שיחה:ויבינו במקרא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מקור[עריכה]

לקחתי את הטבלה שיש שם באנגלית באתר "מקרא", ותרגמתי אותו לעברית. נראה לי שהאתר שם מת לחלוטין (ואין כלום בעברית). אפשר לשים בויקיטקסט את מה שיש שם עכשיו (כמה קובצי אודיו ודפי הסבר). אין שום סיבה שזה לא יהיה בויקיטקסט - למה צריך פרויקט נפרד?

כשיקימו את en.wikisource נוכל לשים שם את החומר באנגלית מאתר "מקרא". Dovi יוני 30, 2005 11:54 (UTC)

רשיון[עריכה]

אתה בטוח שזה בסדר מבחינת הרשיון? אמיתי יוני 30, 2005 16:54 (UTC)

בטח. זה אותו רשיון לשימוש חופשי כמו כאן (GFDL). אנג'לה מרכזת את האתר שם.Dovi יוני 30, 2005 17:46 (UTC)

שמות הטעמים[עריכה]

שלום לכולם,

צריך שמישהו יקליט את הטעמים עצמם. Informator 17:34, 1 נובמבר 2005 (UTC)

רעיון טוב. יש כבר מקום ריק מוכן בשביל זה עם קישור מויבינו במקרא (ראה: "כלים שונים לקריאה בטעמי המקרא"). אולי תרצה להקליט? :-) Dovi 18:58, 1 נובמבר 2005 (UTC)
שיהיה לי מיקרופון תקין אשמח להקליט בנוסח ספרדי ירושלמי :P
כל תרומה מתקבלת בשמחה. בהצלחה! Dovi 04:31, 9 פברואר 2006 (UTC)
או קיי :), אני אלך כעת להביא מיקרופון מהשכן :) Ikki
או קיי הקלטתי הקלטה ראשונה :), ויבינו במקרא/שמות הטעמים

הכותרת של תיבת הפרשיות[עריכה]

לדעתי הכותרת 'פרויקט "ויבינו במקרא" – מדיה לקריאה בטעמי המקרא' ארוכה מידי.
יותר כדאי לכתוב "ויבינו במקרא" ובקטן מתחת(כותרת משנית) "מדיה לקריאה בטעמי המקרא".
מה דעתכם? Ikki

שאלה[עריכה]

למה אני לא מצליח לשמוע את הקבצים של שיר השירים?

מה בדיוק קורה כשאתה מנסה? Dovi 15:41, 15 באפריל 2007 (IDT)
נסה להוריד את הקבצים למחשב שלך ולפתוח אותם עם וינאמפ, או כל תוכנה אחרת לשמיעת קבצי Ogg Vorbis. ראה עזרה:אודיו. -- נבוכדנאצר 01:32, 16 באפריל 2007 (IDT)

העלאת הקבצים[עריכה]

איך אני בדיוק מעלה את הקבצים לפה? אני מעלה אותם קודם לוויקישיתוף? SuperJew 20:47, 7 באפריל 2008 (IDT)

כן. -- נחום 22:01, 7 באפריל 2008 (IDT)

נחוץ?[עריכה]

האם נחוצים התיבות של נביאים וכתובים? האם יש מסורת קריאה בכלל של כל הנביאים וכתובים חוץ ממגילות, תהילים והפטרות? אני מתכוון, אין אנשים שקוראים דניאל או עזרה-נחמיה בטעמים למיטב ידיעתי.

ובנוסף מה אמור להיות ב"שיעורי אודיו" שב"כלים הנוספים לטעמי המקרא" (ליד הטעמים, ברכות, עשרת הדברות וכו')?

SuperJew 15:26, 22 באפריל 2008 (IDT)

מועדים לשמחה, ויישר כוח על הקריאה המליאה שהוספת לפרשת נח!
לגבי נביאים וכתובים, המסורת הטבריינית הכתובה מתעדת מסורת שלימה בעל-פה להגייה, פיסוק, ונגינה למקרא כולו. מסורת זו חשובה ביותר לא רק לקריאה בציבור, אלא גם ללימוד המקרא. "בן חמש למקרא" (ולא רק לתורה ולהפטרות), וחז"ל הדגישו את החשיבות בכך שאדם יהיה בכל כ"ד ספרי מקרא. ו"מקרא" = דבר שנקרא בטעמים, לכל הספרים. בין הראשונים יש אזכורים למנגינות מיוחדות ללימוד נביאים וכתובים ולקריאתם במלואם.
למעשה, יש עדות בישראל (לא-אשכנזיות כמובן) שקוראות בציבור את כל ספרי הכתובים (כולל דניאל ועזרא), חוץ אולי מדברי הימים (שלגביו לא שמעתי מסורת כזו אבל ייתכן שהיא קיימת).
לכן האופציה להוסיף קריאות לנביאים וכתובים במלואם באה לשם לימוד ובקיאות באותם ספרים, וגם כדי לתעד קריאה בציבור לאותם ספרים שיש להם מסורת לכך. בפועל, אני בעצמי התכוונתי בעבר (ועדיין מקווה אי"ה בעתיד) להעלות קריאות לספרים מלאים בנביאים (במנגינת ההפטרות האשכנזית).
"שיעורי אודיו" - חשבתי פעם אם מישהו רוצה ממש להעלות שיעורים שנאמרו בע"פ בנושא הטעמים. יש לי הקלטות של שיעורים מצויינים מהסוג הזה, אלא שלצערי אינם ברשיון חופשי.
חזק ואמץ וחג שמח. Dovi 19:20, 22 באפריל 2008 (IDT)\

תודה רבה על התשובה וחג שמח SuperJew

מה עם שבת שובה?[עריכה]

למה אין מקום מיוחד לשבת שובה? שמתי לב שעשהאל שם את הפטרת שבת שובה בתוך פרשת וילך, אבל טכנית לפרשת וילך אין הפטרה כי הוא נופל או בניצבים-וילך מחוברין ואז יש הפטרת ניצבים או בשבת שובה בה יש הפטרת שובה, אבל עדיין אני לא חושב שהפטרת שובה היא ההפטרה של פרשת וילך --SuperJew 10:50, 19 באוקטובר 2008 (IST)

צודק. הבר-מצוה שלי היתה בהאזינו והפטרתי "שובה". אוֹרי
אז האם כדאי שיתווסף לתאריכים המיוחדים "שבת שובה" והמקום ל"הפטרת וילך" ילך? (סליחה על המשחק מילים ;)) --SuperJew 15:44, 19 באוקטובר 2008 (IST)
למיטב הבנתי, הפטרת "שובה ישראל" היא כעיקרון הפטרת וילך, אלא שאם ניצבים-וילך מחוברין, מפטירים "שובה ישראל" בהאזינו. הפטרת האזינו היא, כעיקרון, שירת דוד, אלא שאם חלה שבת האזינו בין ר"ה ליום הכיפורים, שאז ניצו"י מחוברין, מפטירין בהאזינו את הפטרת וילך. ככה זה מבחינה עקרונית. -- נחום - שיחה 10:56, 20 באוקטובר 2008 (IST)
הפואנטה שאני מנסה להעביר היא שהפטרת "שובה ישראל" היא לא ההפטרה של פרשת וילך כי היא יכולה להיקרא גם בפרשת האזינו. זמן הקריאה שלה היא לא לפי מתי פרשת ולך אלא מתי השבת בין ראש השנה ליום כיפור. כתוצאה מכך חםרשת וילך אין הפטרה כי אין לפרשה צורך בהפטרה. --SuperJew 11:19, 20 באוקטובר 2008 (IST)

ספרי אמ"ת[עריכה]

פעם הורדתי מכאן מישהו שמקריא אותם, האם ההקלטות הללו הוסרו? האם יש צורך להקליט מישהו שמקריא את ספרי אמ"ת (אני יכולה לתרום את האיוב ומשלי, תהילים יהיה מבחינתי פרויקט יותר מורכב) --לאה צחור 12:36, 2 בדצמבר 2009 (IST)

שלום לאה. אני לא זוכר שזכינו להקלטות מהסוג הזה בעבר. כמובן מצויין שמישהו יקריא את ספרי אמ"ת. קריאות במקרא (חוץ מהתורה) מאוד חסרות לנו. את יודעת לקרוא בטעמי אמ"ת? Dovi 14:37, 2 בדצמבר 2009 (IST)
הי, אני לא יודעת טעמי מקרא כלל, השאלה היא האם יש טעם לאדם שמקריא את הטקסט? (פעם הורדתי מכאן, נראה לי שזה היה קישור לסנונית או משהו כזה הקלטות של מישהו שמקריא, ההקלטות באיכות לא משהו. כל הזמן היו לי קפיצות באמצע הפרק לפעמים פרק נקטע לאחר שני פסוקים) בכל-אופן נראה לי שאני אוכל לעשות פרויקט של יום אחד לאיוב ויום אחד למשלי (תהילים, כמו שאמרתי זה פרויקט יותר גדול עבורי) השאלה היא האם יש טעם להעלות את ההקלטות של סתם אדם שמקריא? --לאה צחור 03:58, 4 בדצמבר 2009 (IST)
שלום לאה. אני מכיר את הקריאה שאת מתכוונת אליו, יש לי אותו בבית (כל התנ"ך ב-CD אחד בפורמט MP3). אח"כ העלו אותו במכון ממרא ובסנונית. אצלי ההקלטה די טובה דווקא, וקריאה בהירה ומדוייקת. שומעים שהקריין קורא מתוך לימוד ואהבה. חקרתי קצת את העניין ומתברר שהקריין היה יהודי מומר שהפך להיות כומר קתולי. (משום מה לא מפרסמים את העובדה הזו במכון ממרא ובסנונית...) גם מצב זכויות היוצרים של ההקלטות לא ברור, למרות שהן מופצות בכמה מקומות באינטרנט, ומהסיבה הזאת קשה להעלותם לוויקיטקסט.
לגבי האם להעלות הקלטות של אדם שמקריא את הטקסט בלי טעמי המקרא, ברור שהתשובה "כן" בהחלט. הלוואי שהיו מקריאים את כל הטקסטים שלנו, כל שכן התנ"ך. השאלה היא רק איפה בדיוק לקטלג אותם. כי הדף הזה "ויבינו במקרא" בנוי בתור אינדקס לקריאות על פי הטעמים דווקא. אולי ניתן לפתוח איזה דף דומה כגון מקרא:קריאות. בינתיים אין שום בעיה לשים איזה לינק בדף הזה ל"קריאות בלי טעמים".
חוץ מהשאלה "איפה לשים את זה", אני מציע לך גם לשקול איך תחלקי את הטקסט לקבצים. לא צריך לעשות את זה לפי הפרקים דווקא. אם תרצי תוכלי להשתמש גם בחלוקה כזו. גם אראל סגל פיתח חלוקה אלטרנטיבית של ספרי המקרא באתר הניווט לתנ"ך שלו, ונראה שהוא ייבא את זה גם לכאן. Dovi 09:28, 4 בדצמבר 2009 (IST)
  • אני חייב להעיר, שקריאה בטעמי אמ"ת לפי טעמי המקרא איננה כ"כ מסובכת כפי שזה נראה. צריך ללמוד את שיטת הפיסוק של בעלי המסורה והטעמים. אני ממליץ על המבוא המצויין של הרב מרדכי ברויאר ז"ל לתהילים, הנדפס בפירוש דעת מקרא בפתח הכרך הראשון של תהילים. אני למדתי מתוכו כיצד לפסק פסוקים המוטעמים בטעמי אמ"ת, והעליתי לכאן מספר פרקים שאני קורא על פי הטעמים.
  • לגבי פרקים מוקראים שלא על פי הטעמים, למרות שזה פחות טוב מקריאה על פי הטעמים, אני מסכים עם דובי שכדאי להעלות. לדעתי ניתן פשוט להעלות את הפרקים המוקראים לקומונז, ולהוסיף ידנית קישור לכל קובץ בדף הקטגוריה של הפרק הרלוונטי, בדומה למה שלאה ואני עשינו בדפי המשנה. לחילופין, ניתן לעשות זאת בדפי השער של כל ספר מספרי התנ"ך, דהיינו ליצור שם פיסקה עם טבלה של כל פרקי אותו הספר כאשר כל פרק יופיע בשורה נפרדת (שוב, בדומה למה שלאה ואני עשינו בפרקי המשנה). -- נחום - שיחה 10:17, 4 בדצמבר 2009 (IST)


אמממ... למען הסר ספק, אמרתי ש"אני לא יודעת לקרוא בטעמי מקרא" התכוונתי שאני לא יודעת לנגן את המילים לפי המנגינה של טעמי מקרא. לפסק את הדיבור אני יודעת לפי טעמי המקרא הרגילים ואכן טעמי אמ"ת הם לא כל-כך שונים בנושא הזה של פיסוק. --לאה צחור 14:55, 4 בדצמבר 2009 (IST)
בדיון שהתקיים כאן בזמנו, הוסכם שקריאות על פי טעמי אמ"ת, גם אם הן ללא מנגינה, ניתן לשים כאן ב"ויבינו במקרא". -- נחום - שיחה 06:24, 7 בדצמבר 2009 (IST)

מצוין, אכין את ההקלטות ואעלה אותם או אשלח למישהו להעלות אותם--לאה צחור 10:38, 8 בדצמבר 2009 (IST)

נחום תודה, אם כן זה דווקא הכי פשוט: להעלות אותם בדף הרגיל לכך (שיש בו הקלטות עם טעמים), ופשוט לציין בתבנית ("מנגינה") שהקריאה בלי מנגינת הטעמים. לאה, למה לא להעלות אותם בעצמך בדיוק כמו שעשית במשניות סדר טהרות? Dovi 20:59, 9 בדצמבר 2009 (IST)
האמת היא שאני רוצה להקליט הכול בבת אחת, לעתים כמה פרקים באותה הקלטה, אין לי כוח יותר מדיי להתעסק עם זה. אני מקליטה בעיקר בשביל עצמי.--לאה צחור 08:40, 10 בדצמבר 2009 (IST)
לכן אני אוריד עכשיו את הקישור שהוספתי (כמעט שכחתי). Dovi 21:43, 9 בדצמבר 2009 (IST)


העליתי הקלטה של לאה (משלי א) לדף ויבינו במקרא/ספר משלי. לא לגמרי הבנתי מהדיון כאן איך בדיוק לקשר לקובץ.
אולי כדאי למצוא דרך שתאפשר גם להכליל את הקובץ בקטגוריה של הפרק קטגוריה:משלי א. --אראל סגלשיחה • ל' בכסלו ה'תש"ע 19:11, 17 בדצמבר 2009 (IST)

קריאה לא רק של פרשות והפטרות[עריכה]

יש טעם לנסות למצוא מישהו שיקליט את החלקים שהם לא הפטרות בנביאים?--לאה צחור 08:38, 23 במאי 2010 (IDT)

לדעתי כן, זה יעזור מאד לאנשים שרוצים לשמוע פרקי תנ"ך תוך כדי הליכה, שטיפת כלים וכו'... --אראל סגלשיחה • י' בסיוון ה'תש"ע 13:12, 23 במאי 2010 (IDT)
תודה אראל. גם לי יש חלום שפעם יקרא קורא מוכשר ומקצועי את כל ספרי הנביאים ברציפות בטעמי המקרא. זה יהיה כלי מצויין ללימוד הספרים וכדי לחזור עליהם. Dovi 13:19, 23 במאי 2010 (IDT)
הקלטתי את ארבעת הפרקים הראשונים של ספר יהושע. אני צריך למצוא לזה זמן, בעיקר כדי שזה ישמש לי, בין השאר, הכנה לחידון התנ"ך למבוגרים שנרשמתי אליו. שבוע טוב, נחום - שיחה 03:51, 30 במאי 2010 (IDT)
אנו רוצים שהקלטה שכזאת תהיה לפי איזו חלוקה? פרקים? סדרות? אם יש הפטרה באמצע, אז לפי החלוקה הזאת? לפי טעמים או סתם קריאה? אם החלוקה היא טעמים לפי פרקים/סדרות האם בסוף כל פרק/סדרה לקרוא בטעם סוף הפטרה?

רק קצת מחשבות, כדי שיהיה ניתן לעבוד על זה (למרות שאין לי הרבה זמן, ואני קודם רוצה לעבוד על התורה, אז אין הבטחות ;)). שבוע טוב SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • ט"ו באדר א' ה'תשע"א 21:47, 19 בפברואר 2011 (IST)

מה שאני עשיתי ביהושע זה לקרוא קבוצת-פרקים שמקושרת לפי נושא. אני לא רואה טעם לחלק את זה לפי פרקים, ואני לא מכיר חלוקה קיימת שמחלקת את ספרי הנביאים חלוקה הגיונית. נראה לי הכי הגיוני להפסיק במקום בו נגמר נושא מסויים, תוך התחשבות באורך הקטע המוקלט. כעיקרון, הדבר האידיאלי שלדעתי היה כדאי לעשות זה להקליט כל ספר בשלמותו, ברצף, אבל זה כמובן לא כל כך מעשי, כי לרוב נדרש הקורא להפסקה אחרי מספר פרקים. נחום - שיחה 00:10, 20 בפברואר 2011 (IST)
יש חלוקה לסדרים, שזהו החלוקה היהודית המקבילה לחלוקה לפרקים (שהיא החלוקה הנוצרית, ולפעמים מוטעית). נראה לי הכי הגיוני לחלק לפי הסדרות. לשאלה הנוספת, אנו רוצים שהקריאה תהיה לפי טעמי ההפטרה? SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • י"ז באדר א' ה'תשע"א 16:24, 21 בפברואר 2011 (IST)
בסופו של דבר אין חלוקה יהודית אדיאלית ושימושית לספרי נ"ך. ה"פרקים" בעייתיים בכל מיני סיבות ידועות. ה"פרשות" לא מתחשבות כלל בכמות הפסוקים. וה"סדרים" הם לפי הכמות בלבד, ולכן אינם מחלקים את המקרא במקומות הראויים (כגון בסופו של סיפור או תוכן מוגדר). לכן אני מציע שפשוט ניתן לכל אחד ואחד לחלק את הקריאות שלו לפי איזה שיטה שהוא בוחר, בין אם זה בשיטתו של נחום (שדומה אגב לשיטה כאן ולשיטתו של חברינו אראל סגל כאן), ובין אם זה בחלוקת הסדרים או כל שיטה אחרת. Dovi 16:39, 21 בפברואר 2011 (IST)
המנגינה המשמשת להפטרות היא אכן המקובלת לקריאה בספרי הנביאים. מעיקר הדין, הרי, מלבד ההפטרות המפורשות במשניות, בברייתות או בסוגיות התלמוד למועדים ולשבתות אחדות מסויימות (כגון שבעה דנחמתא), הרי ברוב שבתות השנה אין חיוב מעיקר הדין לבחור בהפטרה קבועה, והרשות ביד המפטיר (או הבעל קורא, או הגבאי, או רב בית הכנסת) לבחור כל קטע שהוא בכל נביא שהוא שיש שם, לדעתו, קשר לפרשת השבוע או לענייני דיומא ולהפטיר בו. כך, למשל, נהגו בקהילות רבות בעבר להפטיר בשבת חתן ב"שוש אשיש" במקום ההפטרה הרגילה, וכאשר נפטר רב שרירא גאון ו"הומלך" בנו רב האי במקומו לגאון בישיבת סורא, הפטירו ב"ויקרבו ימי דוד למות", ולאחר שסיים המפטיר ב"ושלמה ישב על כסא דוד אביו", הוסיפו הקהל וקראו: "והאי ישב על כסא שרירא אביו". כך שדין אחד להפטרות ולכל שאר ספרי הנביאים לעניין קריאתם ונגינתם. נחום - שיחה 18:17, 21 בפברואר 2011 (IST)

קריאה בתורה בנוסח מרוקו[עריכה]

בס"ד

שלום לכולם, קוראים לי איתמר מלכא והתחלתי לא מזמן פרוייקט הקלטת קריאות בתורה בנוסח מרוקאי עד עכשיו הקלטתי את כל הראשון של כל הפרשות השאיפה להספיק הכל ורציתי להוסיף גם כאן לאתר את הנוסח המרוקאי

הבעיה שלא הסתדרתי עם ההעלאה של הקבצים פה ואין לי מושג איך עושים את זה..וקראתי את ההוראות..רק משום מה אני לא מצליח אם מישהו יוכל לעזור לי עם זה קצת אשמח מאוד

והעלתי אותם בשני אופנים 1. רק בתור קובץ מוזיקה 2. בתור קובץ סרט עם הפסוקים והטעמים שיהיה נח לשמוע ככה


הנה כל הקריאות באתר שיתופיוט:

http://shituf.piyut.org.il/audio/user/1515

וכל הקריאות בקובץ סרט באתר יוטיוב: http://www.youtube.com/profile?user=MrMalka48#g/u

אם אפשר לענות לי במייל כדי שאני אוכל לדעת במהירות,אשמח

תודה לכולם ויום טוב. בתקווה להגדלת הקהילה. איתמר מלכא. malka48@gmail.com

שלחתי מייל. שבת שלום, Dovi 13:22, 25 ביוני 2010 (IDT)

הקלטות המשנה[עריכה]

הי הפרויקט שעשיתי להקלטות המשנה ראוי אף הוא להופיע ברשימה הזו (ולו ללינק אליו) --192.115.97.253 18:55, 16 בפברואר 2011 (IST) (לאה צחור, אין לי כוח להתחבר...)

שלום לאה, מה שלומך? בפרויקט "ויבינו במקרא" מאורגן בשביל מקרא (תנ"ך) בטעמי המקרא. מה שצריך הוא לינק מהדף הראשי של המשנה להקלטות המצויינות שלך למשנה. יהיה טוב אם ניתן לחשוב על שם מתאים ויפה בשביל זה כגון "ויבנו במקרא" למקרא. נראה לי שאת צודקת גם שמכאן ראוי שתהיה לפחות לינק למאגרי הקלטות אחרות כמו למשנה. Dovi 23:34, 16 בפברואר 2011 (IST)
רק אציין שלא רק ללאה הקלטות למשנה, גם לי הקטן. תחזרי לפעילות כאן, לאה, מתגעגעים אלייך =) נחום - שיחה 03:42, 17 בפברואר 2011 (IST)
יצרתי דף בשם וישמעו במשנה, אתם מוזמנים לשנות את השם / המבנה / התוכן... --אראל סגלשיחה • ט"ז באדר א' ה'תשע"א 15:27, 20 בפברואר 2011 (IST)

איוב[עריכה]

הקלטתי את פרק ג' מספר איוב בנוסח תימני. איך אפשר לשנות את שם הקובץ? בטעות נתתי שם בעברית, הייתי מעדיף לשנות את שם הקובץ לאנגלית כדי לחסוך בעיות. Sambusak 12:08, 12 בפברואר 2012 (IST)

תעלה מחדש את הקובץ עם שם באותיות לועזיות, נראה לי. נחום - שיחה 12:32, 12 בפברואר 2012 (IST)
איזו קריאה יפה! הקשבתי עכשיו בהפסקה בעבודה. יש תבנית כדי לשנות שם קובץ בוויקישיתוף; אנסה לטפל בזה הערב. בינתיים נא להקליד את השם שהיית רוצה בשביל הקובץ (עדיף שהשם יזהה גם את הקורא כגון iyyov-3-temani-sambusak). Dovi 13:20, 12 בפברואר 2012 (IST)

תודה. נראה לי ש job-3-sambusak-yemenite יתאים. ניסיתי להעלות בשם אחר אבל המערכת לא קיבלה את הקובץ כי זיהתה שתוכנו כבר קיים. אשמח אם תתקן או תפנה אותי לתבנית המתאימה. Sambusak 13:29, 12 בפברואר 2012 (IST)

שלום. עכשיו הוספתי תבנית לשינוי שם בדף התיאור של הקובץ בוויקישיתוף. השתמשתי בשם שהצעת עם תיקון אחד קטן, דהיינו מספר הפרק 03, כי יש מספר דו-ספרותי של פרקים בספר איוב, ואם מישהו יוריד כמה פרקים זה ישמור על הסדר הנכון במחשב שלו. גם הוספתי שם קטגוריה בשביל הקלטות של ספר איוב בטעמי המקרא. צריך להיזהר ותמיד לציין קטגוריה בוויקישיתוף כי יש שם מליוני קבצים, וקובץ בלי קטגוריה תמיד נמצאת בסכנת מחיקה.
ממש תודה שאתה תורם קריאות איכותיות של טעמי אמ"ת. Dovi 16:55, 12 בפברואר 2012 (IST)

הערות מאזינים[עריכה]

יש בעיה עם הקריאה של עשהאל. הוא אינו מבדיל בין קדמא לפשטא, וזה הבדל שעלול להעלות ספק בדבר כשרות הקריאה. הקדמא הוא משרת של משרת, דהיינו מחבר את המילה לזאת שבעקבותיה, ועל כן יש לקרוא אותו ברצף עם המילה הבאה (טעם בלתי נשמע). לעומת זאת הפשטא הוא מבדיל (כעין פסיק), ואותו צריך לקרוא עם השהיה זעירה אחריו. הסימן להבחנה ביניהם הוא שהפשטא לעולם יהיה מעל האות האחרונה (אם המילה היא מלעיל הוא יופיע פעמיים, פעם במקום אותו צריך להטעים ופעם מעל האות האחרונה), ואילו הקדמא לעולם אינו מעל האות האחרונה ממש. פעמים רבות עשהאל קורא את הקדמא כאילו הוא פשטא. --Zvi Lifshitz (שיחה) 21:14, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

קריאת התורה ליום העצמאות[עריכה]

לא ראיתי דף לנושא. לפתוח? --SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • ה' בסיוון ה'תשע"ג 08:57, 14 במאי 2013 (IDT)

למה לא? Inkbug (שיחה) 09:19, 14 במאי 2013 (IDT)
כמובן. Dovi (שיחה) 09:27, 14 במאי 2013 (IDT)
לא הצלחתי להסתדר עם הטבלה. הכל מחולק לפי חמישיות. והוספה צריכה לשנות את המבנה איכשהו. ניסיתי לפצל את סוכות לסוכות ושמחת תורה, אבל עדיין השישי חרג מהשאר... :( אז לא שמרתי את העניין. Inkbug, אתה מבין בעיצוב לא?--SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • ה' בסיוון ה'תשע"ג 09:35, 14 במאי 2013 (IDT)
אשמח לעזור, אבל לא הבנתי בדיוק מה הבעיה. Inkbug (שיחה) 09:37, 14 במאי 2013 (IDT)
אם תצליח להוסיף את הקישור לדף של יום העצמאות, ולהשאיר את הדף בעיצוב יפה כמו שהוא, יבושם לך --SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • ה' בסיוון ה'תשע"ג 10:18, 14 במאי 2013 (IDT)
הבנתי מה הבעייה: צריך דרך להכניס את הפריט הזה של יום העצמאות לתוך הטבלה בדרך אלגנטית. אבל איפה בדיוק? Dovi (שיחה) 10:50, 14 במאי 2013 (IDT)
בוצע בוצע Inkbug (שיחה) 11:05, 14 במאי 2013 (IDT)
מעולה :) --SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • ה' בסיוון ה'תשע"ג 14:34, 14 במאי 2013 (IDT)