שולחן ערוך יורה דעה רצז*

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן רצז* | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

דיני הרבעת והנהגת כלאי בהמה
ובו ששה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטז

סעיף א[עריכה]

המרכיב זכר על נקבה שאינו מינו בין בבהמה בין בחיה ובעופות ואפי' במיני חיה שבים הרי זה לוקה:

סעיף ב[עריכה]

אינו לוקה עד שיכניס בידו כמכחול בשפופרת אבל אם העלם זה על זה בלבד או שעוררם בקול היו מכין אותו מכת מרדות:

סעיף ג[עריכה]

מותר להכניס שני מינים לדיר אחד ואם ראה אותם רובעים זה את זה אינו זקוק להפרישם.

(ובמקום דאיכא למיחש לפריצותא דעבדי איסור אסור להכניסם אפילו לדיר) (נ"י פרק השוכר):

סעיף ד[עריכה]

אסור לישראל ליתן בהמתו לעובד כוכבים להרביעה.

(וכן כל אמירה לעובד כוכבים אפילו באיסור לאו אסורה (שם) אם לא שהעובד כוכבים עושה להנאת עצמו) (הגהות מרדכי דשבת):

סעיף ה[עריכה]

מי שעבר והרכיב בהמתו כלאים הרי הנולד מהם מותר בהנאה ואם היה מין טהורה עם מין טהורה מותר באכילה:

סעיף ו[עריכה]

כל ב' מיני בהמה או חיה אע"פ שדומין זה לזה וגדלים זה עם זה ומתעברים זה מזה הואיל והם ב' מינים אסורים משום כלאים כיצד הזאב עם הכלב וכלב כופרי (פי' כלב שמגדלין בני הכפרים והוא קטן ודומה לשועל) עם השועל העזים עם הצבאים היעלים עם הרחלים הסוס עם הפרד הפרד עם החמור החמור עם הערוד (פי' חמור הבר שגדל במדבר) כלאים זה עם זה:

סעיף ז[עריכה]

מין שיש בו מדברי וישובי כגון שור הבר עם השור והרמך (פירוש סוס מן בני הרמכים) עם הסוס מותרים זה עם זה אבל האווז עם אווז הבר כלאים זה בזה מפני שהאווז ביציו מבפנים ואווז הבר ביציו מבחוץ מכלל שהם ב' מינים:

סעיף ח[עריכה]

הכוי כלאים עם החיה ועם הבהמה ואין לוקין עליו מפני שהוא ספק:

סעיף ט[עריכה]

הנולדים מן הכלאים אם היו אמותיהן מין אחד מותר להרכיבן זה על זה ואם היו אמותיהן שני מינים אסור להרכיבן זה על זה אף ע"פ שאבותיהם מין אחד ואסור להרכיב זה הנולד אפי' על מין אמו כיצד פרד שאמו חמורה מותר להרכיבו על פרדה שאמה חמורה ואסור להרכיבו אפילו על החמורה אבל פרד שאמו סוסיה אסור להרכיבו על פרדה שאמה חמורה וכן כל כיוצא בזה לפיכך הרוצה להרכיב פרד על פרדה או למשוך בשתי פרדות בודק בסימני אזנים וזנב וקול אם דומים זה לזה בידוע שאמן ממין אחד ומותרים:

סעיף י[עריכה]

אסור לעשות מלאכה בשני מינין כגון לחרוש ולמשוך בקרון וכיוצא בזה בין שאחד טמא ואחד טהור בין ששניהם טמאי' בין ששניהם טהורים בין בהמה עם בהמה כחזיר עם הכבש או חיה עם חיה כיחמור עם הפיל או חיה עם בהמה ככלב עם [העז] או צבי עם החזיר וכיוצא בהן:

סעיף יא[עריכה]

אחד החורש או הזורע או המושך בהם עגלה או אבן כא' או הנהיגם כאחד ואפילו בקול לוקה:

הגה: עובד כוכבים המנהיג בכלאים מותר לישראל לפרוס לו שלום או לדבר עמו בקול רם דלא חישינן שמא ילכו הבהמות משום קולו דבכל האיסורין דבר שאינו מתכוין שרי אם אינו פסיק רישא אבל אם ישראל הולך עם העובד כוכבים בדרך ומשא של ישראל על העגלה של עובד כוכבים שמנהיגה כלאים לא ילך הישראל סמוך לעגלה דלפעמים העגלה נכבשת והוא יצעק על הבהמות שילכו במהרה וזהו אסור משום מנהיג בכלאים (ת"ה סי' רצ"ח):

אבל המזווגן פטור עד שימשוך או עד שינהיג:

הגה: ויש אומרים דאינו אסור להנהיגן או להמשיכן רק בקשורין יחד (טור בשם הרא"ש) ולכן מותר לרוכב למשוך בחבל כלב אצל הסוס (שם בשם אבי העזרי) ויש חולקים (שם בשם ר' אפרים):

סעיף יב[עריכה]

עגלה שהיו מושכין אותה כלאים אסור לישב בה אע"פ שלא הנהיג מפני שישיבתו גורמת להם שימשכו העגלה וכן אסור להיות אחד יושב בעגלה ואחד מנהיג:

סעיף יג[עריכה]

אפילו מאה שהנהיגו כאחד לוקים:

סעיף יד[עריכה]

קשר שני סוסים בקרון אחד אסור לקשור עמהם חמור אף ע"פ ששני הסוסים יכולין למשכו בלא החמור:

סעיף טו[עריכה]

עגלה המושכת בקרון במין אחד לא יקשור מין אחר בחבל לא בצדי הקרון ולא אחר הקרון. (מפני שדוחה הקרון בהליכתה) (טור):

סעיף טז[עריכה]

מותר לעשות מלאכה באדם ובבהמה או חיה כאחד כגון אדם שחורש עם שור או מושך עגלה עם חמור וכיוצא בו: