שולחן ערוך יורה דעה רמ ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · רמ · ט · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

חייב לכבדו אפילו אחר מותו. כיצד? היה אומר דבר שמועה מפיו, אומר: "כך אמר אבא מארי, הריני כפרת משכבו", אם הוא תוך שנים עשר חודש. ואם הוא לאחר שנים עשר חודש אומר: "זכרונו לברכה". הגה: ואין חילוק בין אם לאב בכל זה (מהרי"ל סימן כ"ז).

יש אומרים דאם כותב תוך שנים עשר חודש דבר ומזכיר אביו, אינו צריך לכתוב "הריני כפרת משכבו" אלא "זכרונו לברכה", דהא כתיבתו מתקיימת לאחר שנים עשר חודש (הג"ה באלפס[1] פרק קמא דקידושין). ויש מחמירים אפילו בכתיבה (בנ"י ושאר מחברים, וכן משמע בבית יוסף סוף סימן רמ"ב בשם רשב"ץ, ותשובת ן' חביב רס"ד). וכן נוהגין.


מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יג) ואם הוא לאחר כו' אומר ז"ל. גם תוך י"ב חודש יכול לומר ז"ל רק דלאחר י"ב חודש לא יאמר הכ"מ משום דמשפט רשעים בגיהנם רק י"ב חודש וכן נוהגין:


ט"ז

ואין חילוק. עיין מה שכתבתי ע"ז סעיף י"ח:

כפרת משכבו. פירש רש"י עלי יבוא כל דבר רע הראוי לבוא על נפשו אבל לאחר שנים עשר חודש כבר קיבל מה שקיבל שאין משפט רשעים בגיהנם יותר משנים עשר חודש עכ"ל וקשה לי מזה על מה שכתב רמ"א בסי' שע"ח נהגו שאין אומרים קדיש יותר מאחד עשר חדשים שלא להחזיקו כרשע ולמה יחתום כאן הריני כפרת משכבו כל י"ב חודש וצריכין לומר דשאני לענין הכ"מ כיון דלאחר י"ב חודש צריך לומר ז"ל וכן אומרים אפילו על אדם אחר שמת נמצא דבחודש הי"ב דאי אפשר לומר ז"ל דשמא לא זכה עדיין לעולם הבא ויש כאן שקר ואם לא יאמר כלום אלא אבא מורי יהיה זה זלזול שיודעים שמת ממילא אי אפשר להיות בשב ואל תעשה על כן מוטב להזכירו בשם הכ"מ שאין זה זלזול וגם כן אינו שקר דהא אומר אם יש עליו דין הריני מקבלו דהא אפי' על צדיק גמור אומרים כן ואפשר שלא ראה פני גיהנם וזהו הדרך היותר נכון מה שאין כן לענין קדיש הדרך היותר נכון שלא לומר כלום ואין ריעותא כלל בזה הואיל והבן הוא בשב ואל תעשה דאף אם אינו זוכה עדיין מ"מ אין שקר יוצא מפיו כן נ"ל נכון:

אלא זכרונו לברכה. בגמ' איתא זכרונו לברכה לחיי עולם הבא וכן הוא נדפס בקצת טורים ואותן החותמים ז"ל ה"ה מחסרים למ"ד וצריכין לחתום זללה"ה:

באר היטב

(יב) לברכה:    גם תוך י"ב חודש יכול לומר ז"ל רק דלאחר י"ב חדש לא יאמר הכ"מ משום דמשפט רשעים בגיהנם רק י"ב חודש וכן נוהגין. ש"ך וכ' הט"ז קשה לי ממ"ש רמ"א בסי' שע"ו נהגו שאין אומרים קדיש רק י"א חדשים שלא להחזיקו כרשע ולמה יחתום הכ"מ כל י"ב חודש וצ"ל דשאני לענין הכ"מ כיון דלאחר י"ב חדש צ"ל ז"ל ובחודש הי"ב א"א לו' ז"ל דשמא לא זכה עדיין לעה"ב ויש כאן שקר ואם לא יאמר כלל יש כאן זלזול שהכל יודעים שמת. ממילא א"א להיות בשב וא"ת ע"כ מוטב להזכירו בשם הכ"מ שאין זה זלזול וגם אינו שקר דהא אומר אם יש עליו דין הריני מקבלו דהא אפ' על צדיק גמור אומרים כן ואפשר שלא ראה פני גיהנם משא"כ לענין קדיש יותר נכון שלא לומר כלום ולהיות בשב וא"ת דאף אם אינו זוכה עדיין מ"מ אין שקר יוצא מפיו וכ' עוד בש"ס אית' שיאמר זכרונו לברכה לחיי העוה"ב ואותן החותמין זלה"ה מחסרין ל' וצריכין לחתום זללה"ה עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש

  1. ^ שלטי גיבורים על רי"ף קידושין יג א אות ב.