שיחה:ספרים חיצוניים וגנוזים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

האם מותר להעלות את הטקסט של הרטום?[עריכה]

אם כוונתך לתרגום הספרים החיצוניים של פרופסור א"ש הרטום המנוח, התשובה היא לא: הוא הלך לעולמו ב-1965, ולכן, עד 70 שנה אח"כ, ב-2035, מוגנים תרגומיו בזכויות יוצרים. -- נחום - שיחה 19:02, 14 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אז מאיפה הטקסטים שכאן? מאיפה ניתן להקליד טקסטים נוספים? --אור שפירא 10:47, 15 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אני מצטט את מה שכתב דובי במזנון:
שלום. במאמר זה באנגלית בהערות 18-19 יש הפניות לצילומים של תרגומים לעברית לספרים החיצוניים שנעשו במאה ה-19. הספרים האלו היו גם הבסיס למהדורה באתר "דעת", אלא ששם עשו גם שינויים (מה שמעניק להם זכויות יוצרים על אותם שינויים). ניתן בהחלט לקחת את הטקסטים באתר "דעת" כבסיס ראשוני, "להגיה" אותם לפי הספרים המקוריים שאין עליהם זכויות יוצרים, ואז להעלותם לאתר. בהצלחה, Dovi 18:51, 2 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
הנה הקישורים (למקרה שמישהו ימחוק אותם משם): [1] [2] [3] [4] [5] -- אוֹרי 10:33, 5 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
תודה אורי, באמת יותר מתאים שזה יהיה כאן, מתישהו (אולי אחרי שאסיים את הקלטות המשנה) אפנה לעסוק בזה, מקווה שיהיו מי שיקדימו אותי... --אור שפירא 03:38, 9 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

האם מותר להעלות את הטקסט של פרנקל?[עריכה]

יש לי את התרגום שלו בבית. בספר שלו יש את הספרים הבאים:

  • חשמונאים א-ב
  • אגרת ירמיהו
  • חכמת שלמה
  • הבעל בבבל
  • התנין בבבל
  • יהודית
  • בן-סירא
  • ברוך
  • טוביה
  • חלום מרדכי וספרי אחשוורוש

תפילות של האנשים הבאים:

  • מנשה מלך יהודה בהיותו אסור בבבל.
  • תפילת עזריה בכבשן
  • שיר שלושת האנשים בתוך הכבשן

אם מישהו יודע על פקיעת זכויות יוצרים,והיתר העלאה, שיענה כאן.

כן. אפשר - גם ב"דעת" השתמשו בתרגום הזה. Ahituvrs (שיחה) 11:32, 21 בינואר 2015 (IST)[תגובה]

מה קורה פה?[עריכה]

הדף לא מובן לי. מילא שרוב הספרים עדיין אינם, אבל מדוע יש כותרות כפולות? (התחלתי למחוק והתחרטתי)

שאלה נוספת: למה אין קישור נוח לדף הזה מהעמוד הראשי?

תודה

Ahituvrs (שיחה) 19:44, 20 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

פרקי היכלות רבתי[עריכה]

אין מקומו כאן, אלא במדור ספרי קבלה (יחד עם ס' יצירה). יש ספר אחר, המכונה סתם "היכלות" ויש לו גם כינוי "חנוך השלישי", אבל למרות שמו גם הוא צריך להיות בין ספרי הקבלה (המוקדמים).

בנוסף, לדעתי לא כל הספר מוקלד. במהדורת אייזנשטיין יש עוד שני פרקים, אבל אולי אני טועה. Ahituvrs (שיחה) 09:11, 22 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

העברה מהדף הראשי- תיאור המשימה....[עריכה]

  • "הספרים החיצונים" במהדורת אברהם כהנא ובאתר "דעת"

לספר בן סירא יש מהדורה מנוקדת בוויקיטקסט המבוססת על המקור העברי מכתבי יד. מהדורה זו כעת בשלבי פיתוח, וחלק ניכר מהפרקים כבר הוגהו.

לגבי הספרים החיצונים האחרים: סדרת הספרים החיצונים בעריכתו של אברהם כהנא שוחררה לרשות הציבור (במלאות 70 שנה לפטירתו של המחבר) בחורף תשע"ז (1 בינואר שנת 2017), ומאז ניתן להוסיף אותה לוויקיטקסט. בינתיים סריקה של החלקים של הכרך הראשון (מתוך שניים) בסדרה זו כבר נמצאת באתר "וויקיליברז" בשני קובצי PDF; סריקה זו מהווה נכון להיום המקור הטוב ביותר בעברית לספרים החיצונים באינטרנט:

חסר בסריקה שבויקיליברס הכרך השני על שאר הספרים החיצונים (שאינם ישירות על התנ"ך). בשביל ספרים אלה, המקור הנגיש והמשוכלל ביותר באינטרנט נמצא באתר "דעת", טקסט דיגיטלי בעיצוב נאה, המבוסס על התרגום לעברית מאת יצחק פרנקל ב"כתובים אחרונים" (וורשה, 1863). רשימת הספרים החיצונים באתר "דעת" נמצאת כאן, וכוללת עוד כמה תרגומים בנוסף לאמור לעיל.

לא כל התרגומים חופשיים. חלקם עדיין תחת זכויות יוצרים. Geagea (שיחה) 15:40, 16 במאי 2017 (IDT)[תגובה]

כשל לוגי[עריכה]

"הספרים החיצוניים נכתבו, רובם ככולם, בעברית, ולכן הנוסחים העבריים המצויים הם תוצאה של תרגום ועריכה משפות אחרות."

רק אני שם לב לכשל הלוגי המצוי כאן? שהרי אם הספרים נכתבו בעברית, זו לכאורה סיבה לכך שהנוסחים העבריים המקוריים יהיו מצויים בידינו. אם הנוסחים המצויים הם תוצאה של תרגום ועריכה, הרי שיש לכך סיבה שלא נזכרה כאן, ואין זה משום שהספרים נכתבו בעברית.--נחום - שיחה 21:46, 16 במאי 2017 (IDT)[תגובה]

תקינתי ל-: "הספרים החיצוניים נכתבו, רובם ככולם, בעברית, אך נוסחם המקורי אבד ברובו, והנוסחים העבריים המצויים הם תוצאה של תרגום ועריכה משפות אחרות."--נחום - שיחה 21:48, 16 במאי 2017 (IDT)[תגובה]
תודה על תיקון הניסוח. חג שמח, שילוני (שיחה) 02:42, 3 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]