שולחן ערוך יורה דעה שלד מו

ראובן שחייב לשמעון ממון ומסרב מלפרעו אם נידה שמעון לראובן שיפרענו נידויו נידוי.

הגה: וי"א דלא עביד אינש דינא לנפשיה לנדות חבירו על דבר ממון (שם שורש כ"ה בשם מהר"מ וראב"ד) וכן עיקר כ"ש אם חבירו אומר להיות ציית דין (מהרי"ו סימן רכ"ט).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(צב) ומסרב לפרוע כו'. אבל אם דוחהו איזה דחייה כגון אין לי מעות עכשיו וכה"ג לא הוי נדוי מהרי"ק וכן כשכופהו לצורך המס ולא נתחייב לגמרי אין נידויו נידוי כדאיתא בהגהת אשיר"י:

(צג) נידויו נידוי. אפי' אין שמעון ת"ח. כן הוא בהגהת אשיר"י:

(צד) וי"א כו'. אפי' ת"ח אינו יכול לנדות דאין אדם יכול לנדות לעצמו בשביל ממון בשום ענין וע"ל סי"ט ס"ק ל"ח:

(צה) כל שכן אם חבירו מזומן לו להיות לו ציית דין. אלא שכופר שאינו חייב לו:

באר היטב

עריכה

(מט) נידוי: אפי' אין שמעון ת"ח. ודוקא אם מסרב אבל אם דוחהו איזה דחיה כגון אין לי מעות עכשיו וכה"ג לא הוי נידוי. מהרי"ק. וכן כשכופהו לצורך המס ולא נתחייב לגמרי אין נידויו נידוי. כ"כ בהגהת אשר"י.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}