה אם לענין יורשת הוא דכתיב ביה רחמנא להאי היקישא שיהא הבן קודם לבת בנכסי האם כמו שקודם בנכסי האב אבל לא לענין דאינה מורשת וכיון דלא אפשר לאוקמה אמטה אב דהא קיימא לן דאבא יורש את בנו מדכתיב והעברתם וכדאמרינן לעיל מוקמינן לה אמטה האם. תנו רבנן איש כי ימות ובן אין לו אין לי אלא בן בן הבת ובת בן הבן מנין. פירוש ואפילו במקום בת המת עצמו מנין שזרע הבן קודם תלמוד לומר אין לו עיין עליו. הרא"ם ז"ל.

תלמוד לומר אין לו עיין עליו. ואם תאמר מעתה למה הוצרכנו לדרוש מדכתיב מטות שהבן יורש את אמו תיפוק ליה מדכתיב אם אין לו בת עיין עליו. יש לומר אם לא עמדנו על ירושת הבן את אמו מדכתיב מטות הייתי אומר הכי קאמר קרא בן אין לו עיין עליו שאם יש לו בן או בן הבן הרי הוא קודם לבתו ואם אין לו בת עיין עליו שאם יש לו בת ממשפחתה כגון בת הבן או בת בן הבן הרי היא כבתו וקודמת לאחין אבל בת הבת או בן הבת אימא לא ירתי כלל דהא לא קאמר עיין עליה כלומר על הבת אלא עיין עליו קאמר כלומר עיין על המת אם יש לו בת והיינו בת הבן דאלו בת הבת לא הוי כמו שיש לו בת שאינה מתיחסת אחריו אלא אמר אביה אבל בתך דכתיב מטות ועמדנו על ירושת הבן את אמו מעתה אין לחלק בין בת הבת ובין בת הבן. כן נראה בעיני. הר"י ז"ל בעליות.


דף קטו עמוד ב[עריכה]


אלא מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה. ואם תאמר ומנא לן הכי דלמא משום דבני בנים הרי הם כבנים חשיבי ליה לענה כבני שעיר. יש לומר אי הכי הוה ליה למחשביה נמי לאיה ומיהו כיון דקרי ליה בני שעיר שמע מינה דבני בנים הרי הם כבנים לפי שעומדים במקום בנים ומכאן נמי לבת הבן העומדת במקום בן דאף על גב דמינין גופייהו מודים היו בבן הבן שקודם אף לבת מכל מקום קל וחומר שלהם נתבטל דלא מיקרי כח כחו ואהדר ליה ההוא זקן לרבי יוחנן בן זכאי כו' בכך פוטרני כלומר דהאי דקרי ליה לבני בנים בנים לישנא בעלמא הוא לפי שאדם מחשב אותם כבניו אבל לא שיעמדו במקום בנים לגמרי ואין לבטל קל וחומר בשביל זה ואהדר ליה ולא תהא תורה כו' ועוד דקל וחומר דידכו פריכא הוא דמה לבת בנו כו'. ורשב"ם ז"ל לא פירש כן. ורבינו תם ז"ל כתב דמבת הבן גופיה פרכינהו רבי יוחנן בן זכאי למין דענה נקבה היתה כדכתיב אהליבמה כו' ככתוב בתוספות והאי דאהדר ליה בכך אתה פוטרני לפי שאף הם היו מודים שבת הבן יורשת במקום אחין ואהדר להו לא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם דמכל מקום כיון דקרי ליה בני שמע מינה דכבן ממש היא. הר"ן ז"ל

והרשב"א ז"ל כתב וזה לשונו: מלמד שבא צבעון על אמו כו'. ואם תאמר ומאי קא מייתי להו מהכא דאינהו נמי מודו דבן הבן הרי הוא כבן ולא נחלקו אלא בבת הבן שתירש הבת עמה. פירש ר"ש ז"ל דאין הכי נמי והיינו דקאמר ליה בכך פוטרני ומיהו רבי יוחנן בן זכאי לא רצה מעיקרא לגלות לו טעמי התורה ודחה אותם בכך ולא נתכוון אלא לדחות הקל וחומר המבטל שהיו דורשין מעצמן ואחר כך גילה ואמר לו מה לבת בנו שייפה כחה במקום אחין ורבינו תם ז"ל אמר דענה נקבה היתה וכמו שכתוב אהליבמה בת צבעון ואף על פי שכתוב הוא ענה אשר מצא מפני שהיתה היא מן האלופים קראה בלשון זכר ואהליבמה שהיתה מן האלופים נקבה היתה כדכתיב אהליבמה בת ענה ואהליבמה בת עשו וזה שהביא לו לראיה לשבור דבריהם מכאן. ומכל מקום עוד צריכין אנו לומר בלשון הראשון שלא נתכוון מתחלה אלא לשבור הקל וחומר שלהם שהרי כאן מנאם עם הבנים ממש אלמא אינה ככח כחו אלא ככחו ממש דאי לא מה הביא להם והלא אף הם מודים שבת הבן יורשת והיינו דאמר ליה רבי בכך פוטרני ולבסוף שבר דבריו לגמרי דמה לבת בנו שכן יפה כחה במקום האחים.